מונגוליה - הגשמת החלום של אמא
-
בהמשך נכנסנו לביתן שמבחוץ לא חשבנו לרגע שנראה את ה-wow הזה בפנים- פסל ענק של אחת הקדושות לבודהיזם שנקראת janaraysag - מדובר בפסל נחושת בגובה של 26 מטר והינו אחד הפסלים הבודדים ששרד את הפרעות והטיהור האנטי דתי שבוצעו בשנות ה-30 של המאה ה-20...
גם כאן חבל שאסור היה לצלם
אז מצרף תמונה מהאינטרנט ותמונה שאנחנו צילמנו מבחוץ.... 

-
משם המשכנו לשוק השחור של העיר... מאות דוכני בגדים, כלי בית, תיקים, נעליים, ועוד... שם הצטיידנו בכל מה שהיינו צריכים…
ועם כל הבאסה על אי הגעת המזוודה...דווקא היה נחמד להסתובב בין הדוכנים לטובת קניות... במצב אחר תוך 10 דקות כבר היינו נוטשים את המקום.. כי קניות לא ממש מעניינות אותנו....




-
המשכנו לארוחת צהריים - בופה מונגולי. הארוחה הייתה נחמדה בעיקר הודות לאווירה הנעימה והקליק המיידי שנוצר בינינו לג'ימי המדריך.... האוכל היה פחות טעים....
משם המשכנו למוזיאון הלאומי של מונגוליה. היה מרתק!!! 9 חדרים המציגים 9 תקופות מבריאת העולם דרך תקופות האבן והברונזה, השושלות השונות, האימפריה המונגולית בראשותו של ג'נגיס חאן, הקומוניזם ומונגוליה הדמוקרטית של היום (החל מתחילת שנות ה-90). אני ואשתי ממש אהבנו!!!!
כל המיצגים מקוריים (כולל אלה מתקופות האבן וברונזה). הבנות כבר איבדו עניין באולם ה-5 בעיקר בגלל קשיי השפה.. והילדה הגדולה חזרה להתעניין כשג'ימי דיבר על מונגוליה של היום…נלהבים חזרנו רגלית למלון דרך רחבת הפרלמנט- רחבה גדולה ומרשימה


-
נחנו במלון כשעתיים ובשעה 17:30 הלכנו עם ג'ימי כ-20 דקות לתיאטרון הלאומי המציג כל יום בשעה 18:00 מופע מונגולי. המופע כולל ריקוד, שירה מונגולית המאופיינת בשירת גרון, נערת גומי וקונצרט...
המופע מרשים וצבעוני ואורכו כשעה וחצי.... אני מאווווד אהבתי ונהניתי
וגם הילדה הגדולה
הילדה הקטנה נרדמה כבר אחרי 3 ריקודים/שירים ואשתי גם נרדמה חלק קטן מהמופע - העייפות מהיומיים האחרונים ללא שינה אמיתית נתנה את אותותיה 
לצערי גם כאן לא איפשרו לצלם אבל אצרף דוגמית מיוטיוב - https://youtu.be/UEYnHYfynk4


-
לאחר המופע הלכנו עם ג'ימי לארוחת ערב... המסעדה הייתה מלאה והאוכל היה טעים
במסעדה נפגשנו עם רון ששאל לשלומנו והרגיע אותנו בעניין המזוודה האבודה- הבטיח שגם אם לא תגיע מחר...הוא ידאג לכך שתגיע למקום בו נהיה במהלך הטיול ושבכלל נעביר את האחריות מאיתנו אליו ובמידה והמזוודה תגיע מחר אז גם ידאג להעבירה אלינו...

במהלך הפגישה תהינו לגבי כמות המכוניות העצומה של טויוטה פריוס ברחבי עיר הבירה ואז קיבלנו תשובה לעניין- המונגולים קונים מכוניות יד 2 מיפן ושזאת אחת המכוניות האהובות על המונגולים בגלל מחירה האטרקטיבי... הייבוא מיפן גורם לתופעה מוזרה ברחבי מונגוליה- הנהיגה הרשמית היא כמו בישראל (ההגה בצד שמאל), אך כיוון שיש ייבוא מכוניות יד 2 מיפן אז ברוב הרכבים שעל הכביש ההגה בצד ימין... עובדה שהופכת עקיפת משאיות לעניין מאתגר שכן הנהג לא יכול לראות האם יש מכונית בנתיב מולו, אלא רק אם מישהו שיושב לידו יעדכן אותו על כך

