אתונה עם ילדים - לא רק ארכיאולוגיה!
-
אתונה?
מה פתאום אתונה? מה איבדת שם?
ככה כולם הגיבו כששמעו על החופשונת המשפחתית הקרובה שלנו.
טוב.. לא בדיוק ככה.
הרוב שתקו במבוכה.
חלק אמרו – תהיו רק באתונה?
מנסים להסתיר את האמירות שהידהדו בראשם שאתונה נראית כמו עזה...
אבל אני לא התרגשתי.
ידעתי שיהיה כיף – וכך היה!
כי אתונה היא גם אקרופוליס שמשקיף על העיר כמעט מכל נקודה…
וגם אומנות רחוב משובחת
וגם סמטאות עם הרבה ירק ואופנועים
וגם סלט יווני
ולוקומדס
וגם כנסיות
ומבנים ציבוריים מרשימים
וחיילי משמר הפרלמנט
וגם שווקים
אבל גם הומלסים
וגם הרבה גרפיטי מהסוג המקושקש.…
והכל עושה את אתונה למה שהיא, במין פסיפס מרתק שכזה אם רק פתוחים לחוויה קצת אחרת...
אתם מוזמנים להצטרף אלי לחופשה עירונית קצרצרה באתונה, מרחק שעתיים טיסה.
קו ראיינאייר שבו טסנו עושה אותה נגישה מתמיד גם מבחינת המחיר.… (וברור שהבכור סידר לנו מציאה של 70 יורו לכרטיס)
ולפני שאתחיל כמה תודות עיקריות:
לעמיחי על הבלוג שלו שנתן לי השראה שאתונה יכולה להיות גם יעד לילדים
לאמנון גופר מדריך טיולים ביוון על האתר שלו ושלל הפוסטים (גם בפייסבוק)
לזיוה "שלנו מהפורום" בעלת הבלוג "שמתי לב" שעזר לי גם הוא.
וגם לבלוגריות חמושה בעדשה ו – מטיילת מחוץ לקופסא
קדימה מתחילים.
-
יום 1 – חלק א
הגענו לאתונה בשעה המאתגרת (עבורי
) אחת וחצי בלילה ביום הקודם. הזמנו מראש הסעה ואפילו בדירה חיכו לנו כמובטח בשלוש בבוקר.…
מרחק הנסיעה מהשדה לעיר כ 35 דקות, ניתן גם להשתמש בקו X95 שנוסע בתדירות טובה במשך כל שעות היממה עד כיכר סינטגמה.
כמו שניתן לשער ישנו עד מאוחר...
אבל בשעת הצהריים הקמתי את המשפחה כהרגלי – אתונה מחכה לנו!
כולנו פה בהרכב מלא ומשמח, אני ובן הזוג, הבכור המשוחרר מהצבא, האמצעי החייל הטרי ופיקאצ'ו בן או-טו-טו 11....
במה נתחיל?
הצבא כידוע צועד על קיבתו
וזה היה הזמן לארוחת בראנץ' במסעדה המומלצת אבוקדו, מרחק כמה דקות הליכה מהדירה, באיזור כיכר סינטגמה.
מדובר במסעדה צמחונית-אורגנית, אבל גם הקרניבורים המובהקים אצלי במשפחה ליקקו את האצבעות ולא חדלו מלבקש שנשוב אליה…
סלט הסלק/תרד/גבינה הוכרז ע"י פיקאצ'ו כמעדן האולטימטיבי…
על בטן מלאה הגיע הזמן לתוכנית התרבותית של היום.
אקדים ואומר שהתחייבתי בפני הילדים למינימום ארכיאולוגיה.
אבל אי אפשר להגיע לאתונה ולא לראות את האקרופוליס...
נכון? נכון.
ולכן בתוכנית מוזיאון האקרופוליס ולאחריו עליה לאקרופוליס עצמו.
הכל במרחק הליכה...
התחלנו ללכת.. בדרך עברנו ליד הכנסיה Church of the Metamorphosis.
זו כנסיה ביזנטית שנבנתה בתחילת המאה ה -11 ויש לה גם גן קטן. (לא ניתן היה להיכנס פנימה).
עברנו ברחובות עמוסי חניות מזכרות, בתי קפה וכדומה, והנה הגענו למוזיאון האקרופוליס.
מדובר במוזיאון חדיש שהוקם לפני מספר שנים, מעל חפירות ארכיאולוגיות, הניבטות מבעד לרצפה השקופה.
אומנם לא שיא העונה אבל תור קצר (ומוצל) מקדם את פנינו (כרטיסים ניתן לרכוש מראש אולם יש להתחייב לשעת הביקור).
[רקע היסטורי על קצה המזלג –
האקרופוליס היא "העיר הגבוהה" שנבנתה על גבעה במרכז אתונה לפני כ 2500 שנה.
באקרופוליס נמצאים מספר מקדשים – הגדול והידוע מכולם הוא זה שנבנה לכבוד האלה אתנה פרתנוס (אתנה הבתולה), ונקרא - מקדש הפרתנון.
זהו המבנה המוכר לכולנו מתמונות "האקרופוליס"
האלה אתנה זכתה בשטח העיר בקרב עם פוסידון אל הים, ועל כן תושבי העיר הכירו לה תודה
בבניית מקדשים ובתהלוכה שנתית ב"יום הולדת העיר" בה עלו לרגל מאתונה לאקרופוליס ולמקדש הפרתנון בו ניצב פסלה, תוך הבאת קורבנות.
הטיפ שלי – בשעות החום להגיע למוזיאון האקרופוליס וללמוד את הרקע, ורק לאחר מכן להמשיך לאקרופוליס עצמו]
ובכן נחזור למוזיאון.
גולת הכותרת של המוזיאון הוא גלריית הפרתנון הנמצאת בקומה השלישית.
ממליצה לעלות ישר אליה ולהתחיל בעיקר.
הגלריה מיוחדת במינה, נמצאת פיזית מול מקדש הפרתנון שעומד מולה ממש מעבר לחלונות הזכוכית העצומים,
והיא בנויה באותם מימדים וכיוונים כמו המקדש עצמו.
הנה כך נראה מקדש הפרתנון מהגלריה..
מומלץ לקחת בהשאלה מדוכן ה INFORMATION בקומת הכניסה FAMILY BACKPACK בנושא גלריית הפרתנון.
לנו היה תירוץ בדמות פיקאצ'ו.... (שקיבל מפה עם מדבקות למזכרת) אבל האמת שההדרכה ברורה ומועילה גם למבוגרים.
אפשר גם לרכוש את ה FAMILY BACKPACK בחנות בקומה השניה.
את הביקור בגלרית הפרתנון שבקומה השלישית מומלץ להתחיל בדגם הקטן שבמבואה.
