מפות למסלולים בניו זילנד והגיירט-ווקס
-
אהלן,
יש לכם טיפים לספרי טיולים/מפות שמאפשרים לראות את מסלולי הטיול השונים בניו זילנד ומפרטים עליהם? מה כדאי לקחת יחד איתך כשאתה מטייל עם מכונית?
מעבר לזה אני אשמח להתעניין בחוויה שלכם מהגרייט ווקס- כיוון שזה אכן כה יקר וגם צריך להזמין מקומות מה שמוריד מהספונטניות של הטיול וזה מבאס, – השאלה אם לספוג את זה כי זה באמת שווה את זה או לא… אחד הדברים שמושכים אותי כן לגרייט ווקס זה ששם בטוח יהיו המון מטיילים ואני לא יודעת אם זה נכון לגבי עוד מסלולים בדרך? כיוון שמטיילת לבד (לפחות עקרונית) רוצה לטייל במסלולים מתויירים
-
שחר שלום,
כל המידע על מסלולי הגרייט ווקס תוכלי למצוא באתר של ה- DOC (מקביל לרשות שמורות הטבע שלנו). יש ברושור לכל מסלול עם מפה וכל המידע הנוסף הנדרש למטייל.
עשינו לפני שמונה חודשים ארבעה מתשעת המסלולים ולמרות הקשיים, זאת חוויה שתשאר איתנו לכל החיים. עם זאת, יש נקודות דמיון בין המסלולים ולכן לא מוכרחים לעשות את כולם. אם זה מעניין, החוויות שלנו מסוכמות ביומן שבקישור.
שבת שלום וסופ”ש נעים,
רמי
-
תודה רבה
בהחלט אקראאיך אבל משיגים מפות לשאר המסלולים שאינם גרייט ווקס? והאם גם הם מאוד מתויירים?
-
שלום,
לא ברור לי לאיזה מסלולים בדיוק את מתכוונת. בכל מקרה לעניות דעתי אפשר להסתדר בלי מפות. המסלולים מסומנים וקל להתמצא.
רמי
-
יש הרבה מסלולי טיול בניו זילנד לטיולי יום וכו’ שאינם נמנים על ה great walks
קראתי את הפוסט שלך- נראה מדהים ועושה הרבה חשקאני מתכננת כנראה להגיע רק לאי הדרומי כדי לאפשר לי שם יותר זמן..
-
יש 3 סוגי טרקים בניו זילנד – גרייט ווקס; מסלולים שהם לא גרייט ווקס אבל הם מאוד פופולריים; טרקים שהם backcountry. חוץ מזה יש כמה בודדים ש ם טרקים פרטיים. מזמינים מראש רק לשני הראשונים. אי אפשר להזמין מראש backcountry גם אם מאוד מאוד רוצים.
באתר ה-DOC שרמי הזכיר אפשר למצוא מידע על כולם, למעט הפרטיים. יש שם גם מפות וגם תיאורי דרך.
אני לא חושבת שאת חייבת להצמד לגרייט ווקס. ה-backcountry הם ממש זולים כי מנוי לחצי שנה עולה כ-90$ ואת יכולה לישון בכמה בקתות כאלה שתרצי. אם את ממש לא בטוחה עד כמה טרק מסוים הוא מבודד ומתאים לטיול לבד את יכולה להתייעץ עם משרד הדוק המקומי. בכל מקרה כדאי להגיע להתייעץ איתם כי יש להם גם תחזית מזג אוויר מעודכנת וכו׳. יש להם לשכות בהמון מקומות, פשוט באים לשם בבוקר ואומרים להם שאת מחפשת מסלול לצאת אליו והם יתנו לך מידע מעודכן. תוכלי גם לקחת / לקנות מפות.
-
שימי לב שלחלק מהגרייט וורקס צריך להזמין מקומות הרבה מאוד זמן מראש.
למילפורד למשל אין כבר מקומות לכל העונה.
