מתכנן טיול ארוך במזרח!
-
אהלן! אני חייל משוחר שחושב על טיול ארוך במזרח למשך תקופה של בערך 8-9חודשים.
אני בשלבי התכנון הראשונים, ובנתיים אני חושב שאני הגעתי למסלול הגיוני.
המסלול הוא מעין צורת ט שוכבת והוא לפי הסדר הנ״ל:פיליפינים, תאילנד,קמבודיה,לאוס,ויאטנם,סין (כולל הונג קונג וגיחה קצרה לטיוואן), טיול קצר בדרום קוריאה ולקינוח יפן!
יש מדינות שבהם הייתי רוצה לעשות טיול ארוך יותר ויש כאלה שהייתי רוצה לעשות טיול קצר יותר.
פיליפינים- בין שלושה שבועות לחודש.
תאילנד- חודש פחות או יותר.
קמבודיה- בין שבועיים לשלושה.
לאוס- בין שבועיים לשלושה.
ויאטנם- שלושה שבועות (אולי קצת יותר).
סין- כל כך עצומה שלה אני מקדיש בין חודש וחצי לחודשיים. כנראה לדרום סין, ומזרח סין.
דרום קוריאה- שבועיים פחות או יותר.
יפן- מבחינתי הדובדבן שבקצפת, חודש וחצי אולי יותר.אני מתכוון לעשות טיול תרמילאים שכולל טיול בערים,טבע, חופים וצלילות,אקסטרים,מקדשים,שווקים לחוות כל מה שתרמילאי שואף לחוות!
פחות מתכוון לעשות שופינג, ומעדיף להוציא כסף על אתרים וחוויות ששוות השקעה!
פחות מסעדות, יותר אוכל מקומי אותנטי (בא בראש של לטעום בלי לפחד, ולחוות טעמים שאני לא מכיר).
פחות טיסות, יותר אוטובוסים ורכבות (אבל לא מעוניין לנסוע בלי מזגן ובאוטובוס שבור לצורך העניין).
גם לגבי לינה, פחות מלונות יותר הוסטלים וגסטהאוסים אבל לא מעוניין להתכלב ולישון במקומות פח.
אני בטוח שטיול כזה עולה כמה עשרות אלפי שקלים. אבל אני שואל ומתכנן כי עכשיו אני חוסך ומכין את עצמי לטיול הזה, אז עכשיו זה הזמן לשאול ולדעת כדי להכין את עצמי בצורה הטובה ביותר!יש לי כמה שאלות שהייתי רוצה לשאול את המטיילים המנוסים כאן, והם:
איך לדעתכם המסלול שכתבתי למעלה? איך חלוקת הזמן שלו? האם כדאי לי לשנות אותו?
כמה עולה טיול כזה פחות או יותר? אני יודע שהוא עולה עשרות אלפי שקלים, אבל כמה? 40,000? 50,000?
איך אפשר להוזיל עלויות במהלך הטיול? איך אני מוצא שותפים לטיולים? באכסניות שאני ישן בהם?
ובכלל טיפים שיכולים להגן עליי ולמקסם לי את חווית הטיול.
והמלצות על מקומות ויעדים התקבלו בברכה גדולה!
זה חלום שלי מגיל 15 בערך, ואני מתרגש מאוד מזה שאני קרוב כל כך לטיול הזה!
לכן אני אעריך כל עזרה! תודה! -
ראשית מבחינת התכנון –
לפיליפינים ליפן וקוריאה אתה צריך טיסות, כמובן, מה שמייקר את ההתנהלות. אני מציע לסדר אותן ברצף כך שתחסוך על הטיסות, למשל פיליפינים, יפן, קוריאה או הפוך.
את כל היתר אפשר “לתפור” יבשתית אם תנוע במסלול נכון ובלי חזרות למשל להתחיל בסין ומשם לפי הסדר וייטנאם, קמבודיה, לאוס, תאילנד
לחודש ויותר ביפן בטיול תרמילאים – אתה צריך להתכונן. שעה שבכל המקומות האחרים טיול תרמילאי הוא “טבעי” יותר, ביפן זה לא ברור מאליו וצריך לדעת לעשות את זה. תחפש כאן באתר – יש טיפים והרבה נסיון של מי שטייל כך.
