דלתות וחלונות

[זיוה]

בוקר טוב

דווקא לאחרונה עפרה מעלה תמונות. בשקט, בשקט, אנחנו רואים תמונות מהולנד ותמונות של ילדים מתוקים עם כובעים .

כיוון שעפרה השכיבה אותנו לישון, אולי גם אני אהיה בן אדם ואתפנה מהמחשב (רק בגללכם אני דבוקה ככה לכיסא ולמקלדת).

לסיום, משהו לכבוד יונית.

יונית, ברוכה השבה.

טרייר, בית שלושת המלכים.JPG(גודל:26.22KB)

[אמה]

לאמה

אורן,
שמחה בשבלכם שמיני זה כמעט לקראת הסוף.בטוחה שתצליחו יחד להוריד את העודפים.כמו שראיתי את החבר'ה בכנס ,את החלון של ג'מוס תוכלו לראות תוך זמן לא רב. התפאלתי איך החבר'ה טיולו עם ילדים קטנים ממש.אני מאוד "כבדה" בעניין.חינוך רוסי טיפוסי."ילדים קטנים לא סוחבים לכל מיני מקומות " על בקשה שלי לטוס עם חברה לחו"ל,אימי ענתה:תתחתני ועם בעלך תסעי לאן שתרצי
היא כמעט חטפה חום כשהרשתי לבת 16 לנסוע לאילת, ולבן 18 לחו"ל.

[אורן מרום]

לזיוה, פותחת דלתות ליבנו וחלונות נפשנו

זיוה, זיוה, זיוה.

לא אמרתי שאת מלכה? צדקתי...
פתאום שמתי לב שההבדל בין מלכותיות למלאכותיות קטן ודק מאוד, אבל את, את מלכה אמיתית ונטולת מלאכותיות...

יש לי כל כך הרבה מה לומר לך אבל רק מעט מקום וזמן...

מאחר והאשכול עוסק כאן בדלתות ובחלונות, אנסה לסגור מספר חלונות ודלתות שעדיין פתוחים אצלי באופן חלקי: להפתעתי הרבה, הייתי גיבור אמיתי בימים האחרונים והצלחתי לכבוש את יצרי.. את בטח מודעת לכך שהיה לי עוד הרבה מה לומר בנושא הפסטיגל, גבורה וגיבורים, שפה עברית ועושרה הרב בעיניי, אך בשלב די מוקדם של הדיון (בטח שלא באשמתך...) הרגשתי שהדיון מוסט כל פעם באופן עקבי למקומות ולנושאים שחשבתי שאין לי עניין להיות בהם, בטח לא במסגרת פורום כזה. לכן, בחרתי פשוט להתנתק בשלב מוקדם מהדיון באשכול ובדיעבד, אני שמח שעשיתי כך. חבל, כי עלו שם מספר סוגיות מרתקות.

תודה על המחמאות. ריגשת אותי!!
אורן

[ע ע]

עפרה, בוקר טוב

היי אורן,

זיוה הקדימה אותי וענתה לך... תודה זיוה.
דווקא חשבתי שאתה נעלמת - לא?!
לא תמיד מראה נוכחות, אך תמיד נמצאת (גם אם בלב...)
אהבתי לראות שאתה שולט גם באנגלית לפחות כמו בעברית
לאחר בקשות כאלו - מבטיחה להשתדל להיראות יותר ...

GOOD NIGHT SWEET DREAMS

הא ....

עפרה

אורן,(גודל:10.11KB)

[אורן מרום]

ידעתי שתשובי להדרנים ...

עפרה,

ידעתי שאחרי כל כך הרבה מחיאות כפיים לא תוכלי שלא לשוב להדרנים.. המיטה עוד תחכה מספר דקות..

האמת שרוב הזמן אני כאן, במגבלות הנורמליות ובד"כ מאוחר בלילה או בשעות הבוקר... בסוף השבוע האחרון קצת התנתקתי. בכל זאת, יש גם חיים אחרים (ולא רק של אחרים) שם בחוץ, עם בילויים, טיולים, משפחה, אלה, ילדים, חברים

למען הסר ספק, לפחות בשלב הזה של ההתמכרות, אני נכנס לפורום רק כשאני מול המחשב וכשיש קצת זמן (לא באינטרנט הסלולרי, לא מלפטופ אלחוטי או עם מודם סלולרי, לא באמצע טיול ולא בדיווחים מהשטח. לכל דבר יש זמן ומקום מתאימים. לעניות דעתי, אם אתה עסוק בלדווח מהשטח, האם אתה באמת חווה את השטח ונהנה מהשטח בזמן שאתה בשטח, מדווח מהשטח???)

