גדנסק, כל המרבה הרי זה משובח
-
יום ראשון, יום של תרבות ואוכל טוביום 2: ראשון 10/6
יום ראשון התחיל בשעה נעימה יותר אחרי שינה ארוכה. מלאי מרץ יצאנו ליעד הראשון של היום: המוזיאון הימי.
התלבטתי מאד בבחירת המוזיאון. מוזיאון מלחמת העולם השניה נראה לי מעניין מאד והילדון גם הוא הביע עניין (בגלל העניין שיש לו בעיצוב, והתמונות שראה משם נראו מרשימות). אבל ממש לא ידעתי אם המקום יתאים לילד בן 10. התייעצתי עם אדם קורן, ישראלי שחי בורשה ומדריך טיולים בפולין, והוא הוריד אותי מהרעיון הזה.
האופציה הבאה שנשקלה היתה מרכז סולידריות. אמנם קראתי פה בלמטייל סיפור אחד שהמליץ על המרכז גם לילדים אבל לא הרגשתי בטוחה שזה באמת יהיה טוב.
חשבתי על מוזיאון המדע אבל הילדון שלי ציין, בצדק, שזה לא ייחודי לעיר ולמה ללכת דווקא לשם בטיול כזה קצר.
על המוזיאון הימי אפילו לא חשבתי אבל אז גיליתי את הפוסט של ינינה "גדנסק עם ילדים" בבלוג שלה, שם היא המליצה עליו מאד. הצקתי לינינה בעוד כמה שאלות על המקום (תודה על הסבלנות!) וכך נפל הפור.
למוזיאון הימי יש מספר חלקים ואתר אינטרנט עמוס במידע, ולפיו בחרתי את החלקים שהם המעניינים ביותר בעיני: בחרתי שתי תערוכות אינטראקטיביות, את המנוף ואת הספינה סולדק. הביקור באחת התערוכות האינטראקטיביות נערך בשעות קבועות מראש ומספר הכרטיסים מוגבל. לא הצלחתי לרכוש כרטיסים מראש דרך האתר (הוא קפץ לפולנית בשלב הרכישה והוא לא עבד עם כרום והיו עוד בעיות). זה די הדאיג אותי, בכל זאת יום ראשון אמור להיות עמוס למקומות שפונים לקהל משפחות, אבל לפחות במועד בו אנחנו ביקרנו זו היתה צריכה להיות אחרונת הדאגות שלי, ותיכף תראו למה.
המוזיאון היה הצלחה גדולה. התחלנו בתערוכה בשם "ספינות-התשוקה שלנו" (כניסה חינם ואין מגבלת שעות). התערוכה עסקה בבניית ספינות במספנות של גדנסק. לכאורה לא הנושא הכי מושך אבל היה מעניין מאד ולמדנו דברים חדשים. בתערוכה הזו היינו לגמרי לבד. רק אנחנו ושתי המדריכות, שלא ידעו לענות על אף שאלה ששאלתי.
המשכנו בתערוכה אינטראקטיבית המיועדת לילדים בשם "אנשים-ספינות-נמלים", שם היתה רק עוד משפחה אחת מלבדנו. בתערוכה השטנו סירות, הפעלנו מנופים, למדנו על שיטות עבודה בנמלים. הילדון אפילו גלש בפיר חילוץ מספינה. שנינו נהנינו מאד.
החלטנו לעשות הפסקה לפני שנמשיך למנוף. שוטטנו במדרחוב Pinwa שמסתיים בבניין הארסנל שמשמש היום כקולג' לאומנות או משהו דומה. בפעם שעברה ראינו פה תערוכת אומנות נפלאה וקיוויתי שגם הפעם, אבל הפעם היה סגור. התפנקנו בגלידה ב Palce Lizać Lodziarnia-Kawiarnia ב Pinwa 13, פינת רחוב Lektykarska. לקחנו מהמנות שבתפריט ולא גלידה בגביע. הן התגלו כעצומות בגודלן. מנה אחת תספיק לשני אנשים בקלילות. לא יכולנו להתקרב יותר לגלידה אחרי הכמות שאכלנו שם...
-
-
ענת!
רק בטיסת חזור הבנתי שהינו יחד בעיר בסופ”ש הזה ולא נפגשנו!