זה המקום היחיד שבו תראו את מקדש הפרתנון במצב צבירה שלם...
מה לעשות...וזו ההזדמנות להכיר כמה מהמושגים המופיעים בכל ההסברים באנגלית צחה שגם הגוגל טרנסלייט לא מתגבר עליה (כלומר מתגבר אבל גם את העברית אני לא מבינה!)
תמונות אשתדל להביא יותר מהאתר עצמו – מהאקרופוליס.
PEDIMENTS – אלה הם הגמלונים שבגג, אותם "משולשים" בשני קצות המקדש.
בגמלונים היו פסלים שהציגו שתי סצנות.
בצד המערבי נמצאת אתנה מול פוסידון , כאות לניצחון באותו קרב שהקנה לה את שטח אתונה.
בצד המזרחי נראית הולדתה של אתנה מזאוס.
במבואה ניתן לראות שיחזור של הסצנות הללו בשני הגמלונים (בקטן), ובקצוות המזרחיים והמערביים של הגלריה ניתן לראות שיחזור בגודל מלא של הפסלים, אולם הפסלים אינם שלמים.
מה יש באמת במקדש הפרתנון על ההר? נשאיר זאת להמשך...
METOPES - אלה הם הקישוטים הרבועים שמעל העמודים החיצוניים.
מפוסלות בהם סצנות שונות מקרבות ומאותה תהלוכה שנתית לעליה לאקרופוליס.
FRIEZE – זוהי המסגרת הקישוטית שמעל העמודים הפנימיים. גם בה מפוסלות סצנות שונות.
לאחר ההתרשמות מהמודל ומשיחזור הגמלונים במבואה, מומלץ לראות את סרט ההסבר בן 12 דקות.
הוא מוקרן לחילופין בשמע אנגלית או בכתוביות אנגלית.
התיכנון הארכיטקטוני של מקדש הפרתנון מדהים בתיחכום שלו והוא זה שנותן למקדש את ההדר שלו.
הסרט מסביר רבים מה"טריקים" הארכיטקטיים שנקטו בהם כבר אז…כמו למשל הצורה המיוחדת בה עוצבו העמודים… (הם ממש לא סתם עגולים).
-
יום 1 חלק ב’
לאחר הסרט אפשר לסייר בגלריה עצמה ולהתרשם מהפסלים, שיירי ה FRIEZE וה METOPES (חלק מקורי וחלק משוחזר) ועוד.
טיפים נוספים לביקור במוזיאון ניתן למצוא פה
אם אתם מצויידים בילדים כמוני, הנקודה הבאה בקומה השניה היא MUST-
מודל האקרופוליס בלגו… לא פחות..
המודל מציג את ההר כולו, זו ההזדמנות להסביר לילדים על הכניסה המפוארת (זו שרואים פה את אנשי הלגו מתקדמים לקראתה) - ונקראת פרופילאה.
מצד ימין מקדש אתנה נייק, ובעומק התמונה מצד ימין ניתן לראות את מקדש הפרתנון (רואים את הפסלים בגמלון?)
פיקאצ'ו התרשם.
בקומה השניה אין הרבה מוצגים, זה המקום לקפיטריה מול הנוף ולחנות המוזיאון.
בקומה הראשונה לעומת זאת הרבה מאוד מוצגים ארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות, אבל המוצג העיקרי הוא עמודים דמויי אשה שנקראים Caryatids, המקוריים (!), שעמדו במקור במקדש ארכתיון, גם הוא מקדש נוסף באקרופוליס.
לא כל העמודים נמצאים פה, רק חמישה מתוך שישה, אבל היוונים השאירו מקום לעמוד השישי, בתקווה שיושב אליהם בעתיד מהמוזיאון הבריטי.....
באקרופוליס עצמו נמצאים העתקים של העמודים הללו.
בזאת סיימנו את הביקור במוזיאון.
מדד הכוכבים למוזיאון האקרופוליס:
אני 4 בן הזוג 4 ("הרוב לא מקורי גם במוזיאון.."), הבכור 4 ("עשוי טוב") אמצעי 2 פיקאצ'ו 2 ("המוזיאון משעמם, נתתי 2 רק בזכות הלגו")
אומנם המוזיאון ממוזג אבל התעייפנו...
זה היה הזמן לנוח קצת. אולי עוד לא אמרתי את זה אבל היה חם.. חם מאוד…
שוטטנו ברחובות הסמוכים, מבחר בתי הקפה והגלידריות מסחרר, ובחרנו לנו את אחת היוגורטיות.
ביוגורטיה מוכרים גם יוגורט יווני בתוספת ריבות ופירות (האמצעי טען שזה מזכיר לו את המעדן הידוע לבן+ריבה בטירונות
) ,אבל מה שיותר קוסם הוא גלידות יוגורט מעולות...
טעמנו אחת עם דובדבנים ואחת עם קליפות הדרים מסוכרות. המקום נקרא Fresco yogurt bar והסניף הסמוך לאקרופוליס נמצא ברחוב Dionysiou Areopagitou 3.
בשעה ארבע החלטנו שהגיע הזמן להתקדם לכיוון האקרופוליס.. בטח יתחיל להיות יותר נעים...
אז לא.
המשיך להיות חם.
יש כמה כניסות לאקרופוליס,
ע"פ ההמלצות פנינו להיכנס מהכניסה הראשית שאמורה להיות המרשימה ביותר, אבל את הכרטיסים קנינו בכניסה שמול מוזיאון האקרופוליס מחשש לתור בכניסה הבאה (לא היה).
חם (כבר אמרתי?), והשבילים אינם כבושים..
מומלץ להתלבש ולנעול ספורטיבי בהתאם ולהצטייד בהרבה מים
(מים נמכרים באתונה בכל הקיוסקים בחצי יורו לבקבוק אישי. באקרופוליס עצמו היו מכונות אבל הן היו מקולקלות! כולן!)
כדאי להתכונן לביקור באקרופוליס, בפרט אם לא באים עם מדריך. מעבר לתיאורים בבלוגים השונים אני ממליצה על הכתבה הבאה שהיא מאוד מתומצתת ובהירה, ועל האפליקציה של Rick Steves בה ניתן להוריד הדרכה ספציפית לאקרופוליס (ניתן לשמוע בפלאפון וגם לעקוב אחר הטקסט באפליקציה. לא ניתן להעתיק למקום אחר את הטקסט...אותו מצאתי רק באפליקציה ולא באתר אליו נתתי את הלינק).
-
יום 1 חלק ג’
ובכן נחזור לענייננו.. מה רואים פה באקרופוליס...
