חזרנו, היה מדהים!

[roeezab]

בוקר טוב!
אתמול חזרנו מטיול בן שלושה שבועות במזרח ארה"ב, טיול משפחתי בהרכב של שני הוריי, ארבעת אחיי ואנוכי. זו הייתה הפעם הראשונה שלנו בארה"ב, למעט אבי שזאת לא הפעם הראשונה בשבילו.
אם לסכם את הטיול בשלוש מילים - היה פשוט מדהים! האווירה, המקומות, הנופים, האנשים - הכל עשו את הטיול למשהו שלא יישכח עוד הרבה זמן.

המסלול שלנו היה צפון מזרח + אורלנדו טיפוסי, בסדר הבא: ניו יורק - 5 ימים, וושינגטון - יום וחצי, קצת אמיש + הרשי - יום, ווטקינס גלן - חצי יום, מפלי הניאגרה - יום, אורלנדו - 9 ימים.
(סך הימים לא מתחבר לשלושה שבועות כי לא כללתי טיסות ונסיעות במניין הימים).

מהסיבה שהמסלול שלנו היה מסלול טיפוסי, אני לא רואה טעם לפרט בכל מקום מה בדיוק עשינו, אבל אני כן רוצה לרשום כמה הערות, מחשבות והמלצות על דברים שנראים לי חשובים. אני אתחיל בדברים כלליים ואז אפרט קצת לגבי מקומות.

טיסות: אין ספק שהחיסכון הגדול שלנו בטיול היה על הטיסות. לא להאמין, אבל שילמנו 780$ לכרטיס באלעל, בשיא העונה, ולדעתי זה היה רק עניין של מזל ב"ה. נציגת אלעל שדיברנו איתה טענה שמדובר בבאג במערכות שלהם ולכן מצאנו מחיר כזה (דרך האתר), אבל היא אמרה שזה המחיר שנקבל למרות הבאג, ואפילו הזיזה את התאריך חזרה לתאריך שרצינו, כי לפי האתר כדי לקבל את המחיר הזול הזה היינו צריכים לחזור כמה ימים לפני מה שרצינו, דבר שכמובן הסכמנו להתפשר עליו בשביל חיסכון של 3000$ (!) בערך.
אני לא יודע להשוות לחברות אחרות כי אין לי נסיון בזה, אבל אין לי ספק שאני אעדיף לחזור ולטוס באלעל. זה שהרוב ישראלים/יהודים במטוס זה יתרון גדול מבחינתי, בנוסף לזה שהדיילות מדברות עברית מה שטוב לילדים וסתם למי שנמאס לו לדבר אנגלית שלושה שבועות . האוכל היה גם מצוין לטעמי, ובטיסה הלוך אפילו זכינו לקבל את אחד ה-747 עם מערכת ה-VOD בכל מושב. לגבי המזוודות, הייתה לנו חריגה של 4 קילו באחת המזוודות, אבל לא חייבו אותנו על זה מכיון שהיינו רק עם 8 מזוודות ומגיע לנו לקחת 14, ככה שלא הכל זה באמת by the book. ובלי קשר לאלעל או לא, אני חושב שטיסה ישירה הרבה יותר עדיפה מ-2 טיסות עם קונקשין.

טיסות פנימיות: את 2 הטיסות הפנימיות טסנו עם ג'ט בלו, וגם עליהם יש לי רק דברים טובים להגיד. עמידה בזמנים בטיסות, הרבה מקום לרגליים, מזוודה ראשונה לכל נוסע בחינם, טלויזיה אישית בכל מושב, משקאות וחטיפים חינם וכו'. והדבר שהכי התלהבתי ממנו היה שבכניסה למטוס תא הטייס פתוח ואפשר להסתכל לבפנים, וביציאה מהמטוס אפילו הקברניט של המטוס נפרד מאיתנו!
אבל מעל הכל, את היחס החיובי כלפיהם כבר פיתחתי הרבה לפני הטיסות, כשהם הסכימו לשנות לנו את הטיסות שהזמנו לטיסות אחרות לגמרי ללא תשלום, מכיון שהחלטנו לשנות את מסלול הטיול שלנו אחרי שהזמנו טיסות
פנימיות, ולמרות ששינוי כזה עולה בד"כ 100$ לכרטיס! פשוט שלחתי להם מייל ופירטתי את הבעיה שלנו ועל כך שמדובר בטיול משפחתי ראשון לארה"ב, והם הסכימו כמחווה לאשר את השינוי ללא תשלום. מסקנה - תמיד כדאי לשאול, זה לא עולה כסף.

