מליון לדורדון ומה שביניהם
-
-
אנחנו מתחילים את החזרה מרוקאמדור לסרלט ובחרנו לנסוע תחילה לאורך כביש D673
העובר לאורך הנהר Ouysse עד ל- Payrac היות והוא היה מסומן בירוק במפה. אכן כביש
יפה. את הנהר כמעט לא ראינו אבל היו צבעי שלכת טובים אז קבלו מספר תמונות.
מ- Payrac נסענו חזרה לסרלט. הפעם אכלנו בחדר מהסופר כי קריסטין אמרה שבסופ"ש
ללא הזמנה מראש אין סיכוי למצוא מקום במסעדות הטובות כי הרבה אנשים מבורדו וטולוז
מגיעים לסופ"ש.
-
יום 9 – שבת ה- 19 באוקטובר – סרלט וסביבתה
יום שבת הוא יום השוק בסרלט אז ירדנו ברגל מהגבעה שלנו לסייר בשוק
וגם בכלל לסייר בעיר העתיקה של סרלט.
לפני הנסיעה קראתי בפורום קצת הסתייגויות מהשוק גם ע"י נילי והנוסע המתמיד
שלהרגשתם השוק של סרלט יותר מדי ממוסחר ומיועד לתיירים
ולא אותנטי. בכול אופן אנחנו ממש לא הרגשנו כך. אהבנו את השוק של סרלט
ושוטטנו בו ובעיר העתיקה כשלוש שעות. שוק ססגוני עם הרבה אנשים ואווירה.
דוכני שוק האוכל פרושים בכיכר ליברטה ובסמטאות העיר ואילו
לאורך רחוב רפבליק נמצאים דוכנים המוכרים מכול הבא ליד אבל לא אוכל.
כמובן שרצינו לאכול בשוק אומלט עם פטריות כמהין שחורות אבל ידעתי וגם
קריסטין איששה את זה שהכמהין הטריות במצאי בסביבות דצמבר/ינואר.
לעומת זה קריסטין גילתה לנו שיש פטריות אחרות שנקראות Sepe שנחשבות
לשניות באנינותן אחרי הכמהין ושזו בדיוק העונה שלהם אז מצאנו מקום ואכלנו
מנת אומלט עם פטריות Sepe והיה טעים מאוד.
לפני שעזבנו את השוק לכיוון המלון הלכנו והזמנו מקום לערב
במסעדת La Presidial מההמלצות של קריסטין. על הבילוי שם כשנגיע לערב.
מנת אומלט Sepe
-
-
לקחנו את הרכב ויצאנו לתיור במספר אתרים מסביב לסרלט והראשון שבהם
הכפר Domme מדרום לסרלט. את Domme ייסדו במלחמת 100 השנים האנגלים
והצרפתים כעיר מבצר על צוק המשקיף על נהר הדורדון. חומותיה ושעריה נותרו
שלמים וברחובות הצרים ניצבים רבים מהבתים המקוריים. באמצעה בנין השוק.
לא רחוק מבניין השוק יש מין טיילת לאורכה כדאי ללכת ולצפות בנופי נהר הדורדון
היפיפיים. הלכנו כך מסביב לחלק מהעיר ואחר כך ברחובותיה בהם מבנים יוצאי דופן
מבחינה אדריכלית.
ב- Domme יש מערת נטיפים מתחת לבניין השוק אבל קריסטין די ביטלה אותה ביחס
למערות האחרות בסביבה אז החלטנו לא להיכנס. אולי בפעם הבאה.
-
ממשיכים לטירת Beynac מדרום מערב לסרלט. הטירה שהייתה רכושם של הברונים
האחראים למצור שהביא למותו של ריצ'רד לב הארי בשנת 1199 נראית די טוב מבחוץ
אך בפנים ממש לא מצאנו בה עניין למעט התצפיות המצוינות ממנה על נהר הדורדון
והסביבה כי היא ממוקמת על מצוק סלע אדיר.
-
-
היעד הבא והאחרון להיום הוא גני D'Eyrignac מצפון לסרלט. הגנים נחשבים מהיפים
בצרפת ואכן מאוד אהבנו את הביקור בהם. כשנכנסים ככול שמתקדמים מגלים עוד
טפח ועוד טפח מהגן. מומלץ מאוד.
הגנים עוצבו לראשונה במאה ה- 18 אך 100 שנה לאחר מכן עברו הסבה לגן אנגלי.
