דלתות וחלונות
-
היכן שאין חלון ואין דלת--אין חייםאוף-איפה זיוה?
-
בהשראת העבר הגעתי לעתידלא יודעת למה האסוציאציות עובדות אצלי כך, אבל זה מה שהתמונות של אורי הזכירו לי:
האחת מההיכל, ממקדש היופי - דלתות הזכוכית בחנות אפל לונדון
השניה - אשנב במובן חלון, אשנבי מכירת הכרטיסים בטייט מודרן לונדון.
נירית - איזה יופי של קישור! תודה רבה.
רבקה
-
דלתות וחלונותדלת סגורה במשרד ראש הממשלה הראשון - שרונה תל אביב
חלון חנות הנווה צדק
רבקה
-
דלתות וחלונותשתי דלתות, שני שלטים
רבקה
-
אסוציאציותהיי רבקה אני דוקא כן יודע מדוע עברת למקומות של דלתות וחלונות של כאן ועכשיו ואם לא כאן אז עכשיו . חיים אמיתיים ולא רק עבר של אבנים אנשים ותרבות זרה ומגדלים פאליים מתקופת הרנסאנס.התמונות שלך מדברות אלי יותר מכל מגדל ונציאני עם פעמונים או שעון וחלונות מעוצבים כמו תחרה באבן.
קבלי חלונות פתוחים אל החוץ וגם סגורים. יש כאן עבר והווה וחיים אמיתיים ואפילו סורגים (מעצבנים) וחלונות עץ ישנים מהזמן של סבתא שבעלת הבית מתקשה להפרד מהם ומהחפצים שנשארו מאז.
-
אסוציאציותאורי, אתה ממש צודק. דווקא אלה הם החלונות המרגשים ביותר. אני חייב להודות שקשה לי להתחבר ל"סתם" חלון של בית, אבל אם מאחורי החלון מסתתר סיפור, אפילו אם החלון הוא החלון הכי פשוט בעולם, זה "זה". אם כתוב על / לייד החלון איזושהיא אמרה, זה זה. אם יש מישהו שעומד לייד החלון במקרה וזה קשור לחלון או למה שהוא מייצג - זה זה. -
אסוציאציותעומר - תציץ פנימה, תראה את המשפחה שהדליקה נרות חנוכה רק לפני רגע. שומע את שירי חנוכה??
תודה אורי.
רבקה -
אסוציאציותרבקה, ודאי שראיתי את החנוכיות...
לא התכוונתי דווקא לתמונה הספציפית הזו. מיותר לומר שהתמונה מאוד מחממת את הלב.
שוב תודה אורי, ולילה טוב,
עומר -
אסוציאציותנו טוב-
אני באמת שמח שאהבתם.
אז קבלו שניכם הצצה בחלונות של הוולקסואגן
וגם אפניים בחלון ההזדמנויות.וזה אחרון ודאי ודאי ודאי.
-
אל תגידו שאין פה חלון ואין פה דלתאמה,
יש חלון, יש דלת, יש ילדים מתוקים, והעיקר שאת כאן. התגעגעתי.
בניין האר-נובו היפהפה מבריסל הוא של המוזיאון לכלי נגינה. שמחתי מאוד לפגוש גם אותו (אבל בעיקר שמחתי לפגוש אותך
)
אני קוראת בהנאה את ההתפתחויות האחרונות.
מצאתי אצלי עוד כמה וכמה צילומים יפים ומעניינים והחלטתי שזהו. אבל יש תמונה אחת מפריז המגונדרת שאני חייבת להוסיף.
אני חושבת שמאחורי החזית המצולמת הזאת אין כלום. כדאי להגדיל את התמונה בשביל לראות.
שבוע טוב,
זיוה
-
אל תגידו שאין פה חלון ואין פה דלתהי איריס,
זה עדיין הגדולים כשהיו קטנים
-
אל תגידו שאין פה חלון ואין פה דלתהי זיוה,
תודה, גם אני מתגעגעת , בגלל זה בכל זאת מוצאת קצת זמן לגלוש בפורום. מאוד חסרה לי האווירה שקיימת רק בפורום הזה, אוירה של משפחה.
