איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאה

marina_1105

הי שירלי,

חזרנו מטיול מדהים בטירול+וורארלברג לפני כמה ימים. גם לי עכשיו יש תמונות אגם לונרזי)))))

אתארגן ואשתף כאן בסיכום.

בנתיים מטיילת איתך באיטליה המדהימה!

eladw

Buongiorno l'insegnante Shirley

מתי נשמע על פרשת האי היווני?

אלעד

שירלי 4

אלעד - איזה מזל שכתבת כאן והזכרת לי שאני צריכה קצת להמשיך.

על האי היווני אספר אחרי שאספר על פריז * 2 ועל וינה…

מרינה – ברוכים השבים! אני מחכה ללונרזיי שלך!

דובי – ברוך הבא, ובקצב הזה באמת תעבור השנה במהירות

ממשיכה.

יום שישי 28.10.16 – אין דבר העומד בפני הרצון, חלק א’

בונג’ורנו!

יום אחרון ללימודים השבוע ולואיג’י צריך להספיק הרבה חומר!

הבוקר למדנו הפכים, שמות תואר, עונות השנה, ימי השבוע, חודשים…

התחלנו גם ללמוד פעלים וזה לא קל!

אבל למרבה השמחה תפסתי יחסית מהר את הפרינציפ (קצת עזר לי הידע המוקדם בצרפתית...)

הנה משפט לדוגמה:

Oggi e Venerdi = היום יום שישי

לואיג’י סיפר ש “ונרדי” בא מהמילה ונוס (כוכב הלכת).

לכל יום מימי השבוע יש קשר שפתי לגרמי השמיים:

למשל: יום שני lunedi – היום של הירח luna

או: יום שלישי martedi – היום של כוכב הלכת מארס

יוצאי הדופן הם שבת וראשון:

יום שבת – sabato – על שם השבת שלנו, היהודים

יום ראשון – domenica – על שם “האדון” הנוצרי – דומינוס (האלוהים).

למדנו רבות, ואחרי הפסקת הצהריים תירגלנו עם פרנצ’סקה המקסימה משפטים עם פעלים.

למשל:

Noi studiamo Italiano – אנחנו לומדים איטלקית

או

Voi mangiate pasta – אתם אוכלים פסטה

וכאן המקום לספר (ותודה לנטע שהזכירה לי) שבזמן שתירגלנו והעתקנו מהלוח ועשינו דפי עבודה, לואיג’י נהג להשמיע לנו ברקע אופרות ושירים באיטלקית

כמה תמונות מהנעשה על לוח כיתתנו, שמוכיחות איזה מורה נפלא לואיג’י – כמה יפה הוא יודע להמחיש את הנלמד ולמה אני זוכרת את משמעות שמות ימי השבוע:

הפסקת קפה בריאלה - ותזכורת לליל הקדושים המתקרב

לבון רחל קולומבוסית

בונה נוטטה – יקירתי שרי – שירלי!!!

למה לא רמזת שאת כאן עם שיעורי האיטלקית?

כמה אני נהנית מהם שכבר קראתי לרפי והראיתי לו את פירנצה שלך ואת לואיג’י.

האמת, אחרי השיעורים שלך אני כבר מבינה הכל – ולא בטוח שאני צריכה עוד שיעורים.

נהניתי מאופיצי שלך כי אני כבר פעמיים או 3 מי זוכר שלא הצ לחתי להכנס בגלל התורים. כעת רשמת – אחה”צ.

שומרת את האשכול עם כל בתי הקפה והמסעדות.

אריבדרצ’י עד להמשך.

רחל לבון

שירלי 4

איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאה

רחל היקרה – איזה כיף שהגעת לכאן! ובדיוק לסיפור שיעניין אותך מאד…

ועכשיו – לחלק השני והחשוב של היום, וגם הסבר לכותרת “אין דבר העומד בפני הרצון”

וכבר מקדימה ואומרת שאם יש חלק א’ – יהיה גם חלק ב’, וזאת למחרת היום...

