הולה מדריד
-
טולדו זה הפיספוס שלנו.
בפעם הבאה אני עושה כמוך ולוקח את הסיור המודרך.
-
איריס, מדריד שלך מצטלמת נפלא
ונראה שהיה לכם מזג אוויר מצויין 
.גם אני כבר שיריינתי כרטיסים לאתלטיקו
ומתכננת להגיע לטולדו
האם לדעתך הסיור של הולה מדריד יכול להתאים לילדים (9 עד 13) או שהם ישתעממו?….מתלבטת אם לא עדיף להגיע לשם עצמאית ולקחת את הסיור ברכבת של טולדו (קראתי שההדרכה באוזניות היא גם בעברית).
לגבי האומגה – שמעתי עליה עוד בעבר, ואני די בונה על זה ...מקווה שיספיק הזמן…המפעילים פשוט עומדים על הגשר, ואנשים מגיעים לשם או שצריך לדעתך לשריין מולם מקום מראש? יודעת במקרה אם יש הגבלת גיל?
-
תודה אלעד וסיון.
סיון- היו איתנו בקבוצה שני ילדים בגילאים הללו בערך אבל הם היו היחידים. לא בטוחה שמתאים לילדים אלא אם הם בעלי סבלנות ואהבה להסטוריה.
הרכבת היא רעיון נחמד אבל היות והיא עושה סבוב ללא כניסות, לא תקבלו הסבר וביקור בבית הכנסת של אבולעפיה למשל… נקודות אלה תצטרכי להשלים בעצמך .
בכל זאת אם את בונה על האומגה אז רק באופן עצמאי כי בדכ לא מתאפשר בסיור. ( בגלל כמות המטיילים. היינו אוטובוס מלא).
מצאתי את האתר של האומגה- לפי הרשום אין צורך בהזמנה מראש
-
היי איריס,
השלמתי קריאה.
יותר ויותר אני משתכנעת שעליי לשוב למדריד.
כפי שכבר כתבתי לאלעד בסיפור הלונדוני שלו, אני מחפשת יעד לטיול משפחתי עירוני.
אני לא בטוחה לגבי הרכב הגילאים. אולי יכללו בו גם ילדים.יש מה לעשות עם ילדים במדריד חוץ מאשר לצפות במשחק כדורגל?
אני חולמת לשוב למוזיאון הפראדו ולמוזיאון ריינה סופיה. מניחה שאשוב לבד.
ממש התרגשתי לראות שצילמת את הלאס מנינאס. שמעתי לאחרונה הרצאה בת שעה וחצי על יצירת האומנות הדגולה הזו של ולסקז.
לגבי טולדו- רעיון מעולה לקחת סיור מודרך בעברית בה.
ביקרתי בעבר גם בה, אך אף אחד ממשתתפי הטיול המשפחתי לא היה בה, ולא היה במדריד.
נילי
-
מדריד עם ילדיםהי נילי
לגבי מדריד עם ילדים צעירים – לא יעד קלאסי בעיני, אבל בהחלט אפשרי אם מוכנים לצאת קצת ממרכז העיר. את יכולה לקרוא גם בסיפור המפורט של אלעד.
ישנם פארקי שעשועים גדולים , גן חיות ואקווריום , מוזיאון שעווה , פארקי מים , רכבל . פארק רטירו מקסים ומתאים לכל גיל .
בחודשים הקרובים ישנה אפילו תערוכה של הארי פוטר.
הרכבל היה סגור בתאריכים שלנו ואת הארי פוטר ראינו ונראה שוב בלונדון. כל השאר לא ממש עניינו את הח’ברה שלי הפעם . בטח לא בעיתוי חורפי אבל עשויים מאד לעניין ילדים באביב / קיץ .
הנה כתבה שמרכזת חלק מהאפשרויות שהזכרתי . בהחלט אפשרי .
-
תודה איריס
מחזק את דעתי שבהרכב שלנו נוותר הפעם על הסיור המודרך בטולדו, ונגיע עצמאית.
-
תודה רבה!
הכתבה שצרפת נכנסה למועדפים.
-
-
טולדותודה למי שממשיך ללוות אותי – נילי , חן , סיוון ואלעד.
השארתי אתכם בכניסה לטולדו . אבל לא כל כך מהר… כדי להכנס לעיר העתיקה יש לעלות 420 מדרגות .
