מה עושים עם המתבגרים בטיול משפחתי?
-
אנחנו הורים לשלושה בנים, מהם שני מתבגרים.
בכל שנה באוגוסט, טסים לטיול משפחתי בחו”ל. בשנים האחרונות בחרנו ביעדים אירופאים מטעמי נוחות ותקציב.
בתקופה האחרונה, במיוחד בטיול האחרון שלנו הקיץ, הרגשנו היטב איך גיל ההתבגרות משפיע, ומילדים סקרנים ותאבי דעת, הפכו הבנים לתאבי שופינג ומותגים…
כששוחחנו על אפשרויות הטיול בקיץ הבא, לא נרשמה התלהבות בקהל והצעות (אלפים צרפתים? שבדיה?) נענו בפרצוף חמוץ ובאמירה שהחוויה האירופאית מיצתה את עצמה. (“עוד פארק חבלים… עוד מגלשות הרים...”)
חשבנו לגוון ביעד עם תחושה קצת שונה, שאולי ילהיב אותם מעט יותר. (ארה”ב? תאילנד? נמיביה?). הבעיה שאנחנו די קצרים בכסף והיעדים האלה די יקרים…
אשמח לרעיונות ליעדים לא יקרים מדי שמתאימים למשפחה עם מתבגרים.
-
אולי גאורגיה?
-
יהיה לי כבוד אם תצטרפו אלינו לויילס בקיץ הבא. עוד לא הייתי, אבל לפי התמונות מדובר על נופים פראיים ושונים לגמרי מהנוף האירופאי הקלאסי.
גם הטיסות (למנצ’סטר) ממש ממש זולות
-
גם המתבגרים שלי כך.
בעקבות חוויות הטיול שלהם בשנה שעברה והשיתוף כאן שגרר הרבה הזדהות, אפילו התחלתי לכתוב על הנושא בבלוג שלי.
השנה, בשוודיה, משום מה היה קצת יותר קל איתם, בסיפור שלי אני אפרט מה עזר לנו. אבל עדיין זה גיל קשה, הם מאד ביקורתיים ודעתנים ועצבנים.
האמת שגם שלי התחילו לקטר, אחרי הטיול הקיץ בשוודיה, שזהו נמאס להם אירופה והם רוצים ארה”ב או תאילנד, אבל כמו שלא הקשבתי להם בקיץ 2017, אז גם לקיץ 2018 ההחלטה הסופית נשארה בידיים שלי ובחרנו באירלנד.
שיגדלו ויעמדו ברשות עצמם הם יבחור לאן לנסוע.
-
עמיחי... היה יכול להיות נחמד אם שוב נמקבל יעדים... אבל הפעם נראה לי שמתפצלים
אלווה את הטיול שלך און ליין.
מיקה- אסתכל עכשיו בבלוג שלך לקבל רעיונות. האמת שהשנה "גנבתי" את הרעיון שלך לחלק את היום לשניים: בוקר וערב. אבל האטרקציות שנסגרות מוקדם לא ממש אפשרו.
אנסה זאת בטיול הקרוב בסוכות…
לגבי ההצעה של גאורגיה: חוששת שזה "טבע" מדי לגיל שלהם...
-
אני בעד ללכת עם הרצונות שלהם אם אפשר , גם אם זה אומר טיול גדול פעם בשנתיים. זה מתכון לילדים מרוצים. הרי הטיול גם בשבילם, לא?
תציעו להם את זה כאופציה ותראו מה תהיה התגובה. אולי יתרצו ויוותרו על הרעיון האקזוטי ויעדיפו בכל זאת טיול שנתי יותר קטן.
-
מה לגבי יעד אירופאי עירוני כמו לונדון למשל?
אפשר גם לשלב עם יציאה מחוץ לעיר או כטיולי יום או לכמה ימים רצופים.
גם המתבגר שלי כבר פחות מתלהב מיעד שהוא טבע נטו, אבל שילוב בין טבע לעיר עובד בשבילו מצוין.
-
ממליצה בגדול על צפון יוון .חצי האי פיליון עם החופים והפעילויות הימיות הכיפיות. מטאורה עם המנזרים התלויים ואזור זגוריה עם כפריו המקסימים , ראפטינג , טיולי סוסים...אנחנו טיילנו שם פעמיים עם מתבגרים והיה נפלא . הטיסות זולות לאתונה האוכל נהדר והצימרים מקסימים...מומלץ
-
זנזיבר ילא מאוד יקרה אם לוקחים דיל לשבוע...
