10 הדיברות שלי להודו
-
כל מילה בסלע - קש כפיתברור שקראתי על המחלה... וגם על תופעות הלוואי של הכדורים...
לא ידעתי, למרות התחקיר שעשיתי שהמחלה תלויה בעונה...
אני טסה בעוד שבועיים לדלהי ומשם עולה צפונה... סביבות אוקטובר,נובמבר אני מתחילה להדרים... בסופו של דבר אגיע גם לגואה...
אולי אני אמצא תשובות בסקשן בריאות באתר... -
רגע רגע...הרופא מטיילים שאני הלכתי אליו אמר שבהודו אין צורך בעקרון בכדורי מלריה. בכל אופן, אני לוקחת איתי חבילת מלרון אחת כטיפול רק ליתר בטחון ובשביל השקט הנפשי (וגם למקרה שאמשיך מהודו הלאה, אולי לטובת גיחה חוזרת ללאוס...).
בכל מקרה, הכי חשוב זה להצטייד בתכשיר טוב נגד יתושים (נדמה לי שבארץ הסנודי (ברולר, לא בספריי) מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של DEET). גם אם הם לא נושאי מלריה, הם יכולים לגרום לך ללא מעט צרות והצקות.
-
ולמחוקקת הדיברות המקסימה..רציתי לומר לך, לילו, שמאוד חשוב ויפה מה שכתבת והאישיות החיובית שלך פשוט קורנת מלוחות הברית שחקקת אבל..
לכל אחד סגנון טיול שונה וציפיות שונות מטיול,והודו מסוגלת להכיל את השוני הזה..
אני מכירה אנשים שמטיילים בלי מפה..כאלה שחייבים שיקחו אותם ביד לכל אתר.. אני אישית, נהנית מאיתור המקום ומהגעה אל איזה חור דלוח בכוחות עצמי..
יש אנשים שחרדים בסביבה זרה.. שלא מתמצאים.. שמפונקים.. או היפוכונדרים שחוששים מהטינופת ומהאוכל וכל הזמן נזהרים..יש אנשים שהאוכל ההודי גומר אותם בחריפותו..
בקיצור, יש אנשים שלא מסוגלים לעשות את הטיול בסגנון שלך.
בגדול, הזדהיתי עם מה שכתבת.
והכי חשוב - עניין המלריה. זו אינה פעם ראשונה שאני שומעת על הידבקות במחלה ואישפוז בהודו.כל הכבוד לך שהמשכת לטייל אחרי שהחלמת.
-
קש כפית - המייל בתיבה שלך.. ביי... -
נילי קש כפית בנות מקסימות שליקש כפית את קוראת מחשבות, אתמול הייתי מאד עסוקה ולא הצלחתי להגיע למחשב, וגם סוף סוף ישנתי בלילות....
אבל... המחשבה היתה כשאני חוזרת לפה אני מציעה לכן לבוא לתאלי אצלי... וגם השתעשעתי לי על סדנת צ'פאטי
. אז יאללה בואו לבקר קחו קצת חופש מהאדים המהבילים שלכם, אצלי אין מזגן כך שתרגישו כמעט כמו בבית 
-
ווידויאיילולה,
וואוו, נופלות עלייך.. חוצפניות העירוניות האלה..
תודה. תודה תודה.
ומובן שתמיד את מוזמנת אליי הבייתה לתל אביב ואני מאוד מאוד אשמח שתבואי....
אני חייבת לך וידוי שאני ממש מתבישת בתכניו : את יודעת שבפעם הראשונה שלי בהודו, בזמן אמת, לא הייתי מסוגלת להבחין שרישיקש היא עיר הינדית בעוד מקלוד בודהיסטית, ולכאוס הזה נכנסו הסיקים בפאנג'אב והמוסלמים מקשמיר שפגשתי בדרמסאלה(שאז איתם הרגשתי הכי נוח) - דתות והשקפות נהיו לי סלט אחד..ולא שלא קראתי לפני המסע. קראתי גם קראתי, ואפילו אני בוגרת החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, באשכול המזרח הרחוק, עוד כשבידרמן היה צעיר וחינני. קראתי חלק מהוודות כבר לפני אי אילו שנים..הערצתי את שנקרה..ואפילו למדתי קצת סנסקריט..וכל זאת כבר לפני שנים, לפני שהחלה הנהירה הישראלית להודו..