אורן

[אורן מרום]

לאמה

אמה,

אם את מדברת על חינוך רוסי, אז אצלנו בבית זה חינוך "תימסי" (חצי תימני, חצי רוסי) ולכן, אין בכלל חינוך בבית...

מאחר והילדים לא מחונכים ולא נעים לנו מהשכנים, מהחברים ומהדודים, אנו משתדלים שיראו אותם כמה שפחות ולכן, אנו "נאלצים" להסתירם ולקחת אותם לטיולים לחו"ל כבר מגיל ינקות...

אורן

[ע ע]

ידעתי שתשובי להדרנים ...

אורן,


מסכימה איתך לחלוטין שדיווחים מהשטח פוגמים בהנאה ואולי אף גורעים או לפחות משווים לה אופי אחר ..
אך מודה ומתוודה שלקורא זה נחמד מאוד לקרוא דיווחים בזמן אמת.

גם אני נכנסת לפורום אך ורק מהמחשב הנייח ולרוב יש לי אותו לעצמי רק בשעות הלילה ... בבוקר אני בעבודה

קראתי באשכול שעסק בטיול לאילת על המלצותייך והם עוררו בי געגועים עזים. בשנה שעברה היינו בטיול ג'יפים בהר יואש והיה מקסים!!!
הגענו לתצפית לקראת שקיעה מדהימה.

מצרפת שתי תמונות משם...

ועכשיו באמת לילה טוב,

עפרה

תמונה009.jpg(גודל:13.63KB)	תמונות 8 במארס 2008 087.jpg(גודל:10.11KB)

[אורן מרום]

ידעתי שתשובי להדרנים ...

זה כמו שהילדה שלי אומרת לי בפעם המאה ואחת, אבא לילה טוב וחלומות פז ואני אומר לה: עמית, בקצב הזה כבר עוד מעט נאמר בוקר טוב..

אז, שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז!!

אורן

[אורן מרום]

וזה מוקדש לרבקה, יוצרת האשכול

איך אני יכול ללכת לישון, בלי להקדיש שתי תמונות לרבקה, יוצרת האשכול ואוצרת התערוכה...

אז רבקה יקרה, זה בשבילך, חם מצפון איטליה: מאורטה סאן ג'וליו ומלאציזה.

אפרופו חלונות ודלתות, כולנו יודעים איך נראים החלונות ברחובות ובסמטאות הולנד (ואני לא מדבר על החלונות האדומים כרגע... ). חלונות קטנים, מאובזרים עם וילון קטן, אדנית והם כל כך נגישים למבט סקרני וחוקר פנימה. אני אף פעם לא מצליח להבין איך הם חיים כך, ומה עם הפרטיות? כאילו כל הסלון או המטבח חשופים לעיני כל... אין שום "מרווח בטחון", כלום.
ושיקום כאן מי שאף פעם, אבל באמת אף פעם לא זרק איזה שהוא מבט כזה לא רצוני אך חקרני פנימה.. לפני שאשתו הביטה בו במבט מקפיא כיצד הוא מפר את הפרטיות של דיירי אותו בית והוא, שעדיין נפעם מבית הבובות שניצב מולו, בכלל לא שומע שיש מישהו בבית.
בכלל, כשאני מטייל במקומות שבו כולם מנומסים ושקטים, נטולי קולות, זה בעיני שקט מפחיד כזה, צועק לשמיים... נראה לי שאם אני עובר לגור ברחוב הולנדי אמיתי (לא כמו אלה שמוכרים לנו בפרוספקטים של הקבלנים שמנסים לעטוף כל מיני חורים נדל"ניים בגבינה הולנדית) הם יתמוטטו מהמנעד הקולי שלי... איפה הדירות הישראליות שכבר ממרחק חצי קילומטר ניתן לדעת מי בבית ומי בחוץ, איך עבר עליהם היום ומה אוכלים לארוחת ערב וזה מבלי שהצצנו בחלון...

לילה טוב,
אורן

חלון בלאציזה.jpg(גודל:22.75KB)	כניסה לחצר פנימית באורטה סאן ג'וליו .jpg(גודל:24.03KB)

[ע.ב.]

דלתות וחלונות

היי ג'מוס.
גם אנחנו היינו שם, רק שלא הספקנו אפילו להתקרב אל הדלת מרוב אנשים שהתקבצו בצפיפות לידה...