האתר הראשון אליו מגיעים, עוד לפני שלל המקדשים והכניסה המפוארת הוא האמפיתיאטרון של הרודס
מדובר באמפיתיאטרון של 5000 איש, והוא עדיין משמש להופעות!
מפה אנחנו ממשיכים ועולים לכניסה המפוארת - הפרופילאיה Propylaia.
אין מה לומר שזוהי כניסה מרשימה, ראויה להיות כניסה למקום הקדוש ביותר (ולכן נבנתה כך).
מצד ימין לפרופילאיה נמצא מקדש אתנה נייק, ומצד שמאל נמצא מוניומנט אגריפה.
וכשיוצאים מהפרופילאיה.. הנה לפנינו מקדש הפרתנון, ניצב על ההר גדול ומפואר כמו שאפשר לדמיין אותו (ורק חבל שהחזית המערבית בשיפוצים...)
אנחנו ממשיכים הלאה (לא לפני סידרת צילומים כמובן) ונחים ליד הכניסה המזרחית, שלמעשה היא זו שהייתה הכניסה למקדש ולחלק החשוב יותר שלו שהכיל את פסלה של אתנה.
וכך נראה הצד המזרחי כיום, אתם רואים את שארית הגמלון?
לא הרבה נשאר, ולכן כדאי מאוד להפעיל את כל הדמיון ובכלל להיזכר בכל מה שראינו ולמדנו במוזיאון האקרופוליס,
ולהאזין גם לריק סטיבס שהתיאורים שלו מאוד מאוד חיים...(למה לי לא היה כזה מורה להיסטוריה?)
הנה תראו מקרוב את הגמלון המזרחי, לכאורה נשאר בו רק פסלו של דיוניסוס, אבל גם הוא מסתבר רק שיחזור...
(כך מסביר ריק סטיבס)מתחתיו אתם יכולים לראות את ה METOPES.
עוד שתיה, מנוחה, גם בשש עדיין חם פה…
אנחנו ממשיכים לרחבת התצפית, שנמצאת ליד הדגל היווני המתנופף לו בגאווה.
מהרחבה אפשר לראות מצד שמאל את גבעת הזאבים Mount Lycabettus, שנחשבת כאחת מנקודות התצפית היפות לאקרופוליס, בוודאי בזמן שקיעה (ניתן לעלות אליה בעזרת פוניקולר )
ואפשר גם להציץ על אתונה עצמה, הגנים הלאומיים, והנה מקדש זאוס (מקווה שזיהיתי נכון!)
מהתצפית אנחנו ממשיכים למקדש הארכתיון, אותו מקדש בעל מרפסת שבה עמודים בצורת נשים – Caryatids (כאמור פה הם שיחזורים, במוזיאון המקוריים)
ליד המקדש נמצא גם עץ הזית הידוע, מדובר בעץ זית ששתול במקום בו שתלה אתנה עץ זית (אחר) ועל כן נחשב כמקום קדוש
בזאת אנחנו מסיימים את הביקור באקרופוליס, ויוצאים מיציאה אחרת מאשר זו שבאנו בה, זו שסמוכה לאמפיתיאטרון דיוניסוס.
מדד הכוכבים לאקרופוליס
אני 5 בן הזוג 5 ("אתר חובה") הבכור 5 ("חווית העליה לרגל, הכניסה, התצפית") אמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("המקדשים יפים, לא לעלות כשחם")
כן.. קונצנזוס ראשון של חמש חמישיות..
(יש הפתעות בחיים!
) -
יום 1 חלק ד’
ומה עכשיו?
אנחנו ממשיכים לשוטט בשכונת Anafiotika Plaka (לפי עצתה של זיוה לכוון לרחוב Stratonos) ,
הנה כמה מראות.…
האיזור מלא בתי קפה נעימים.
אנחנו ממשיכים ל"מדרגות הפלאקה" (נווטו ל Mnisikleous 22, גם פה התודות לזיוה) , וכך זה נראה…
המון המון מסעדות ובתי קפה...
הכי כיף לעלות ל roof garden של אחת המסעדות, וזה בדיוק מה שעשינו.
ע"פ המלצתו של אמנון גופר בחרנו במסעדת Esperides הנמצאת ב Mnisikleous 25 (במעלה המדרגות הללו), וישבנו לארוחה קלה של כמה קלאסיקות יווניות...
האוויר טוב (סוף סוף!)
ומסביבנו גגות הבתים מכוסים בגפן מטפסת, ואם תסתכלו טוב תראו גם את האקרופוליס נשקף לו
חזרנו לדירה לאתנחתא קלה של מקלחת , ויצאנו שוב לטברנה!
ולא סתם טברנה..
טברנה עם מוזיקה חיה, מהידועות שיש באתונה.. Tavern Klimataria
נראה לי די חובה להזמין מקום מראש (ניתן באמצעות המייל [email protected]) וזאת עשינו.
המקום דורש הזמנת מינימום של 20 יורו לאדם (מתוכם 3 יורו עבור ההופעה) והמוזיקה החיה מתחילה בעשר בלילה.
קלימטריה נמצאת בשכונת פסירי Psirri, מרחק הליכה מאיזור סינטגמה.
הדרך עוברת ברחובות לא במיוחד סימפטיים.
לא משהו שיש לחשוש ממנו אבל לבד לא הייתי מסתובבת פה.
הגענו לטברנה בתשע וחצי, מקום לא גדול, הבמה מחכה לנגנים והמלצריות מתרוצצות.
מי שמגדל בנים בגילאים שיש לי בוודאי שאינו דואג ממינימום הזמנה
, אז התחלנו...אבל כשסלטי פתיחה עולים 3.5 יורו, מנה עיקרית כ 10 יורו... תשמעו המקום זול מדי!
אכלנו ואכלנו (אפילו אוזו הזמנו) ולמאה יורו לא ממש הגענו..
על הבמה שלושה נגנים, בהמשך הצטרפה אליהם זמרת
אם ציפינו לריקודים סוערים או לשבירת כוסות – לא זה לא קרה,
אבל היה כיף!
הילדים התעקשו שמדובר בחוויה דורשת מדד כוכבים, אז קדימה :
מדד הכוכבים לטברנה קלימטריה
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 4 ("צפוף") אמצעי 5 פיקאצ'ו 5
חזרנו ברגל לדירה שמחים ועייפים...
לילה טוב
-
יפה מאוד. אנחנו הגענו לאתונה עם ציפיות נמוכות. גם אנחנו שמענו את שמה של עזה נקשר באתונה והאמת כנראה ששתיהן יפות ממה שחושבים. בטח אתונה. -
תודה שרון, מסכימה איתך…
-
יום 2 חלק א
היום יום ראשון בשבוע, זהו יום של החלפות משמר חגיגיות של המשמר הנשיאותי של הפרלמנט
(חיילים הנקראים “Evzones” השומרים על קבר החייל האלמוני בחזית הפרלמנט היווני) , סמוך לכיכר סינטגמה Syntagma ("כיכר החוקה").