-
כמה הערות
את יכולה לרדת מהרעיון של “אחד הדברים שמושכים אותי כן לגרייט ווקס זה ששם בטוח יהיו המון מטיילים” – את נוסעת בעונה הטובה. ניו זילנד תהיה מפוצצת במטיילים. תפגשי אותם בכל אכסניה, בכל טרק. בדצמבר-ינואר זה כבר בכלל גובל לדעתי בבלתי נסבל, כמויות המטיילים. לכן טיפשי בעיניי לקבוע מסלול לפי איפה יהיו אנשים – הם יהיו בכל מקום. גם אי אפשר לרצות “המון מטיילים” וספונטניות בעת ובעונה אחת: כשיש עודפי ביקוש שסותמים את כל המקומות בטרקים מסוימים חודשים מראש אז כן, יהיו המון מטיילים, אבל לך לא יהיה מקום בטרק בעצמך…תבחרי מסלולים לפי מה שמעניין אותך. לא לפי סטטיסטיקות של כמויות או פופולאריות.
גם אומר לך דבר חשוב: זה לא משנה אם יש סביבך באכסניה 100 מטיילים או 7. בסופו של דבר את רוצה למצוא ולו אדם אחד שכיף לך איתו, שיש חיבור. כבר יצא לי להיות באכסניות עמוסות שהיו לגמרי מבאסות מבחינה חברתית, בלי אף אדם מעניין, ולעומת זאת לפגוש מטייל מרתק ומקסים שהפך לחבר טוב לשנים ארוכות כשחלפתי על פניו בצומת ריקה בעודו מחפש טרמפים. זה עניין של מזל.
אז נכון שאפשר לומר שכשיש יותר אנשים יש אולי סטטיסטית יותר סיכויים למצוא אנשים שמתחברים אליהם, אבל לפעמים דווקא כשיש מעט אנשים נוטים לשבת ביחד, לשוחח ולהתחבר. וכאמור, זו ממילא עונה עם מטיילים בכל מקום.
ואם החשש שלך הוא שתלכי לגמרי לבד במסלול – אני עשיתי גם מסלולים שאינם גרייט ווקס, ומסלולי יום לא מוכרים ולא פופולריים, חלקם גם בנובמבר, ותמיד היו אנשים. באמת, ניו זילנד מפוצצת. ובכל מקרה, השילוט, הסימון והתוואי מאוד מאוד ברורים.
לגבי הגרייט ווקס, האם הם שווים את זה, אי אפשר ממש לענות על זה כי לא כולם זהים. הם מאוד שונים זה מזה, גם בקושי, גם בנופים.
למשל, האייבל טזמן כטרק החופים המלא היה מאוד מייגע ועמוס מדי בעיניי, ואני עשיתי אותו לפני 18 שנה, כשהוא עוד היה פחות עמוס… אישית בעיניי מספיק לקפוץ ולטייל בו יום בודד וזהו (אפילו לא בהכרח בהליכה, אלא אפשר בקיאק או בקאנו), ואז זה חוסך הזמנות מראש ומחיר יקר של הבקתות שיהיו מפוצצות משפחות עם ילדים. הטונגרירו מדהים, אבל החלק הכי מוצלח שלו ממילא ניתן להליכה ביום אחד – מה שנקרא הטונגרירו קרוסינג (שעליו בעיניי אסור לוותר, אבל חייבים לחכות למזג אוויר מושלם).
מפות – מפות כלליות של ניו זילנד אפשר לרכוש בחנויות מטיילים, אם את ממש מתעקשת. אני תמיד פשוט הגעתי לניו זילנד ולקחתי מפות כלליות של המדינה בחינם ממשרדי ה-tourist information או DOC שיש בכל מקום. הם גם לרוב יציעו מפות של מסלולי טרקים, או בחינם או בעלות סמלית. וכאמור – אני מעולם לא רכשתי מפה. בחלק גדול מהמסלולים גם לא היה לי צורך באחת כזו, כי הכל משולט ומסומן פיקס. אם את רוצה להתרשם מהארץ איך נראים מסלולי טרקים מסוימים, חפשי אותם באתר של ה-DOC, שם מפרטים זמני הליכה והכל, ויש גם מפות.
לנהיגה ברכב אפשר גם להשתמש בתוכנת ניווט בסלולר, למרות שלא הרגשתי צורך. זה לא שיש יותר מדי כבישים בניו זילנד… הניווט וההתמצאות קלים מאוד.
-
תודה רבה רבה על העזרה, זה מאוד עוזר.