420 מדרגות ?? אל חשש מדובר במדרגות נעות שעושות חיים קלים .
עולים במדרגות והליכה קצרה מביאה אותנו אל כיכר Zocodover היפה. סביב לה בתי קפה וחנויות רבות . מכאן יוצאת הרכבת הקטנה שעושה סבוב בעיר בכמה שפות . פה מתחיל וגם יסתיים הטיול הרגלי שלנו .
עם המדריכה אנחנו מתפתלים בין הסמטאות . שומעים סיפורים מעניינים ואף בדיחות על קרדינלים ונשים סוררות .
מגיעים לקתדרלה המרשימה שהפכה היום למוזיאון . מקבלים קצת הסברים על סגנון העטור והבניה.
נכנסים לטעימות גבינה ויין אצל הגבן המקומי . באחת הכיכרות שוק חג מולד קטן .
טולדו יפה. מאד יפה.
-
טולדו - הרובע היהודיפעם היתה כאן קהילה יהודית ומשגשגת . היהודים היו ( כמו במקומות רבים) מעמודי התווך התרבותי והכלכלי של העיר . היום ישנם בעיר 7 יהודים רשומים כתושבים קבועים . כן , אין אפילו מניין .
בשנת 1992 היה נסיון סימלי של ראש העיר של טולדו לכפר על הנעשה בתקופת האינקויזיציה והגירוש, לבקש סליחה , להחזיר את הצביון היהודי לרובע ולהשיב נכסים . באופן סימלי כמובן … שום נכס פיזי לא הושב . בת אל המדריכה שלנו סיפרה שעד כה רק משפחה אחת מנסה להחזיר נכס משפחתי. אחד התנאים הם מגורי קבע בעיר במשך 7 שנים. היות וזה תנאי שלא פשוט לעמוד בו , אין יהודים ואין נכסים.
כחלק מההכרזה הרשמית על הרובע היהודי שנקרא בספרדית La Judería, עוטרו רחובות הרובע בשלושה סמלים – חי , ספרד והמנורה. כ 500 אבנים קטנות שנטועות ברחובות ועל הקירות ומעטרות את הרובע בצורה יפה.
אנחנו שומעים את הסיפור על השכנים הנוצרים שהתנדבו “ לשמור” על בתי היהודים המגורשים . אט אט בנו מסדרון מגשר בין הבתים וסיפחו את הנכסים .
מגיעים למקום בו עמד ביתו המפואר של שמואל בן מאיר הלוי אבולעפיה, שהותקף בזמנו על ידי פורעים בדרכו לבית הכנסת . הלוי רצה לעזוב את העיר והיות והשליט המקומי חפץ ביקרו ורצה להשאירו, ניתנה לו אפשרות לבנות בית כנסת לשמושו האישי. בית כנסת שהיה מחובר במסדרון לביתו .
-
בית הכנסת המפואר שהקים אבולעפיה נקרא "אל טרנסיטו"
(Synagogue of El Transito). אחרי גרוש ספרד שימש כבית חולים ואחר כך ככנסיה ו ב 1970 הוכרז כמוזיאון למורשת היהודית .
עוד על בית הכנסת תוכלו לקרוא כאן
אל בית הכנסת הזה נכנסנו . קיבלנו הדרכה בפנים והסתובבנו בעזרת הנשים שמשמשת מוזיאון ובחצר בה יש מצבות זכרון .
-
עוד בקרנו במקווה העתיק ובבית הכנסת השני שמוזכר בקישור שצרפתי בהודעה קודמת – סנטה מריה לה בלנקה , שנוסד ע”י אבן שושן והיום משמש כנסייה נוצרית.
ביקור מרגש נוסף בכנסיה הקטנה של קהילת נוצרים אוהבי ישראל המקפידים לחגגוג את החגים היהודים . הנזירה עמה דברנו מדברת עברית רהוטה סיפרה לנו קצת על הקהילה הקטנה שלהם ופועלה.
אחרי הסיורים קיבלנו שעה הפסקה לסיור עצמאי או ארוחה. החבר’ה שלי היו רעבים ואת השעה בילינו במסעדה – פיצריה נחמדה מאד שלה תפריט שלם ללא גלוטן . היה מאד נעים ומוצלח .
