יפן. WOW
-
אשתי לא בהריון אבל היא מבקשת מלפפון במלח. דרך אגב, אשתי היא זו בלי האננס..
-
מצלמים ומצטלמים על הגשר
-
ועולים לכיוון יער הקופים. עליה לא קלילה , אבל לעומת אתמול נהנים מהנוף והמקום מתגמל. נכון, גם כאן אטרקציה תיירותית ידועה אבל איזה נחמד כאן
-
עוד שלושה…
-
יורדים ומחפשים את התחנה ליעד הבא שלנו. מגלים 2 דברים משמחים. אנחנו במרחק 10 מ מהתחנה והאוטובוס יגיע עוד 2 דקות. מגיע האוטובוס בכיוון הנגדי וחולף לידנו. האוטובוס שלנו מבושש ואנחנו מתחילים לחשוב שאולי אנחנו לא עומדים בצד הנכון. טוב , יש לנו שעה לנוח ולחכות לאוטובוס הבא. מתחרדנים לנו בשמש וכשמגיע האוטובוס אנחנו נוסעים אל ההמלצה הבאה
המלצה 3 - OTAGI NENBUTSU-JI
לאחרונה התחילו לדבר עליו, קצת קצת. תראו את התמונות ותבינו למה אני ממליץ. הבהרה, במקום יש משהו כמו 1200 פסלים כאלו.
-
-
משם 2 אוטובוסים לקינקקו-ג'י, מקדש הזהב. יפה מאוד, תיירותי מאוד, לא ניתן להיכנס למקדש ודי הולכים בסרט נע. ובכל זאת להיות בקיוטו ולא לבקר?
עובדה-לא ויתרנו…
-
בשלב זה מגיע השלב שאתה מתחיל להבין שקצת שבעת ממקדשים ואטרקציות. אני מציע – יאללה אוסקה.
אז ככה, אנחנו לא מתכוונים ממש לכבוש את אוסקה. הכוונה להיות שם מספר שעות כולל קצת בלילה. נשמע גחמת דני אופינית, נשמע כמו לסמן X ולספר שהייתי .
ולאחר כל הירידה על עצמי – זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר של הטיול, לדעת שנינו.
-
4 אחה"צ באוסקה,לאחר נסיעה של פחות מחצי שעה. כבר כשמגיעים למרכז מתרשמים מהבנינים הגבוהים.
-
אנחנו הולכים לדוטונברי, הרחוב הראשי של אוסקה ושם מוצאים בכל הבלאגן את מסעדת הסושי שהומלצה בקבוצה. סושי על מסוע ואתה בוחר צלחות בגוונים שונים ולפי זה משלם. אחרי שאשתי נהנית ואנחנו על בטן מלאה, מתחילים להסתובב ברחוב ובסביבתו
-
מגיעים לalice on Wednesday ואני לא עף על המקום כמו שציפיתי.חנות..
-
מרכז אוסקה מדליק לאללה, מלון הזוי,כל מיני חנויות הזויות, חנות של הכל ב-300 ין (עוד נדבר על חנויות 100ין כמו דאיסו..) וטיפוסים ססגוניים – אוירה נהדרת
-
בוק עמודי חשמל..
-
אחרי טעינת טלפונים ורגליים על עוגות נחמדות אנחנו מחכים שירד הערב. אנחנו חוזרים למרכז דוטונברי ומוכים במכת סנוורים.
ואו ואו ואו , ואואווויווה..
אנחנו הולכים עם לסת שמוטה. לא זה לא אמיתי.
איזה עוצמות, איזה יום העצמאות ברחוב, כמה אנשים ,איזה שלטים משוגעים.
פסגת הטיול.
*
(הערה – כל האמור קורה לפני שחווינו את האורות של שינג'וקו. מצד שני חווית שינג'וקו, נהדרת כפי שהיתה לנו, לא היתה בעוצמה של דוטונברי, אוסקה! ההסבר שלי הוא שדוטונברי רחוב מאוד מרוכז ומאוד לא גדול. שינג'וקו, אליו נגיע מחר לא פחות מואר אבל על שטח יותר גדול כך שלנו האפקט היה נהדר אבל פחות)
-
-
חזרה לקיוטו. חצי שעה בעמידה. קצת פוסל את הרעיון של לינה באוסקה העסיסית והזולה יותר למעונינים לתור את קיוטו.
מחר כנראה הנסיעה האחרונה שלנו – מצלמים את התור היפני הידוע והסמרטפונים ברכבת..
תמונת המספרים גם מספרת על איך מסתדר תור יפני…
היפני עם השלט, תפקידו בעולם זה להראות איפה קצה התור (הקופה בקומה ראשונה, כשהוא מתארך הוא ממשיך למדרגות אל הקומה השניה...)
-
20.4
היום הכוונה היתה לסחוט את הפאס עד תומו ולהגיע להאקונה. בהחלטה של רגע מתייעץ עם זוגתי ומחליטים שפחות ריצות ועוד יום בטוקיו. טוקיו היר ווי קאם! (האקונה-נבוא בפעם הבאה-מבטיחים)
כיוון שאנחנו רעננים, הולכים רבע שעה למלון, מאכסנים את תיק הגב, ורואים שהטרולי הגיע, הכרטיס שלי הגיע והחשוב מכל – חבילת היוניקלו הגיעה .הוריי!
פרק 3 בסאגת יוניקלו - סיגלית פותחת את החבילה. בתוכה 2 מעילים לחברות אך אבוי – המידות קטנות. פדיחה להביא מתנה שלא מתאימה..
פרק 3א – הולכים חזרה לתחנת טוקיו, מוצאים סניף של בית המקדש וממש בלי להתווכח מקבלים 12000 ינים במזומן תמורת המעילים. ניסינו..
-
אנחנו עולים על קו היאמנוטה של JR ומצפינים לשכונה שעל פי רוב לא מגיעים אליה,יאנאקה.
עוצרים למסעדת ראמן. מזמין מרק שומשום עם נודלס וממש מלקק את האצבעות. שלמות, ממש שלמות. בתמונה – מרקים ועובדת שרצה לנקות לאשתי את החולצה…
-
בכתבה שקראתי שכונת יאנאקה נקראה שכונת החתולים.
הנה הבלוג, מומלץ למתקדמים-
http://memoriesofgaijin.blogspot.co.il/2016/04/yanaka-tokyo. html
התיאור היה מדליק והתמונות מעוררות תיאבון. שנינו שרופים קשות על חתולים ולא אנחנו נהיה אלו שיוותרו. בכל זאת חששות, איך נדע איפה להסתובב, איך נדע לזהות את החנויות. לא יודע איך אבל מצאנו את עצמנו ברחוב שוק עם מספר חנויות שמוטיב החתולים היה מאוד מרכזי. ברחבי יפן ראינו מאות פסלוני חתולים, אבל רובם היו מהזן המצועצע והתיירותי שפחות עניין אותנו.
-
חובבי החתולים היכונו - שורו הביטו וראו מה צילמתי בחנות שכולה חתולים
הלא חובבי, במטותא עיברו לפוסט הבא, כעת החובבי חוגגים!
את 3 הנגנים הבאנו הביתה
את החתול העגול הגדול עד היום אנחנו מצטערים שלא הבאנו. עיזבו המחיר, לא ידענו איך אנחנו מסתובבים עם אבן של 20ק”ג..
