טיול לנפאל אוגוסט-ספטמבר למוגבלי הליכה
-
אנו זוג בסביבות גיל 60 עם מוגבלות הליכה ואנו מעוניינים לטוס לנפאל באוגוסא ספטמבר.
השאלה שלי היא אם אינינו יכולים לעשות טרקים קשים האם כדאי לנו בכלל לטוס לנפאל?
והאם אפשר לראות שם משהו בתקופה הנ”ל ? אשמח לקבל המלצות על מנת להחליט ולתכנן.
תודה!!
-
בין “טרקים קשים” ל”מוגבלות הליכה” המנעד גדול מאד. מציע לך להגדיר, עד כמה שאפשר, מהי מוגבלות ההליכה שלכם כדי שתקבל תשובות מדוייקות עד כמה שאפשר.
לי למשל בעיות במפרק הירך (עם המלצה לניתוח) ועדיין טיילתי וטרקתי (יותר נכון טיילתי במאמץ) ומתכנן טיול של שלושה חודשים בצפון הודו ונפאל שלבטח ידרשו ממני מאמץ מסויים.
-
זה אומר שאני מסוגלת ללכת מרחק קצר (עשרות מטרים) ללא תמיכה. מעבר לכך אני זקוקה לתמיכה...
-
אולי אהיה פה בדעת מיעוט, אבל בעיניי אם אין אפשרות להליכה יותר משמעותית, עדיף לבחור במדינה אחרת. -
לא חייבים לעשות טרקים קשים. אפשרי דברים רגועים וקצרים.אפשרי לטייל באזור קטמנדו ששם זה לא ממש בגבהים או באזור פוקרה מסביב לאגם או לנוח באזור פוקרה לקחת חדר נחמד הצופה לאגם לא כולם עושים טרקים.
-
אהלן,
אפשר לטייל בנפאל גם ללא טרקים.
באוגוסט גשום בנפאל ולכן כדאי לדחות את הטיול לאמצע ספטמבר, עד סוף נובמבר.
יש בנפאל מקומות מהם אפשר לצפות על פסגות ההימלאיה הגבוהות וההגעה אליהם ברכב, ללא הליכה.
ניתן לקחת סיורים מוטסים ואפילו סיור בהליקופטר לבייסקמפ של האוורסט.
אם תרצו, אשמח לעזור בתכנון.
טיול מהנה,
-
אני אשמח מאוד לקבל עיצות במסלולים שמשלבים נסיעה ברכב, הליכה ואפילו טיסות במידת הצורך..
למרות המוגבלות – אנחנו אנשים שמטיילים המון וכבר כבשנו חלק נכבד מהגלובוס… אך בנפאל טרם היינו..
תודה על הנכונות לעזור
-
אני בדיעה של תאי.
לפני שתעלו על מסוק שיעלה לכם אלפי דולרים ואם יש לכם זה סופר לגיטימי הייתי מציע לכם (וגם לרוני) לנסוע לכמה ימים לגאנדרוק באיזור האנאפורנה.
הכביש הגיע די קרוב ואולי מאז התקרב ואולי גם אפשר להגיע את הקטע האחרון עם סוסים.
יש שם גסטהאוס שתאי השאיר בו סימני דרך עם מרפסת נוף מקסימה שצופה על האנאפורנות ועל זנב הדג ואפשר להעביר שם כמה ימים בכייף עם תה כזה או אחר. גם החד יומיים לגיטימיים אבל פחות נינוחים לטעמי.
-
תודה דרור שאתה זוכר אותי.
רשמתי.
אז אם אנחנו כבר שם, ראיתי במפה דרך שמגיעה למנאנג ולקנגסאר ויש שם מלון(?) בשם Hotel Mountain Yak. אפשרי?
-
רוני
אם אתה מדבר על נסיעה למנאננג אז:
א. לא הייתי שם ואין לי מושג אם היא כייפית. נמצ׳ה באזר מאוד מאוד כייפית לעומת זה ושווה לבדוק אם אפשר להגיע על סוסים (אני בספק אבל בטח תאי יודע)
או מסוק שיהיה יקר
ב. הנסיעה למנאננג היא נסיעה קשה.
גאנדרוק לא נמצאת על סובב האנאפורנה אלא על הדרך ל-ABC אבל זו נסיעה (לפחות עד קימצ׳ה) לא כל כך קשה ויחסית קצרה.