אבל בפעם הראשונה בהודו, הפה נפער לי ולא נסגר.. האף הריח.. האוזניים האזינו.. העיניים השתאו..
הפליאה, ההשתאות וההשתוממות שלי מהודו, לצד הצורך "להישרד" בה, היו כאלה, שבכלל לא יכולתי לעבד בזמן אמת, על המקום, את המציאות שפגשתי, בעיקר את המציאות הדתית, ריבוי האמונות, נגישותן לכל, יפי המקדשים ועושר וחיוניות החיים הדתיים לעומת העוני הטוטאלי.. ויחד עם זאת - הרגשתי חזק שזו עשוייה להיות מולדת שלי, לא גיאוגרפית בהכרח.. שלמקום הזה, במיוחד לוורנאסי, אוכל לקרוא בית..
רק עם חזרתי, שוב קראתי ואני קוראת עד היום, וביררתי לעצמי מה ראיתי אז....
טוב, מה אני מבלבלת במוח על הבוקר..
נילי. -
ווידויקשכפית, איילה, נילי צוות מנצח ומכיר?
את קשכפית הכרתי במפגש הפורום הראשון לפני כמה שנים.
מאז הייתי בשאר מפגשי הפורומים, חוץ מזה האחרון.
יפה לקרוא על רוח הצוות שלכן ואחוות לוחמות הינדיות.
שמוליק -
בארור שאני קוראת מחשבות - לא ידעת?בדיוק נכנסתי לכאן על מנת לבקש ממך את המייל שלך שלא נטריד כאן את הנוכחים.
נראה לי שאם שלושתנו בענין אז לא יעצרו אותנו
יש לי עכשיו את המייל של נילי ותשלחי לי את שלח ונתאם
יום שיתאים לשלושתנו אפשר מבחינתי בשבוע הבא נגיד ...
ואם נילי תרצה נוכל להצפין אליך, איך מגיעים אליך? תוכלי לכתוב לי למייל
אבל בקשר לאוכל, סורי סורי בייבי, אני לא יודעת להכין כלום
רק חמין וזה מתאים לחורף - אז אתן תבואו אלי... יאלה יאלה
כתבי לי כבר יאלה שלי.
-
ווידוי - אני לא מצליחה לחבר אותך לפניםיש תמונה שלך מהמפגש? פשוט השם והפרצוף לא מתחברים לי ואתך הסליחה והמחילה
אני קצת עפיפון לעיתים בשמות וכאלה
תודה על הפירגון
ראינו אחת את השניה בפגש האחרון
לפני כן קראתי את מה שהבנות כתבו והתחברתי אליהן בצורה זו או אחרת
יהיה לנו כיף ביחד, ידענו את זה איך שהסתכלנו אחת על השניה
או במקרה של יאלה יאלה איך שדרכנו אחת על השנייה (זוכרת)
-
ווידוי - אני לא מצליחה לחבר אותך לפניםהיי קשכפית תסתכלי בשרשור שאלה לשמוליק ובשרשור שקדם לו.
שם גם מככבות חברותייך. -
מה זה פה פתחתן עזרת נשים ?בתכנית גם רחצה במקוה ? 