איזה יופי שהתחלת לספר, הרבה מקומות שבכלל לא הגענו אליהם,
עיר מהממת, נעימה ומלאה חן.
ממשיכה לעקוב,
ליליה
-
אותי עניין החיבור בין העיר הזאת והאופי שלה – למספנות ולעובדה שהבשורה יצאה ממנה בהנהגת לך ולנסה כמובן.
האם המקום תרם תרומה או שמא ולנסה היה ולנסה גם אילו פעל מעיר אחרת?
ואם כבר ולנסה – גם הוא עצמו נושא את החיבור בין טוב לרע. בעודו מנהיג עובדים ומנהיג לחופש, הוא הביע דעות חשוכות מאוד נגד הקהילה הגאה. ברור שבהקשר שלו ההיסטוריה תזכור את תרומתו המכרעת להשתחרורתה של פולין מעולה של ברית המועצות.
ולאחר הגיגים אלה, ממתינים כאן בסבלנות להמשך.
שמוליק
-
ענת שבת שלום,
קראתי בלגימה אחת את סיכום הטיול שלך.
בעוד שבועיים בגדנסק ובסופוט עם בת 16.
נהיה 3 ימים ואז ניסע לורשה
האם הייתם לבסוף במרכז הסולידריות? מוזיאון הענבר?
האם בפעם הקודמת היתם בסופוט?בטירת מאלבורק?
המלצות, טיפים יתקבלו בברכה
תודה,
שלומית
-
מאוד אהבתי דווקא את מילותייך על צילוםזה נכון מאוד, וחכם. צילום עדיין מעניין אותי, אבל כיום לא נעשה לשם “תראו שהייתי פה”, אין אלבומים יותר (כבר שנים רבות), אלא רק כשמצאתי איזו זווית מעניינת, צילום אומנותי יותר בשביל עצמי. בהרבה מהאתרים הכי מפורסמים אין לי תמונות. נראה לי בנאלי מדי. וידאו בכלל מוקצה כי הוא לוקח את כל תשומת הלב מהחוויה עצמה אפילו עוד יותר.
-
היי ענת,
סוף סוף הגעתי.
איזה כיף שעודדתי אותך לספר.
אני מאוד רוצה להגיע לגדנסק, ועובדת קשה על בן זוגי כדי שיאות. הוא עבד פעמיים בקרקוב, ואז טס לפולין, אך אינו רואה בה יעד לטיול.
לגבי הצילומים- בעייני זו דרך לשמר חוויות. לאחרונה כמעט וויתרתי על המצלמה, כי בנייד הרבה יותר פשוט ונוח לצלם, והמצלמה בו הרבה יותר טובה מאשר בניידים הקודמים.
שאלת תם- מה זה טייגר, שהילדון כה אוהב?
נילי
-
גם לי,פולין ממש במגירות העליונות.ולא משנה לאיזה תקופה.
מזל שיש יעדי טיסה רבים,אפשר לבחור.
גדנסק,ממש בתכנון,אולי באמת באביב הפורח.
וכן...לספר,תמונות..זה עוזר מאוד.
-
סליחה שנטשתי אתכם פה באמצע סיכום של טיול כל כך קצר
לשלומית:
אני לא בבית ולא יכולה להמשיך ברגע זה אבל אני אתייחס לשאלות שלך בקצרה –
לא הייתי במרכז סולידריות כי זה היה נראה לי לא מאד מתאים לילד שלי. גיל 16 זה סיפור אחר לגמרי, ייתכן שכבר כן מתאים. לי אישית זה היה נראה מעניין. להבדיל, מוזיאון הענבר נראה לי משעמם באופן כללי (אולי טעיתי, זו היתה ההערכה שלי. אני גם לא אהבתי את תכשיטי הענבר שראיתי בחנויות – לא הטעם שלי).
בטיול הקודם היינו גם בסופוט וגם במאלבורק ואני מאד ממליצה אם יש זמן.
בסופוט היינו כמה שעות אחר הצהריים, נחמד שם מאד, בעיקר במזג אויר נעים. הלכנו על הרציף הארוך, טיילנו במדרחוב, ישבנו בבית קפה. מקום של נופש כזה. היה שוקק, אומני רחוב למיניהם. כייף.