לפני כמה שנים ראיתי בפייסבוק של אחד מבני משפחתי האמריקאים שביקר בפירנצה, תמונה מהטיול שלהם של פסל ענקי ויפהפה. התמונה נחרטה בליבי, אך קצת שכחתי ממנה, עד שכמה חודשים לפני הנסיעה – ראיתי שוב את תמונת הפסל ברשת והחלטתי ששם אני אהיה!

מספר בירורים ומצאתי את שמו של הפסל: Il Gigante = הענק.

מצאתי מידע על הפסל והוספתי את שמו והוראות כיצד להגיע אליו בדפי ההכנה שלי לפירנצה.

אחת מפיסות המידע החשובות היתה, שאל הפסל ניתן להגיע רק עד סוף חודש אוקטובר, והאתר פעיל רק בימים שישי, שבת וראשון. לכן, בחרנו לנסוע היום לראות את הפסל – כי לשבת ולראשון היו לנו תוכניות אחרות!

The park in which the colossus currently stands, Villa Demidoff, will be open on Fridays, Saturdays and Sundays from 10AM until 7PM until the end of October.

לשמחתי, נטע החמודה רצתה לרות כל דבר והיתה תמיד פתוחה לרעיונות ולגחמות שלי.

במהלך יום הלימודים סיפרנו ללואיג’י, לפרנצ’סקה ולחברינו לכיתה שאנחנו נוסעות לראות את הפסל והצענו למי שרוצה להצטרף. אחת מ”בנותינו המאומצות” – קלרה (הגרמנייה בת ה- 18) ביקשה לבוא איתנו.

וכך יצאנו אחרי השיעור של פרנצ’סקה לכיוון תחנת האוטובוס שייקח אותנו לפארק של הפסל.

בדרך, עברנו בכיכר הדאומו של פירנצה.

המראה היה היום מקסים במיוחד!

שירלי 4

המשכנו ללכת לתחנת האוטובוס מס’ 25 A שנמצאת ב – Piazza San Marco.

הדרך היתה מעט ארוכה, אבל ראינו כל מיני דברים מעניינים.

כמו אנדרטה (לא זוכרת לזכר מי..) וגם כרזות לפסטיבל קולנוע שייערך בעיר בקרוב.

חיכינו לאוטובוס די הרבה זמן. קלרה הודיעה לנו שהיא לא כל כך מרגישה טוב וקצת היינו מודאגות…

סאבטקסט: ובמיוחד הייתי מודאגת שבגללה אולי לא אראה את הפסל…

במהלך הזמן שחיכינו הגיעו הרבה אוטובוסים מס’ 25 , אבל אף אחד לא היה עם A (וזה היה מודגש בדפים שלי – A" is important”! ).

בינתיים, הסתכלנו על הגן הבוטני שהיה בסמוך לתחנת האוטובוס, והתפללנו שקלרה לא תעשה לנו עניינים בדרך…

שירלי 4

סוף סוף הגיע האוטובוס.

הנסיעה היתה די ארוכה, ובמהלכה קלרה המשיכה להרגיש לא טוב ואפילו שמה עלי ראש… בדרך חלפנו על פני בית חולים. נטע ואני החלפנו מבטים מודאגים.

(אח”כ, כששיחזרנו את הנסיעה ואת מה שקרה עם קלרה, הבנו כמה היינו חסרות מידע עליה – אפילו שם משפחה לא ידענו ובטח שלא אף מספר טלפון. אמהות יהודיות לא היו שולחות ילדות חולניות בנות 18 לבד לפירנצה לכמה חודשים…)

באמת מזל שלא קרה שום דבר רציני.

סיימנו את הנסיעה, מצאנו בית קפה נידח וישבנו שם עם קלרה עד שתתאושש. שתינו תה, אכלנו עוגיות וסאבטקסט היתה בלחץ: השעה מאוחרת! עוד מעט יסגרו את הפארק של הפסל ואנחנו נפסיד!

קצת מידע לאן הגענו:

הפארק נמצא ב - Pratolina, בוילה דמידוף .

Villa Medicea di Pratolino- Villa Demidoff

הפארק כולו הוקם עבור משפחת מדיצ׳י במאה ה-16 ונקרא ״גן אומנותי״, ששיקף את פילוסופיית החיים של הדוכס.