סיימנו את היום הראשון עייפים אך מלאי תיאבון וציפייה לקראת הבאות... כיוון שההתחלה הייתה מרתקת ומעניינת

תחזיקו אצבעות שהמזוודה תגיע אלינו בטיסה של מחר בבוקר

-
רוביייי
ברוכים השבים למונגולים החדשים, ולקונקשיין שבסהרה המשוונית
מזל שאני ציפור לילה
כולם נרדמו ואף אחד לא מסתיר לי פה 
אני רק שאלה – מה למוסקבה ולשוארמה
עם התחלה במזרקה שמשפריצה קונפטי צבעוני, בא צמא לעוד מהטובבב הזה שחוויתם
משפחה כלבבי כבר אמרתי ?
ממתינה לסיפורים הטובים שלך
טובה -
רובי בוקר טוב!!
יופי שהגעת כבר למונגוליה.
אהבתי את המזרקה בהודעה 20.
המקדש עם הפסל של הקדושה – מהמם!!!
הקשבי לסרטון עם המוסיקה המונגולית והזכירה לי קצת מופע טיבטי שראיתי בסין.
נהנית מכל רגע איתכם.
רחל לבון
-
הי רובי,
מרתק, מסקרן, מרשים- כבר אמרו? חותמת על כל מילה!
כשקראתי מיד שמתי לב ומאוד הופתעתי מכמות הג’יפים בתמונה בהודעה 21 (שלא היתה מביישת את צפון תל אביב
) והינה בא ההסבר המעניין שלך, שבזכותו למדתי שנוהגים בצד שמאל ביפון- קוריוז היסטורי שלא הייתי מודעת אליו.אני מבינה שאתה מתכוון להשאיר אותנו עוד זמן מה במתח לגבי הגעת המזוודה, אז בינתיים מצטרפת לקהל הוולך וגדל של הממתינים להמשך.
-
תודה על התגובות

טובה- אנחנו לא ציפורי לילה...פשוט חיים לפי שעון ניו יורק
ולגבי השווארמה במוסקבה אין לי מושג
יכול להציע 2 הסברים:1. מהגרים תורכים/ערבים שייבאו את השווארמה למוסקבה.
2. יהודים שיש להם משפחה בארץ וייבאו את השווארמה למוסקבה…
אגב היו גם שיפודים

רחל- גם את וגם לימור ציינתם את טיבט כמזכירה את מונגוליה... לאור זאת חייב לסמן לי את טיבט כיעד


ג'ני- תודה על התוספת המעניינת שחדשה גם לי... גם אני תהיתי כל הזמן מדוע נוהגים ביפן בצד שמאל.. אך אף פעם לא בדקתי... עכשיו אני יודע

-
יום ו'- 28/7:
התעוררנו לבוקר שמשי

אכלנו ארוחת בוקר טעימה ועשירה שהוגשה במלון... קבענו עם ג'ימי המדריך בשעה 09:00 וקיווינו שיבשר לנו שהמזודה הגיעה בטיסה של 06:00...
לא היינו אופטימים...אך ג'ימי בישר לנו בחיוך שהמזוודה מחכה לנו במשרדי אירופלוט הנמצאים מספר דקות נסיעה מהמלון...

שמחנו שאוטוטו מתאחדים עם המזוודה האבודה 
ג'ימי עדכן שהחליפו לנו רכב ונהג כיוון שמוגי לא הצליח לתקן את התקלה במזגן... ואז הכרנו את בימבה הנהג החדש שלנו...וזה היה כל כך חמוד ומצחיק שלנהג יש שם של מכונית צעצוע
פירוש השם בימבה במונגולית- יום שישי. לאחר איסוף המזודה התחלנו בנסיעה הארוכה צפונה והתוודענו לראשונה למרחבים האין סופיים של מונגוליה...

לאחר כשעה נסיעה עצרנו ליד משהו שבתחילה נראה לנו כדחליל...אך ג'ימי הסביר לנו שמדובר ב-awa - מעין מקום תפילה של בודהיסטים... יש להסתובב 3 פעמים סביב ה-awa ותוך כדי הסתובבות יש להתפלל ולבקש בקשות... ניתן לזרוק לכיוון ה-awa גרגירים וחלב כמתנה לאלים...
באותו רגע לא הבנו שנראה בהמשך awa כמעט בכל מקום...

-
חזרנו לרכב ולאחר כשעתיים נסיעה עצרנו לארוחת צהריים בטבע. ג'ימי ובימבה הקימו תוך דקותיים ציליה עם שולחן פיקניק טעים המכיל סלטים מפנקים וכריכי סלט טונה ומסביב ירוק וסוסים





-
לאחר ששבענו ושאפנו קצת את הטבע חזרנו ל-5 שעות נסיעה נוספות במרחבים של מונגוליה... בדרך עצרנו למספר דקות ליד נחל לטובת מתיחת איברים...