אחרי שאמרתי את זה, אתה צריך בראש ובראשונה להתאים את היעדים למזג האויר בחודשי השנה. כאן בצד שמאל של הפורום יש טבלה מצויינת של מזג האויר וזמני הטיול בהתאם בכל אסיה. תשתמש בזה.
מבחינת הזמנים –
פליפינים (לא הייתי), תלוי מה אתה רוצה לעשות. רק חופים – אולי חודש זה יותר מדי במיוחד אם רק התחלת את הטיול.
ויטנאם – חודש (כל הויזה, אפשר לקבל ויזה ליותר).
לאוס – חודש (כל הויזה).
תאילנד – כניסה יבשתית מעניקה ויזה ל 15 יום.
יחד עם זאת, בטיול ארוך הזמנים יותר גמישים בהתאם לכיף שלך מהמקום. אתה תמצא את עצמך מתאהב במקומות ותרצה להשאר יותר ממה שתכננת. אתה משוחרר מהצבא ויוצא לטייל. אל תהפוך את זה למסע צבאי עם עמידה בזמנים.
מבחינת הוצאות –
אין סיבה לא להוזיל עלויות בטיול כזה.
תנאי מגורים בסיסיים אבל מסודרים מאד זולים ברוב המקומות האלה. בסיסי זה לא להתכלב.
סע בלוקלים. הם זולים, הם מראים לך את החיים באמת ואתה פוגש את האנשים בצורה בלתי אמצעית ולא רק את אלה שנותנים שירותי תיירות. אז מה אם הנסיעות הופכות למסוייטות, לעיתים. חוויות הנסיעה הן חלק אינטגרלי של טיול כזה.
אוכל רחוב טעים וטוב. דווקא את הרעלת הקיבה שלי קיבלתי דווקא ממסעדה. קח איתך אטיביוטיקה וסטופאיט.
כמה כסף? הוצאתי בחצי שנה הודו ואחר כך חצי שנה דמ”א כ 12-14 אלף דולר לכל טיול, לזוג. יפן יותר יקרה. גם קוריאה. אני מניח ש 50,000 ש”ח יספיקו לבודד (לבודד עולה יותר מחצי זוג), אולי גם 40,000.
שותפים וחברים תמצא על הדרך. בכל גסטהאוס בריכוזי התירות תפגוש מטילים אחרים. לא מעט ישראלים (אני אהבתי לפגוש אותם. יש כאלה שנמנעים). תשמע על מקומות שלא ידעת עליהם, תשנה תכניות בהתאם ובכלל – תזרום.
טיפ חשוב – קח כמה שפחות דברים. שהתרמיל לא יעבור את 15 הק”ג. א. כי כך תדע שאין לך הרבה מיותר. ב. כי מעבר לזה הוא מתחיל להעיק (אז מה אם אתה רק השתחררת) וג. יש טיסות שזה המקסימום שאפשר להכניס ללא תשלום מטען עודף.
טיפ עוד יותר חשוב – תקרא הרבה ותכין את הטיול טוב. זה יעזור בהמשך להבנת המקומות שתעבור בהם והאנשים שתפגוש. אל תחפף. םגשתי צעירים שלא ידעו היכן הם נמצאים ולמה הגיעו למקום שהגיעו. כאבה לי הבורות שלהם..
תכין עוד שאלות ספציפיות יותר בנושאים שונים. חפש תשובות כאן באתר, בפורום, טיפים ובבלוגים. חפש בגוגל. לך להרצאות של למטייל. בקיצור – תשקיע.
-
רוני, נתת כאן את כל העצות ‘הנכונות’,,,,,
אהבתי את ה”כאבה לי הבורות שלהם..”
ואאלה, לי ‘כאב’ לראות את סדרות ‘היפה והחנון’….