-
הדלתותבוקר טוב,
כבר מספר ימים שאני שומע בראש את ג'ים מוריסון והדלתות שרים את Spanish Caravan (צירפתי את הלינק לשיר מיו-טיוב). השיר מתחיל כך:
Carry me caravan take me away
Take me to portugal, take me to spain
אני מרגיש שעדיין לא מיציתי את אשכול הדלתות והחלונות, אז הנה עוד מספר תמונות מ.. פורטוגל
האשכול הזה העלה בי זכרונות נעימים מאוד משם.
את אחד מימי הטיול הקדשנו לעיירה הקסומה סינטרה ולאתריה. נסענו משם ברכבת מליסבון. הנסיעה לקחה כארבעים דקות בנסיעה נעימה, ברכבת לא עמוסה מדי וגם לא חדשה מדי. בליסון יש מספר תחנות רכבת והרכבת לסינטרה יוצאת מתחנת Lisboa Entrecampos Station, שהייתה מרחק 3 דקות הליכה מהמלון ששהינו בו. בקיצור, כשמגיעים לסינטרה ויוצאים מהתחנה נגלה ההר ממול שעליו מבצר המורים וארמון פנה, הכל מסביב יערות ירוקים וצפופים עם ירוק עד בגווני ירוק עז ווילות שמציצות להלן בשיפולי ההר ובמדרונות.
סינטרה מוקמת 30 ק"מ צפונית מערבית לליסבון על ראש גבעה ומספר תושביה נמוך מעשרים אלף. בסינטרה מתגאים בעובדה שבמשך מאות שנים נחשב העיירה למקום אהוב על סופרים, משוררים ואמנים אירופאיים. כמו תמיד, הכל התחיל במלך ובאשתו.. במאה ה- 14 בנו שם מלך פורטוגל ושתו את בית הקיץ שלהם והמקום היה בשימוש עד לתחילת המאה העשרים, כאשר בשנת 1910 ביטלו את המלוכה בפורטוגל. כיף לטייל שם ביערות ורואים שהמקום נחשב ליעד תיירותי מרשים. כאמור, יש שם גם המון פוזאדות יוקרתיות לתיירים אמידים יותר (פוזאדות הם מבנים של ארמונות, טירות, וילות, פונדקים ואתרים היסטוריים שהוסבו ללינה ולאירוח כבתי מלון, בתי הארחה ופונדקים, כמובן ברמות ובסטנדרטים שונים, והמחירים בהתאם.. בחלק מהמקרים מדובר ממש בלינה במבנה או טירה היסטורית, במקרים אחרים בבית הארחה חדש שנבנה ועוצב ברוח העת ההיא וממוקם בסביבה היסטורית וכדומה..).
בקיצור,כשיוצאים מהתחנה הולכים מספר דקות עד שמגיעים למרכז העיירה ושם בכיכר הגדולה (Praca Da Republica) ממוקם הארמון הלאומי (Palacio Real National). הארמון עבר אינספור שינויים, קישוטים ותוספות ע"י המלכים הפורטוגזיים השונים ואין ספק שהדבר ניכר בתוצאה הסופית (לא שהייתי מתנגד לגור בארמון הזה, כול עוד אני לא עושה שם ספונג'ה וצריך לנקות אבק..
). יש שם מבנה מרכזי ועוד שני אגפים שנוספו במאה ה- 16 והשיא הוא שתי ארובות חריגות בצורתן וכמובן, חלונות בסגנונות שונים. ואם עסקנו כאן בפורום בארמונות ירדן ובסין, הרי שיש שם בארמון הלאומי גם חדר ערבי וגם חדר סיני. יש שם גם נשקיה וגם חדר קריאה שבו התקרה מצוירת (מהמאה ה- 17) ובציור יש למעלה מ-130 עורבי נחל כשבמקור של כל אחד מהם יש ורד והם אמורים לייצג או לסמל את כל גבירות חצר המלוכה. האגדה שם מספרת כי כאשר המלך ז'ואאו הראשון העניק ורד לאחת ממאהבותיו ופילגשיו הרבות, עורב אחד גנב את הורד והפנה את תשומת ליבה של המלכה לבגידות ולניאופים של בעלה המלך. היא תפסה אותו כשעמד לנשק את אותה פילגש. כדי לשים קץ לרכילויות ולשמועות, ציירו על תקשרת החדר עורבי נחל כמספר המאהבות והפילגשים שהיו אז בחצר המלוכה שלו...
אם זכרוני אינו מטעה אותי, ראינו שם גם חדר ובו תקרה שמלאה בציורי ברבורים שכאילו מביטים עלינו מלמעלה..