המסעדה היתה מלאה מאד ועם זאת הם התחשבו בזמן הקצר שעמד לרשותנו והוציאו לנו מהר את המנות הטעימות . מאד מומלץ גם בלי קשר לצליאק!!
הסיור הסתיים בכיכר בה התחלנו. בכיכר נמצאת גם החנות המפורסמת בה מוכרים מרציפן של טולדו. קיבלנו טעימות ורכשנו הביתה גם דרך אגב גם בקורט אינגלז מבחר יפה של מרציפנים טעימים במחירים נוחים יותר .
-
הולה איריס
כיף לטייל איתך גם במדריד ובטולדו .
מצטרפת לשבחים על טולדו שגם אנחנו אהבנו מאוד.
היינו בדצמבר (לפני שנה) ,והמלצה שלי במידה ומגיעים עצמאית (לא מידי מסובך ברכבת, ומונית) בתקופה הזאת של השנה, מאוד מומלץ לקחת את הרכבת האחרונה חזרה למדריד (סביב 22 בלילה), כי אז גם מספיקים לראות את האורות של הכריסמס בטולדו ובכלל היה מאוד שמח שם בלילה שאנחנו ביקרנו.
מאידך כאשר מגיעים ללא סיור – מפסידים את ההסברים שאין לי ספק שתורמים רבות לביקור בעיר.
אולי שווה לנסות לשלב (לא יודעת אם אפשרי) – להגיע עם הסיור, ולחזור ברכבת לילית עצמאית.
מחכה להמשך ,
טל
-
תודה טל , שמחה שהצטרפת . תודה על הטיפ לגבי טולדו בלילה. ראינו שיש פוטנציאל כלומר נראו קישוטים ברחובות . כמובן שהנורות לא דלקו ביום .
************************************************************ *******************
עם החזרה למדריד אנחנו עולים אל הקומה התשיעית המפורסמת של הקורט אינגלז – קומת הגורמה. שם תצפית על העיר ומיני מסעדות מכל הסוגים . כל אחד יכול למצוא שם משהו. אבל … כל מדריד אתנו . הקומה צפופה מאד ואין כסא לרפואה. לא יודעת אם זה המצב תמיד או רק בגלל החג.
אבל …. יש פינה אחת מימין לכניסה ששם אפשר לקנות ולאכול בנחת. סניף קטן של CELLICIOSO שכולו ללא גלוטן. איזה כיף זה מקום שבו אפשר פשוט לאכול הכל בלי לשאול . מישהי יצאה מאד מרוצה .
אח”כ עוד השלמנו קניות . מדריד היא עיר שחיה את הלילה. חנויות פתוחות עד 22.
-
הולה מדריד18/12/17 – הילוך חמישי .
את היום האחרון המלא שלנו בעיר אנחנו פותחים בקניות . הקניינית הודיעה שלא קנתה שום דבר. אני מקווה שבשעת בוקר לבן תהיה יותר סבלנות . הפעם נוטשים את גראן ויה הסואן .
שתי דקות ממנו צפונה מדרחוב Calle de Fuencarral המקסים . יש שם חנות שהבת פשוט “ חייבת “ לבדוק ברנדי מלוויל ויש גם דקטלון . בדקטלון הבן מתעורר ואני משכנעת אותו למדוד גם בשביל אחיו שנשאר בבית . יצאנו עם רכישות לא רעות לשמחת כולם .
המדרחוב הזה מאד יפה. מבחינת חנויות , בוטיקים או מותגי יוקרה . רשתות לא תמצאו כאן. ( פרט לדקתלון שנראה כמו נטע זר
)זה רחוב נעים מאד ופחות עמוס. אני התמוגגתי מהבתים והמרפסות . צריך רק להרים ראש למעלה.
מניחים שקיות בחזרה במלון , שותים קפה ויוצאים לבדוק עוד מוזיאון אחד.
-
אחרי הקניות הגיע הזמן לקצת קולטורה ..
אנחנו יוצאים ל Museo Thyssen Bornemisza שנמצא בסמוך למזרקת נפטון ולפראדו .
https://www.museothyssen.org/en
היום יוםשני ובימי שני מ 12 – 16 כניסה חינם. אנחנו מגיעים קצת אחרי אחת ואפילו אין תור…
ולמה המוזיאון הזה ?
