זכרונות אהבה מד.אפריקה,סוואזילנד,זימבבואה ובוצואנה
-
על אחד הגגות של הראנדובאלים הביטה סביב ציפור יפה שאיני מכירה.
-
המלון שלנו מרוחק 20.3 ק”מ ממערת קנגו. התור שלנו לכניסה הינו לשעה 9.00.
אנו מגיעים למקום בשעה 8.50, מקבלים את הכרטיסים, מרכזים אותנו ונכנסים פנימה. אנו והיפנים בפנים. רגע לפני שמתחילים במסלול מודיעים לנו שהסיור לא יתבצע ומוציאים אותנו החוצה. אני חושבת שזו בדיחה לא מוצלחת של יגאל שילון או יהודה ברקן, אבל לא – מתברר שבאותו הבוקר בשעה 8.25 אירעה רעידת אדמה בכל האיזור, והם חוששים להכניס אותנו עד שלא יעשה סיור מעמיק בתוככי המערה , וכן חוששים מאפטר שוקס.
חפויי ראש אנו חוזרים לאוטובוס וממשיכים בטיול.
את מה שלא ראינו תוכלו לראות כאן.
-
וואו רחל!
התמונות ,התוכן!!!!
ללא ספק יש לך ציפורים בראש.ומצטרפים עכשיו גם אריות והפילים!
טיול מקסים,שונה כל כך.כל כך הרבה חוויות.
חזרתי היום בערב מחוג צילום.רבות דובר בו על צילום ציפורים.וטבע בכלל.הזכרתי אותך.
מצרפת לך ציפורים מההאתר של המורה לצילום.חובבת מושבעת של ציפורים וטבע בכלל.
ואני מקטרת על המצלמה הכבדה?והאם לקחת אותה לטיול הבא..איכות אחרת...
-
בוקר טוב רחל
הציפור היא…….. תור. ושמעת אותה כל בוקר עם שחר בבוש.
איזה תור בדיוק? אחר כך אסתכל ואומר לך בדיוק
ולמערת קאנגו לא נכנסתם?
לדעתי ‘אסון’ קטן מאוד! מערת בית-שמש, יפה יותר !
-
לפי הספר, זוהי ‘יונת הסלע’ = ROCK PIGEON (“יונתי בחגווי הסלע” – שיר השירים)
והיא נפוצה מאוד ברוב רחבי דרום אפריקה
-
אמושקה היקרה בוקר טוב!!!
תאמרי למורה שלך לצילום שהתלהבתי מאד מצילומי הציפורים. עגורים בשמורת החולה עם זריחה יפים מאד והשקנאים. כבר הצצתי בכל האתר שלה ובכל המדינות מהן שיבצה תמונות והתאהבתי בעין המצלמת שלה.
עכשיו את תוכלי להביא תמונות מיוחדות בטיולים הבאים. אין ספק שמהמצלמות הכבדות מפיקים איכות אחרת בצילום ציפורים.
תודה על כל המחמאות. ואפרופו אריות תראי קטע חזק בהמשך.
צפריר יקירי בוקר טוב !!!
ידעתי מראש שמערת קנגו היא ברמה בינונית לעומת מערות נטיפים קודמות, אבל אם כבר הגענו עד הלום רציתי לראותה. אבל ברגע שהודיעו שהיתה רעידת אדמה בכל האיזור חצי שעה לפני שהגענו, גם אילו היו אומרים לי שלא קרה דבר בתוך המערה – לא הייתי נכנסת מחשש לאפטר שוקס.
באשר לציפור קלעת בול. מרגע שאמרת שזה תור הסתכלתי בתמונות של כל המינים ומצאתי שהסוג הזה היא יונה הנקראת : Red-eyed Dove (Streptopelia semitorquata )
מודה לך!!!
-
לא הספיקה לנו הידיעה על רעידת האדמה במקום, כשיצאנו החוצה, לפתע בעלה של אחת המטיילות צנח ארצה, נחבט עם ראשו באדמה וזב דם. הוא לא זז וחשבתי שהוא סיים את חייו שם. היה במקום מדריך מהחברה הגיאוגרפית שידע קצת עזרה ראשונה וטיפל בו עד שהלה התאושש וקם על רגליו. אלה היו רגעים שנדמו כנצח. המדריך שלנו רצה לפנותו לבית חולים אבל הוא סרב ואט אט התאושש מהסיפור.