מלונות: את כל המלונות הזמנו כבר מהארץ, אחרי שקראתי ביקורות והשוותי מחירים, ובאמת כל המלונות היו מצוינים. אמנם את המלון באורלנדו שיניתי דרך האינטרנט בזמן שהיינו בארה"ב, כי הזמנו סוויטה קטנה יחסית ובמהלך הטיול הגענו למסקנה שאנחנו צריכים יותר מקום. שני מלונות הזמנתי דרך Hotwire - שרתון קריסטל סיטי בארלינגטון (20 דקות נסיעה במטרו מהמול בוושינגטון), בו קיבלנו מחיר של 70$ ללילה לחדר, ו-comfort suites ליד שדה התעופה בבאפלו, שם קיבלנו מחיר של 56$ ללילה. כדי להיות הוגן אני חייב לציין שידעתי שאלה המלונות שנקבל לפני שהזמנו, פשוט עם השוואות של פרטים וציונים מ-trip advisor, כך שזה לא באמת היה בעיניים עצומות, אבל את המחיר הטוב הרווחנו . ומה שמדהים זה שחודשיים בערך אחרי ההזמנה של שרתון, אני מקבל מ-Hotwire מייל שחלה טעות אצלם ובעצם אין במלון בריכה כמו שנכתב, והם נתנו לי אפשרות של ביטול ההזמנה + זיכוי, או להישאר עם ההזמנה + זיכוי יותר גבוה. כך יצא שקיבלנו מהם 150$ זיכוי, והשתמשנו בהם להזמנת המלון בבאפלו.

השכרות רכב: את 2 ההשכרות עשינו מארץ דרך אלאמו, ואת המכוניות קיבלנו מנשיונל במנהטן ומאלאמו/נשיונל באורלנדו. אמרו לנו שהמיניואנים גדולים, אבל לא האמנו כמה גדולים. קיבלנו קאיה סדונה בהשכרה הראשונה ובשניה בחרנו, והיה לכולנו מקום + 7 (!) מזדוודות בבגז'. בסיינה היה מקום אפילו לעוד נוסע.
ההשכרה במנהטן לא הלכה כ"כ חלק אחרי שהיינו צריכים לחכות שעה וחצי שיביאו מיניואן מ-JFK כי לא היה להם שם, אבל לפחות פיצו אותנו בחצי מיכל דלק חינם.
בהשכרה באורלנדו הציעו לנו לשדרג לסיינה, שמסתבר שהיא בקטגוריה אחת מעל מיניואן, ומזל שלא התפתנו להסכים לזה, כי בחניון של המכוניות הסכימו לשדרוג הזה בחינם, אחרי שאמרנו שאין לנו מקום למזוודות ומכיון שהסיינה גם הייתה בחלק של המיניואנים הרגילים.

טוב, זהו לבינתיים, גם כדי להקל על הקריאה וגם כי כבר אין מקום לרשום... את ההמשך אני ארשום במהלך היום בע"ה...
יום טוב!
רועי.

[מוני]

ברוכים השבים!

[mabat]

ברוכים השבים. שמחה לקרוא שנהניתם.

הוספת כאן טיפים נהדרים. אני ממליצה לך להוסיף אותם גם למדור 1001 טיפים כאן באתר.

[reuben13]

ברוכים השבים. שמחה לקרוא שנהניתם.

ברוכים השבים ארצה !!! שמח לשמוע שנהניתם, מחכים לתמונות, לחוויות ולטיפים !

[roeezab]