קבל תמונה מרחוק וגם תמונה של הדלת של הבזיליקה. לא סתם דלת: הדלת הראשית!

בית הטבילה, פירנצה.JPG(גודל:18.80KB)	דלת בזיליקה פירנצה.JPG(גודל:16.81KB)

[ע.ב.]

דלתות וחלונות

ועוד שני חלונות מלוקה. עד עכשיו לא שמתי לב שאני אוהב לצלם כל כך הרבה אדריכלות... אולי זה בגלל שאני רוצה להיות אדריכל כשאהיה גדול..

חלונות בלוקה.JPG(גודל:17.70KB)	חלונצ'יק בלוקה.JPG(גודל:15.22KB)

[רבקה.ק.]

דלתות וחלונות

איזה יופי של תמונות!!!!!
לא שיערתי שהאשכול הזה יצמח וישתרג לו כל כך מהר...
סיפרתי לכם כבר שכשתייגתי את אוסף התמונות שלי בפיקאסה, שמתי לב שאני מצלמת נושאים שחוזרים על עצמם, כך שמי ששאל, יש עוד רעיונות יפים לאשכולות נוספים, ודלתות וחלונות יש עוד המון...

ובעניין הדלת הלא סגורה - מורידה את הכובע בפניך אורן שאתה יודע להתאפק, אני לפעמים לא יודעת אפילו להקשיב לפטיש... פרשתי ליום, אספתי חומרים ומראי מקום ועכשיו לא ממש מתחשק לי לחזור לשם, זה לא נעים.

אז הנה דלת עתיקה ממש שמשמשת שער כניסה לבית ברחוב בו נולדתי
וראש צבי אחד לשני חלונות.

עומר - תודה על ההסבר, אכן יפה.

רבקה

IMG_7293.JPG(גודל:14.58KB)	IMG_7441.JPG(גודל:11.70KB)

[תמי]

דלתות וחלונות

ממוחזר, אבל זו תמונה שאני אוהבת - שלד מציץ מחלון בעיירה שפהאוזן.

שלד בשפהאוזן.JPG(גודל:14.26KB)

[hאורי]

דלתות וחלונות

ממוחזר או פעם ראשונה, תמונה יפה תשאר תמיד יפה שכף לחזור לראותה.
קבלו הרבה חלונות ודלתות מוארים בלילה ארמני.

IMG_0437.JPG(גודל:22.48KB)	IMG_0449.JPG(גודל:17.84KB)

[hאורי]

דלתות וחלונות

IMG_0450.JPG(גודל:19.18KB)	IMG_0461.JPG(גודל:19.15KB)

[אורן מרום]

עפרה: אהבתי את התמונות, גם ללא הדלתות והחלונות

עפרה, אהלן.

מאחר ואת בד"כ מבקרת כאן מאוחר בלילה, הכנתי לך משהו קטן לקריאה לפני השינה...
אהבתי את התמונות של שלושת המוסקטרים בהר יואש... בזכות צבעי החולצות איתרתי אותם גם בתמונה הימנית הקטנה..
האזור שם מדהים ביופיו והאמת שכשכתבתי את מה שכתבתי שם בהמלצות באשכול של הטיול לאילת (דרך אגב, מה, אנשים באים, שואלים שאלה ונעלמים להם??.. מוזר..), חשתי את אילת בוערת בעצמותיי. יש שם יופי פראי כל כך מסביב לאילת והשילוב של ההרים, הים האדום, הנחלים, תמנע, הקניון האדום וכל מה שמסביב יוצר סביבה קלאסית לטיולים ויש כל כך הרבה מה לעשות מסביב. הבעיה היא שכשאנו כבר מגיעים לאילת, למי בא לצאת מאילת? הילדים נכנסים לנוהל בריכה וכיופים (וגם אנחנו נכנעים ללא מאמץ... ) ורק המחשבה על לצאת החוצה ועוד לשמש האילתית מקשה על הביצוע...

אם כי בכל מקרה, בבחירה בין קניון מול ים המסחרי לקניון האדום הטבעי, ההחלטה ברורה..
לכן, את מרבית הטיולים מסביב אנו מבצעים או ביום הראשון או ביום האחרון של הטיול ולחילופין, בוחרים באופן מודע לישון בסביבה פחות מפנקת ומפתה כמו בי"ס שדה באילת או באחד הקיבוצים בערבה הדרומית ליד אילת...