בכיכר מחוץ לארמון יש רוכלים שיוציאו עבורכם את הערמונים מהאש.. בדקתי, אכן הוציאו עבורי את הערמונים מהאש..
הסיור כאן הינו רק מתאבן למנות העיקריות של ארמון פנה ומבצר המורים, הנמצאים בגבעות סינטרה שמסביב לעיר, בתוך יערות העד הירוקים.
אורן
-
הדלתות
הנה עוד מספר תמונות מהארמון, תוך מתן דגש לדלתות ולחלונות כמובן..
-
הדלתות בהופעה בסינטרה...אם תסתכלו טוב בתוך הקשת, הרי שבצד ימין תוכלו לראות את העשן המיתמר מדוכני הרוכלים בכיכר.
אחרי הסיור בארמון הלאומי הגענו למדרחוב חביב, כמובן עם אוריינטציה תיירותית ועדיין יפה שם. משם, מהמדרחוב ליד הכיכר המרכזית, לקחנו אוטובוס שיוצא ועולה בדרך המאוד מפותלת לכיוון מבצר המורים וארמון פנה, גולת הכותרת של יום הטיול המרתק והמענג בסינטרה.
דרך אגב, נכון לספטמבר 2006, בימי ראשון בבוקר הכניסה לארמון הלאומי (פלסיו ריל נסיונל) היא בחינם ולמיטב זכרוני, גם הכניסה לארמון פנה הייתה בחינם בשעות הבוקר בימי א' (נדמה לי שעד השעה שתיים הכניסה בחינם). המקומות פתוחים עד השעה חמש או שש בערב, כך שעם קצת תכנון נכון, ניתן להספיק ביום טיול אחד לבקר גם בארמון הלאומי, גם בארמון פנה וגם במבצר המורים ותוך כדי לטייל קצת ביערות שם, והכל בלי לחץ מיותר של זמן.. בכל מקרה, המידע הזה נכון לספטמבר 2006 ולכן, מומלץ כמובן לאמת זאת...
אורן
-
דלתות וחלונות מארמון פנה
טוב, צריך לחזור למציאות העכשווית ולמטלותיה
, אבל בינתיים, רק טעימה קטנה מארמון פנה עוצר הנשימה בסינטרה..
רבקה, הדגש כרגיל, על חלונות ודלתות...
-
דלתות וחלונות מארמון פנה
ועוד שתיים אחרונות לבינתיים משם..
אורן
-
דלתות וחלונות מארמון פנהשבתי לפורום כדי לסגור את יום הטיול שלנו בסינטרה:
רבקה, ברוב התמונות יש חלונות ודלתות...
לקחנו את האוטובוס והתפתלנו לנו מספר קילומטרים לכיוון גבעות סינטרה ומעלה ההר, והכל בתוך יער ירוק ויפה, כשמסביב נוף גבעות סינטרה וגם את האוקיינוס רואים משם. כפי שציינתי, הארמון הלאומי היה רק המתאבן ולפנינו עוד המתינו ארמון פנה ומבצר המורים.
כשניצבים בפעם הראשונה מול ארמון פנה או יותר נכון בארמון פנה, חושבים שהתבלבלנו ואנחנו בעצם בדיסניוורלד או אולי במיצג מולטימדיה מאפטלינג שמשחזר פנטזיות של פעם, מעין סיור בטירה בלתי נגמרת, בנויה בצורה אקלקטית עם מגוון צבעים עזים, סגנונות, צריחים, ומה לא.. וולט דיסני במיטבו... כשנכנסים בשער הכניסה לפארק פנה, הולכים בתוך חורש יפה וגנים ולוקח מספר דקות עד שהארמון נגלה לך בעין והמראה פשוט בלתי ניתן לתיאור – יפה, עוצמתי, חריג, עז ועוד אינספור סופרלטיבים. טירה רומנטית ענקית, יפה ומוזרה על פסגת ההר ומסביבה רק יערות.