אנחנו יוצאים מהדירה לכיוון כיכר סינטגמה, ואוספים כריכים וקפה TAKE AWAY באחד מבתי הקפה הפזורים מסביב לכיכר, ממהרים לתפוס מקום לטקס (למיטב זכרוני זה היה Peri Kafe סמוך ל KFC , אבל באמת שיש המון אופציות).
כיכר סינטגמה עצמה מאכזבת למדי ואפילו המזרקה לא פועלת.
אנחנו עוברים את הכביש לכיוון הפרלמנט, באינטרנט קראתי שחילופי המשמר ב 11 ולכן מומלץ להגיע ב 1030.
אז.. לא בדיוק..
ממש לא בדיוק.
בעשר וחצי כבר המון רב עמד בצד מגרש המסדרים.
בקושי הצלחתי לעמוד בשורה שניה.
כל אתונה הגיעה לצפות במחזה.
שאר המשפחה הלכה לה לשבת בצל...
חיילי המשמר הנשיאותי מבצעים החלפה כל שעה עגולה גם ביום חול,
אבל רק ביום ראשון הם לובשים לבן ורק בשעה 11 מדובר במצעד מפואר של ממש, כולל חסימת כבישים, תזמורת וחיילים רבים.
אז איך נראה חייל המשמר?
אתם יכולים לראות שמדובר בלבוש מאוד מאוד מהודר.
ב"חצאית" שלהם משולבים 400 קפלים כנגד השנים בהן הייתה יוון תחת הכיבוש הטורקי.. כן כן.
חייטים מיוחדים תופרים אותם, וזמן ההכנה של כל בגד - 80 יום.
והנעליים.. כל נעל שוקלת 3 קילו ויש לה לפחות 60 מסמרים בסוליה כדי שתשמיע את קול הנקישה החזק.
עוד אפשר לקרוא על המדים ומשמעות כל פרט בהם פה
ובכן, כבר ברבע לאחת עשרה התחיל להישמע קול התזמורת מרחוק...
המוני אדם מילאו את כל צידי הכביש החסום, והאמת שזו נקודת תצפית בכלל לא רעה למי שמגיע מאוחר.
התזמורת מנגנת, לאחריה קבוצת חיילים ראשונה המניפה את הדגל
ועוד ועוד חיילים, לחלק מהמפקדים מגפיים ובגדים שונים מאשר לחיילים הרגילים
תרגילי סדר למיניהם
והנה באים שני החיילים שאמורים להחליף את הקודמים, יחד עם המפקד שלהם
עוד לא תיארתי את צורת ההליכה של החיילים, הרמת הרגל הגבוהה, והתנועות שמזכירות לי סוג של ריקוד מודרני....
לאחר החילופין המצעד חוזר על עקביו, וגם אנחנו הולכים לרחוב לתצפית קרובה יותר לחיילים, אתם יכולים להתרשם פה מצורת הצעידה :
אין ספק שמדובר באחד מחילופי המשמר היותר מרשימים ויחודיים שקיימים!
(מה זה קשור לצבא ולמה זה טוב כל המאמץ הזה אינני יודעת אבל מה זה חשוב... העיקר השואו!)
ומה קורה בסוף?
מסתבר שיש חיילים "רגילים" שתפקידם לשמור את חיילי המשמר הנשיאותי בחיים ..
לנגב להם את הזיעה ואפילו להשקות אותם..
בחום הזה אני לא מקנאה בהם.
מדד הכוכבים לחילופי המשמר בפרלמנט
אני 5+ בן הזוג 5 הבכור 5 ("לא נופל מלונדון!") אמצעי 5 ("מופע שלא מבייש רקדניות בלט") פיקאצ'ו 5
כן.. שוב הגענו לחמש חמישיות…
איזה כיף!
-
יום 2 חלק ב
מהפרלמנט אנחנו בדרכנו לשוק הפשפשים של יום ראשון, אבל בדרך נעבור בכמה עצירות מעניינות.
אנחנו עוברים שוב את כיכר סינטגמה שבה נערך אתמול מצעד הגאווה, מה שנותר מהמצעד הוא רק מעבר החציה הצבעוני שהוקדש לטובת החגיגות
עצירה ראשונה בקתדרלת Metropolitan Church of Athens.
זו קתדרלה יפה שנבנתה משיירי כנסיות ביזנטיות והיום מתקיימים בה הטקסים החשובים של יוון.
אנחנו מגיעים אליה מהצד האחורי, אבל דווקא ממנו ניתן לראות את הכיפה היפה שלה.
והנה החזית שלה
ניתן גם להיכנס פנימה.
אבל מה שיותר מעניין (אותי לפחות) הוא פסלו של הארכיבישוף דמשקינוס, עליו קראתי באתר של אמנון גופר.
מדובר בחסיד אומות העולם, שבתקופת השואה הנפיק ליהודים תעודות מזויפות עם שמות נוצריים והבריח אותם להרים.
הוא מצוטט שאמר כך : ""לקחתי על עצמי את השליחות. דיברתי עם האל וגמלה החלטה בלבי להציל כמה שיותר נשמות יהודיות""
מרגש.
מאחורי הפסל אפשר לקרוא על מעשיו.
עוד כמה דקות הליכה דרך מדרחוב Ermou (מדרחוב מלא חנויות דרך אגב, אבל הן סגורות בראשון)
ואנחנו חולפים על פני כנסיה נוספת, עתיקה הרבה יותר, כנסיה ביזנטית מהמאה ה-11 – Church of Panaghia Kapnikarea
גם לכנסיה הזו ניתן להיכנס, אם רוצים.
עוד דקה הליכה ואנחנו מגיעים לתחנה מתוקה ראשונה – זה הזמן לטעום לוקמדס - LUKUMADES , מאכל יווני מסורתי שהוא למעשה סופגניות זעירות מצופות בדבש וקינמון.
אנחנו מגיעים לסניף LUKUMADES ברחוב Aiolou 21 המציע הרבה קומבינציות חדשניות יותר, בדומה למה שקרה לסופגניות שלנו שהתחילו עם ריבה אדומה ותראו להיכן הגיעו...
אנחנו בוחרים בציפוי פרלין פיסטוק ובציפוי ריבת חלב – הפיסטוק מנצח!!
מנה ליחיד היא עשר סופגניות זעירות, מיותר לציין שהיא הספיקה לחמישתנו, בכל זאת יש גבול....
(דרך אגב, יש גם אפשרויות מלוחות של פטה וכדומה – אולי גם את זה ניישם אצלנו בחנוכה הקרוב??)
