התחנה הראשונה היא Skogafoss, מפל נחמד שצמודה לו מסעדה וגם מלון. במצוקים שליד המפל מקננות ציפורים. ביקור במקום, הצילומים המתבקשים, מקומיים משכשכים רגליים במים הקפואים, והלאה.
בדרך עוצרים בכל מיני פינות משגעות: פה מפלון מקסים במונחים מקומיים, כזה שאצלנו היו כבר משווקים עם גידור, דמי כניסה ומנגלים בשפע, אבל שם לא שמים עליו. לרגליו חווה קטנה, פלג נחל, כבשים לועסות דשא, וגם קצת סוסים. הסוס האיסלנדי הוא בן גזע מיוחד, והאי שומר על טהרתו ואינו מאפשר יבוא סוסים אחרים. הוא נראה מאוד פוטוגני.
Dirholaey היא התחנה הבאה. זאת שמורה לקינון ציפורים ואנו מחפשים פה את ה-puffin, הציפור הלאומית. אבל מה לעשות, דוקא שאנו שם לא בא לה להיות, ואנו שומעים שהשנה היא מקננת בפינות הצפוניות של איסלנד. על כביש הטבעת עוצרים מידי פעם לביקור באטרקציה מינורית כזאת או אחרת, כולן משולטות היטב, עם חנייה. הלבה משאירה סימנים שונים ומשונים על הקרקע, ועליהם מוסיפים התיירים גלי לבה קטנים משלהם, כאילו גלעד להנצחת משהו.
הגענו ל-Skaftafell ב-8 בערב, כשכל היום ליוותה אותנו שמש זורחת. בודקים את מסלולי הטיולים המוצעים בשמורה ומחליטים על אחד מהם עבור יום המחרת.
 |
 |
| לוע מכתש(גודל:26.46KB) | סקוגפוס(גודל:27.77KB) |
