עדכון אחרי שליש הדרך...
-
כשנחזור אשב לכתוב את כל סיפור הטיול בבלוג שלי.
ובינתיים, עדכונים ומסקנות עד כה (סוף סוף בקמפ עם וייפיי שאשכרה עובד):
1. המראנו מהארץ עם שני סימים לארה"ב, אחד דרך ממסי ואחד לא יודעת מאיפה. בכל אופן, שניהם לא ממש עבדו לעניין גלישה, שאנחנו חייבים בשביל הוייז, ולכן נאלצנו לקנות סים בניו יורק. אבל אז המראנו לוגאס, וברגע שיצאנו לדרכים גם הסים המקומי עובד לא משהו. אולי זה פשוט ככה ברגע שיוצאים מהצויליזציה.
2. ג'טלג כפול זה קשה כפליים...נחתנו בניו יורק ביום שישי בבוקר, בשני טסנו לוגאס, כלומר עוד שלוש שעות אחורה, אחרי שכבר התחלנו להתרגל לשבע שעות אחורה של ניו יורק. כשהייתי על סף עילפון באמצע הוולמרט (להצטיידות אחרי איסוף הקרוואן) קלטתי שזה כנראה היה יותר מדי ליום של הטיסה. בדיעבד, היינו צריכים לישון לילה נורמלי ולאסוף את הקרוואן למחרת…
3. לייק פאוול: מהמם כפי שזכרתי אותו. תזכורת: בפעם שעברה, לפני תשע שנים, עצרנו שם ונאלצנו להמשיך הלאה בצער, אז הפעם החלטנו להגיע לשם במיוחד לחוויה מתקנת. אז כן, האגם מהמם, קניון אנטילופ בלתי נתפס ביופיו. הבעיה היא החום היוקד, והאינדיאנים (שאסור לקרוא להם ככה אז שישאר בינינו) שבקטע שאנטי לא ברור, נתנו לנו לחכות מעל שעה בשמש בתור לכניסה לסיור באנטילופ, ובהמשך היום הצעידו אותנו קילומטרים עד נקודת האיסוף של הסירה ששכרנו, ובאופן כללי נראה שהם לא מודעים לכמה שחם שם אצלם, ומתעלמים מהעובדה שאנשים הזמינו סיור לשעה מסויימת ונכתב להם שהוא יסתיים בשעה מסויימת. בשיא האגביות אמרה לנו הבחורה בכניסה (אחרי שכבר שילמנו) שנצטרך לחכות שעה בחוץ בכניסה למסלול. בפועל זה היה אפילו יותר מזה, וסיימנו שעה ורבע מאוחר מהתכנון, מה שגזל לנו זמן מהסירה, שעליה שילמנו מראש ליום שלם ובפועל היו לנו בסוף רק שעתיים וחצי נטו של שיט (במקרה שלנו זה הספיק, אבל אם היינו רק עם ילדים גדולים אני מניחה שיכולנו להמשיך עוד להסתובב בנקיקים מבודדים)
4. מוניומנט ואלי וכל הדרך משם ועד מואב: וואו אחד גדול! תופעות טבע מטורפות שלא נגמרות, הנוף משתנה מול העיניים כל הדרך, וביניהן עיירות שכוחות אל שהזמן קפא בהן, ולולא היינו עם קרוואן שלא מאפשר עצירות פתאומיות, היינו עוצרים ספונטנית בעוד המון מקומות (מציינת את העיירה בלאף למשל). בפועל עצרנו רק פעמיים, אחת מתוכננת (גולדינג'ז טריידינג פוסט, הצטלמנו מול הנוף וגם נכנסנו למוזיאון, נחמד) והשניה ספונטנית, בקשת וילסון, על הכביש לא הרבה לפני מואב, מקום פשוט מדהים.
5. ארצ'ס- בז'אנר המדברי הוא עלה אצלי למקום הראשון ללא ספק. מהמם! וכייפי, מסלולים קצרים וזמינים וכייפים לילדים. הבעיה, שוב, החום, שהופך להיות קיצוני בסביבות תשע וחצי (עד אז די נעים), כך שכדאי להשכים קום. כרגע הפארק בשיפוצים אז חוץ משישישבת (שאנחנו לא מטיילים בהם) הוא נסגר בשבע, אז לא יכולנו לטייל בערב, כששוב פחות חם משמעותית (מחשיך אחרי תשע ביולי).
בקניונלנדס הספקנו רק מסלול אחד, גרנד וויו. אני פחות נהנית בנופים גבוהים כאלה, אבל זה עניין אישי (וגם המתבגרים שנהנים להלחיץ אותי ולהלך בקצות מצוקים לא תרמו...). בכל אופן, לא לוותר על הפארק אם מגיעים לאזור. לדד הורס פוינט נכנסנו לתצפית קצרה והפסקת צהרים. יפה.