-
רוביייייייייי!!!!!!
כבר עשרה חודשים אני מחכה לסיפור ולרגע שבו אני אשים לך את השיר המיתולוגי שלנו


אז קודם כל – מי אם לא המשפחה המקסימה שלכם תתאים לטיול מקורי ומלא הרפתקאות שכזה! כל הכבוד לאישה שמאחורי התכנון! אני גאה בה

ודבר שני – מה זה אתם מעתיקים מאיתנו עם מזוודות שלא מגיעות…?!? מזל שזה לקח זמן לא רב ועכשיו אני יכולה להמשיך אתכם ברוגע.
וחוץ מזה – כבר הכל נראה מבטיח – מרהיב ומקסים ומרתק

והמזרקה שם למעלה מתאימה בדיוק לאווירה האירוויזיונית שלא נחמוק ממנה

מוקדש לכם באהבה

שירלי

-
לאחר סה"כ 8 שעות נסיעה הגענו למקדש amarbayasgalant - המקדש נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-18 ואחד מהמקדשים הגדולעם ששרדו את הפרעות האנטי דתיות בשנות ה-30 של המאה ה-20.
בתוך המקדש חיים ולומדים כ-60 נזירים.
המקדש מורכב מ-29 ביתני תפילה וכל ביתן שונה מקודמו.
אחד המוטיבים הבולטים במקדשים המונגוליים הוא הדרקון. ג'ימי הסביר לנו את ההבדלים בין הדרקון הסיני לדרקון המונגולי.... וכשרואים דרקון עם 3 אצבעות זה סיני ועם 5 אצבעות זה מונגולי... וכך ניתן לזהות מי בנה את המקדש...
המקום כל כך שליו והנוף מרהיב

מה שמדהים היא העובדה שכל הגגות בנויים כפאזלים ואין עליהם אפילו מסמר אחד

בסיורנו במקדש הופתענו לגלות כי השפה המונגולית נכתבת באותיות ערביות מלמעלה למטה - כלומר יש כאן השפעה ערבית וסינית.
(ג'ימי טען כי האותיות הערביות של היום לקוחות מהכתב המונגולי ולא להיפך... )
לאחר הכיבוש הרוסי, הוחלט בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 לכתוב את השפה המונגולית באותיות קיריליות ונאסר השימוש בכתב המונגולי...
בשנים האחרונות יש תחיה מחודשת של הכתב המונגולי... והיום כל תלמיד בכיתה ה' לומד את הכתב המונגולי.






-






-
לאחר הסיור במקדש החלטנו לטפס למקדש נוסף שנמצא במעלה ההר והנוף ממנו היה wow!!! (אני מתנצל מראש על שימוש היתר במילה wow!!! ומתריע שהמילה תופיע עוד המוווון פעמים במהלך הטיול
)





-
נלהבים מהנוף המטריף מסביב
ירדנו לרכב לנסיעה של חצי דקה למחנה האוהלים בו נלון הלילה. המחנה נמצא נמצא בסמוך למקדש amarbayasgalant והתשלום על הלינה מועבר כתרומה לנזירים במקדש. התוודענו לראשונה לאוהל המונגולי (ger) ושמחנו שהלילה כולנו ישנים באותו אוהל... (בעת תכנון הטיול רון הכין אותנו שיהיו לילות שבהן נישן באוהלים זוגיים... ומראש קבענו שאני אהיה עם הילדה הקטנה ואשתי עם הילדה הגדולה...)
באוהל המונגולי (ger) של הערב היו 5 מיטות....





-
אכלנו ארוחת ערב טעימה במחנה הכוללת אוכל מונגולי מסורתי - פסטה עם ירקות (אני, אשתי והילדה הקטנה) וכופתאות ממולאות בשר כבש (המדריך, הנהג והילדה הגדולה) היה טעים!!!

שבעים ומרוצים מתארגנים לקראת שינה בפעם הראשונה כמשפחה באוהל...



-
Wow Wow Wooooow
איזה יופי של מקום
איזה יופי של סיפור
מחכה להמשך
-
וואו...גם אני רוצה….
מיד שומרת את הסיפור שלך (אתה יכול גם להוסיף קישור לסיפור של רויטל?)איזה כייף לכם, מחכה להמשך הסיפור המרתק.