אז אם ככה- האם יש גרייט ווקס שהייתם לא מוותריים עליהם (ואני עוד אספיק להזמין כמובן זה שאלה אחרת)- כי אחרת אני ממש מעדיפה להיות ספונטנית ולהכנס למסלולים ללא רישום מראש או עם פחות ביקוש
-
לדעתי את לא חייבת להזמין. אם יהיה משהו שמאוד תרצי את יכולה לנסות לראות אם יש ביטולים. או באתר של הדוק או אפילו במשרדים שלהם. מן הסתם כשאנשים מזמינים טרק חצי שנה קדימה לא תמיד זה באמת קורה. למטיילת יחידה יש סיכוי למצוא מקומות פנויים בהתראה מיידית, במיוחד אם את יכולה להתארגן מהר. ברוב הטרקים אפשר גם לישון באוהל ואז יש הרבה יותר סיכוי שיהיה לך מקום בכל מקרה.
-
עלי רק לסייג: כן, יש ביטולים, וכן, אם יש אוהל זה נותן יותר אופציות (אם כי השאלה אם בכלל רוצים להביא אוהל לניו זילנד, ואם רוצים לסחוב את המשקל הזה על הגב כל הטרק). אבל חשוב לזכור שבשנים האחרונות יש עליה בכמויות המטיילים בניו זילנד מדי שנה, וכבר לפני שנה וחצי כשהייתי היו טרקים שהיו מפוצצים לכל דצמבר-ינואר פלוס כולל במקומות לאוהלים, כך שגם על הביטולים יש כיום תחרות גדולה יותר ויותר מדי שנה, ולעתים הביטולים הם גם מסיבה טובה (מזג אוויר מזעזע שממילא לא מאפשר לראות כלום מהנוף, למשל).אם איזה טרק מאוד מאוד חשוב לך באופן ספציפי – תזמיני מראש.
אם לא מזמינים, צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי טוב שלא תהיי בטרק המבוקש, או שתיאלצי לשבת ולחכות (תוך תשלום לינה, אוכל וכו’) לביטול שאולי לא יגיע. אם הטרק לא מהותי מבחינתך, אז אין בעיה – יהיה אז יהיה, לא אז לא.
אישית גם כשהייתי בניו זילנד לפני הרבה שנים כשעוד היה פחות עומס האמנתי שיש מספיק מה לראות בה גם בלי לעשות חלק מהטרקים הכי מפורסמים, אם זה לא יסתדר לי, ולא שיניתי את דעתי בעניין.
-
מסכימה. אני פשוט מקבלת את הרושם ששחר מאוד רוצה להיות ספונטנית ומעדיפה מה שאפשר להמנע מהזמנות מראש. לכן אני מציעה לוותר על ההזמנה מראש ואם פתאום מאוד מאוד רוצים דווקא גרייט ווק אז לנסות למצוא ביטול בזמן שעושים דברים אחרים.
-
תודה שאתם כאלה מקסימים ועוזרים
אני פשוט בחיים לא טיילתי בצורה מחושבת ואין לי מושג איך עושים את זה, נראה לי מבאס.. תודה על כל העצות
-
אני איתך במאבקך הצודק. עליי לומר שמאוד התבאסתי מזה במסעי האחרון לניו זילנד, כי בביקור הראשון זה לא היה ככה, ולא היה לי רכב אז הספונטניות שלי היתה מוגבלת. אני מהאנשים שלפעמים מחליטים על טיול, אפילו ארוך, פחות משבוע לפני היציאה לדרך. לא כיף לי לקבע דברים מראש.לכן כל אחד צריך ליישב לעצמו את ההתלבטות – להזמין או לא. עד כמה באמת חשוב לך לא לפספס משהו מסוים במסלול.