מאלבורק מאד מרשימה ומעניינת. הלכנו עם אודיוגייד, הסיור מאד מסודר בעזרתו. אמא שלי והבן שלי התעייפו אחרי שסיימנו חלק אחד, אולי שעה וחצי, ואולי יום אחד אני אחזור לשם להשלמות.
-
כבש – אני תמיד שואפת לעשות אלבום אבל פשוט לא מגיעה לזה. אם אני כבר עושה אלבום, אנחנו כן מעלעלים בו לפעמים. אבל באמת אני עושה את זה בטיולים מיוחדים כמו סין. תמונות מסופ”ש קצרצר בגדנסק ייכנסו לכל היותר לאלבום “שוטף” שפעם בכמה שנים אני מחליטה לעשות.. זה עם התמונות מיומולדת ופורים ואיזה טיול בארץ ודברים כאלה. שם מתאים לי לשלב כמה תמונות מטיול כזה.
אז אני כן מצלמת, ולא אומנותי (אני לא חושבת שניחנתי בכשרון ואין לי גם זמן למשחקי פוטושופ אחרי) אבל מעט מזכרות, זה כן.
אני מניחה שזה תהליך. לגדנסק עדיין סחבתי את המצלמה ולא רק את הטלפון אבל חלק מהזמן היא נותרה בכספת בחדר.
נילי – כייף שבאת בתור ראשונת המעודדות (נדמה לי שהיית ראשונה). עכשיו תעודדי אותי לסיים
טייגר זו חנות של כל מיני דברים שימושיים מעוצבים (רובם מאד זולים), קצת ציוד אומנות לא מקצועי אבל נחמד. אפשר להתרשם קצת מהאתר שלהם, הוא לא מאד אינפורמטיבי אבל יש כמה תמונות
אמה – כדאי בהחלט! לא רק באביב, אבל במזג אויר טוב רצוי מאד.
שמוליק – השארתי אותך אחרון כי איתגרת אותי עם נושא דיון מורכב שאין לי הרבה מה לתרום לו, אבל השאלות שהעלית באמת מעניינות. מניחה שאת התשובות להן לא מוצאים דווקא בפולין, בטח לא תחת הממשלה הנוכחית שכפי הנראה לא מעודדת חשיבה מחוץ לשטאנץ.
-
ליליה כמעט פספסתי אותך – שזה היה חוזר על הפספוס של פגישה אפשרית שלנו בגדנסק
מעניין אותי לשמוע מה אתם עשיתם שם. זו באמת עיר מקסימה עם מגוון מקומות לבקר.
-
יום ראשון, יום של תרבות ואוכל טוב - המשךנטשתי אתכם אחרי הגלידה הענקית שאכלנו ביום ראשון. אז ממשיכה:
חזרנו לקרבת הנהר לביקור במנוף (שהיה מעניין, אבל ציפיתי ליותר) ואז חצינו את הנהר במעבורת קטנה שהמוזיאון מנהל, כדי להגיע לספינת הקיטור Soldek. הספינה נבנתה לפני הרבה שנים במספנה בגדאנסק וניתן לבקר בה כחלק מהמוזיאון הימי. הביקור הזה היה מעניין עבורי – הייתי בספינות צבאיות ובספינות נוסעים (אפילו חציתי את התעלה האנגלית ברחפת אי אז בסוף שנות ה-80!) אבל לא בספינת משא כזו. זה לא שיש המון מה לראות אבל רואים את איזור המטען, התנורים הענקיים של הקיטור, חדרי מגורים ואיזור המחייה של הצוות ושל הקצינים, הסיפון, החרטום והירכתיים. עם קצת דמיון אפשר לראות את החיים בספינה. אהבנו.
-
התייחסתי בצורה מאד תמציתית למנוף, אבל בכל זאת עוד כמה מילים עליו.
זה קצת בלתי נתפס אבל אפשר לנחש כשרואים את הגלגלים הגדולים, שמה שהניע אותם (וכך הפעיל את המנוף) היו אנשים שהלכו (אולי רצו) בתוך הגלגלים האלה.
רואים שבפנים יש להם מדרגות קטנות כך שלא היה צריך להיות לוליין כדי לעשות אה זה.