-
באופן אישי, בעיניי זה יותר מדי יעדים לטיול של 8-9 חודשים. כמובן, קצב טיול זה עניין אישי של טעם, אבל לטעם שלי כל הפואנטה בטיול תרמילאים ארוך הוא שסוף סוף יש לך את הזמן באמת להכיר מדינות, נופים ותרבויות לעומק, להקדיש להם זמן בלי לרוץ, לא להיות “תייר” אלא לחוות הרבה יותר. בנוסף, כשמטיילים תקופה ארוכה מתעייפים, ולכן תרצה באיזשהו שלב להוריד את המהירות ואת כמות המעברים ממקום למקום (וזה מבלי להזכיר שמעברים רבים עולים כסף – לויזות, לתחבורה, לטיסות). בלאוס לבדה הייתי חודש שלם עד היום האחרון של הויזה, וזה רק לחצי מהמדינה.דבר שני: לבדוק אורך ויזה בכל מקום. נחמד לומר “חודש או יותר” בתאילנד, אבל אם אתה נכנס יבשתית לא תקבל ויזה לחודש, ובטיסה אם לא הוצאת מראש ויזה ארוכה אז תקבל לשלושים יום (ניתן להאריך שם לדעתי, אבל לא זכור לי בכמה ואיך). לבדוק גם עונות – לא בכל מקום זה קריטי, אבל למשל קוריאה בחורף היא לא תענוג, ולעומת זה להגיע בעונה סופר עמוסה מחייב לעתים הזמנה מראש ואולי גם מחיר גבוה יותר (למשל, לינה בראש השנה האזרחית בטייוואן, או גולדן וויק ביפן).
שנוא עלי שמשתמשים במילים כמו “להתכלב” ו”פח”. יש מלא רמות, גם בגסטהאוסים, גם באכסניות וגם במלונות. בחר מה שנוח לך. אבל יותר מדי תרמילאים/מטיילים משתמשים במונחים מזלזלים כאלו אם המזגן טיפה מזייף או החדר לא מספיק גדול, וזה מעליב, במיוחד שגם הדיבור הזה מופנה כלפי מקומיים ואורח חייהם (גם אם מאחורי גבם).
כמו שרוני אמר לגבי “כאבה לי הבורות”, כך גם לגבי חלק מהמטיילים (תרמילאים או לא) שמביעים חוסר כבוד לתרבות המקומית ולאנשיה, כמו גם לאחרים שמטיילים בצורה אחרת.
ובארצות עולם שלישי – מה לעשות, לא תמיד יהיה מזגן, והאוטובוס הוא לעתים משאית עם תרנגולות בפנים וקוקוסים מתחת לרגליים. זה חלק מהקסם ביבשת שהיא החלום שלך, וזה החיים שם שאותם אתה רוצה לראות. צריך לקחת את זה בחשבון, ולקבל את זה בהבנה. אז אפשר במקרים מסוימים למצוא אוטובוס תיירים מדוגם במקום (ולא תמיד יש כאלו), אבל הנוחות באה על חשבון החוויה. כמה מהרגעים הכי כיפיים בלאוס היו בתחבורה הציבורית של משאיות כאלו, שבהם פגשנו מקומיים לבביים (אפילו קיבלנו שיעור בלאית), עצרנו במקום נידח כי חברה של הנהג רצתה לעשות עיקוף כדי לקנות חולדות למאכל באיזה שוק, וראינו נופים נפלאים בלי חלונות שיפרידו ביננו לבין הילדים שנופפו לשלום מבחוץ. אפשר גם לבחור פעם כך ופעם כך, כדי לחוות מהכל.
בסופו של דבר זו הבחירה שלך, אם להיות תייר או traveller.
הוזלת עלויות:
פחות ריצה בין מדינות והעדפה של שהייה ארוכה יותר בכל מקום = יותר זול.
אוכל מקומי במקום מערבי/ישראלי, עם העדפה לאוכל רחוב = יותר זול.
לינה היא סעיף יקר, ויש לא מעט מקומות זולים אך מעולים, במיוחד אם לנים בחדר משותף עם עוד תרמילאים, שזו גם דרך מעולה לפגוש אנשים ולהכיר חברים חדשים.
ולהכיר בעובדה שב-8-9 חודשים הוצאות מצטברות, גם אם זה דברים קטנים כמו 2 כוסות קפה כל בוקר (ובקוריאה קפה לעתים עולה כמו ארוחה), או בירה-שתיים כל ערב וכו’.
אני בדעה שעדיף לחסוך בדברים כמו חדר יותר יפה/גדול, או שטויות שקונים, ולהוציא את מה שחסכת על הדברים שבאמת חשובים לך, שבגללם נסעת.