-
ריקי,
גם אנחנו הורים ל 3 בנים בהם 2 מתבגרים. הקטן בן 12.
גם אנחנו חווינו את המשפטים האלו בשנה שעברה .הגדולים כבר לא רצו מגלשות הרים ועוד פארק חבלים. הסתכלו עלי המומים שהרי הם כבר לא ילדים קטנים. האמצעי בן ה 16 עוד עשה לי טובה ועשה דברים עם בן הקטן. הבנתי שצריך משהו אחר. שמיצינו את הטיולים הרגילים. היינו בארה”ב בחלק המזרחי, היינו בויאטנם ותאילנד.
בחרנו באנגליה. הגדולים כבר היו בלונדון ולכן בחרנו להיות מחוץ לעיר. אנחנו בחרנו באיזור הפיק דיסטריקט וקורנוול. הצלחה גדולה !!!
הבנים נהנו מהנופים המדהימים, נהנו משיט בסירות מירוץ בכפרי הדיגיים, נהנו משיטוט בכפרים הציוריים (כן כן הבנים שלי שלא סבלו מעולם שיטוט בחנויות), קניות ומסלולי טבע קלילים. היה לנו טיול פשוט נפלא.
השיא היה שהבן הקטן ישב באוטו ואמר: אמא הכי כייף לראות את הירוק הזה מלא פרות וכבשים. מדובר בילד מלא אנרגיות . הם אפילו ויתרו על פארק השעשועים אלטון טאוור לטובת מסלולי טבע. לא אופייני לילדים שלי בכלל.
אני חושבת ששילוב של עיר גדולה כמו לונדון וטיול של שבוע מחוץ לעיר יכול מאוד להתאים. גם סקטולנד ווילס מהסיפורים שקראתי פה נראים לי מתאימים מאוד.
טל
-
אולי רק אני קורא את זה ככה- אבל אם זה הולך להתמקד לשופינג ומותגים- איפה שזה לא יהיה.. זה יכול להיות הוצאות מעבר למתוכנן..
אני בדיעה של מיקהמיקה פחות או יותר- ההחלטה על היעד שלכם משיקולים שמתאימים להורים. ואם לא רוצים לא חייבים לבוא. חופשה בחו"ל כל שנה בקיץ זה אחלה צ'ופר עוד לפני שעולים למטוס...
-
טיול עירוני יעניין אותם?
אנחנו טיילנו השנה בפראג ואח”כ יצאנו לצפון צ’כיה. בפראג המוזיאונים לא ממש עניינו אותם, אלא בעיקר השופינג. חרשנו על מרכזי הקניות וגם ראינו קצת את העיר העתיקה. יום אחד הוקדש לפארק מים (אקווה פאלס).
בצפון צ’כיה עשינו בעיקר מסלולים רגליים בנוף, אבל יש שם גם אטרקציות אתגריות לילדים: בנג’י, אומגה, קירות טיפוס, שיט וכד’.
אפשר מפראג גם לנסוע לאזור בוהמיה הסקסונית או להדרים לאזור הטירות של דרום צ’כיה.
אפשר לעשות משהו דומה גם עם פולין: נחיתה ובילוי בעיקר מרכזית, ומשם לצאת לטיול בטבע.
-
אנחנו רק בתיחלת המפגש עם גיל ההתבגרות (14,11) ובכל זאת ארשה לעצמי (יש לי נסיון מקצועי...).
אני דוווקא חושבת בניגוד לאחרים פה, שהמטרה של חופשה משפחתית היא שכולם יהנו, אחרת זו לא חופשה ובטח לא משפחתית. בדרך כלל, זה העיקרון שמנחה אותי. זה דורש מאיתנו מאמץ ומכולם להתפשר.
מבחנתי היעד פחות קירטי והוא נבחר לפי שיקולים שונים כמו תקציב, אקלים, גישה וכו’.
לפעמים אני מערבת את הילדים בבחירת היעד. נניח שצימצמתי שתי אפשרויות שמבחינתי פחות או יותר זהות, אתן להם לבחור. כך למשל נבחרה בלגיהעל הולנד, לונדון לטיול בת מצווה, צ’כיה בקיץ האחרון, והשנה אם יסתדר כבר נבחר יעד ואפילו אופי הטיול- שייט תעלות באנגליה. כשהם מעורבים בקבלת החלטות, המחויבות שלהם לעניין משתנה. לפעמים אני אפילו מתייעצת איתם לגבי מיקום הלינה. שוב אחרי שמצמצמת מתוך אלו שנראים לי ושעומדים בקריטריונים שלי.