מצורפות שתי תמונות של חלונות מונציה..
יום מקסים,
אורן

חלונות בגשר האנחות בונציה.jpg(גודל:26.21KB)	חלונות ודלתות בונציה.jpg(גודל:23.77KB)

[אורן מרום]

מחלונות ונציה לחלונות ליסבון

אחרי החלונות בונציה ולפני שמתחילים את היום ומתנתקים מהפורום, עוד קצת חלונות והפעם מליסבון, ממגדל בלם בעיקר (ואולי בלילה ממקומות יפים אחרים).

פורטוגל וליסבון הם יעד פחות מוכר לישראלים וחבל שכך (ואני מתחבר כאן למה שכתב דוב פנדה לפני כחודש בפורום אירופה השכן בהקשר לטיול שלהם בפורטוגל). הדבר נובע לדעתי בראש ובראשונה ממחסור בטיסות ישירות ומחוסר יחסי ציבור למדינה המרתקת הזו בהשוואה ליחסי הציבור המעולים שיש למדינות באירופה "הקלאסית"..

לפני שנתיים חווינו את ליסבון, גבעותיה וסביבותיה (סינטרה וכדומה) בסופשבוע זוגי ארוך וכיפי, שנמרח על פני ארבעה ימים קסומים ומהנים. האמת שכבר פעמיים בשבע השנים האחרונות שכמעט יצאנו לטיול לפורטוגל עם הילדים ובסוף זה נדחה מסיבות שונות ומשונות ואנו מתים להשלים את התכנונים והמסלולים שכבר התחלנו לתכנן ולנסוע לשם (התכנונים היו לתקופה של כעשרה ימים). מקווה שיום אחד נשלים את תוכניותינו. בסוף יצא שזכינו במקרה לטעימה זוגית מהנה שבהחלט מהווה מבחינתנו רק מתאבן לפני המנה העיקרית...

לענייננו, מגדל בלם (טורה דה בלם), שנבנה עוד בתחילת המאה ה- 16, הינו בעצם מבצר עם מגדל קטן הנמצא ברובע בלם (ברובע בלם ניתן למצוא גם את מנזר ז'רונימו המדהים ולידו הקלוייסטרים המרשימים, אנדרטת מגלי העולם, המוזיאון הימי. ארמון אז'ודה, הארמון המלכותי לשעבר, נמצא לא רחוק מעל לרובע בלם). המגדל מרשים מאוד ומזכיר עד כמה פורטוגל הייתה פעם מעצמה קולוניאלית שפניה אל הים ואל הלא נודע. מיותר לציין את כמות מגלי העולם שיצאו ממנה וגילו לעולם הישן את העולם החדש...

המגדל נבנה על שפך נהר הטז'ו והוא מהווה חלק ממערכת הביצורים על הנהר ומעין שער הכניסה הימי לליסבון. המגדל מעוצב מאוד ומושפע מסגנונות ארכיטקטוניים שונים (מגדל בלם ומנזר ז'רונימו נחשבים לאתרי מורשת עולמיים של אונסקו).אם בתחילה שימש המגדל כמבצר מגן, הרי שבהמשך הוא שימש גם כבית סוהר לאסירים פוליטיים, כשהשיטה האכזרית היתה בין היצר להציף את התאים התחתונים במים.. ). מראש המגדל יש מעין מרפסת פתוחה המספקת תצפית מרשימה על הנוף מסביב. ניתן להסתובב בין כל נבכי המבצר, לרדת לתאים למטה, לשוטט בחדרים ובגרמי המדרגות ולעלות לצריחי המגדל.

כפי שציינתי, בליסבון לא ראינו כמעט מטיילים ישראלים אבל נכון שאף אחד לא יופתע אם אציין שדווקא שם פגשנו עוד זוג ישראלים? כך, שאם ספרתי בזמן הנתון שהיינו שם כעשרים מבקרים בערך, הרי שחמישית מהתיירים היו ישראלים... פלא שכולם בעולם משוכנעים שידנו בכל... תמיד מספרים שלישראל הגיעו יהודים מכל קצוות תבל ובנינו כור היתוך ומדינה של קיבוץ גלויות... לדעתי, עם השנים, יש תהליך הפוך של פיזור גלויות ולכן תמיד, בכל חור בקצה העולם ניתן יהיה למצוא בכל רגע נתון לפחות שני ישראלים שמשוטטים שם... אנחנו באמת היהודי הנודד, לא היה מקום אחד שאי פעם טיילתי בו או ששמעתי מחברים שטיילו בהם ושהם לא פגשו שם ישראלי אחר ואני לא מדבר על אנטליה או על איטליה.. אלא על החורים הכי נידחים.. יש בזה גם משהו נעים והקטע הוא שישראלים תמיד יזהו ישראלים (ולא רק בגלל הסנדלים, המכנסיים הקצרים או תיק הגב של קל-גב, יש לנו מנגנון מובנה של גיבוי והגנה שחלק מרכיביו הוא איתור ישראלים מסביבנו לשעת צרה...)