אוכל לומר שכשהזמנתי פעם חצי שנה מראש (לא בניו זילנד, אלא כרטיס לאירוע בחו”ל שעד שבועיים לפני קיומו עוד לא היה לי כרטיס טיסה בכלל...), הגעתי למסקנה שאתבאס יותר לפספס מאשר מהאי-ספונטניות. במקרה אחר כשהיתה לי הזדמנות להשיג כרטיס למשהו חד פעמי בלי שידעתי אם בכלל אוכל להגיע לאותה ארץ והיו לי רק 5 דקות להתלבט בטרם אפספס את ההזדמנות, הגעתי למסקנה שכבר שווה לי לשלם את ה-50 יורו שזה עלה כי זה חשוב לי, ומקסימום אם לא אוכל להגיע, עדיף להתבאס מזה שהלכו 200 שקל מאשר שפספסתי משהו חד פעמי שאין לו תחליף.
בניו זילנד לעומת זאת העדפתי ספונטניות במסלול ככל האפשר. יש בה כל כך הרבה מקומות יפהפיים, אז בעיניי יש תחליפים לטרקים עמוסים מדי. אני גם לא מחובבי המושג אתרי חובה, ואין לי בעיה לפספס אותם ולהרוויח במקום אחר. אבל שוב, זו שאלה של העדפה אישית.
-
הבעיה שקצת קשה לדעת מה לא לפספס ומה לא נורא..
אולי אני אזמין רק אחד כדאי לטעום מהחוויה.. -
אין בעיה שתעשי את זה אבל ה״חוויה״ מסתכמת בעיקר בבקתות קצת יותר מצוידות. וואנגאנוי הוא שונה, כי עושים אותו בחתירה בקאנו ולא בהליכה ברגל. חוץ מזה, אני לא מבינה מה ההבדל המשמעותי בחוויה בין הרוטברן והגרינסטון-קייפלס. הם באותו אזור, הרים מעט שונים. זו הדרך אם רוצים להפוך את הרוטברן למעגלי. ההבדל העיקרי הוא שברוטברן יש כירות לבשל ובגרינסטון-קייפלס את צריכה גזיה. אולי צריך טיפה יותר להתארגן על הסעות? לא נראה לי משהו קריטי.
זה בסדר אם את רוצה לעשות גרייט ווק או גרייט ווקס, פשוט אין כזה הבדל ב״חוויה״. בעיקר עצם ההזמנה מראש.
-
בהחלט אפשר לשלב בין ספונטניות לבין תכנון ופשוט רק להזמין אחד או שניים מראש שחשוב לך לעשות. זה לא יקלקל בהרבה את הספונטניות כי אפשר להתאים את עצמך קצת. ואת השאר תעשי על בסיס ביטולים.
כשאני טיילתי שם גם רציתי להיות ספונטני, בעיקר בגלל שלשלם הרבה מראש ולהיתקע במזג אויר גרוע זה לא כיף. עם זאת, היה לי חשוב מאוד לעשות את טרק מסוים אז החלטתי להזמין כמה חודשים מראש ולהתמודד עם שאר התכנון. זה לא הרס לי כלום שהיה דבר אחד קבוע בתוך הלו"ז שלי.
-
יותר מזה: אין שום הבדל בין גרייט ווק לטרק אחר שהוא סופר פופולרי אבל בלי התווית הזו. גם בגרייט ווק יש הבדל בין הציוד בבקתה אחת לשנייה, וכנ”ל בטרקים אחרים. כבר הייתי בבקתות שהן לא גרייט ווק שהיו יקרות יותר מחלק מהגרייט ווק (הגרייט ווקס באי סטיוארט למשל הוא זול מאחרים וגם פחות פופולרי), או מצוידות כמוהן. כיום גם בניו זילנד קל מאוד להתארגן על הסעות לכל טרק שהוא פופולרי, גם אם הוא לא בגרייט ווק – יש כל כך הרבה תיירים שיש ביקוש, ולכן גם יש היצע.הכותרת “גרייט ווק” היא פשוט מיתוג שנעשה לפני הרבה שנים כדי למשוך מטיילים. במסגרתו נבחרו הטרקים שמצויים תחת הכותרת הזו. הם לא הכי יפים במדינה, לא הכי פופולריים יותר מכל השאר, הם פשוט נמצאים בקבוצה שנקראת “גרייט ווקס”.
-
אבל רק לגרייט ווקס מזמינים מקום מראש או גם לשאר הטרקים (הפופולאריים)?
-
יש כמה טרקים פופולריים במיוחד שגם להם מזמינים מקומות – מיולר האט, הפינאקלז בקורומנדל ועוד כמה.