המשך מס' 1

נהיגה והתמצאות בארה"ב: אבא שלי היה הנהג ואני הנווט, אבל 2 דברים הפריעו לי: הראשון - כמות העבודות בכביש. השני, והחמור יותר - ברוב הכבישים אין שם תאורה בלילה. ממש מפחיד לנהוג ככה לפעמים. ציפיתי ליותר אחרי כל הדברים הטובים ששמענו. להבדלים מהחוקים בארץ התרגלנו די מהר, אבל מה שהיה מצחיק זה שבכל מקום חדש שהגענו אליו לא ידענו אם מותר לפנות ימינה באדום או אסור (כי הנהיגה הראשונה הייתה בניו יורק, שם הבנו שאסור), אז פשוט ראינו מה אחרים עושים או חיכינו שיצפרו לנו אם היינו ראשונים...
לגבי GPS, אין מה להגיד, הוא פשוט עושה את החיים קלים. אין צורך להסתבך עם תכנון מסלול ודפדוף במפות. אמנם היו שתי פעמים שהוא לא פעל לנו (במנהטן בגלל הגורדי שחקים ובאורלנדו אחרי הטיסה, כנראה בגלל השיקוף של הבדיקה הבטחונית, אבל אני לא בטוח...), והיתה גם איזו פעם או פעמיים ששינו את הכבישים והמפה לא הייתה מעודנכנת - מה שיכול לקרות גם במפות רגילות, אבל חוץ מזה הוא היה מצוין.
מה שכן, קשה מאוד לנהוג ולנווט בו זמנית, כי היו מקומות שהיה צריך להסתכל על המפה כדי להבין לאיזו פנייה או יציאה הוא מתכוון, לכן לדעתי חייב להיות מישהו שינווט בנוסף לנהג.
לגבי המהירות - הזהירו אותנו שמאוד מקפידים על המהירות בכבישי ארה"ב. בפועל, כשנסענו לפי המהירות המותרת הרגשתי כאילו אנחנו נוסעים באוטו מקולקל שלא יכול לנסוע יותר מהר. אז מה שעשינו היה פשוט להתאים את עצמנו למהירות של שאר המכוניות בכביש. הרי לא יעצרו דווקא אותנו, נכון? ובאמת, כששאלתי חבר שהוא תושב ארה"ב, הוא אמר לי שאפשר לנסוע עד 7 מייל לשעה מעל המהירות המותרת ואין עם זה בעיה. כמו בארץ עם ה-10%/10 קמ"ש מעל למהירות המותרת, משהו כזה...
ומשהו נוסף שקשור לחוקי תנועה, אבל להולכי רגל - מאוד הופתעתי לגלות שבארה"ב, ובמיוחד במנהטן, הרמזורים להולכי רגל הם בגדר המלצה בלבד. אני לא יודע אם ככה באמת החוק מגדיר את זה, אבל בפועל אנשים עוברים באדום על ימין ועל שמאל, ולפעמים הרגשנו פשוט מטופשים לעמוד ברמזור בזמן שכולם עוברים. ממש מסוכן ומפחיד לפעמים, גם בתור נהג שלא מצפה שפתאום יהיה לו הולך רגל כשיש לו ירוק ברמזור.

טלפונים סלולריים: כמובן, הפתרון האידיאלי היה לקנות כרטיסי SIM מקומיים. הבאנו שני פלאפונים שלנו, כי רצינו שתהיה לנו אפשרות לשמור על קשר במקרה שנתפצל. את כרטיסי ה-SIM כבר הזמנתי מהארץ דרך eBay ונרשמתי באתר של AT&T יום לפני הנסיעה, כך שכבר מהיום הראשון היינו זמינים, והדבר פשוט הוכיח את עצמו. טיפ: אם אתם מתלבטים בין 25$ ל-15$ תקנו 25$, כי מקבלים על זה 10$ בונוס. זה לא היה רשום בשום מקום בזמן הרישום, אבל לאחר כמה ימים פתאום גיליתי את זה בחשבון וגם קיבלתי הודעה לפלאפון.

ענייני דת (כשרות ושבת): כמו שענו לי כששאלתי בפורום, באמת אין שום בעיה להשיג אוכל כשר בכל מקום שהיינו. ברוב המוצרים אין גם הבדל במחירים, כי אלו בעצם המוצרים הסטנדרטיים, שפשוט יש עליהם כשרות. אם רוצים לקנות עוף/בשר, צריך לברר מראש איפה ניתן לקנות. בניו יורק לא חסר מקומות, ובאורלנדו ישנה רשת סופרים שנקראת Publix, שם מצאנו (בסניף שברחוב W Sand Lake) עוף ובשר קפואים.
בשאר המקומות לא קנינו בשר, אבל בכל מקום שהיינו כמעט היה ניתן למצוא מסעדה כשרה, שם אפשר לשבת לארוחה טובה - אבל כמובן לברר מראש איפה ניתן למצוא מסעדה כזאת.
חשוב מאוד לשים לב לסימני הכשרות, כי יש הרבה סימנים לא מוכרים ושהם יכולים להיות של ארגונים רפורמיים או דומיהם, שהזרם האורתודוקסי לא יכול לסמוך עליהם.
מבחינת בישול - באנו מצויידים עם סיר בשרי ומחבת פרווה, ובחלק מהזמן שהינו בבתי מלון עם מטבח מלא, מה שנתן לאמא שלי את האפשרות לבשל אוכל ביתי. כך יצא שבשבתות אכלנו אוכל של הבית, ואת ההוצאה לכל השבת (3 ארוחות) ל-7 אנשים אפשר לסכם ב-100$ בערך, כולל קינוחים . החלק העיקרי של ההוצאה, דרך אגב, זה העוף הכשר שהוא באמת יקר.
בשבתות היינו שבת אחת בברוקלין, ששם אין בעיה כמובן מבחינת בתי כנסת, ובאורלנדו היינו בבית מלון מקסים מול בית חב"ד שנקרא Westgate Palace. תמורת 150$ ללילה קיבלנו סוויטה עם שני חדרי שינה ומטבח מאובזר לגמרי.