כי יש בו אוסף יפה של אמנות אימפרסיוניסטית שאני אוהבת וגם של אמנים בני זמננו ( פחות או יותר כי רובם כבר לא איתנו … פיקאסו למשל ). קראתי שהוא יותר קומפקטי ומסודר בצורה זורמת והגיונית ( לפי תקופות) מבלי לדלג יותר מדי .
לקחנו שני מדריכים קוליים ( הם כן בתשלום) והתחלנו מהקומה העליונה. היו לנו שני עלונים. אחד עם אוסף התמונות המומלץ למשפחות – היילייטס והשני שכלל את היצירות החשובות “ ב 30 דקות “ .
אין סכוי לראות את מה שהיה ברשימה בשלושים דקות . אנחנו בילינו במוזיאון כשעתיים + ולא ראינו את כל הרשימה.
אנחנו מתחילים מלמעלה שם מרוכזים הציורים מהתקופה המוקדמת יותר, רנסנס וככל שיורדים למטה מגיעים לתקופות מאוחרות יותר ועד ימינו .
ישנם ציורים של פיקאסו, לוטראק , ון גוך, דאלי, מירו , מונט ועוד.
בסוף יש גם יצירות מודרניות פחות ברורות כמו ריבוע ירוק שטיפה העלו גיחוך אצל החברה וכמה מיצגים מעניינים . בסך הכל אהבנו את המוזיאון .
שם גם מותר לצלם !!! אבל דוקא הפעם קצת התעצלתי, אז יש רק כמה בודדות.
-
איריס, כמה שאת זריזה! אנחנו היינו במדריד באוקטובר ועוד לא העליתי תיאור על הכתב ( גם עסוקה בזמן האחרון וגם האמת שיש פחות חשק להיכנס לפורום), אז בינתים מאוד נעים לטייל חזרה במקומות שגם אנחנו ביקרנו בהם בחברתכם ודרך העיננים שלכם. לטולדו לא הגענו ומאוד מעניין לקרוא את הרשמים וההמלצות שלך- שומרת לביקור עתידי.
גם אנחנו התרשמנו מכמות האנשים ברחוב בכל שעות היום ובעיקר הלילה, ומכמה שהעיר הזאת שמחה וחיה. כמוכם גם אהבנו את פארק רטירו עד מאוד, ביחוד סתיו שצבעי השלכת ניכרים בו.
אני סקרנית לגלות איך ביליתם את המשך היום האחרון- גם בטיול רגוע כהגדרתך, היה לכם הספק יפה!
-
תודה ג’ני
הייתם במדריד באוקטובר ? חבל שלא ידעתי … הייתי שמחה להתייעץ ולקרוא רשמים .
שמחה שהחלטת להכנס לפורום ולהגיב. האתר באמת מדלדל . גם הבעיות הטכניות שצצות חדשות לבקרים לא תורמות לחשק לקרוא או להגיב.
אני התחלתי ולכן אסיים אבל לא בטוחה שכך יהיה בעתיד.
נחזור למדריד ?
אז אחרי הביקור במוזיאון אנחנו רעבים . מה עוד לא היה לנו – טאפאס!!!
למצוא טאפאס ללא גלוטן זו לא משימה פשוטה . הרבה מהמנות מוגשות על טוסטונים .
אבל … בהכנה המעטה שעשיתי לטיול מצאתי מסעדה קטנה שמגישה טאפאס ללא גלוטן. יש להם תפריט יעודי . הבן של הבעלים צליאקי ומכאן המוטיבציה. נו … בדרך כלל זה כך
המקום נקרא Taberna la Concha. זה מקום קטנטן לא רחוק משוק סאן מיגל .
הביקורות בטריפאדוויזר היו נלהבות . בסוף גילינו מקום קטנטן ולא מאד מתוחזק. הילדים לא ממש התלהבו , אבל אחרי המאמץ שעשינו בהגעה ( חצי שעה ברגל ) כבר התיישבנו .אז היה תפריט ללא גלוטן ורוב המנות היו טעימות , אבל אם אתם לא צליאקים, לא בטוחה שממליצה. נראה לי שיש בעיר אופציות טובות יותר.