-
תודה
-
גם אני ראיתי שיש מסלול נסיעה ל- Manang וגם ל-Jomsom, אך אני מבינה שהדרכים ממש קשות
-
אם יש לכם דרך להגיע לנמצ׳ה באזר אז אני מאוד ממליץ.
קצת גבולי מבחינת הסתגלות לגובה אבל לאדאק אפילו קשה יותר.
תבדקו בסוכנויות או באינטרנט אם אפשר להגיע על סוסים מלוקלה. לא ראיתי אנשים רוכבים אבל זה לא אומר שאין כזו אופציה.
גאנדרוק שונה מנמצ׳ה באזר והוא רק כפר יפה עם נוף יפה אבל יחסית נגיש ועם נוף ושלווה לשבת לקרוא ספרים מול הנוף ובכל זאת להרגיש חלק מחוויות הטרק.
-
עד היום לא היו לנו בעיות כתוצאה מגובה (היינו בלאדאק ובסין ובבוליביה ולא היו בעיות- אך זה לא אומר כלום..
אני לא חוששת מהגובה אלא מהליכה קשה וממושכת. אנחנו יכולים ללכת – השאלה מה המרחקים? בעזרת בעלי אוכל ללכת 2-3 ק”מ
-
כשטיילתי בכפרים מעל מנצ’ה בזאר , ראיתי משפחה צרפתית שטיילה עם 2 ילדים ממש קטנים . הילדים היו על סוסים . הילדים והאמא היו אמורים להשאר בנמצ’ה או לחזור ללוקלה ולקטמנדו, והאבא עם אחים גדולים יותר היו אמורים להמשיך בטרק .
זאת אומרת שיש אפשרות להגיע מלוקלה על סוסים לנמצ’ה ולכפרים מעל מנצ’ה .
אם זה כדאי , כל מטייל ושיקוליו האישיים .
-
אני אצרף את דעתי, כמובן מזווית אישית לחלוטין…
למרות שאני מאוד אוהבת את נפאל, אני די מסכימה עם הכיבשה (“keves160”). גם לדעתי – נפאל היא יעד אולטימטיבי לטרקים אבל בעיני היא פחות מלהיבה למטיילים בעיקר ברכב (שיכולים ללכת רק מעט)…
זה לא שאי אפשר! ממש לא. ואם זה חלום שלכם – לכו על זה!
אבל בעיני, ללא הטרקים, נפאל מאבדת הרבה מכוח המשיכה שלה ואני הייתי בוחרת ביעדים אחרים הרבה לפניה אילו לא יכולתי לצאת לטרק.
הערה קטנה:
את מציינת שתוכלי, בעזרת בעלך, ללכת 2-3 ק”מ – אבל הרי למרחק יש משמעות יחסית שולית כשמטיילים בהרים. השטח הררי – זה אומר שיש עליות וירידות, לעיתים קרובות גם מדרגות ו/או שביל משובץ אבנים. זה גם נושא שצריך להילקח בחשבון (אם תחליטו לסוע לשם) – לא רק המרחק והגובה, אלה גם האופי המדויק של השביל.
אני אצרף הסתייגות – אם תצליחו לארגן גיחה ליעד או שניים כמו נמצ’ה באזאר (כלומר ל”לב” איזורי הטרקים/ההרים) בהליקופטר או בעזרת סוסים או בכל דרך אחרת שתסייע לכם להתגבר על הקשיים ותתאים לכם מבחינות אחרות – זה אולי משנה את התמונה לטובת נפאל.
אבל, לפחות בעיני, קטמנדו ופוקרה ושות’ ביחד עם איזו תצפית נגישה לאחד ההרים/רכסים – לא מרכיבים טיול “מלהיב” מספיק (בהשוואה לדי הרבה אלטרנטיבות, אני חושבת).
מה שלא תחליטו – שיהיה בהצלחה והמון הנאה!