מהתחנה הסופית של אוטובוס 25A (שעובר בערך פעם בשעה), צריך ללכת ברגל לפארק – מרחק של כמה מאות מטרים.

סוף סוף הגענו לכניסה לפארק.

יש ביתן קטן ובו ישבה “כרטיסנית” ללא דפי מידע, אך עם הנחייה שעלינו לצאת עד 18:45. הכניסה לפארק היא בחינם.

התחלנו לצעוד לכיוון הפסל.

המראה בדרך היה מרהיב! שעת בין ערביים, פסלים סביבתיים מודרנים ושלטי הסבר שצילמתי כדי להבין על מה מדובר.

שירלי 4

סוף סוף, לאחר מסע די מפרך – הליכה רגלית, המתנה מורטת עצבים לאוטובוס, נסיעה מתפתלת עם ילדה שלא מרגישה טוב, צעדה נוספת עד לפארק ובתוכו וכמעט בדקה התשעים – הגענו ליעד!

גולת הכותרת – פסל הענק Il GiganteColosso dell'Appennino או

פסל הענק נבנה והוקם בשנת 1580 ע”י פסל ושמו ג’יובאני דה בולוניה (או ג’יאמבולוניה Giambologna) , גובהו כעשרה מטרים והוא אמור לייצג את הרי האפנינים.

הוא נראה כיוצא מהסלעים ובנוי מנטיפי סלע – שיטת פיסול שהיתה פופולרית בתקופת הרנסנס (מקורה ברומי העתיקה).

הענק היה נראה די עצוב – אבל מרשים ומדהים.

זה הפסל המרשים ביותר שראיתי מבחינת המימדים, ההצבה שלו בסביבת הטבע והגן וההבעה של הענק. מקסים בעיניי!

בתוך הפסל יש מערות וחדרי אירוח – אבל לנו כמובן לא היה זמן לחקור את העניין (ונראה לי שזה היה סגור בכל מקרה ונפתח רק לאורחים מיוחדים בתיאום מראש).

המראה היה מהמם!!!

פשוט אי אפשר להסביר ולתאר כמה התפעמנו מהפסל.

אפילו קלרה התעוררה לחיים…

צילמנו והצטלמנו והסרטנו והתפעמנו עוד ועוד.

והנה תמונות הפסל הענק:

פסל הענק - שימו לב ליד שמאל המועכת ראש של מפלצת

שירלי 4

בצער רב, נפרדנו מפסל הענק.

זו היתה באמת חוויה נהדרת ומיוחדת ואנחנו ממליצות מאד!

בדרך חזרה , צילמתי תמונות יפות בפארק.

השמש כבר כמעט ושקעה ונעשה די קר, אבל לפחות עמדנו במשימה והוכחנו שאין דבר העומד בפני הרצון!

תחנת האוטובוס בה חיכינו היתה שכוחת אל, והדיירים באיזור שמו בה כסאות להמתנה…

לפחות לא חיכינו הרבה לאוטובוס וחזרנו בשלום עם קלרה למרכז העיר.

שירלי 4

סיום היום:

הגענו בשלום למרכז פירנצה ומשם צעדנו (באדיבות אפליקציית here ) לכיוון הדירה שלנו.

בדרך ראינו את הדאומו מוארת ומקסימה וסביבה זמרי רחוב.

ליווינו את קלרה לביתה – היא דיירת אצל משפחה שהשכירה לה חדר וכנראה גם קצת מטפלת בה… מסתבר שקלרה מתגוררת לא רחוק מהדירה שלנו. העיקר שהחזרנו אותה בשלום…!

אח”כ הלכנו לאחת המסעדות בסביבה ואכלנו מרק עגבניות טעים וגם פיצה…

שבנו לדירה שלנו עייפות ומרוצות ומלאות חוויות.

מחר מצפה לנו יום נפלא….

לילה טוב

dke

לה דולצ’ה ויטה – אין מלים אחרות לתאר את זה…

איזה כיף נשפך כאן מבין כל הפוסטים.מגניפיסו!

ועם כל היופי וההוד וההדר, מה שהכי הפיל אותי הוא הפסל של הענק, רק בשביל זה הייתי קם ונוסע.