כן היה צריך כושר. זה היה חדר הכושר של ימי הביניים, מעניין כמה שילמו על מנוי שם
כשעולים במבנה המנוף בדרך למעלה יש תצוגה קטנה על העבודה בימים ההם. לא התעכבנו כי רצינו לראות אותה בדרך חזרה למטה ואז התברר שלא יורדים באותו צד. אז קחו בחשבון ואל תרוצו כמונו.
-
-
קיוויתי לנוח מעט בצהריים אבל ב-3 יש לנו תוכנית ולא נשאר הרבה זמן. הסתפקנו בפיצה לצהריים והזדרזנו ליעד הבא: התיאטרון השקספירי של גדנסק. מצאתי את התיאטרון הזה די במקרה בחפירות שלי בטריפ אדוויזר. קראתי והמקום היה נשמע לי מעניין, במיוחד לחובבי אדריכלות מיוחדת. היו מעט המלצות אבל הן היו נלהבות וחשבתי לעצמי שזה שווה הימור. כמה גרוע זה יכול להיות? הזמנתי סיור מודרך (שזו הדרך היחידה לבקר שם, אם לא הולכים להצגה כמובן). כשהגענו חיכתה לנו הפתעה נהדרת: אנחנו הלקוחות היחידים של הסיור באנגלית. זה איפשר לי לתרגם כמעט הכל לעברית בלי לחץ ובכלל יצר אווירה כייפית בסיור.
הסיור התחיל עם הסיפור ההיסטורי של המקום. התחלנו ליד ציור שמתאר את המקום במאה ה-17 ואח"כ עברנו לדגם של התיאטרון בימים ההם. המדריך שופע הידע הסביר על התיאטרון האליזבטני, איך הוא הגיע לגדנסק ועל קורותיו בעיר. היו גם אנקדוטות: על אורך ההצגות, על ההגיינה. לא אספיילר אתכם, אחרת איך תצחקו שם? רק אמליץ בחום לבקר.
גולת הכותרת היא, כמובן, האולם עצמו. האולם המשוכלל שנחנך לפני שנים ספורות הוא בעצם אולם "3 ב-1".
כשנכנסים רואים במת תיאטרון רגילה (למדנו שהיא מכונה במה איטלקית). מולה שורות של כסאות לקהל ומסביב סביב 3 גלריות שגם שם יושב קהל.
אבל אם רוצים להציג הצגה שיקספירית, צריך במה של תיאטרון אליזבטני. זו במה שנכנסת לתוך איזור הקהל (הקהל מקיף אותה מ-3 כיוונים), ויש לה תפאורה קבועה של חזית בית עם מרפסת. כדי להגיע לזה, תוך שעתיים האולם הופך את עורו. חצי מהמושבים מתקפלים ונעלמים למקומות אחסון יעודיים מתחת לגלריות, פלטות מתרוממות, קיר אחורי נשלף מהצד ואנחנו מקבלים במה שנמצאת "בתוך האולם" ומאחוריה קיר של בית עם מרפסת. אם רוצים לחוש את האווירה של הימים ההם, כשהתיאטרון היה ללא גג ע"מ שייכנס אור מבחוץ, הגג של התיאטרון החדש והמודרני הזה נפתח. אבל אם צפוי גשם מערכת ממוחשבת סוגרת אותו חזרה באופן אוטומטי, אל תדאגו.
אמרנו 3 ב-1, אז גם במה מרכזית היא אופציה כאן, ע"י הרמת של חלק מהפלטות, כך שנשאר איזור לקהל גם בצד האחורי של הבמה.יש עוד כמה הפתעות עיצוביות אדריכליות בבניין המרשים הזה, אני אשאיר לכם לגלות משהו שם.
התיאטרון נבנה בשטח שבו היה ממוקם גם התיאטרון המקורי שאת הדגם שלו ראינו, אבל בין לבין היה שם בית הכנסת הגדול של גדנסק. ע"פ המדריך שלנו, הקהילה היהודית מכרה את בית הכנסת ב 1939 לנאצים, ע"מ לממן בין השאר את הקינדרטרנספורט. הנאצים הרסו את הבניין מאוחר יותר. כדי לזכור את בית הכנסת מסומן קו המתאר שלו באבני ריצוף שחורות על המדרכה והכביש ליד התיאטרון.