6. נסיעות עם קרוואן- מפאת אילוצי זמן כמעט לא היו לנו עד כה ימים ללא נסיעה ארוכה (3 שעות+), מזל שיש שבת לפחות...הנהיגה בקרוואן קשה ומתישה הרבה יותר מרכב רגיל (גם ליושבת ליד הנהג;-) שלא מעיזה לנסות לנהוג במפלצת הזאת). מכיון שכך, ויתרנו בסופו של דבר בצער על גובלין ואלי, והחלטנו במקום זה להתקדם יותר הלאה כדי לקצר את הנסיעה למחרת, וככה התחלנו את היום במדבר ולאט לאט הפך הנוף לירוק והררי. מופלא.
מחרת היה היום. כדי לא לנסוע הלוך חזור לילוסטון באותה דרך, נסענו דרך כביש 89 עד צפון bear lake, ומחר נמשיך עד ג'קסון. קטע הכביש הזה, כפי שהמליצו לי כאן בפורום, אכן מקסים ממש, אין מילים, אבל גם מפותל להחריד, כך שממש לא כדאי להכנס כאן לחושך.
מחר עוד קטע נסיעה לא קצר עד ג'קסון, ואז סוף סוף כמה ימים של גרנד טיטון וילוסטון בלי גמיעת מרחקים מטורפים. די בחששות מהיומיים בסוף שבהם נצטרך לדפוק נסיעה מטורפת בחזרה לוגאס…
7. הכנה מראש לילדים. כרגע אני בתחושה שהמתבגרים שבחבורה קצת מאוכזבים, שבסופן של נסיעות ארוכות הם לא מקבלים "שכר הגון" מספיק. הם מתבאסים על הימים ש"נשרפו" על הטיסות, ובכלל כאילו עדיין מחכים שיתחיל הטיול, ויום של נסיעה במקומות מדהימים עם קצת עצירות הוא לא "הטיול" מבחינתם... כמה זה שונה מהפעם הקודמת שטיילנו איתם כאן כשהיו ממש קטנים ונהנו מכל שטות... אחרי טיולי כוכב באירופה הייתי צריכה כנראה להכין אותם יותר לעובדה שבאמריקה הגדולה יש הרבה ימי מעברים. בגלל זה הרי מלכתחילה הטיול ארוך יותר מטיול לאירופה. האחים הקטנים שלהם, לעומת זאת, מבחינתם גם איך שהמים יורדים בשירותים זו אטרקציה, וכמובן כל סנאי שעובר ברחוב…
המשך יבוא. לילה טוב מאידהו...
-
תודה על העדכונים.
איפה הזמנתם את הסיור בקניון אנטילופ שנתנו לכם ככה להתייבש ?
אני זוכרת שהתלבטת לגבי הסירה בלייק פאוול. לקחת בסוף את המהירה או היותר איטית ? איך היה ? למיטב זכרוני הפער במחיר די משמעותי, השאלה אם מצדיק לדעתך.
-
גלית
תודה על הקשר, והדיווחים העשירים מהשטח.
מוני
-
הי גלית,
איזה כיף לקבל דיווחים מהשטח בזמן אמת
התיאורים של מוניומנט ואלי, ארצ’ס, קניונלנדס גורמים לי רצון להזיז את מחוגי השעון קדימה. קראתי בשמחה כל מילה וניסיתי ללמוד עוד ועוד כי הרי הנסיעה שלכם ממש דומה לתכנון שלנו לספטמבר.
מצטרפת לתחושתך, אכן זה לא פשוט לטייל עם מתבגרים ולכן אני מספרת להם על הטיול ועל התוכניות כדי שיתכוננו נפשית. אני בטוחה שבילוסטון וסביבתה תוכלו לבלות זמן רב יותר בשמורה אבל זכרי להסביר שגם שם עוברים בנסיעה ממקום למקום.
אשמח לשמוע עוד ועוד פרטים טיפים ועצות מנסיונך בטח כשתחזרו ותהיי פנויה יותר….
המשך טיול מוצלח ומהנה
אורלי
-
הסיור היה לאנטילופ התחתון, דרך ken's tours. הזמנתי לשעה 9:40, כתבו להגיע עד 9:10, וכך עשינו.
כשעמדנו עם עשרות או אולי אפילו מאות אנשים (חלקם לא צעירים בכלל) בכניסה לקניון (הם אמנם שמו שם סככה, אבל היא לא מספיקה לכולם, ואין ספסלים אפילו. אבל מחלקים בקבוקי מים קרים...) שאלתי את המדריכה של הקבוצה שמאחורינו אם זה תמיד ככה, והיא ענתה שבשעות האלה כן, אבל בבוקר זה רץ...מסתבר ש9:40, שעבורינו היה אתגר, זה כבר לא בוקר אצלם...בכל אופן בסולם הראשון שנכנס לתוך הקניון ירדנו רק ב11.