תמשיך כבודה, אנחנו נהנים...

איריס ס.

איך ללמוד איטלקית בפירנצה במולטו שמחה והנאה

מקסים שירלי !!!

שעורי האיטלקית נראים משהו משהו … אפילו הצלחתי כבר לקלוט כמה מילים.

זכרתי את סיפור הפסל אבל הענק ממש מתעורר לחיים עם סיפור ההגעה המורכב אליו … איזה חוויות וטוב שחזרתן בשלום ולא ויתרתן .

פעם כשאהיה גדולה אשאר באיזו עיר שבועיים שלושה מבלי לזוז , אני מקווה

את עושה חשק רב

תודה יקירתי ויום נעים

איריס

let it be

שירלי,

זה פשוט מושלם.

אורנה1

שירלוש יקרה,

לואיג’י הנפלא עם הדידקטיקה מדהימה, המרפסות הנפלאות בכיתה של פרנצ’סקה, הפסל והחמלה שלכן, התזכורת משיעורי התיכון שלי עם מוזיאון אופיצי ו”ונוס עולה מן המים” והחידושים עם מוזיאון גוצ’י….

בא לי פירנצה!! עם חברה!

תודה על הכול! פשוט נפלא!

אורנה

adivelednizki

איזה כיף פה !

limi14

שירלי, כרגיל בסיפורייך, מעניין ומהנה.

מתאים בדיוק לתחילת שנת הלימודים

ומה שלום קלרה? קצת הזכירה לי את קלרה מ”היידי בת ההרים”.

שירלי 4

שבת שלום,

כרגיל אני מקרטעת בכתיבת הסיפור – תחילת שנה וכו’

סאבטקסט: איפה היית שנה שלמה? בשבתון..?! לא היה לך זמן לכתוב?!

בטח שלא….

דני – כיף לראותך פה, שכן יקר. ואכן הפסל היה שוס!

איריס יקרה – כפי שאת מכירה אותי, אני לא מוותרת בקלות, ואכן עכשיו כשכתבתי על התלאות (וגם נזכרתי עם נטע בשיחה טלפונית) – אני נוכחת כמה היינו קרובות כמעט לפספס את הפסל. מזל שלא!

לטיט – היום הבא יהיה עוד יותר מושלם.

אורנה’לה – חברתי היקרה ששמה לב לפרטים הקטנים

עדי – כיף לי שאת כאן

לימי – אכן הסיפור בהלימה מושלמת לפתיחת שנה”ל תשע”ח… קלרה החמודה אכן היתה בחורה קצת חולנית. מסתבר שהיה לה איזה פגם רפואי לבבי ואני עוד יותר לא מבינה איך הוריה שלחו אותה לכמה חודשים לעיר רחוקה במדינה אחרת. נו טוב, גרמנים… לא נראה לי שמישהו מאיתנו הישראלים היה עושה זאת בלב שקט. וגם אנחנו קראנו לה היידי בת ההרים

וכמובן שלא הצענו לה לבוא יותר איתנו לטיולים הרפתקנים, רק לשוטט בעיר ולבוא לאכול איתנו…

טוב נו יאללה, אני חייבת להמשיך!!

שירלי 4

שבת 29.10.16 – אין דבר העומד בפני הרצון, חלק ב’

סוף השבוע הגיע, וזה אומר יומיים ללא לימודי איטלקית עם לואיג’י.

זה גם אומר שאפשר לתכנן ולנסוע מחוץ לעיר.

יש המון עיירות ציוריות טוסקניות באיזור פירנצה ורק צריך לבחור.

היה לנו ברור שנרצה לנסוע לסיינה, ועל הפרק היו גם סן ג’ימיניאנו, לוקה, ארצו, פיטיליאנו (שנקראת ירושלים הקטנה) ועוד ועוד…

בנוסף, חיפשתי מידע על פסטיבלים מקומיים שמתקיימים באותה תקופה באיזור.

חיפשתי גם בהרשת וגם בספרים – והנה מצאתי!

בעיירה ששמה מונטאלצ’ינו Montalcino , בסופ”ש האחרון של אוקטובר מתקיים פסטיבל ושמו

Sagra del Tordo = פסטיבל הקיכלי.