-
מה זה פה פתחתן עזרת נשים ?שולחת מייל נשי יותר מאוחר. ידעתי שאנחנו לא נחמוק מגולני הצפוני, גולני זה בסדר אתה מוזמן לסדנת צ'פאטי גם, בלי אפליות, רק שתדע שבהינדי אומרים על אופן ההעשיה שלו, הצ'פאטי הרוקד, ואני די בטוחה שדווקא לא גבר המציא את זה, מעניין למה. אבל אם בעזרה עסקינן אז אתה מוצא לנו מקווה כשר וטבעי וחמוד ושקט באזור? -
מה זה פה פתחתן עזרת נשים ?אצלי בישוב דווקא יש, שקט וכשר אני מתאר לעצמי, חמוד, נו מילא ... -
מתחזקות.. מתחזקותזה באופנה לא? חחח גולני לא לקנא יאלה יאלה הזמינה גם אותך
-
גולני תהיתי אם תבין בלי רמזאבל אתה לוקח אותי יותר מדי ברצינות, טוב בזה אני לא יכולה להאשים אותך
בעצם התכוונתי למעיין בסביבה שלך, משהו טוב שאפשר לטבול בו, מכיר? -
בחום שהיה היום גם פטיש לא פותח ת'ראש...נעשה שיעורי בית ונחזור אליך
-
אל המעיין..הרגע חזרתי מטקס הסיום של שכבת י"ב... ארוך אך חינני ונחמד..ואל הטקס הזה רצתי מהעבודה השניה שלי, שיש בה איסור על גלישה פרועה בפורומים
, שלפחות אני משתדלת לציית לו 
..ולכן כל היום לא התעדכנתי בנעשה פה..
ואני חוזרת הביתה.. ורואה שגולני הצטרף לחינגה.. מעולה.. במיוחד אם נצטרך לסחוב משהו או לפתוח פקק סורר של בקבוק ועוד מלאכות שמצדיקות קיומם וחברתם של גברים , אפילו נחמדים כמו גולני .ססתתתאאאם בצחוק.
רעיון הטבילה - אחלה רעיון...
מה דעתכם שנעשה טרקון קטן (או גדול)? או קצת משביל ישראל ?
אולי נעשה את סדנת הצ'אפאטי בטבע?..
מה הקשר לפורום המזרח
? קשר לוגי הדוק ומתבקש - הרי ידוע שכל פורטר נפאלי שר את אל המעיין..
-
אל המעיין..נילי את משהו משהו. שביל ישראל... בפעם אחרת, ישנה זרימה מחודשת של מים בנחל עמוד כי מקורות הואילה בטובה להשיב לנחל את מימיו, הנה לך מעיין וטרקון. אבל תגידי לי השתגעת??? בחום הזה??? כנראה שעבדת כל כך קשה היום שלא הספקת לצאת מהמזגן. יקירתי קחי לך כמה דקות מרעננות בצהרי היום ובלי אותן במחיצת השמש, אחר כך נחשוב על טרקון. סדנת צ'פאטי ברור שבטבע, מה את חושבת, אין לי מטבח על גחלים ובוץ כמו בהודו, גליל גליל אבל אחרי הכל... -
10 הדיברות שלי להודולילו שלום . אני רק אציין ( כהרגלי) שעדיין לא הייתי שם בארץ המובטחת.. ורציתי להגיד שאהבתי לקרא את הסיכום הקרוי עשרת הדיברות , יפה ומלמד ( אני דרך אגב בנוגע לסעף 4 חייב להודות שאני כן מפחד / חושש מהיציאה לבד למסע בהודו אבל כמו הגיבור בספר "חולית" - מואדיב שמו , אני מתכוון להתמודד עם הפחד ולהתגבר ) , ובאמת שהדיברות נוגעות לנו בפחדים ובחששות המוחבאים שם עמוק... , יפה יפה.
ולכן לוחמות הודו היקרות והמקסימות ( קש כפית , איילה , והאגרטי ..) צחקתי בקול כשקראתי את שלל הדברים שכתבתן לכן לעיני כל . לו ירבו כמותכן בישראל .... - מי כאן מזל תאומים ?
