נפאל - למי שיש מחלת גבהים
-
היי, אני בד”כ סובל מאוד בגבהים (טיילתי בעיקר בדרום אמריקה)
אני מאוד רוצה לבקר בנפאל ובמיוחד באנפורנה
איזה מסלול כדאי לי לעשות (מחפש מסלול קליל אין בעיה של כסף) ?
האם ניתן לשכור בלוני חמצן
תודה
מני
-
הי מני
אני לא חושב שיש דבר כזה “בד”כ סובל ממחלת גבהים” אלא אם מישהו מוסמך בדק אותך ונתן לך תעודה כזו.
הבן הגדול שלי סבל מאוד בפרו בעבר וגם בטורקיה בקצ’קר בגבהים של פחות מ4000 מטר וכבר היינו בטוחים ש”יש לו בעיה בגבהים” כאשר למעשה הבעיה הייתה שבעבר לא ידענו לעשות הסתגלות לגובה כמו שצריך.
אחרי שהיינו באוורסט ביחד כמעט שבועיים מעל 4600 מטר כולל מספר טיפוסים אל מעל 5500 מטר, אנחנו יודעים שאין לו בעיה.
מצד שני גם אנשים “בלי בעיה בגבהים” מהעבר לא מבוטחים לגבי העתיד ותמיד צריך לעשות הסתגלות לגובה כאשר מגיעים מגובה של ישראל.
תאי מנהל הפורום הציע לי בעבר כשטסתי ללדאק הגבוה לקנות מיכלי חמצן ל”הסנפה” בבתי מרקחת בלדאק אבל אני בטוח שניתן למצוא כאלו גם בארץ.
זה לגמרי לגיטימי לחשוש ולהיזהר ואסור לזלזל בסכנות של הגובה כך שאם אתה רוצה “טרק נמוך” עם נופי הימאליה/אנאפורנה אז גם ניתן להמליץ לך.
בכל מקרה אם אתה מחפש יותר חוויה של הרים ופחות של “תרבות נפאלית” וכפרים (אפשר את שניהם כמובן) אז כנראה שתצטרך לעבור/להגיע את גובה ה-3500 מטר שגם הוא כבר “מסוכן” אבל הרבה פחות מ5000 מטר.
יש מספר טרקים “נמוכים” ויפים באיזור האנאפורנה וכדאי שתגדיר מספר ימים לטרק, מה אתה מחפש והאם אתה רוצה טרק עצמאי לגמרי או שמוכן להיעזר בשירותי מדריך פורטר או שניהם
-
תודה רבה על התגובה המפורטת.
אני דווקא מעוניין גם לחוות את התרבות הנפאלית וגם לטייל בטרקים נמוכים
חווית ההרים לא חשובה לי כיוון שאני כבר לא בכושר
מחפש משהו קליל לחוויה טובה בנפאל
יש לי בסך הכל כ 20 יום לכל הטיול בנפאל
-
אנאפורנה נמצא בגובה, והוא גם ממש לא טרק קליל במיוחד למי שממש לא בכושר.
הסף למחלת גבהים נמצא סביב ה 3500 מטר אבל זה לא מדע מדויק ומשתנה מאדם לאדם.
היתרון במחלת גבהים שיש תרופה מאוד פשוטה בדרך כלל, לרדת.
החיסרון הוא שתצטרך לעשות את כל הטרק בחזרה…
לבלוני חמצן אין משמעות בטרק, הם יכולים להיות פתרון נקודתי אם עושים איזה טיול יומי לפסגה גבוהה.
למי שסבל בעבר ממחת גבהים, יש סיכוי גבוה לסבול שוב.
זאת בהנחה כמובן שההתאקלמות נעשתה כראוי ולכן לא מדובר על היערכות פחות נכונה אלא על משהו פיזיולוגי.
יחד עם זאת, בהחלט יכול להיות שהיום כבר לא תסבול כי הגוף משתנה.
אגב, מעל גיל 50 מסיבה שעדיין לא ברורה בדיוק, הסיכוי לחטוף מחלת גבהים הוא נמוך יותר.
לגבי תרבות נפאלית, לך לקטמנדו, תצא מהטאמל, ותראה כמה תרבות נפאלית שאתה רק רוצה. המשוואה כפרים=תרבות ממש לא נכונה.
-
20 יום לנפאל גם כברוטו הם בהחלט תקופה יפה.
תקרא קצת (הרבה) על הטרק הנמוך הזה מהשנה האחרונה ותגיד אם מעניין אותך ואז אוכל לעזור לך בהמשך.
אם אתה רוצה משהוא יותר תיירותי אבל בהחלט יפיפה אז גם אפשר לכוון אותך ל-ABC ו/או פון היל ו/או שילוב עם הטרק שלמעלה.
יש גם אופציות “נמוכות” אחרות באיזור האנאפורנה………….
אם בכל זאת חפצה נפשך לעשות את ה”סובב” שהוא יותר גבוה בשלושה ימים ממנו בערך סה”כ, אז יש לך סיכויים לא קטנים לעשות אותו עם תכנון הסתגלות זהירה.
אני ממש לא מומחה לתרבות נפאלית ולכן שמתי את המושג במרכאות, מה גם שהנפאלים מורכבים משבטים שונים, מפליטים טיבטים מאנשי הר ואנשי מישור ועוד חלוקות ותתי חלוקות. כך שלדעתי אין מאפיין נפאלי מייצג. בכל מקרה התכוונתי לאנשים בעיקר מחוץ לערים ולאורח חייהם גם אם אין אחד כזה שמייצג את כולם.
-
סיכוי נמוך יותר או לא סיכוי נמוך, אדמונד הילארי, האדם הראשון על האוורסט, היה נוסע הרבה לנפאל בעקבות מפעלי הצדקה שלו שם וכמה פעמים חטף מחלת גבהים בגילאים מבוגרים, כולל מחלת גבהים בגובה של פחות מ-3000 שהצריכה פינוי אווירי בגיל 81. זה תמיד יכול לקרות, וצריך להיות מוכנים ולתכנן את הטרק היטב לצורך הסתגלות, להיות מודעים לתסמינים ובמקום להתעקש לרדת בגובה כשהתסמינים לא חולפים – כל זה מגן עליך יותר טוב מבלוני חמצן.
-
אותי זה מעניין הטרק הנמוך הזה.…
ובעיקר תחילתו - המארדי הימל. אני לא מצליחה להבין האם עוברים במהלכו בין כפרים כמו בשאר הטרקים בנפאל או שעוברים מבקתת מטיילים אחת לשנייה? נפגשים עם מקומיים בדרך או רק בירידה ל sidhing ?
-
ברוב העליה למארדי הימאל אין כפרים אמיתיים
זה טרק ״חדש״ שהולך על קו פרשת המיים שלא מתאים לכפרים. נבנו גסטהאוסים עבור המטרקים בנקודות בדרך אבל אלו לא כפרים.
כמו שכתבת אפשר לרדת דרך כפרים
בין מארדי הימאל לקוהפרה יש שני כפרים ובסוף קוהפרה יש כפר ״אמיתי״ כמו לפני 30 שנה בשם נארצ׳אנג.
יש כפרים אמיתים גם על המסלול של מוהרי עליו וויתרנו הפעם.