-
יום 2 חלק ג
עוד כמה דקות של הליכה ואנחנו מגיעים לכיכר Monastiraki, גם היא כיכר מרכזית ביותר באתונה.
בכיכר דוכני פירות היום..
וגם נגני רחוב
אבל מכיוון ש"מזמן" לא אכלנו
אנחנו ממשיכים הלאה, לחנות Hans and Gretel (או עמי ותמי) הנמצאת במדרחוב המרכזי אדריאנו (Adrianou 48)המקום אכן מעוצב כבית עמי ותמי..
מלא ממתקים..
והמוכרות לבושות בהתאם
מעבר לכל הממתקים ניתן לקנות לילדים גביע גלידה מלא בפינוקים, אותו אפשר ללקק בבית המכשפה…
קנינו לפיקאצ'ו גביע שכזה (5 יורו), הוא נהנה אבל אני לא יכולה לומר שיצא מגדרו מהתלהבות מהמקום ומהעיצוב.
כנראה גדול מדי... מה לעשות.
למבוגרים יותר אני ממליצה דווקא על היוגורטיה הסמוכה להנזל וגרטל (אותה כתובת),
סניף של רשת Yogolicious בה אתה מכין לעצמך את היוגורט ובוחר בעצמך את כל התוספות – התשלום לפי משקל.
בשבילי זו היתה פעם ראשונה.. ממליצה!
(ולמען הסר ספק אף אחד מאיתנו לא הגיע ל 5 יורו כמו הגלידה...
)ועכשיו סוף סוף הגיע הזמן להמשיך במדרחוב אדריאנו לשוק הפשפשים של יום ראשון –THISSIO FLEA MARKET .
בדרך אנחנו חולפים סמוך לאגורה המפורסמת (מקום השוק ההיסטורי של אתונה),
אבל הבטחנו מינימום ארכיאולוגיה – לא? אז אנחנו ממשיכים הלאה ולא נכנסים.
בדרך לשוק אני מוצאת שרשרת עור יפה בדוכן של מעצבת, אבל בשוק עצמו אין גדולות ונצורות.
פיקאצ'ו אוהב לבחור משהו
, האחים שלו אוהבים להתמקח , אנחנו נחים 
.אחת המציאות הפעם – סירת צעצוע הפועלת על הבערת פתילה טבולה בשמן... המשיכה לרתק את פיקאצ'ו בבית בבחירת חומרי בעירה ופתילות שונים.
הנה לדוגמא בשוק דוכן של מוצרי תפילה מעץ זית (ראו הצלבים מצד ימין לדוגמא)
מהשוק אנחנו חוזרים לכיוון כיכר מונסטירקי, עוברים דרך מה שנקרא Monastiraki Flea Market, שאינו ממש שוק פשפשים, ולמעשה פעיל כל יום ככל הנראה.
מדובר פשוט בחנויות של ביגוד, תיקים, מזכרות וכדומה. הרחוב הראשי בשוק נקרא Ifestou.
מדד הכוכבים לשווקים
אני 3.5 בן הזוג 2.5 הבכור 4 ("כמו ביפו") אמצעי 3.5 פיקאצ'ו 5
-
יום 2 חלק ד
הגענו לכיכר מונסטירקי עצמה, אנחנו ממשיכים על רחוב Ermou לכיוון שכונת Psirri.
בדרך ממשיכות מכירות לא ברורות על המדרכות, אני לא יודעת אם זה כך רק ביום ראשון.
פונים לרחוב Karaiskaki והכל ממשיך.…
עוד כמה צעדים ולאן אנחנו מגיעים?
למקום כמו מן האגדות...
איך הוא יושב דווקא ברחוב הזה אני ממש לא יודעת.
מדובר בבית קפה בעיצוב מיוחד בהשראת מרי פופינס, הנקרא Little Kook.
קצת קשה לצלם כי בית הקפה מתפרש על פני שטח די נרחב.. לא רק בנין אחד.
שימו לב למלצרים הלבושים בהתאם.
זה התפריט
המקום די יקר וברובו מתמקד במתוקים בלבד (יש רק מספר קרפים לא מתוקים).
ומה אמרו גברברי המשפחה?
קיטש קיטש קיטש...
אז קמנו והלכנו לאכול צהריים… במקום אחר….
הגרפיטי לא ממש השפיע…
איפה נאכל?ברחוב Ermou, במסעדת Misafir, גם היא ע"פ המלצתו של אמנון גופר.
גם למסעדה זו יש מה שנקרא roof garden.
היא מתמחה במאפי טאבון (כמו לחמעג'ון לדוגמא) אבל התפריט מגוון וכולל גם איטלקי, המבורגרים ועוד.
אז עלינו לגג... גם פה נוף לאקרופוליס... ואוויר...
הנה עוד מאפה טאבון שהמסעדה מתמחה בו (עבודת יד, בוודאי עבודת יד) , הוא נקרא Peynirli (יש סוגים שונים)
לקינוח ניסינו את הסאפיחה Safiha, מעין פיתת טאבון ממולאת במילוי מתוק ומשולבת מסקרפונה.
שבעים ומרוצים המשכנו בדרכנו, כמה דקות והגענו למוזיאון האשליות Museum of Illusions Athens
על המוזיאון קראתי בבלוג של זיוה, ונראה היה לי שזו תהיה אופציה חביבה (וממוזגת) לילדים.
הוא גם פתוח עד מאוחר וקרוב מאוד ל Little Kook.
מדובר בקומבינציה של אפשרויות צילום באשליות אופטיות שונות, בדומה למוזיאון בו היינו בתאילנד בצ'אנג מאי (יש מוזיאונים כאלה בכל העולם),
יחד עם לא מעט חידות היגיון שאפשר להתנסות בפתרונן.
הצעתי לבני המשפחה והם רצו לבוא, אני עצמי לא מחובבי הז'אנר.
המקסימום שאפשר להוציא ממני זה להעסיק אותי בתור הצלמת.
המוזיאון לא גדול אבל בהחלט נרשמה הנאה מקהל היעד....
ואפילו נרכשו כמה חידות היגיון בחנות המוזיאון..(כי אי אפשר להשאיר לא פתור מה שלא הספיקו לפתור!
)מדד הכוכבים למוזיאון האשליות
אני 3.5 בן הזוג 3.5 הבכור 3.5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("ממליץ על חדר המראות ועל חדר הסחרחורת")
-
יום 2 חלק ה
ומה עכשיו?
עכשיו גם לאמא מגיע משהו... נכון?
אתונה עשירה מאוד בציורי גרפיטי, גם בזן המקושקש אבל גם בציורי קיר מרהיבים, בחלקם פוליטיים, שהיום יותר ראוי אולי לקרוא להם אומנות רחוב אבל אני אמשיך להשתמש במונח גרפיטי.