-
כן, IO ניסחה את מה שרציתי להגיד יותר טוב ממני. במקרה דיברתי לפני כמה ימים עם חברה טובה מחו”ל בת גילכם (של השואלים) שגם היא ויתרה על מסלולי הליכה של יותר משעה בגלל פציעה, וגם היא חשבה שפוקרה-קטמנדו וכו’ לא היו אטרקטיביים מספיק ביחס לטיוליה במדינות האזור כמו הודו אהובתה, מיאנמר וכו’. למעשה, מאחר וזה היה טיול משולב עם בהוטן, היא הצטערה שהיא לא חילקה את זה לפחות ימים בנפאל לטובת הרחבה עוד יותר של בהוטן.אם יש גישה כלשהי להרים שלא בהליכה, זה משנה את התמונה – לא ממש יצא לי להתוודע לאופציות הללו מכיוון שלא נזקקתי להם, אבל לשמחתכם יש בפורום מומחי נפאל גדולים וענקיים ממני כדי לסייע
-
אני מסכים עם שתי הכותבות הטיילות המעולות שמעלי. חוויית הטרק הינה החוויה הראשונה במעלה בנפאל.
עכשיו נשאלת השאלה מה אמור להחליט אדם שלא יכול לעשות טרק ואפילו קצר.
פה אני לא בטוח שזה חד משמעי לומר לו סע להודו או ניוזילנד או שוויץ במקום.
זה גם עניין כמובן אישי לגמרי מה מעניין וכייפי לאדם אחד לעומת אחר.
יש כאן טיילים מדופלמים שמספרים על חוויות מסויימות בעיניים בורקות ואני מוכן לוותר על אותן החוויות או המראות כי זה לא מדבר אלי.
פוקהרה וקטמנדו שתיהן מבחינתי מדהימות לרביצה ומפגש עם אנשים וטיילים (פוקהרה גם יפה) אבל ברור לי שהרביצה אצלי קיבלה יופי מעצם העובדה שהייתי בדרך ל או בחזרה מטרק ועל חוויות מהטרק תמיד יש גם שפה משותפת כמעט עם כל אחד.
לכן הצעתי שאם אתם רוצים לבקר בנפאל אז ״כנסו לתוך טרק״ בדרך כזו או אחרת ותפגשו את המטרקים ותראו ותחוו משהו ממה שהם חוו.
לדעתי טקס שריפת גופות בגנגס או טיול קראוונים בניוזילנד לא יכול להחליף את זה במיוחד לאנשים שראו כבר הרבה עולם ומתעניינים בנפאל.
שיהיו החלטות קלות ונסיעה טובה.
-
שלום,
גם לי קצת נסיון הטרקים בהרים ...
אם רוצים להנות מרהי בהימליה בהליכות קצרות לא קשות, בנסיעות בדרכים שלא בדיוק תזדקקו לאחר מכן לטיפול פיזוטראפי, אני מציעה טיול בנסיעה בסיקים ובהוטן.
שני יעדים אילו מספקים נופים עוצרי נשימה שניתן לחוות ולהנות מנסיעה ברכב עם הליכות מקומיות.
סיימתי טרק קצר שעשיתי בפעם השנייה- טרק הסינגלילה- שהיום יש לו שביל לרכב עד לנקודת התצפית סאנדאקפו 3600.
יציאה מדרג׳ילינג.
בסיקים עצמה יש טיולי יום או טיולים של מספר ימים גם עם נופים ומפגש עם תרבות מקומית.
וכמובן בהוטן עם תרבות מענינת ונופים מדהימים.
מכיוון שב נפאל הייתי ב 2008 אין לי להוסיף למה שנאמר – כי דרכים ודברים משתנים-
האזורים שהוזכרו גם כן לא חסרים בנופים- אבל שם הלכתי .
מה שלא תבחרו תהנו .
-
אהלן,
ממש לא מסכים עם הפעם הכותבות.
גם בעלי מוגבלויות הליכה יכולים לטייל בנפאל, להנות מעמק קטמנדו, פוקרה וגם לראות את הפסגות הגבוהות בעולם…
מכיוון שאני נמצא כרגע בטיול, אי שם בצפון, אעשה זאת בקצרה ואם תרצו בהמשך, ארחיב יותר.
1. הגעה ברכב לפר נגארקוט ותצפית יפהפיה על חלק מרכס ההימלאיה וכל זה ממרפסת חדרכם במלון 5* מדהים מסוגו ולא מאוד יקר.
2. באזור פוקרה - עליה עם רכב לתצפית בשם סארנאקוט - נקודת תצפית יפהפיה בעת הזריחה על כל רכס האנאפורנה.
3. טיסה מפוקרה לג'ומסום וטיול ג'יפים באזור, כולל עליה עם הג'יפ למקדש מוקטינאת בגובה 3800 מ' ועוד…
וחייב לזוז, אבל יהיה המשך...