לפני יותר מ- 50 שנה החליט בעל הטירה הנוכחי להשיב עטרה ליושנה. חיפש ומצא
את התכניות המקוריות והשיב את הגן לעיצובו הראשון. חלקים מהגן זכו במסגרת
הרפורמה לעיצוב נוף איטלקי. הגן כולל גם פיסול סביבתי.
חזרנו למלון ובערב ירדנו שוב ברגל לסרלט למסעדת Le presidial בה הזמנו מקום
כשהיינו בשוק. את הייתה המלצה של קריסטין שהסבירה לנו שיש גם מנת פואה גרה
חם שמומלצת מאוד ומוגשת במסעדות לא רבות בחבל ואין להשיגה מחוץ לדורדון כי
רק בדורדון יודעים לעשות אותה. מסתבר שזה לא פואה גרה שלוקחים ומחממים אותו
אלא מנה אחרת לגמרי וטעימה בטירוף למרות שאני מקווה שיום אחד יפסק גם שם
פיטום האווזים אבל עוד חזון למועד. מסעדה מצוינת ומומלצת מאוד.
אגב כול 3 המסעדות שהיינו עד כה נמצאות ממש קרוב אחת לשנייה.
-
-
-
-
יום 10 – ראשון ה- 20 באוקטובר – מדרום מערב לסרלט
היום אנחנו בסיבוב מדרום מערב לסרלט.
היעד הראשון שלנו הוא השוק בעיירה St Cyprien כ- 20 ק"מ ממערב לסרלט
שמתקיים רק בימי ראשון. למי שמחפש שוק אותנטי זה המקום שוק תוסס, נקי,
יפה עם הרבה מוצרים. מומלץ מאוד.
-
-
ממשיכים דרומה לעיירה Belves. עיירה ימי ביניימית יפה שהמאפיין אותה
הוא ריבוי צריחים ומגדלי פעמונים.
-
עוד דרומה ואנחנו בעיירה Mazeyrolles. כול מה שידענו עליה זה שיש משם סיורי כרכרות
וגם אפשר לשכור כרכרה עם סוס לנהיגה עצמית. אפילו לא ידענו לאן נוסעים.
מה שלא לקחנו בחשבון שזה יום ראשון ואין שום סיורים ולא השכרות אבל בהחלט ראינו
את המקומות בהם מרוכזות הכרכרות וגם סיירנו קצת בעיירה הפצפונת היפה. אולי מישהו
שיקרא את זה יעשה סיור כרכרה כזה ויספר לנו.
-
פונים מערבה ומגיעים לעיירה Monpazier. זו עיירה מהמאה ה- 13ונחשבת לבאסטיד הכי
מושלם בצרפת. יישוב עירוני מבוצר שהוקם בידי אציל ששלט באזור. היישוב מתוכנן היטב
ורחובותיו הניצבים זה לזה מובילים לשערים וגם כיכר מרכזית. גם הנוסע המתמיד המליץ
עליה בסיכומו ואני מסכים עם כול מילה. מומלץ מאוד לבקר בה ביקור קצר של עד שעה.
-
-
נוסעים צפונה והיעד הבא היא מערת Maxanga או בשמה המקורי מערת Buisson כלומר
יש לה שני שמות. זוהי מערה יחסית חדשה ונתגלתה בשנת 2000. ייחודה של המערה הוא
בשלל ההלקטיטים המדהימים שלה והיא נחשבת לעשירה ביותר בעולם בתחום זה.
נכנסים אליה רק בסיורים מודרכים בשפה הצרפתית שאורכם שעה. כשהגענו לשם התברר
שהסיור הבא הוא בעוד 35 דקות אז ניצלנו את הזמן לארוחת צהרים ממוצרי הסופר שהיו
לנו במכונית. כשהגיע הזמן התברר שרק אנחנו וזוג פנסיונרים מטורונטו רשומים לסיור
ולכן הוחלט שהוא יהיה באנגלית.
כשנכנסים יש חושך וכול פעם המדריכה נותנת הסבר ואז מאירה את האזור המדובר כך
שחלקי המערה מתגלים בזה אחר זה בפתאומיות. בעיני זו מערת חובה ולא ראיתי כדוגמתה
בדורדון. באמת הלקטיטים יפיפיים ונהנינו מכול רגע. מומלץ ביותר.
-
-