המשכנו לספארי לחיות שנפגעו ומטפלים בהם בהויטצהורן - קאנגו. הכניסה למקום היא דרך השיניים החדות של התנין. תחילה נכנסתי לאיזור של ציפורים כמובן.
-
עברנו דרך הפלמנגו שהשתקפו במים ללאמורים שקיבלו את ארוחת הבוקר ואחד בדק את זנבו. עברנו דרך בריכץ התנינים והיה לנו לא נעים להעירם משנתם. המדריכה רצתה להוכיח לנו שהם גם אוהבים לאכול ובשביל זה אפילו יקפצו למעלה. זוג טיגריסים ליקקו זה את זו ממש כמו החתולים שלי כשהיו קטנים.
וציפור גנדרנית חיפשה אוכל בין העשבים.
-
אריה לבן בדק מי המבקרים וליכסן אלינו את עיניו. אחד אחר היה שקוע בשינה עמוקה. טווס אחד שמדי פעם השמיע את קולו לבסוף פתח את נוצותיו לראווה בפנינו. המקום מעוצב יפה , עוברים על גשרוני עץ לראות את החיות, אבל הרגיש לי יותר מדי כמו גן חיות. הם מתפרנסים במקום לא רק מכרטיסי כניסה אלא מי שרוצה יכול להכנס לאיזור של האריות וללטפם תמורת עלות נוספת.
-
ביקרנו במוזיאון העירוני אליו העבירו את בית הכנסת הליטאי, אשר נסגר עקב מיעוט מתפללים. היה מעניין. ראיתי שם מפות רקומות בדיוק כפי שאמי היתה רוקמת וכן בובות בני לאומים שונים. בקיצור הרבה נוסטלגיה במקום. ולבסוף הגענו לפינת האופנה וראינו מה עשו עם הנוצות של היען ואיזה כובעים מדהימים עיצבו איתם. וזאת יש לדעת כי איזור הויצהורן הוא איזור גידול של יענים. וראינו שם כמה חוות ובאחת מהן אף ביקרנו.
-
החווה של ליפשיץ
תשאלו את עצמכם מה לחוות עם שם יהודי בדרום אפריקה? ובכן היהודים מששמעו שבדרום אפריקה מסתובבות יענים באופן חופשי בטבע, והימים הם סוף המאה ה-19 שנשים בחברה העילית חבשו כובעים עם נוצות, עשו עלייה לאודסהורן שנודעה בשם “ירושלים של דרום אפריקה”. במקום שעושים כסף מגיעים גם היהודים וכך התפתחו החוות באיזור. מהיען משתמשים לבשר, לתעשיית העור ולנוצות שהיום הם רק לקרנבלים ולניקוי התמונות.
על הסיפור המלא של העלייה לאוסהורן והגלגולים זעבר כדאי לקרוא בכתבה המעניינת כאן.
אדון ליפשיץ היום בן 90 ומי שמנהל את החווה הוא בנו שגם גר בחווה.
כיון שנאכל במקום גם צהרים לאחר הסיור, ראשית ניגשנו להזמין את האוכל ונשוב לאכול כשנסיים. מה שמשך את עייני לפני הכל, ציפורים צבעוניות שבאו לאכול שאריות מהצלחות שהשאירו מבקרים לפנינו. היה להם הרבה מה לאכול. ארוחה דשנה רק התפריט לא בדיוק מזון ציפורים.
-
זכרונות אהבה מד.אפריקה,סוואזילנד,זימבבואה ובוצואנהרחל
נראה לי שעם קצת מזל, תצליחי לראות טיגריסים בוויאטנאם
באפריקה אין טיגריסים (רק בגני חיות)
החתולים שראיתם הם\הן צ’יטות. אלו חיות שניתנות לאילוף ובעבר השתמשו בהם לצייד (כלומר הצ’יטה צדה והאדם לקח)
הן גם החיות המהירות ביותר בעולם ומסוגלות להגיע למהירות ריצה של 100 קמ”ש בקרוב!
אני מניח שבהזדמנות זו, גם רכבת על יען…..
-
צפריר אתה צודק לגבי זה ש”המתלקקים” היו הצ’יטות
הלבנים היו טיגריסים לבנים בנגלים שהבנתי מהשלט שהוברחו לכאן
בגלל מחירם הגבוה. מעניין למה לא הוחזרו לארץ המוצא
ונותרו כאן.