חלונות במגדל בלם.jpg(גודל:24.01KB)	מגדל בלם.jpg(גודל:25.90KB)

[hאורי]

גם לסתם חלונות ודלתות בבית יש אמירה

שתי הדלתות שמעסיקות את הג'ינג'י הכי הרבה

דלת המקרר(גודל:19.42KB)	מחנוכה בשנה שעברה(גודל:19.53KB)

[hאורי]

גם לסתם חלונות ודלתות בבית יש אמירה

חלון במקום תמונה(גודל:19.26KB)	חלון ההזדמנויות(ב'ש)(גודל:18.00KB)

[אורן מרום]

מחלונות ונציה לחלונות ליסבון

ואם כבר בלם, אז משהו מתוק משם: אם תגיעו לרובע בלם, חובה להיכנס לחנות העוגיות המפורסמת, בסמוך לפארק ולארמון בלם (לא רחוק ממנזר ג'רונימוס, באותו הצד רק צריך לחצות צומת, ובאזור של מגדל בלם) ולקנות עוגיות פסטיס (סוג של מאפה), שנקראות, איך לא "פסטיס דה בלם". הטעם, הטעם. אין מילים... זה נמצא ברחוב Rua Belem מספר 84 והחנות נקראת בשם המקורי - Pasteis de Belem

אפרופו מנות עיקריות ומתאבנים (בסוף אני תמיד מגיע לאוכל. איפה צביקה?) בפורטוגל יש המון אפשרויות קולינאריות מגוונות לצד מאכלי הדגים ופירות הים. הבשרים שם, הסטייקים פשוט מדהימים בטעמם (שנתיים אחרי ואני עדיין מרגיש בקצה הלשון את טעם הסטייק ממסעדת פטאו 13 המצוינת ברובע אלפמה. מסעדה חביבה מאוד של בשרים, דגים ופירות ים, פשוטה, טעימה מאוד ולא יקרה. הגענו לשם בעקבות המלצה ואחרי שאכלנו שם שני ערבים ברציפות את הסטייקים המעולים שלהם ועוד מנות שם, אני ממליץ בחום על המסעדה.
(Pateo 13. CalacandinhaDe sto Estevao 13)..

דברי המאפה והמתוקים שלהם טעימים מאוד. אנו זוכרים עדיין איך שוטטנו בסמטאות ובשדרות היפות של ליסבון ומדי פעם נכנסנו לחנות מאפה ופשוט קנינו לדרך עוד כמה מאפים. הקפה שם מצוין (אחד היותר טובים שטעמנו) ומומלץ לטעום גם מליקר הדובדבנים (בשיטוטינו ראינו באיזה מקום דוכן עם תור ארוך, כמובן שעמדנו גם.. מכרו שם ליקר דודבנים בכוסות קטנות. טעים, זול ומהיר וכמובן שלא דיברתי על היינות המקומיים, הסנגריה וגם לא על גבינות הריקוטה הטעימות שם... (איפה אשכול הגבינות, איפה? ). בקיצור, יש המון אפשרויות טעימות שם.

אפרופו סנגריה, יש לי סיפור הזוי: אלה הייתה צריכה להגיע לליסבון (יותר נכון, לקשקאיש) לצרכי עבודה ומאחר והנסיעה יצאה מספר ימים לאחר מועד יום הנישואין שלנו, החלטנו להקדים בחמישה ימים ולחגוג בליסבון את יום הנישואין שלנו בסוף שבוע ארוך, ככה סוליקו, בלי הילדים ובלי חברים (אמא שלי אף פעם לא מבינה איך סופשבוע יכול להימשך חמישה ימים..הסברתי לה שאחרי חמישה ימים רואים כבר את סוף השבוע.. ), רק אנחנו והפורטוגזים החמים (וזה מחמאה).