הביקור בתיאטרון היה מבחינת שנינו גולת הכותרת של הביקור בגדנסק. היה מרתק, נהנינו במידה שאני לא יודעת איך להעביר בכתיבה. פשוט תלכו גם. אני מקווה שהמדריך שלכם יהיה מעולה כמו זה שאנחנו פגשנו (שלצערי אני לא זוכרת את שמו). חוץ מלספר לנו על התיאטרון ועל ההיסטוריה שלו דיברנו על ישראל (הוא מאד רוצה לבקר פה), על האירוויזיון (הוא הצביע לנטע!), על טיסות מוזלות (גדנסק היא מוקד של טיסות מוזלות ומוצפת תיירים נורבגים. לתשומת לב מי שרוצה לטוס בזול לנורבגיה דרך גדנסק). כנראה שהיה לנו מזל להיות בקבוצה פרטית שכזו, אבל כל עוד יהיו מעט ביקורות על המקום בטריפ אדוויזר, גם לכם יש סיכוי.
-
מצורפות שתי תמונות של התיאטרון
בתמונה השלישית בניין שאהבתי שנמצא מולו. הבניין הזה בעצם צמוד לחומת העיר (שנראית מימינו).
עוד אנקדוטה ששמענו מהמדריך מסבירה למה החומה במקומות שרואים אותה היא נמוכה כל כך. הוא הסביר שפני הקרקע בגדנסק גבהו ב (אם אני זוכרת נכון) 8 מטר. הוא הסביר למה אבל שכחתי. אולי כל ההריסות מהמלחמה? סתם מנחשת כי אני לא זוכרת.. אבל זה באמת פתר לי את התעלומה מה זאת החומה הנמוכה שנראתה בכמה מקומות..
-
יום ראשון - שלב האוכל הטוב (ובסוף חוזרים הביתה)הזנחתי אתכם שבוע שלם, אני אנסה לשים גז ולסיים את המעט שנותר..
מהתיאטרון שבנו למנוחה במלון. יצאנו משם רק הרבה יותר מאוחר, לארוחת ערב. שוב בחרתי במסעדה ע"פ טריפ אדוויזר, אבל לא רק בשל ציוניה הגבוהים אלא גם בשל מיקומה בסמוך למוזיאון מלחמת העולם השניה. המוזיאון כבר סגור בשעה זו, ובין כה לא התכוונו לבקר, אבל רציתי להתרשם מהבניין מבחוץ.
הלכנו ברגל לאורך הנהר. כבר צעדנו לאורך הטיילת הזו מספר פעמים אבל זה תמיד נעים מאד. הפעם המשכנו מעט יותר צפונה, למוזיאון. הבניין הוא באמת עבודה אדריכלית מרשימה מאד. אני חושבת שעוד אשוב לכאן לביקור בפנים, ובהזדמנות ההיא אני בטח אעמיק להבין את הרעיונות של האדריכל שבחר בעיצוב הזה.
מכאן שמנו פעמינו למסעדה שהיתה, כאמור, בסמוך. המסעדה נקראה Corezze והיא היתה הצלחה כבירה! אכלנו אוכל מעולה ובמחירים מפתים ביותר. המלצר לא היה מאד נחמד בהתחלה אבל אחרי שהילדון הזמין טרטר למנה ראשונה וסטייק פילה מדיום-רייר לעיקרית, הוא התחיל להעריך אותנו יותר ויחסו השתפר מאד... אני אכלתי מנת ברווז ולקינוח חלקנו עוגה שהגיעה בכמות כל כך נדיבה, ש(לצערנו) לא הצלחנו לסיים אותה.
בדרך חזרה נהנינו מהעיר בשעות החשיכה – היא תוססת ויפה מאד בערב. באופן ספונטני (עם לחץ "מתון" של הילדון) עלינו שוב לגלגל הענק. תפסנו אותו בסיבוב האחרון של היום וקיבלנו 5 סיבובים ברציפות, חשבתי שזה לא ייגמר לעולם
זהו – לא נשאר עוד הרבה מהחופשה הזו. הטיסה חזרה היא ביום שני בשעה 14:30, כך שב 12:00 כבר יצאנו מהמלון. המוזיאונים סגורים בימי שני, ואין באמת הרבה מה לעשות בזמן הקצר הזה בבוקר. עשינו עוד סיבוב קצר במדרחוב הנעים וסיבוב נוסף בקניון פורום וכבר הגיע הזמן לצאת הביתה.