השלב הבא, לבקש מהם לעשות רשימה של הדברים שהם רוצים לעשות ביעד שמצאנו. ברשימה שלנו יש מקום לשופינג, זה חלק מהתקציב, זה גם חלק מהשיקולים למשל שצ’כיה נבחרה השנה. היא זולה ומאפשרת יותר שופינג.
אנחנו משתדלים להתחשב במקומות שהם מוצאים ותאמינו לי שהם מוצאים מקומות ודברים מגניבים אפילו אם זו מסעדה אזוטרית. את העיר הגדולה והשופינג אני אוהבת להשאיר לסוף, כך יש בשביל מה לחכות ושווה לשתף פעולה גם אם אנחנו גוררים אותם לקיאק וקורקינט או טרק בטבע (מיותר לציין שהמתבגרת הייתה מעדיפפה לכלות את ימיה בקניון פלדיום? היא אגב, מצאה את האאוטלט ליד פראג. אני לא הייתי טורחת לחפש). לגבי השופינג, הם פחות או יותר יודעים מה התקציב שלהם ומסתדרים איתו. הם כבר עכשיו אומרים שהם מתחילים לחסוך לקיץ כי באולפנים של הארי פוטר הכל מאוד יקר וברור שאנחחנו לא נאפשר שם מסע קניות.
אנחנו מאפשרים מסכים. חשוב להם להיות חלק ממה שקורה בשדה החברתי שלהם. יומיים בלי וויפי טוב בהארכוב היו אתגר ובכל זאת צלחנו אותו. אנחנו מרשים לראות סרטונים, לשחק, מה שבא להם בשעות שאנחנו בזמן חופשי בדירה או בחדר.
אנחנו משתדלים לטייל בקצב שלהם, שה לא קשה כי גם אנחנו צבים. מתבגרים אוהבים ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. כשאנחנו בטיול בדרך כלל כלום לא בוער. נראה עוש מקום או פחות מקום. מה שחשוב לנו זה הבונדינג והחוויה המשותפת והנעימה.
עם מתבגרים מבוגרים יותר אני ממליצה להתחשב בתחביבים אם יש. גלישה, סקטבורד, מחול, קומיקס… לחפש סדנאות, הופעות, מוזיאונים (מצאנו עצמנו במוזיאון האלכימאים בפראג, חתיכת מלכודת. הילדים בחרו ומאוד נהנו). הגדולה רוקדת ואנחנו מחפשים מופעי מחול, אפשר להתפצל. בברלין היא ואני עשינו שופינג בזמן שהבנים המשיכו להתעמק ברכבות.
חברים שלנו מוצאים קורסים לגלישה לבנים שלהם. כן, זה “בזבוז” של יום או יומיים אבל בעיני הערך המוסף מדהים. זו גם הזדמנות להכיר את החיים שלהם ואת תחומי העניין שלהם.
בגדול, כשמשתפים, מאפשרים בחירה ומכבדים העדפות קל יותר למצוא משהו.
מקווה שעזרתי
-
חשבתם על דרום קרואטיה ומונטנגרו.
חופים נהדרים ספורט ימי.
אחר מאירופה הרגילה/המערבית ( עוד פארק חבלים עוד מגלשת הרים)
כשאני חושבת על טיול לאירופה שעוד יכול לדבר אל המתבגרים שלי, זה היעד שצץ לי -
נשמע שהם מקבלים את עצם הנסיעה לחו"ל כמשהו מובן מאליו. אני חושבת שזו טעות. אני חושבת שהיעד צריך להיקבע על ידי מי שעובד קשה ומממן את הטיול, מתוך כוונה בסיסית כמובן שכולם ייהנו.
-
זה עניין של השקפהזה עניין של השקפה.
אני חא חושבת שהם צריכים לקבוע את היעד, אבל אני חובת שהם צריכים להיות חלק מקבלת ההחלטות.
אי אפשר להכריח אף אחד להנות.
כשאני חושהת על הנאה מטיול, אני חושבת על רוגע, נעים לי. לא מגלגלים עלי עיניים. כולנו מרוצים והכל זורם.
דווקא הילדים שלי לא מקבלים טיוחים כמובן מאליו. הם גם מודעים לתקציבים וכמעט התעלפו בדיקטלון מהסכום בקופה (כי אנחנו קצת התפרענו והם עשו טעות בהמרה).
אני חושבת שמי שעובד קשה, כשהוא מגיע לחופשה הוא רוצה להנות. רוצה לצבור חוויות נעימות עם הילדים שלו.