הגרפיטי המפורסמים נמצאים בכמה שכונות בעיר, למעשה בכולן, אבל יש שכונות שבהחלט עשירות יותר מאחרות בהם.
Psirri היא היותר מרכזית ותיירותית מביניהן, אבל יש הרבה ציורים ידועים בשכונות הפחות תיירותיות - Metarxourgeio, Gazi, , Exarcheia.
יש כמובן סיורים מודרכים באנגלית , וגם אפילו בעברית, אבל בהרכב שלנו זה לא התאים,
ולכן קדימה אתגר – סיור גרפיטי DIY.
מצאתי לא מעט כתבות בנושא אבל ברובן לא הייתה כתובת מדוייקת של הגרפיטי.
בסופו של דבר לינק הוביל ללינק ומצאתי שתי מפות –
מפה ראשונה (הגרפיטי בסימונים הכחולים) ע"פ הכתבה בבלוג שהוזכר בפוסט של מטיילת בקופסא (תודה!)
חסרונה של המפה הזו שקשה להבין בה איזה מהציורים נמצא בכל נקודה.
אבל גיגול נרחב הביא למפה נוספת מפורטת שבה ניתן לראות בדיוק איזה ציור נמצא באיזו כתובת
נאלצתי כמובן לצמצם את המבחר למה שנמצא בשכונת פסירי, בכל זאת יש גבול למה שבני המשפחה יעשו עבורי....
אבל גם פה המבחר לא איכזב, והרחובות אפילו הכינו לי כמה הפתעות חדשות....
התחלנו בגרפיטי שנמצא בכיכר Iroon, הכיכר המרכזית של פסירי, קרובה מאוד לבית הקפה ליטל קוק.
כיכר איירון משמעותה כיכר הגיבורים, ובאיזורה הרחובות נקראים על שמם של גיבורי מלחמת העצמאות היוונית.
להפתעתי הכיכר נעימה מאוד, מלאה בבתי קפה, ולא מזכירה בכלום את הרחוב הלא נעים שהוביל אליה מרחוב Ermou הסואן.
בכיכר הזו נמצא אחד מהגרפיטי המפורסמים של ותיקי האומנים, שנקרא Alexandros Vasmoulakis.
האם הצחוק של הדמויות מלאכותי? נובע מיאוש?
קראתי על כך אצל אמנון גופר, אני לא בטוחה שאני מסכימה לניתוח אבל זו הרי אומנות.. איש איש ודעתו.
מה שבטוח שזה אחד הגרפיטי שמצטלמים הרבה יותר טוב מאשר נראים במציאות, ונוכחתי לדעת כבר במדריד שיש זן כזה…
בצידה השני של הכיכר, גם כן בגובה נמצא גרפיטי גדול נוסף, לא הצלחתי למצוא של איזה אמן.
מהכיכר שתי דקות ואנחנו מגיעים לציור הגדול שנקרא “Floating above Our City”, ציור מ 2010 של האמן Dimitris Taxis.
הציור נמצא ב 11 Agatharchou Street.
דימיטרי טקסיס האתונאי נולד בפולין והוא ידוע כמי שמצייר דמויות עצובות, מבולבלות, חסרות תקווה ומפוחדות, בעקבות המשבר הכלכלי.
זה אכן נראה כך בציור הזה…
עוד שתי דקות הליכה ואנחנו מגיעים לרחוב RIGA PALAMIDOU, רחוב עשיר מאוד בגרפיטי.
ההפתעה הראשונה מחכה לי פה (היא לא היתה בשום מפה או כתבה), גרפיטי מושקע פוליטי מאוד נגד הדרישה של גרמניה להחזר חובות של היוונים
אם תגדילו את התמונה תוכלו לראות שבתוך המספריים רשום Cut the debt
וליד המשקפיים רשום יותר בבירור - This is not Berlin
המחאה די ברורה.
ליד הציור הזה, עוד ציור באותו נושא.
קשה לי להבין בדיוק מה נרשם בו, ואיך הומר סימפסון קשור לענייננו
, אבל ברור שיש פה דרישה למזומנים. אשמח לרעיונות מה כוונת המשורר…
באותו רחוב בבית 5 נמצא ציור הגרפיטי המפורסם אליו רציתי להגיע.
הציור נקרא "All dogs go to heaven" (ניתן לראות זאת בפינה השמאלית התחתונה), והוא מוקדש לזכרו של Loukanikos, כלב המחאה המפורסם ביותר שהשתתף במחאות באתונה בשנים האחרונות.
Loukanikos נעשה כה מפורסם שכיכב אפילו על מגזין טיים…
מולו (באותו רחוב) נמצא גרפיטי הפתעה נוסף.. מקסים
אנחנו פונים לרחוב החוצה – רחוב Sarri, פה יש עושר מדהים של גרפיטי, רובם לא הופיעו במפות כלל.
אתחיל במפורסמים יותר שביניהם –
גרפיטי Owl של Blaqk’s – אמן המשלב קליגרפיה עירונית עם דוגמאות גיאומטריות
והפתעה נהדרת - גרפיטי קטן של האמן Sonke, שחיכה לי בגובה הקיר ומיד זיהיתי…
Sonke הוא אמן ידוע מאוד באתונה והעיר מלאה בציורים שלו, אבל עד עכשיו לא נתקלתי בהם.
הוא מצייר תמיד נסיכות עצומות עיניים ולכן קל כל כך לזהות את העבודות שלו.
הציורים הללו החלו פשוט לאחר שהחברה שלו עזבה אותו..
שבור לב החל סונקה לצייר ציורי נסיכות במסלול ההליכה שלה לעבודה.. ("קצת" אובססיבי, לא?)
אבל הנסיכות העצובות הפכו לסמלו המסחרי, וכיום הוא מקשר זאת גם למבט יותר כללי, כי "רוב האנשים עצובים בפנים" .
ולמה הן תמיד עצומות עיניים? הסיבה הרבה יותר פרוזאית ממה שתחשבו...
סונקה טוען שהוא לא יודע לצייר עיניים היטב והן תמיד יוצאות פוזלות...
יצא לו טוב הפיתרון הזה, ככה אני חושבת.
-
יום 2 חלק ו
עוד דוגמאות נבחרות מרחוב Sarri, אשמח לרעיונות ניתוח...
מה מרלין מונרו עושה פה ומה המסר?
ומה פה?
ופה?
פנינו לרחוב ARISTOFANOUS, באיזור הזה האוכלוסיה שהסתובבה ברחוב היתה בעיקרה של מהגרים ובני המשפחה החליטו שמכסת הסבלנות שלהם תמה.