לקחנו את הסירה הזולה יותר, שהיא גם איטית יותר. בשבילנו זה לא שינה כלום, כי ממילא הבן הקטן שלי, שרגיש מאוד, צרח כל פעם שהגברנו מהירות, והשתכנע לתת לנסוע קצת יותר מהר רק כשהבין שככל שנוסעים לאט יותר, מתנדנדים יותר בגלל הגלים שיוצרות הסירות האחרות.
בכל מקרה, עבור האדם הממוצע לא נראה לי שמוצדק לשלם יותר. זה גם ככה יקר רצח, והסירה שהיתה לנו מספיק מהירה, ממילא יש הגבלת מהירות (אפשר לקבל קנס על מהירות וזימון לבית משפט!).
מה שכן, לא יודעת איך בנויות הסירות האחרות, אבל אין מספיק צל על הסירה, כל הזמן היינו צריכים לזוז לצל בהתאם למיקום ולהצטופף במעט המקום המוצל.
-
וואו. זה כל כך שונה מהחוויה שלי. אולי כי הנסיעה שלי היתה מחוץ לעונה (באזורים הללו היינו באפריל-מאי וגם כך היה חם בחלק מהימים כך שבקיץ לא הייתי מתקרבת למדבר...), ואולי כי זה היה לפני אי אילו שנים טובות – באותה תקופה אף אחד בישראל לא הכיר את השם “פייג’” או לייק פאוול, כולם הלכו רק לפארקים המפורסמים ביותר.היינו היחידים בקניון האנטילופה, הלכנו בקצב שלנו. בלי הזמנות, פשוט הגענו, שילמנו את ה-10$ לאדם ויצאנו. לא היתה סככה, בקושי היה שילוט לאזור…
ארצ’ס נהדר. דווקא זכור לי שטיילנו שם אחרי שקיעה, כי הלכנו לאחד המסלולים שהומלצו לשקיעה (זה שכתבו עליו פה) ואז חזרנו בחושך חזרה. שילבנו את הפארק עם קניונלנדס המוצלח מאוד והפחות מתויר, שמחייב רכב שטח או סירה כדי להגיע לחלקים רבים בו – מחוץ לעונה מזג האוויר היה חם אך סביר, והמחירים גם.
והעצירות בעיירות קטנות במדבר זה כיף גדול! נסו אם אתם יכולים! אנחנו גם ישנו בהם ובלילות הלכנו לפאב המקומי כדי לפגוש מקומיים (מה שעזר למחירי הסיורים בקניונלנדס, היות ופגשנו במקרה מדריכים מהחברה שרצינו).
לגבי ג’ט לג: אני בדעה שאחרי טיסה טרנס אטלנטית לא אוספים רכבים ולא עושים נסיעות. הולכים למלון, מקסימום משוטטים קצת בסביבה במרחק הליכה עד שנמאס, ואז הולכים לישון סביב 21:00-22:00 ומתעוררים כשמתעוררים בבוקר, בלי השכמה. בדרך כלל זה מספיק להעיף את הג’ט לג, מקסימום צריך עוד לילה אחד של שינה טובה.
-
חיכיתי לעדכון ממך
טיול עם ילדים בגילאים שונים זה אתגר לא קל, אבל נשמע שאתם נהנים ושהטיול מוצלח.
מחכה לעדכון על המשך הטיול!
עדי
-
הי עדי, קבלי עדכון מהמגלשות הרים בג'קסון...אנחנו אמנם כאן כבר כמה שעות והילדים כמובן נהנים, אבל המקום יקר נורא ולא מוצדק. שתי המגלשות (מסוגים שונים) נופלות באורכן ואיכותן ממה שהכרנו באירופה. אנחנו החלטנו בכל מקרה שמגיעים לכאן כדי לשבור את חלק הטבע של הטיול באטרקציות לפני שנכנסים לילוסטון, אבל לדעתי האתר הזה יקר בלי שום פרופורציה (יש כאן כמה אטרקציות. מחיר כרטיס שכולל הכל ודורש מעל ארבע שעות שהות כאן הוא 125 דולר מגיל 7 ומעלה...אבל אפשר גם לשלם בנפרד על כל אטרקציה, מה שאנחנו עשינו ועדיין יוצאים עם סכום לא מבוטל)
-
גלית
איזה כיף לשמוע מכם!!!
בקשר לילדים:חישבי על חוויה מתקנת.
אולי קצרו מרחקי נסיעה,
אולי קחו מלון למספר לילות ,שיאפשר התאווררות מהקראוון ופרטיות,
שינויים וזרימה בטיול משפחתי תורמים המון לחוויה טובה של כל המטיילים.
בטוחה שתצליחי