זו הדרך שלנו. אנחנו משתפים. אנחנו מאפשרים בחירה מתוך אפשרויטת שאנחנו מציעים. הילדים מבחינתם לטייל בפארקי שעשועים, קניונים ומוזיאוני מדע. אם אפשר טיול בפארקים של ארהב (לא םארק לאומי) כולל החלק החדש של הארי פוטר.
העניין הוא למצוא מערך איזונים שמתאים לכולם. אם כל אחד מתפשר קצת. אם כל טחד מרגיש שהתייחסו גם חרצון שלו ולצורך שלו, שיתוף הפעולה מכולם גבוה יותר.
זו הדרך שלנו (באופן כללי לא רק בטיולים).
זה לא שהם מנהלים את הטיול. זה לא מחייב אותנו לעשות כל מה שהם מבקשים.
אבל עצם ההקשבה ושיתוף הפעולה שלנו עוזר להם וכך גם לנו
-
אנחנו עוד לא בגיל אז אני לא יכול לדבר על איך להתמודד עם מתבגרים.
אבל אני חושב שבגדול – היעד לא חשוב אלא מה עושים בו.
שופינג ומותגים זה ככל הנראה אומר מדינה מערבית. אם באירופה זה כנראה טיול עירוני. אם בארה”ב זה יכול להיות גם לא עירוני (אאוטלטים גדולים מחוץ לעיר).
אבל זה פחות משנה איזה עיר. אני בטוח שרוב המוצגים ימצאו גם בברלין, גם בלונדון ובפריז, גם בברצלונה. אבל גם בערים קטנות בהרבה ומפורסמות בהרבה.
אם מה שבא לכם זה באנג’י, כדור פורח, או כל דבר יקר אחר – יש את זה באירופה באותה מידה שיש את זה בצפון באמריקה או בתאילנד. גם באופן מאד גס המחירים יהיו דומים.
אז השאלה בעיני היא לא לאן לנסוע אלא מה לעשות ביעד. ומכאן שלא מיציתם את החוויה האירופית, אלא את החוויה של אופי הטיולים שלכם עד היום.
כמובן לדעתי בלבד, בלי שאני מכיר את מה שעשיתם בעבר.
אגב, שינוי חוויה יכול גם להתבטא בשינוי אורך הטיול. אם עד עכשיו הטיולים היו של שבוע אז אולי לעבור לשבועיים. אם היה שבועיים אולי לקצר לשבוע. זה גם חלק מהחוויה.
ולגבי זה שיעדים לא באירופה הם יקרים – זה מונח מאד יחסי. באופן כללי יום טיול בארה”ב למשל (אותה אני מכיר) דומה מאד במחיר שלו ליום טיול במערב אירופה. הפרשי המחיר קשורים יותר למה שאתם עושים ולא ליעד. אל תשווה מלון בניו יורק לצימר ביער השחור, אלא מלון בניו יורק למלון בפריז, יום אטרקציות ליום אטרקציות, ויום בטבע ליום בטבע.
הפרש המחיר היחיד בין ארה”ב לאירופה הוא עלות הטיסה שבאופן גס היא כ-10,000 ש”ח יותר למשפחה (לטיסות לחוף המזרחי. המערבי זה יותר).
שאר הבדלי העלות נוסעים בהבדלים באופי הטיול והבדלים במשך הטיול. ברור שטיול של 3 שבועות עולה יותר מטיול של 10 ימים.
-
כמו שאמרה אלונה, הכי טוב זה להשאיר אותם בבית.
לאחרונה חזרנו מבולגריה, שבועיים. היה ממש מוצלח.
לכאורה, לא יעד קלאסי למתבגרים (לי יש שלושה מהם) ולכן השקעתי מחשבה רבה בנושא, גם בשלבי התכנון והביצוע. במקרה הצליח לי.
בשיחת סיכום של הטיול (אנחנו עושים תמיד, מאז שהיו קטנטנים) אפילו קבלתי מהם מחמאות – עניין נדיר ביותר.
אז הנה התובנות שלי.
לפני הטיול
שיווקתי להם את היעד, באופן שהרגישו (כמעט) שהם בחרו אותו.
נתתי לשניים הגדולים (18,15) אפשרות להחליט אם מצטרפים.
עברתי אתם על המסלולים כבר ברמה השלדית. הם עזרו לבחור בין חלופות. חשוב שהבינו שבתהליך התכנון מתחשבים בצרכים של כל אחד מהם.
חשוב לתאם ציפיות.
