פורטוגל - סתיו 2019 - דיווח מהשטח
-
המשך בשוק
-
לא יכולים להפרד מהשוק ולכן שותים שם קפה מצויין ב- 90 סנט לספל ועוזבים.
-
אנחנו בדרכנו למוזיאון לניאו ריאליזם ומצלמים בדרך. למוזיאון עצמו אל תלכו. הוא אמנם חינמי, אבל בזבוז זמן מוחלט.
-
בהמשך, באופן לא מתוכנן, מגיעים לתחנת הרכבת היפה של העיר, עתירת ציורי האריחים מבחוץ , וגם בצד הפונה לרציף. צילמנו גם עץ מוזר ואת בנין בית המשפט.
-
באופן בהחלט מתוכנן ממשיכים לבניין הספריה המיוחד שעל הגדה של ה- Tejo. מכיוון שפסי הרכבת מפרידים בינו לבין הרחוב, מבנה גשר הולכי רגל גבוה עם מעלית, דרכו עוברים. עלינו, צילמנו את הבניין המיוחד ואת הנופים בסביבתו דרך חלונותיו הגדולים.
-
חזרנו לרכב שליד זירת מלחמת השוורים ונסענו לארוחת צהריים במסעדת אקווריוס אשר מתחת למלון Lizeria. המסעדה מוקפת חלונות גדולים, שאחד מהם הוא דלת הכניסה, אבל הטפשים לא טרחו לשים שלט כניסה ליד הדלת. הסתובבנו פעמיים סביב הבניין ולבסוף פנינו לקבלה של המלון, ואחד משם הלך איתנו ופתח לנו את הדלת, ולא הבין מה הבעיה שלנו. המסעדה יפה ומהודרת, השירות מצוין. בצהריים יש תפריט קבוע שמשתנה כל יום. היום היה מרק ירקות, בקלה עם תרד ובחירה מזנון קינוחים. השתיה לא כלולה במחיר שהוא 13.50 אירו לאדם. לא יקר, אבל האיכות בינונית.
-
נסענו לעיר Loures למרכז המסחרי שנקרא במפתיע LoursShopping, בלי רווח... יצאנו עם מספר מציאות.
המשכנו לנסיעה ארוכה אל Torres Verdas בדרך נופית מתפתלת ויפה, עולה ויורדת, עם כפרים קטנים ובתים לבנים בעמקים מסביב. השמש השוקעת הוסיפה יופי למראות.
בעיר נסענו לראות באר שהיתה בעבר מקור מים של העיר ושומרה כמקום היסטורי. חנינו בחניה תת קרקעית לשעה ראשונה חינם. הגענו ממש לפני החשיכה למקום ובחרנו בו בקצרה.
-
כמובן שגם בעיר זו לא ויתרנו על המרכז המסחרי המקומי Arena.
השעה מאוחרת יחסית ואנחנו ממהרים למסעדת דגים מרשימתנו שקבלה ביקורות מעולות והתגלתה כמסעדת נוכלים חצופים. הבחנו בזה מיד והסתלקנו. פרטים יבואו בהמשך.
נסענו למסעדה אלטרנטיבית מרשימתנו והיה בסדר גמור. מנות גדולות במחיר 10 אירו לאדם וסנגריה נהדרת עתירת קינמון. בתור בונוס, המבצר המואר למעלה.
-
הנסיעה של ארבעים דקות בחזרה למגורים היתה מאד לא נעימה. פיתולים, חלק גדול מהדרך לא מואר, אין סימון שוליים, והנהגים המקומיים נצמדים מאחור בצורה לא נעימה ו/או דוהרים בפראות בלי התחשבות בתנאי הדרך ובמגבלות המהירות.
-
יום 20 - יום שבת - 26.10.19המגורים שעזבנו הבוקר בעיר Arruda dos Vinhos נקראים Valley Guesthouse.
הבניין בנוי במדרון. הבעלים במפלס הרחוב, החדר בו שהינו בלילה הראשון במורד כעשר מדרגות והדירה בה שהינו בשני הלילות האחרונים במורד עשר מדרגות נוספות, ולה חצר פנימית נחמדה.
החדר בסדר, הדירה עדיפה בהרבה ולמיטב ידיעתי יש אפשרות לצרף לה חדר נוסף מעליה, יש מדרגות מתוך הדירה.
המחיר ללילה בחדר הוא 55 אירו ללילה ובדירה 65 אירו ללילה. תמורת 10 אירו לאדם הוספנו ארוחות בוקר.
בעלת הבית קרלה ובעלה אנטוניו דוברי אנגלית טובה ומאד חביבים.
מומלץ למי שאין לו בעיה עם מדרגות.
הוזמן ושולם דרך בוקינג.
-
אחרי ארוחת בוקר כמו אתמול ארזנו את עצמנו ונסענו כחצי שעה למרכז הקניות
Vasco de Gama בליסבון וחנינו בחניון התת קרקעי שלו כמתוכנן.
זהו היעד הראשון היום לאורך אתרי ציר החוף בליסבון שיסתיימו במגורים ממערב לליסבון, בהם נשהה בארבעת הלילות הקרובים.
-
מיד אחרי סריקת חנות C&A יצאנו מהדלת הסמוכה לחנות אל פארק האומות. הבניינים מרשימים והנופים מדהימים. מזג האוויר פשוט יוצא מן הכלל.
במרחק רואים את גשר וסקו דה גמה.
-
הולכים על הדק ליד המים לכיוון האושנריום.
-
פונים לכיוון הרחוב וליד הכניסה לאושנריום. מוצאים שרותים שאינם מסומנים בצורה ברורה וגם משפרצה פוטוגנית.
-
מפריח בועות סבון לשמחת הקטנים והגדולים.
-
בבניין שסמוך לרחוב.
-
חוזרים ברחוב לכיוון הקניון ומצלמים בדרך את החרוטים ובניין מעניין.
-
עוד שיטוט קצר בקניון והצצה לתחנת אוריינטה המרשימה ולחנות הספרים /תקליטים בקומתה התחתונה.
-
נוסעים לאיזור המרינה שמתחת גשר 25 באפריל. במקום צפוף מאד מבחינת חניה, אבל מגרש חניה בתשלום במחיר מגוחך ריק כמעט לחלוטין. כולם מחפשים חניה בחינם כדי שישאר עוד כסף לפוצץ במסעדות…
אנחנו הולכים לגלידריה Artisani שברשימתנו לארוחת צהריים קלה של קרפים עם גלידה ועם בירה. האוכל טעים, מזג האוויר פנטסטי, האיזור יפה, הגשר מיוחד. בקיצור, מושלם.
שילמנו 1 אירו בחניה...
-
ממשיכים לביקור במוזיאון MAAT, וליתר דיוק על גגות של המוזיאון ובסביבתו. המוזיאון עצמו לא מעניין אותנו.
חונים בחינם במגרש חניה מתוכנן מראש בצד. הרחוק מהמוזיאון, יוצאים לשדרה הראשית, הולכים עליה לכיוון הגשר להולכי רגל. עוברים מתחתיו ומיד אחריו יש עליה קלה שממנה עולים לגשר הולכי הרגל שעובר מעל הכביש ופסי הרכבת ומוביל אל גג המוזיאון. המראות מרהיבים. יורדים אל קו החוף גם כן ללא מדרגות, משתמשים בשרותים של המוזיאון ונהנים גם ממראות החוף. הגשר באופק הוא גשר 25 באפריל שקודם היינו מתחתיו.
חוזרים לחניה בדרך בה באנו.
הכל מתועד בתמונות.