לא הספקנו בביקור הזה בכלל לצאת ממרכז העיר. את מרכז סופוט ראינו בביקור הקודם, אבל יש לי ברשימה עוד כמה וכמה מקומות. כמו שכתבתי כבר בהתחלה, לא שבעתי מגדנסק. יש בהחלט סיכוי שאשוב.
-
נספח: מעט המלצות מהטיול הקודם בגדנסקכפי שכבר הזכרתי, זה היה הביקור השני בגדנסק. היינו שם במסגרת טיול של שבוע בצפון פולין בקיץ לפני שנתיים. עוד לא היו אז טיסות ישירות לגדנסק ושילבנו מספר ימים בורשה עם יומיים בגדנסק (ועוד יום בטורון באמצע – עיירה יפה ומומלצת גם).
היינו עם אוטו אבל לרוב המקומות קל להגיע גם בתחב”צ, ובוודאי באובר.
סופוט היא “עיר אחות”, חלק מהטרייסיטי של גדנסק. סופוט, או לפחות המרכז שלה, משדרת אווירת נופש. הילדון מאד אהב את מזח העץ הארוך בעולם (או לפחות ככה טוענים הפולנים). הבית המשוגע בלב המדרחוב השאיר גם הוא רושם נחמד.
עוד קודם בדרך לסופוט ביקרנו בקתדרלה של אוליבה ושמענו קונצרט עוגב. למיטב זכרוני (אבל בכל מקרה צריך לבדוק מידע עדכני) הקונצרט מתקיים כל יום. כניסה חופשית.
-
בבוקר האחרון ביקרנו (או אפשר לומר “דגמנו” כי זה היה ביקור קצר) עוד 2 מאתריה של גדנסק, לשניהם משמעויות היסטוריות.
לא היינו במרכז סולידריות אבל הלכנו לראות את המקום מבחוץ. יש שם אנדרטה מאד מרשימה, וגם תחושה שזה מקום שבו התחילה היסטוריה.
המקום השני הוא יפה, אבל גם שם התחילה היסטוריה ושם היא היסטוריה עצובה. מדובר בווסטרפלט, שם נורתה הירייה הראשונה של מלחמת העולם השניה.
ביקרנו במגדלור. תוך כדי עלייה יש תצוגה המתייחסת לאירועים בפרוץ מלחמת העולם השנייה, וגם סתם תערוכה של צילומי מגדלורים מהעולם (אולי היא היתה זמנית, אני לא יודעת).
לא הייתי נוסעת לשם במיוחד אם לא היה לי אוטו, אבל אם אתם שם עם אוטו, אפשר לקפוץ.
זהו עכשיו באמת תם ונשלם סיפור גדנסק. עד לפעם הבאה. תודה שהייתם איתי ומקווה שנהניתם!
-
ענתנת, באת לי בזמן…
אהיה בגדנסק עם הבת שלי (27) 17-21/8/18.
גם אני אחרי החוק אמרתי שלא אחזור לשם והנה לפני שבועיים חזרתי מקרקוב ועכשיו מתכננת את גדנסק, זה עדין לא בא בקלות ..
מחפשת יעד לחופשה לפני הקריסמס והנה ענת באה עם וורצלב….
בינתיים כמה שאלות על גדנסק:
- *הקניון החדש, מה שמו ומה כתובתו, כי אנחנו לא נוותר על קניות… לשמחתנו אין לנו יום ראשון , בקרקוב גילנו את החוק הזה בדרך הקשה.. וזה יחמיר בעתיד
.. - *חנות האומנות, אפשר את שמה וכתובתה?
*מתלבטת בין מלון ליד המרינה למלון בעיר העתיקה, יש לי הזמנה לשניהם, אנחנו נוטות לכיוון המרינה. מה דעתך בהתייחסות לאזור?
*האם במסגרת 3 ימים נטו בעיר יש לי זמן להגיע גם לסופוט ?
*על מה “אסור” לוותר?
*מה ההתניידות המומלצת? חשמלית או מוניות?
- *הקניון החדש, מה שמו ומה כתובתו, כי אנחנו לא נוותר על קניות… לשמחתנו אין לנו יום ראשון , בקרקוב גילנו את החוק הזה בדרך הקשה.. וזה יחמיר בעתיד