כך מצאנו את עצמנו שבים לכיכר איירון באותו רחוב שגם הוא מתחבר אליה, אבל בפינת הרחוב מצאנו הפתעה נוספת...
כן גם ישראלים הצטרפו לסצנת הגרפיטי המקומי...
ישבנו לנוח בכיכר, ובכך הסתיים סיור הגרפיטי DIY שלנו...
מדד הכוכבים הפעם ממש לא אחיד.. זה לגמרי בסדר, מוסיף לאמינות שלו אני חושבת
מדד הכוכבים לסיור הגרפיטי
אני 5 בן הזוג 0 הבכור 3.5 אמצעי 1 פיקאצ'ו 0 ("הציורים מכוערים")
ולמי שירצה לקרוא עוד על סצנת הגרפיטי באתונה ואולי להכין סיור משלו, הנה שלל כתבות
https://www.epiculiar.tours/athens-graffiti-things-to-see-in-athens/
https://www.thecrowdedplanet.com/stories-behind-athens-street-art/
https://journal.eahn.org/articles/10.5334/ah.ar/
https://www.blocal-travel.com/street-art/as-seen-on-streets-of-athens-street-art-html/
http://realgreekexperiences.com/street-art-in-athens
https://greekerthanthegreeks.com/2015/03/the-amazing-street-art-of-athens.html
https://theculturetrip.com/europe/greece/articles/10-street-artists-you-should-know-from-greece/
https://theculturetrip.com/europe/greece/articles/awesome-street-art-to-discover-in-athens/
-
איזה יופי פנינית
את זריזה ויעילה כל כך…
בא לי גם אתונה עכשיו - אני חושבת שזה אומר הכל
תודה על הדווח החביב והאינפורמטיבי. אהבתי מאד את סיור הגרפיטי שלך.
אני הייתי מאמצת אותו בכיף וזה מזכיר לי את הסיור שעשיתי לבנות משפחתי בבושוויק ברוקלין. בשבילי היה 10 והן לא ממש הבינו על מה ההתלהבות.
מחכה להמשך
איריס
-
פנינית כרגיל את כותבת בלוגים מעולה.
רק מזכיר לי לה התמכרתי לבלוגים שלך הרבה לפני שהכרתי אותך.
ולמה לא רצטו להגיד שאתונה כמו עזה...אני מכירה לפחות מישהי אחת שאמרה.
ותכלס, לא ניראה כמו עזה אבל גם לא עלה לראש לעשריה הפותחת אצלי.
העיקר שנהניתם -
אתונה נהדרת.
היינו בה פעמיים ב 2018 פעם אאשונה במסגרת טיול רק באתונה ובפעם השנייה במסגרת טיול בצפון יוון.
היא חמה מאד עדיף לבוא בעונות מעבר
ו little kook (השגיאה במקור) הוא שיא הטיול בשביל ביתי בת ה 10. אגב יש שם שני בתי קפה בשם זה שפתוחים כל יום לסירוגין. העיצוב קיטשי אבל סופר מושקע בכמה קומות כולל השירותים והקינוחים סופר טעימים
-
איריס – תודה! מיקום מתאים מאוד לחופשה מוגבלת של חיילת
תתכונני….איילת – שיעשעת אותי כמו שצריך! וכן.. העיקר שנהנינו!
ואחרון חביב צחצח – מסכימה לגמרי שאתונה חמה מדי בקיץ ומתאימה לעונות המעבר!
כבר אמשיך..
-
יום 2 חלק ז
היה מאוחר עכשיו מכדי לחזור לדירה ומצד שני המשך התוכניות שלנו לערב היו באותו איזור.
מה עושים?
במרחק קצר נמצא המלון A for Athens, בו יש בר ומסעדה בקומה שישית, צופים בצורה נפלאה לאקרופוליס,
ומה יותר קלאסי מזה לשעת שקיעה?
אז התחלנו ללכת.. מופעי מוזיקת רחוב התחילו גם הם…
והנה הגענו חיש מהר.
רעיון נהדר לעלות לבר הזה לתצפית, אלא שמסתבר שכל אתונה חשבה עליו לפנינו, בטח בשעה הזו...
אז אם הוא נשמע גם לכם נהדר, כדאי שתזמינו מקום מראש.
לבר לא נכנסנו, ואת הנוף לא ראינו, אבל המשכנו לנוח עוד קצת בלובי (ובמיזוג) עד שהגיע הזמן לבילוי הלילי שלנו היום,
טברנה/מועדון 1002 הלילות -1002 Νύχτες
הגענו לכאן בהמלצתה של זיוה בבלוג שלה.
המקום לא דומה לטברנה בה היינו אתמול, קלימטריה, ולמרות שיש בו גם אוכל העיקר הוא ההופעה, ואין גם דרישה להזמנת מינימום באוכל (הכניסה למופע 5 יורו למבוגר).
לא היה עמוס, תרמה לכך גם העובדה שמדובר ביום ראשון ולא בשבת, אבל אנחנו הזמנו מקומות מראש.
והיום בתוכנית – הופעה של שלישיית נשים במוזיקה יוונית עתיקה שנקראת Lyre 'n' Rhapsody
אחת מהנשים מנגנת בכלי דומה לנבל, השניה שרה והשלישית מתופפת בכלים שונים (כולל בכד!)
הן היו מאוד נחמדות, באו לדבר איתנו לפני המופע ובמהלכו הוסיפו עבורנו מילות הסבר באנגלית לפני כל שיר.
והן מוכשרות. חוויה.
גם אכלנו קצת, אבל הרבה פחות מאשר בטברנה אתמול...
ומה עשו הילדים?
האמצעי נח על הספה, לא הרגיש כ"כ טוב
הבכור ופיקאצ'ו שילבו גלישה בפלאפון (כמה טוב שיש WIFI ) יחד עם האזנה פה ושם (בכל זאת הסוללה נגמרה
) כך שבסה"כ הזמן עבר בנעימים.
מדד הכוכבים לטברנה 1002 לילות
אני 4 בן הזוג 4 הבכור 3.5 ("חשוך") אמצעי לא מדרג פיקאצ'ו "לא מדרג כי לא אכלתי"
וואו איזה יום!
התחלנו ללכת חזרה לדירה..
ליד כיכר מונסיטרקי השקיף אלינו האקרופוליס המואר...אתונה בלילות.
מקלחת (אם נתגבר על מגבלות החשמל של הדירה..) ולישון.
-
יום 3 חלק א
יום אחרון לאתונה שלנו... כבר??
קמנו מאוחר כצפוי, וחיפשנו איפה לאכול ארוחת בוקר זריזה,
כי לשעה 1130 כבר הזמנתי סיור מודרך פרטי במוזיאון לטכנולוגיות יווניות עתיקות.