טוב, נראה לי שאת החלק הכללי סיימתי, ועכשיו אני אכתוב כמה דברים על מקומות.

ניו יורק:
* אני ממליץ בחום לקנות מפת כיס של ניו יורק. קנינו מפה של StreetWise - מאוד נוחה, מאוד ברורה, קומפקטית אבל לא מתקפלת למליון חלקים שאי אפשר לקפל החזרה אלא למשהו מאוד ברור, מצופה בלימינציה, וכוללת בתוכה את תחנות הסאבווי. אמנם ברוב מנהטן אפשר להסתדר בלי מפה בגלל המספור של הרחובות, אבל בדאונטאון, שם הרחובות הם עם שמות, אני לא יודע איך אפשר להתמצא סתם כך. מה גם, שביום של השכרת הרכב, מתי שה-GPS לא עבד כמו שציינתי מקודם, המפה עזרה לנו להגיע לגשר מנהטן, שם כבר ה-GPS הסתנכרן והכל היה בסדר.
טיפ: למי שמזמין מהארץ (כמו שאנחנו עשינו) אני ממליץ להזמין מהאתר שלהם -http://www.streetwisemaps.com/city-map/manhattan-map.html - ולא מאמאזון כי המשלוח יותר זול.
* עשינו שיט של חצי שעה בסירה מהירה בשם The Shark של חברת Circleline - חוויה מומלצת מאוד. גם אטרקציה מהנה (כולנו נהננו, גם אמא שלי שבהתחלה קצת חששה), גם רואים את מנהטן מהים ועוברים מתחת לגשר ברוקלין, וגם עוצרים מאוד קרוב לפסל החירות לתמונות. אין תור בכלל, ומקבלים כרטיס מתנה גם למוזיאון נושאת המטוסים Intrepid שזאת גם אטרקציה מומלצת בפני עצמה. השיט יוצא מה- South Street Seaport. יש גם סירה בשם The Beast שיוצאת מרחוב 42 אם אני לא טועה, והיא על אותו רעיון, רק שהמסלול שלה טיפה שונה (אבל גם שם עוברים ליד פסל החירות).
* למי שרוצה לקנות כרטיסים מוזלים לברודווי בדוכן TKTS, אני ממליץ ללכת לזה שב-South Street Seaport - הוא גם פתוח יותר מוקדם (מ-11 בבוקר), וגם שם לא הייתי צריך לחכות בתור בכלל.

[roeezab]

המשך מס' 2

בשעות הצהריים היותר מאוחרות כבר היה תור, אבל גם לא כמו זה שבטיימס סקוור.
* את התצפית המסורתית על ניו יורק עשינו ממרכז רוקפלר ולא מהאמפייר סטייט בילדינג, מה שחסך לנו זמן של עמידה בתור, וגם ראינו מולנו את האמפייר סטייט, שזאת חוויה בפני עצמה.
* הטעות שלנו בניו יורק הייתה שישנו בברוקלין, מה שגזל מאיתנו הרבה זמן על נסיעות הלוך ושוב למנהטן (בין שעה וחצי לשעתיים כל יום). ישנו גם בדירה של מישהו, מה שהוריד מהחוויה של הטיול. אני מאמין שבפעם הבאה נבחר לישון רק בבתי מלון, וכמה שיותר קרוב למרכז העניינים.