ע”פ המידע שאספתי, זה פסטיבל הכולל תהלוכות, תחרות חץ וקשת, חגיגה בטירה המקומית - והכל מלווה בתלבושות תקופתיות .

סאבטקסט: בדיוק מה שאני אוהבת!! מושלם!

כמובן שגם נטע יקירתי התלהבה מהרעיון ואמרה שכל מה שאני רוצה – גם היא רוצה!

כשסיפרתי על כך לכמה ממביני איטליה מחבריי, הם אמרו שיהיה לנו קשה להגיע ללא רכב שכור ושזה מסובך בתחבורה ציבורית...

אך לא אני אכנע לזוטות כאלה!

יום קודם, הלכנו לתחנה המרכזית של פירנצה, שסמוכה לדירה שלנו, ושם הוצאנו לוחות זמנים של האוטובוסים.

כדי להגיע למונטאלצ’ינו, צריך קודם כל לנסוע לסיינה ומשם לקחת אוטובוס שיוצא פעם בכמה שעות למונטלצ’ינו.

חישבנו מראש את זמני הנסיעה וראינו שכדאי לצאת מוקדם בבוקר, בסביבות 8, ואז לתפוס את האוטובוס למונטאלצ’ינו כך שנספיק לחגיגות באותו היום.

סיפרנו גם ללואיג’י, פרנצ’סקה ויעקובו על התוכנית ושלושתם אמרו לנו שעדיף להשכיר מכונית… אולי, הם אמרו, תציעו לעוד חברים מהלימודים ויהיה לכם שווה לנוסע ביחד

סאבטקסט: זה מה שעוד חסר לי… רוצה רק את נטע!

היחידה שהצענו לה היתה רחלי, הישראלית שאיתנו בקורס, אבל היא הודיעה לנו שהיא מסתפקת בסיינה...

החלטנו לדבוק בתוכנית התחבורה הציבורית, שמנו שעון לשש וחצי בבוקר שנספיק, וזהו!

עוד בארץ, כתבתי ל UFFICIO TURISTICO של מונטאלצ’ינו וביקשתי מידע על הפסטיבל. שלחו לי דף מידע עם לוחות הזמנים, ומשם למדתי שהפסטיבל מתקיים בימים שבת וראשון. יום ראשון היה נראה לנו יותר עמוס באירועים וחששנו מבלגן ולכן בחרנו ביום שבת.

זו התוכנית לשבת:

Saturday 29th October

11:00 AM Piazza Del Popolo - Dance of the Folkloristic “Trescone” Group

11:30 AM The Procession parades towards Piazza del Popolo

12:00 AM “Piazza Del Popolo” - Draw of the Quarters’ Archers

4:00 PM Departure of the Historical Procession from “Piazza Cavour” to the Field of Draught

4:45 PM “ Provaccia/Competition” of the Archers in the Field of Draught

קיווינו להספיק לתהלוכה של 11:30 וכך כיוונו את לוח הזמנים שלנו.

והנה הגענו לתחנת האוטובוס של פירנצה, רכשנו כרטיס הלוך ושוב לסיינה.

הכרטיס מפירנצה לסיינה וחזרה עולה 30 אירו אגב, למתעניינים.

הדרך היתה יפה מאד, שמיים כחולים, כדורים פורחים, נוף טוסקני.

לאחר כשעה הגענו לסיינה וראינו שיש לנו קצת זמן עד ל”קונקשן” לאוטובוס למונטלצ’ינו.

קודם כל, רכשנו כרטיסים הלוך ושוב לשם – 18 אירו, למתעניינים.

והלכנו לשתות קפה.

סאבטקסט: ביג מיסטייק, היוג’.

סיינה נראתה מהמעט שראינו, מקסימה ומהממת.

קצת צילמתי, שתינו קפה

ו… המשך יבוא.

בינתיים כמה תמונות:

שירלי 4

סיימנו לשתות את הקפה והלכנו לתחנת האוטובוס.

וכאן התחילה מסכת גורמים מכשילים ומעצבנים.