אח”כ הלכנו לשטוף את העיניים בשוק סאן מיגל הצבעוני והיפה . המקום די קטן
( בדמיוני היה גדול הרבה יותר ). לא דומה לבוקריה בברצלונה. יותר למיני שרונה. בכל זאת האווירה טובה והצבעים יפים. קונים שייקים טבעיים וממשיכים לקינוח אצל מאסטרו צ’וררו. הזכרתי אותו באחת ההודעות הראשונות . שם אפשר לאכול צורוס ללא גלוטן .
-
בחזרה למלון למנוחה קצרה (כמה כיף שהוא קרוב !!) ויוצאים להופעת פלמנקו .
היתה לי רשימה של מקומות מומלצים . רובם לא זולים אם צריך לכפול בשלוש.
בסוף … הלכנו בעקבות ההמלצה של החבר’ה מהולה שלום .
הם המליצו בחום על הטברנה של מיסטר פינקלטון . גם היא קרובה מאד לשוק סאן מיגל ולכיכר מאיור.
בפעם השנייה היום עברנו את כיכר סול ואת מאיור והתייצבנו להופעה מוקדמת של השעה שבע. ידעתי זו תהיה כנראה הופעה עם אוריינטציה משפחתית ובהרכב שלנו זה התאים . המחיר לאדם 30 יורו כולל משקה ראשון . ההופעה בת שעה וחצי עם הפסקה קצרה. המקום קטן ואנטימי וישבנו ממש בסמוך לבמה.
שתי רקדניות , זמרת ועוד שני נגנים . חלק מהזמן ניגנו ושרו ובחלק אחר רקדו. היו אולי 4 סבבים של ריקודים .
הבת שלי רוקדת והעלו אותה אל הבמה ללמוד כמה צעדים. הנצחתי את זה בסרטון ולמרות שהיתה לא רעה בכלל, יש סרוב גורף להציג את זה בציבור .
אז לא תראו
הרקדניות היו טובות והחוויה נחמדה אבל איכשהו הרגיש לנו “ ליד “ ….
אולי בגלל השעה המוקדמת , העובדה שהיינו עשרה אנשים במקום ובעיקר בגלל שיתוף הקהל – קצת כמו פלמנקו בלובי של מלון .
ראיתי בעבר מופע פלמנקו בברצלונה שהיה הרבה יותר מקצועי ומושקע.
חייבת לציין לומרר שההמלצות בטריפאדוויזר מאד טובות , אבל אנחנו קצת התאכזבנו . נחמד ולא יותר.
-
ההופעה מסתיימת. אני קצת שיכורה מסנגריה. כן…ככה זה כשלא יודעים לשתות . מתנדנדת קמעה ומדברת שטויות . הילדים טיפה נבוכים מאמא מצחקקת בקול . שוב עוברים דרך כיכר מאיור . היא עמוסה המון אדם ומקושטת בנרות . המראה מזכיר נרות חנוכה ואני דואגת שכולם ישמעו את זה.
טיפה שיכורה מדי בשביל לצלם . כדי להרגיע את הבושה… דוחפים אותי לסניף של מקדונלד. טוב… מזמן לא אכלנו משהו .
להפתעתנו יש כאן המבורגר sin gluten . בכל סיטואציה אחרת לא הייתי מעזה להמליץ על מקדונלד. אבל רק מי שמכיר צליאק יודע כמה כיף להתקל ברשת מזון מהירה’ שאפשר לשבת בה ולאכול כמו כולם ולא להסתפק בסלט . לא יודעת אם קיים בכל הסניפים. אנחנו ישבנו בסניף שסמוך לכיכר סול.
אני שותה קפה ונרגעת מהסנגריה. הילדים אוכלים . בחיי שהיה מוצלח . הפתעה נחמדה. תמונות אין . בל נגזים
19/12/17 – רברס ?
מה פתאום . חוזרים הביתה עייפים אך מרוצים . היה טיול מוצלח וחוויה כיפית עם הילדים שגדלו לי ..
. המינון היה מצוין . תמיד אפשר עוד והיו המון מקומות שלא הספקנו . מקווה שתהיה גם הפעם הבאה . טיסת אל על נוחה. יוצאת בזמן . אוכל מטוסים סביר מינוס, סרט לא רע שמעביר את הזמן . אין כמו בבית .
תודה למי שליווה
עד הפעם הבאה ( אולי … )
איריס