רק יצאנו את פתח הבנין והתחלנו ללכת ברחוב, והנה הריח פשוט הבהיר לנו שאנחנו גרים ליד מאפיה מקומית, ואפילו ממש אותנטית... הכל ביוונית!
היא פשוט היתה סגורה במשך סוף השבוע
והיום כבר יום שני, סופסוף יום חול...לא חשבנו על מאפיה כאופציה אבל הילדים רצו אז נכנסנו..
ואם כבר אז התפתיתי גם אני למאפה פטה ותרד.
מה אני אגיד לכם? מושלם!
טרי, חם , מלא מילוי, וזול בטירוף כמובן.
גם הילדים היו מאוד מבסוטים מהבחירות שלהם.
המקום נקרא Σφολιάτα Νοστιμιές בכתובת Karitsi 6 ופתוח בימי חול 8-17.
מפה המשכנו ברגל לכיוונים בהם לא טיילנו עד כה, שכונת kolonaki היוקרתית.
אם חשקה נפשכם בתיק של לואי ויטון, או של דיור, שימו פעמיכם למדרחוב Voukourestiou ותבואו על סיפוקכם.
ועדיין.. גם במדרחוב כזה לא נפקד מקומו של מוכר הבייגלה היוונים, צחקתי...
והנה הגענו למוזיאון הטכנולוגיות היווניות העתיקות Museum of Ancient Greek Technology.
הסניף האתונאי של המוזיאון חדש מאוד, הוקם ב 2018.
יש בו שתי תערוכות שהכניסה אליהן בתשלום נפרד - תערוכת הטכנולוגיות העתיקות ותערוכה של כלי נגינה יוונים עתיקים.
אנחנו בחרנו בתערוכת הטכנולוגיה, והזמנו מראש סיור פרטי מודרך בעלות של 5 יורו לאיש – הסיור מאוד מומלץ!!
קיבלנו מדריכה בעלת אנגלית מצויינת אבל קצת לחוצה..
(חצי עין עלינו וחצי עין על איתמר כל הזמן...
)היא עברה איתנו והדגימה מוצגים רבים במקום – פשוט מדהים ומרתק איזו יכולת טכנולוגית היתה כבר אז...
לא אייגע אתכם בכל המוצגים, לדוגמא אביא שניים.
הראשון הוא השעון המעורר של PLATO מהמאה החמישית לפני הספירה .
מדובר בשעון המעורר הראשון בהיסטוריה, והוא פועל על מים, כלומר שעון מעורר הידראולי.
והוא מרעיש!! מדהים!
איך זה פועל?
בכד העליון ממלאים מים ומווסתים את הזרימה לכד השני באמצעות ברז כך שיתמלא בזמן הרצוי (הזמן בו השעון המעורר יצפצף...)
וכשהכד השני מלא כולו, המים עוברים לכד השלישי ודוחקים ממנו את האוויר תוך כדי השמעת ציפצוף מחריש אוזניים!
הכד השלישי מתרוקן לאיטו לתוך הרביעי בו נאגרים המים לשימוש חוזר.
החיסרון העיקרי שמצאנו בשעון המעורר הזה הוא שאין בו SNOOZE !
באמת לא בסדר..
אני מקווה שמובן למה הדרכה והדגמה חיונית במוזיאון הזה.
זה ממש לא אותו דבר סתם לקרוא את ההסברים.
יש מוצגים שניתן להפעיל באופן עצמאי אבל ממש לא כולם.
עוד דוגמית קטנה לטכנולוגיות של אז היא מה שנקראת "מכונת המשקאות האוטומטית הראשונה בעולם".
טוב לא ממש אבל בערך...
מדובר במכונה שסיפקה מים קדושים למאמינים בפתח המקדש תמורת מטבע 5 דרכמות.
המאמין היה מכניס את המטבע בפתח הכד, והמטבע היה נופל על מאזניים שתזוזתם גרמה לפתיחת ברז ולמזיגת המים הקדושים.
אנחנו ישראלים אז ישר הבנו שאפשר גם היה לרמות מכונה שכזאת עם אבן במקום מטבע!
אבל המדריכה אמרה שבכל זאת מדובר במכונה של מים קדושים לאנשים מאמינים..
כנראה שהם לא ניסו את האופציה הזו...
מומלץ (עם הדרכה).
מדד הכוכבים למוזיאון הטכנולוגיות היווניות העתיקות
אני 5 בן הזוג 5 ("מעניין מאוד") הבכור 4.5 אמצעי 4 פיקאצ'ו 5 ("אבל המדריכה לא נותנת לילדים לשחק מספיק")
-
יום 3 חלק ב
מפה אנחנו ממשיכים הלאה...
שכונה מפוארת או לא, גם פה יש מסתבר הומלסים.
והנה הגענו למה שנקרא "הטרילוגיה האתונאית" – שלושה מבני ציבור מרשימים מאוד השוכנים סמוך זה לזה.
הבנין הראשון שאנחנו מגיעים אליו הוא גם המרשים ביותר מבין שלושתם (לעניות דעתי) – בנין האקדמיה של אתונה Academy of Athens
האקדמיה היתה בית ספר לפילוסופיה שייסד Plato כארבע מאות שנה לפני הספירה (זוכרים אותו מהשעון המעורר?)
לאחר 900 שנה בית הספר נסגר כתוצאה מאיסור ללמד פילוסופיה, ורק ב 1926 הוא חזר לפעול במתכונתו הנוכחית כמו באקדמיות אירופאיות אחרות.
מטרת האקדמיה לקדם לימוד מדעים מדוייקים ומדעי הרוח, כמו גם אומנויות.
ניתן להיכנס גם פנימה.
הבנין הבא הוא בנין ההנהלה של האוניברסיטה Deanery of the University of Athens.
מרשים גם הוא, אך לדעתי פחות, וגם לא ניתן להיכנס פנימה.
האוניברסיטה עצמה ממש לא פה באיזור.
והבנין השלישי הוא הספריה הלאומית של יוון.
פה ניתן להיכנס למבואה בלבד ולהציץ דרך זכוכית על אולם הספרים, אין בכך צורך לדעתי.
מדד הכוכבים לטרילוגיה האתונאית
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 אמצעי 4 פיקאצ'ו 5 ("בגלל שאהבתי לשחק עם היונים")
אנחנו ממשיכים הלאה לכיכר Kotzia, באופן מפתיע נראית לי יפה בהרבה מכיכר סינטגמה הידועה יותר, ואפילו המזרקה פועלת!
בכיכר נמצא הבנק הלאומי של יוון, או כפי שקראנו לו – הבנק עם הכי מעט כסף…🤨