בסיינה יש כמה תחנות מרכזיות. התחנה בה ירדנו כשהגענו מפירנצה, היא לא התחנה הראשית – אע”פ שנמצאת במרכז העיר העתיקה. מסתבר שיש תחנה גדולה יותר ובה גם רכבת , ומשם צריך אנחנו צריכות למולטאלצ’ינו. את המידע הזה ידענו מראש מהפקיד שמכר לנו כרטיסי אוטובוס ואמר לנו שאפשר להגיע ברגל לתחנה הגולה, אבל עדיף לקחת אוטובוס ולנסוע כמה תחנות.

אז לקחנו אוטובוס מקומי שנתקע בפקק מעצבן ובמקום נסיעה של חמש דקות, נסענו למעלה מרבע שעה לתחנה.

הגענו לתחנה ממש בדקה התשעים – אבל !!! לא ידענו לאן ללכת!

הכל היה שם מסובך.

באינפורמיישן היה תור, ואני בחוצפה ישראלית נדחפתי ושאלתי לאן ללכת. האנשים היו די נחמדים ולא כעסו ואמרו לנו לאן ללכת.

הדרך לתחנה שלנו היתה די מסובכת וכללה מעלית שלא עבדה .

כבר אז הבנו שהפסדנו את האוטובוס.

סאבטקסט: הייתי מאד עצבנית ומיואשת! עד שתיכננתי ועבדתי ואספתי מידע – וכך נכשלתי ביצוע?!? תיכנון מעולה ומבטיח, כולל מזג אוויר מושלם – וביצוע כושל! ומה פתאום הרשינו לעצמנו לשתות קפה?!?

למזלי הרב יש לי את נטע.

ונטע היא מקסימה ואופטימית (גם אני אופטימית, בד”כ, אבל הפעם זה באמת היה מייאש כי ידעתי שנפסיד את התהלוכה שכל כך חיכיתי לה!).

לא נורא, אמרה נטע שלי. אנחנו ניסע באוטובוס הבא. אז מה אם הוא עוד שעתיים וחצי. ננצל את הזמן ונעשה סיור בזק בסיינה (אליה תיכנו להגיע שוב למחרת או ביום שלישי ולהקדיש לה יום שלם).

שאלתי אותה בעדינות אם היא לא רוצה לוותר והיא אמרה – בשום פנים ואופן לא!

הסתכלנו שוב בתוכנית הפסטיבל וראינו שיש תהלוכה נוספת בשעה ארבע ולאחריה אירועים נוספים.

אז חישבנו מסלול מחדש ונקטנו במהלכים הבאים:

הלכנו בכל זאת את הדרך לתחנה בה אנחנו צריכות להמתין לאוטובוס, כדי שנדע במדויק לאן אנחנו צריכות להגיע ולא נתברבר שנית.

סאבטקסט: כך נגיע מוכנות טיפ-טופ!

חזרנו לתחנה הראשית ובדקנו את הזמנים של האוטובוסים בסיינה עצמה.

יכולנו עדיין להשתמש בכרטיס האוטובוס כי הוא תקף לשעה בתוך סיינה.

וחזרנו למרכז העיר העתיקה.

בקיצור , כמו שאמרה פעם הלן קלר – אם נסגרת דלת, נפתח חלון אי שם.

סאבטקסט: וכך נפיק לימונדה מהלימון!

ואנחנו הרווחנו טיול מקוצר בסיינה.

סיינה

סיינה היא עיר מקסימה ומהממת.

מרכז העיר העתיקה שומר על ציביון אותנטי וממחיש למבקרים כי סיינה היתה אחת הערים העשירות, המצליחות והגדולות באירופה כולה. הבניינים מאסיבים ומרשימים, הגגות אדומים ונראים למרחק.

התחלנו לשוטט במדרחוב הראשי ובסמטאות והתרשמנו מהמבנים המקסימים.

לבון רחל קולומבוסית

שירלי יקרה

ברור שקלעת לטעמי!!!!

הפסל של הענק – פשוט מהמם!!!

כמה אני גאה בכן שלא ויתרתן למרות המאמץ והנספחת החולה.

מחכה להמשך בהנאה מרובה.

רחל לבון