שיחת מוטיבציה ב“תדריך” לפני היציאה, שלי ושל ההנהלה.
לינות
ככל שהם גדלים, כך נהיה חשוב יותר להצלחת הטיול. מבחינת המתבגרים חשוב שיהיה מרחב, לא בהכרח בגודל אלא יותר בסידור. הם צריכים את הפינה שלהם, את היכולת להשתמש בסקייפ בלילות וכיוצ”ב. בדר”כ אי אפשר לספק לכל אחד חדר משלו, אבל לכל הפחות לקחנו דירות עם 2 חדרי שינה+ סלון שלא משמש ללינה. החלפנו 7 מקומות לינה ב- 15 ימי טיול….
במהלך הטיול
”מנות קרב” באוטו, כולל משהו לעיס, ממתקים מים ואפילו סיגריות לבכור. אסור שיהיו רעבים. תקפידו על זה.
כרטיס סים לגלישה באינטרנט לכל ילד (בולגריה, זה עולה גרושים..).
לתת להם זמן בבוקר להתאושש, גם אם צריך להעיר אותם חצי שעה מוקדם יותר בשל כך.
לתת להם להיות מעורבים בקבלת ההחלטות, זה ממש כיף. לפעמים אפילו היינו מצביעים .
לתת להם להינות מהמתרחש בדרכם שלהם, גם היא כוללת הרדמות בסגנון טירון חי”ר, תוך 15 שניות מהרגע שהאוטו מניע.
להרפות, זה טיול, באנו להנות. אבל גם לפתור סכסוכים באיבם ולהפעיל (את יתרת) הסמכות ההורית היכן שצריך.
-
שני הסנט שלי:
לגוון אולי באמצעי התחבורה (קרוואן ,שייט נהרות)
או לצרף עוד משפחה של חברים עם ילדים באותם גילאיים.
רונן
-
אנסה לענות מהצד שלי כמתבגרת (זה לא היה ממש מזמן) –
בתקופת “גיל ההתבגרות” שלי הייתי ב-3 טיולים בחו”ל.
אדגיש יותר את האחרון ביניהם כי היו בו עוד מתבגרים חוץ ממני. כשהייתי בת 19 נסענו לטיול הקלאסי של צרפת-בלגיה-הולנד כל המשפחה, כלומר חוץ ממני, אבא ואמא, 3 אחים בגילאי 16,11,10.
מאד זכורה לי ההכנה שההורים שלי עשו לקראת הטיול: הם שיתפו אותנו בבחירת היעד, נתנו לנו 3 אופציות סופיות אחרי עבודה רבה שלהם, וההחלטה התקבלה בצורה דמוקרטית בערך
אני זוכרת שהיה לי לגמרי לא מובן מאליו שיוצאים לטיול בחו”ל, ממש התייחסתי לזה בתור זכות, שיוצא לי ליסוע עם המשפחה שלי. אבא ואמא קורעים את עצמם בעבודה ואיזה כיף שהם רוצים שניסע כולם ביחד. אגב, זו פעם ראשונה שנסענו בהרכב מלא (הורים+4). הסיבה שזה קרה דווקא באותו קיץ היא שהם חשדו שעד הקיץ הבא אני אתחתן ולא אבוא איתם לטיול. צדקו, אחרי 10 חודשים התחתנתי
הם מאד הדגישו שהעניין פה הוא לבלות ביחד ופחות כמה מתקנים נספיק ביורודיסני. עוד דברים שזכורים לי – לכל אחד היה תקציב משלו, ואם רצינו – יכולנו להוסיף מכספנו האישי. היתה התחשבות בכל אחד מבני המשפחה (זמן שופינג, זמן טבע, זמן לנוח, זמן סתם לשוטט.. לא היה לנו דרישות גבוהות אבל זה הרעיון..). כל הזמן היה אוכל זמין, ניראלי ממש חשוב בטיול מתבגרים חחח
בתור מתבגרת גם מאד הרגשתי את הצורך במקום שלי – פרטיות בחדר, למשל.
בגדול פשוט ניראלי שזה עניין של הכנה, שירגישו שותפים ושירגישו שמתחשבים בהעדפות שלהם. לגבי יעד, לא הייתי אבל אם הם מיצו את אירופה הקלאסית אז נשמע שקרואטיה, מונטנגרו יכול לתת משהו אחר.. או אזורים יותר פראיים, או שאפשר לעשות בהם ספורט ימי, או טיול עירוני יותר שלגמרי משנה אווירה.. תלוי מה הם אוהבים..