לארמון ארבעה כיווני אוויר ונוף מדהים שנשקף ממנו. הארמון המיוחד הזה נבנה באמצע המאה ה- 19 על ידי פרדיננד מסקסוניה, בעלה הגרמני של מאריה השניה, מלכת פורטוגל באותה תקופה. כשביקש את ידה, הוא הבטיח שיבנה לה טירה שאין כמותה בעולם. הוא הביא לשם אדריכל גרמני וארמון פנה החל להיבנות בשנות הארבעים של המאה ה-19 כבית הקיץ של הזוג המלכותי. הארמון אכן משלב אלמנטים של טירות מגרמניה או צרפת עם אלמנטים מהעיצוב הספרדי (עיטורים, מרפסות) והעיצוב המוסלמי-מורי (הצריחים למשל). כל אלה יוצרים ביחד טירה שכאילו נלקחה מפנטזיה. בסיור בתוך הארמון בפנה ניתן לראות את החדרים שנשמרו כפי שהיו בעבר. מילא העיצובים השונים והמוזרים, תוסיפו לזה את הצבעים העזים והלא שגרתיים שבהם צבוע הארמון על חלקיו ואגפיו השונים ותקבלו יום חג לכל צלם חובב..
לאחר שהסתובבנו בכל הארמון, עלינו על חומותיו וצריחיו, ירדנו בכל מדרגותיו, טיילנו בחדרים ובמסדרונות וצילמנו אותו מכל זווית אפשרית, יצאנו לטיול בגן הבוטני היפהפה שמקיף את הארמון. הגן כולל צמחיה מגוונת, בריכות קטנות, ערוגות וכמובן ספסלים למנוחה. בעודנו פוסעים בנחת בגן הבוטני, שפה מוכרת נשמעה באוזננו... לא, חשבנו לעצמנו, לא ייתכן שזה הזוג הישראלי שפגשנו יום לפני כן במגדל בלם..
ואכן, זה לא הם.. פגשנו זוג ישראלים צעירים וכמובן שמפגש העברית בעברית יצר אינטראקציה, שוחחנו מספר דקות ואז נפרדנו לשלום, זוג זוג לכיוון השביל שלו.
מהגן הבוטני יצאנו החוצה לכביש המפותל ומשם צעדנו רגלי דרך החורש, במשך מספר דקות, בפארק ירוק לכיוון מבצר המורים, שממתין לנו שם עוד מהמאה השמינית. יש שם קצת הליכה אבל זה שווה את זה. המבצר על חומותיו משקיף על כל סינטרה מלמעלה ועל כל האזור. אפשר לטייל על החומות, לטפס למגדלי התצפית ולצפות בנוף וכמובן גם בארמון פנה, שמרחוק נראה ממש כמו טירה מארץ האגדות... מבצר המורים נבנה במאה השמינית וצופה מראש הרכס על העיירה.
עייפים, שמחים וספוגי חוויות לקחנו חזרה את האוטובוס מההר למרכז העיירה סינטרה ומשם, ברכבת חזרה לליסבון. פתאום קלטנו שכמעט ולא אכלנו במשך היום, היינו כל כך עסוקים בלספוג את המראות והנופים שפשוט שכחנו מהאוכל.. 40 דקות מאוחר יותר, רגלנו הוליכו אותנו מתחנת הרכבת בליסבון לכיוון הרכבת התחתית ומשם, לרובע אלפמה ולסטייקים של פטאו 13. בכל זאת, הערב עוד לפנינו וצריך לאכול טוב ולאגור כוחות... תם לו יום הטיול הקסום שלנו בסינטרה!
כפי שכבר כתבתי, סינטרה ידועה כבר מאות שנים כמקום אהוב ובעל השראה לסופרים, משוררים ואמנים רבים, כמו גם תיירים רבים מרחבי אירופה. לורד ביירון האנגלי הושפע רבות מסינטרה, הקדיש לה שירים, התגורר בה לתקופה מסוימת במאה ה- 19 ואף תיארה כ"גן עדן מפואר".
ואני, שאינני לורד ואף לא משורר, חשבתי לעצמי איזה עונג נפל בחלקנו לבלות את יום נישואינו בטיול זוגי בארמונות סינטרה... כשאתה מטייל שם בשניים, בסינטרה וגבעותיה, המילים הופכות למיותרות ואין צורך לתור אחר רומנטיקה ויתר המילים הנשגבות והגבוהות שלא תמיד אנו ממש יודעים כיצד לתאר, מה לחוש ואיך להשיג.. זה היה שם, הרומנטיקה, זו בעצם הרומנטיקה במהותה או לפחות בגרסה הפורטוגזית שלנו...
אורן
-
דלתות וחלונות מארמון פנה
ועכשיו, ניתן קצת מקום לתמונות...
-
דלתות וחלונות מארמון פנה
וכך נראה ארמון פנה בסינטרה מכיוון מבצר המורים..