על יען רציתי מאד לרכב אבל הרשו רק לבעלי משקל של 60 ק”ג ואני ממש לא...
-
רחל היקרה, שלא יגמר לעולם...פשוט מדהים: הסיפורים, התמונות ..תודה
לגבי הציטה – שמה העברי ברדלס. ולגבי הציפור הצהובה שאוהבת לאפה (אהבתי את המבט שלה כשתפסת אותה על חם) היא נראית כ CAPE WEAVER- שמם נובע מכך שהזכר ממש אורג את הקן על העצים.
שוב תודה ושבת שלום !
-
לנגה היקרה ערב טוב!!!
איזה מזל גדול נפל בחלקי שהצטרפת גם את לטיול
וכרגיל מוסיפה תוספות חשובות ומעניינות.
תודה לך על העזרה ועל המחמאות.
-
התכוונתי לסיים עם הציפורים אבל כשגיליתי את התמונה של אחת מהן ובפיה זית שברור שחשבה גם אותו לאכול, לא יכולתי להתאפק. התמונה השניה א- אני פשוט איני מבינה איך לא חילקו להן מפיות???
-
היען הוא עוף שאברי התעופה שלו התנוונו. הוא מסוגל לרוץ במהירות של 70 קמ”ש.
יש אמירה כי עיניו של היען גדולות ממוחו וזאת כיון שכאשר רוצים לרכב עליו מכסים את עיניו כדי שלא יראה את הסביבה ורק אחרי שעולים עליו מסירים את הכסוי.
ישנה אמירה “טומן ראשו בחול כמו יען” זה אינו נכון הוא אינו טומן ראשו בחול בשעת סכנה אלא מביט סביבו.
בטבע היען חי עד גיל 40 ובגני חיות יכול להגיע עד גיל 50.
קיבתו חזקה והוא אוכל את האוכל יחד עם אבנים שמתערבבות כמו מיקסר בקיבתו וטוחנות את המזון.
ביצה של יען קשה ואפילו חברי הקבוצה עמדו על ביצים כאלה בחווה.
כתבה מעניינת של גילי חסקין על היען כדאי לקרוא כאן.
-
רחל היקרה,
השלמתי את הקריאה בפוסטים המרתקים שלך, שהועלו במשך השבוע.
כמובן שאת העין תפסה תמונת הציפורים שבראשך, אבל יש כאן מכלול שלם של תמונות המעידות על אהבת האדם, החיי ונופי הטבע.
מעניין שהטיול של חבריי, שהיה טיול פרטי, אשר אורגן על ידי סוכנת בדרום אפריקה, היה די דומה לטיול שלכם, אבל ההסברים המאלפים שלך לא היו צמודים לתמונות שלהם…
יצרת כאן מדריך שלם למטייל , ואני רק יכולה לקנא באיריס, שתטייל בעקבותיך.
תודה עבור הסיור הוירטואלי המאלף!
נילי
-
ביקרנו גם באינקובטורים של היענים וזכיתי לראות יען בוקע מביצה וכיון שהיא קשה הוא מתאמץ לצאת וכל פעם נכנס לתוך הביצה מבלי שהצליח לצאת לגמרי.
התהדרתי בנוצות שאינן שלי.
ועוד ראינו זוג יענים שזכר דגר על הביצים וכשהתעייף באה הנקבה , ספרה את מספר הביצים ועוד אומרים שאין להם שכל, הזיזה את הביצה שיצאה מהשטח שכיסו נוצותיה .
כמו הטווס גם אצל היענים הזכר מתהדר בנוצות השחורות היפות ורוקד ריקודי חיזור בתקופת הייחום . והנקבה אפורה חסר חן כמוהו.
-
נילי היקרה ערב טוב!!!
שמחתי לשמוע שהספקת לקרוא את כל הפוסטים הרבים שפירסמתי במהלך השבוע.
מעניין שסוכנת בדרום אפריקה לא היה לה להציע יותר ממה שמציעים כאן בארץ. כנראה שזה המיטב שבמיטב.
אני חושבת שרק תמונות לא מעבירות את כל החוויות שחווים בטיול למרות שתמונה אחת שווה אלף מילים.
תודה לך ושבוע טוב!!!
אשמח שתמשיכי לעקוב השמורה הכי יפה בסוף הטיול.