וושינגטון:
אני זוכר שהתייעצתי האם כדאי לעבור בוושינגטון ליום וחצי והיו כאלה שאמרו שלא. המסקנה של כולנו הייתה שיום וחצי היא מעל ומעבר למשפחה עם ילדים קטנים, שמוזיאונים לא כל כך מעניינים אותם.ביקרנו במוזיאון התעופה והחלל, וביקרנו באתרים המרכזיים (הקפיטול, המונומנט, הבית הלבן וכו') וזה הספיק לנו. הייתה לי גם חוויה מעניינת כשכתבת וצלם של CNN שאלו אותי אם אני מעוניין להתראיין לגבי מזג האוויר החם בווישנגטון, אז התראיינתי... לא מאמין ששידרו את זה, אבל זאת הייתה חוויה. לגבי לינה - כמו שציינתי בהודעה הראשונה, ישנו במלון שרתון קריסטל סיטי שנמצא בארלינגטון, אבל המיקום שלו היה מצוין - ממולו יש תחנה של מטרו, ותוך 15-20 דקות נסיעה הגענו למול. אני חושב שזה עדיף ממלון במרכז וושינגטון שצריך ללכת ממנו חצי שעה ברגל... גם לוושינגטון קנינו מפה, אבל פה היא כבר הייתה פחות נחוצה.

הרשי:
אני רק אזכיר פה שלמי שמחפש אוכל כשר, בתוך ההרשי פארק יש דוכן של אוכל כשר סביר. לא חייבים לקנות כרטיס כניסה לפארק כדי להיכנס אליו - באים לשירות לקוחות, אומרים להם שרוצים רק להיכנס לדוכן, והם נותנים כניסה ל-45 דקות שלא עולה כסף (Shoppers Pass). הם כמובן לוקחים פרטים של כרטיס אשראי למקרה שמישהו מתכוון להישאר בפנים...

מפלי הניאגרה:
אני זוכר ששאלנו כמה זמן יקח לעבור לקנדה ולארה"ב. אנחנו נכנסנו לקנדה בסביבות 11:00 כשלא היה תור, וראינו תור ארוך מאוד לחזרה לארה"ב. כשאנחנו חזרנו, בסביבות 17:30, כבר לא היה תור.

אורלנדו:
באורלנדו היינו 9 ימים - שבתוכם 2 שבתות. בשבתות בחרנו להיות בבית מלון מול בית חב"ד כמו שהזכרתי מקודם, ובמשך השבוע שכרנו וילה ב-90$ ללילה. למרות שהמלון היה מצוין, אין פשוט מה להשוות בית מלון לוילה - הוילה הרבה יותר מרווחת והרבה יותר נוחה. כמו בבחירת בתי המלון, גם בבחירת הוילה חיפשתי אחת שתהיה עם המלצות, ובאמת היא לא אכזבה. למי שמעוניין, זה הלינק לוילה - http://www.villarenters.com/villas/central-florida-florida-v illa-to-rent-15730-sum.asp.
לגבי הפארקים של דיסני - חשוב מאוד ללכת עם תוכנית מסודרת, ועדיף ללכת עם תוכנית של ספרים או RideMax לדוגמא. לקחנו תוכנית ממדריך שנקרא Unofficial Guide, ובאמת, המקסימום שחיכינו בתור למתקן כלשהו היה חצי שעה, כשהיו מתקנים שאנשים עמדו אליהם בתור שעה וחצי ומעלה... אבל ההמלצה הכי טובה תהיה להגיע לפארק עם הפתיחה. ככה לא צריך לחכות בתור בכלל למתקנים הפופולריים, ובשאר הזמן ללכת למתקנים הפחות פופולריים. תוכנית טובה תתן את הטיפ הזה בתוכה. לצערי הצלחנו להגיע רק למגי'ק קינגדום ולאפקוט עם הפתיחה, ולשאר לא, מה שאילץ אותנו לוותר על חלק מהאטרקציות כדי לא להתייבש בתור הרבה זמן.

זהו בגדול... בהזדמנות זאת רציתי שוב להודות לכולם על כל העזרה בארגון הטיול! אין ספק שהכנה מראש עושה את הטיול למשהו הרבה יותר ברור ומוצלח.
יכול להיות שאני אעלה כמה תמונות מייצגות בימים הקרובים... נראה אם אני אמצא משהו מספיק מוצלח...

רועי.

[ריקי 5]

תודה על כל הסיפורים והטיפים