בערב הראשון יצאנו לשיטוט ובילוי לילי ברבעי השיאדו (Chiado) וביארו אלטו (Bairro Alto) שנחשבים לרבעים היותר תוססים מבחינת חיי הלילה המקומיים. בקיצור, אנו משוטטים להנאתנו, עולים ויורדים בין הסמטאות והרחובות אחרי המדרחוב הציורי של רובע ביאשה (Baixa), שהרי ליסבון בנויה ומפוזרת על גבעות ויש שם המון עליות וירידות (טוב להורדת האוכל והקלוריות...). בשלב מסוים החלטנו להיכנס למועדון פאדו מקומי (היה בהחלט חוויה). כשחיפשנו מקום, עברנו ליד מועדון והמארח בכניסה (כמו במסעדות התיירים) הזמין אותנו להיכנס וציין שהוא בעל המקום וזמר (שמו אנטוניו ראייווה). היה שם הרכב שניגן ושר מוזיקת פאדו. הזמר שהופיע באותו זמן (כל פעם התחלפו הזמרים) הזכיר את אריק לביא במראה ושר נהדר וגם הסולנית שלהם הייתה מצוינת. היה די מלא ושולחנות קטנים כאלה והתיישבנו ליד זוג תיירים ידידותיים מגרמניה שהחלו לשוחח עמנו. כבר בכניסה בעל המקום נראה לי חלקלק מדי, אבל חשדתי בגנים הפרנואידים שלי (איך ששאל מהיכן אנו ושירבב מספר מילים בעברית הייתי צריך לזהות את הסימנים...). שוחחנו קלות עם הגרמנים, הפורטוגלי ניגש ומשוחח איתנו מדי פעם תוך הפגנת חביבות מעושה עד לטינית לנשים בשולחן (הייתי מבסוט, שאלה לא תבכה שאין לה תשומת לב... ).

הזמנו קנקן סנגריה ואוכל. בשלב מסוים נשפכה לי כוס סנגריה אדומה על הג'ינס (רבקה, זה אותו הג'ינס עם הכיס הקדמי וארנק הסקוטש' מהאשכול של רווית. ככה זה, טסים לחו"ל, חוסכים במכנסיים.. ).

היה קצת דביק במכנס אבל המארח היה הרבה יותר דביק... לאחר שהוא עלה להופיע מספר שירים (לטעמנו, היה פחות טוב מהאחרים), הוא ירד מהבמה, הסתובב בין השולחנות, התעכב בעיקר ליד שולחנות של תיירים (ותיירות) ואז התיישב לידנו, שאל אם אהבנו, היינו מנומסים והשבנו שכן ואז שלף שני דיסקים שלו ואמר שזה מתנה לנשים. אלה והגרמניה הודו בנימוס ובחיוך ואז הוא שלף עט, שירבט חתימה והקדשה בפורטוגזית על עטיפת הדיסק (כך שלא נוכל להחליף בטאואר רקורדס....). עכשיו הגיע תורו לחייך: 15 יורו בבקשה, הוא אמר לי ולגרמני, לכל דיסק... אלה זיהתה את הגנים התימניים שלי עומדים להתפוצץ ורמזה לי בעדינות להיות מנומס, רמזתי לה בשפת הסימנים שבא לי לחנוק אותו. 15 יורו לדיסק?? ועוד של מי..? ואז נזכרתי בתדמיתנו כישראלים ברחבי העולם, מילמלתי לגרמני (שנראה שבור גם הוא..) משהו ושילמתי כמו ענק תוך סינון איחולים לבביים וחמים בעברית מדוברת.. הדיסק נמצא אצלנו בבית ושמור היטב, בכל זאת, מתי הפעם האחרונה ששילמתם 15 יורו לדיסק?

מילא זה, חוזרים מאוחר באמצע הלילה למלון, אני מתפשט (לא מה שאתם חושבים) ואלה נבהלת (שוב, לא מה שאתם חושבים): מה זה הכתם האדום בעור שיש לך על ירך רגל ימין?? האמת, צמח לו שם כתם מבהיל וחזק שגם כשחזרנו לארץ והלכתי לרופא, לא אותר מקורו. רופא העור הצליח להעלימו עם כל מיני משחות לאחר מספר ימים ארוכים אולם הוא חושב שזה קשור לאינטראקציה שבין מרכיבי הסנגריה, בד הג'ינס ורגלי החטובה והשעירה..

מסקנה: פאדו זה אחלה, סנגריה נפלאה גם כן, אבל לא על דיסק ולא בג'ינס..

אה, עכשיו יש לי גם רעיון לתמונות של כלי נגינה לאשכול של נורית ואילון..

אורן

מגדל בלם על חלונותיו.jpg(גודל:24.71KB)	מה שרואים מחלונות המגדל.jpg(גודל:21.38KB)