כשנוכריה פוגשת פאפינים בסקוטלנד המקסימה
-
הי שירלי
מקסים מקסים !!
גם סקוטלנד וגם הכתיבה שלך וגם סאבטקסט איתנו
פשוט מושלם !
הייתי בסקוטלנד בגיל 10 כחלק משנה שגרנו באנגליה ומאז חולמת לשוב...
מקוה שיקרה מתישהוא
כמובן ששומרת את השרשור
-
שירלייייי,
ידעתי בדיוק מתי להשלים את הקריאה...ביום שאתם פוגשים את הבלגים ומשוחחים על האירוויזיון
המפגשים הללו נעימים ומהנים כל פעם מחדש
ואיזה כיייף שאתם הישראלים הראשונים שהבלגים זכו לפגוש בטוח שעשיתם יח"צ מצויינים למדינה שלנו 
התמונות שלך מטירת אינברארי הזכירו לי את אחד הימים המהנים בטיול שלנו לסקוטלנד
ובכלל התמונות מראות את יופיה של סקוטלנד צחקתי בקול כששמך נשמע ברחבי טרמינל 1
הפאפינים... איזה כייף שזכית לצפות בהם מקרוב
ולגבי הנהיגה הפוך... כשחוזרים לארץ בימים הראשונים מתבלבלים בין כפתור האיתות לכפתור מגבים ומושכים את החגורה מהצד הנגדי
נהנה כאן מאווווד
רובי
-
מנצלת המתנה מפרכת בשדה התעופה בסופיה לצמצום פערי קריאה של שפע סיפורי הקיץ והזמן עובר איתך כה בנעימים.
התמונות פשוט מרהיבות, איזה אור נפלא, והתיאור מעורר חשק לקנות מיד כרטיס המשך.אחזור להמשך נחמה עם הפאפינים שלך בארץ.
-
שירלי!!!
כל כך כיף עם שלושתכם! אני מרגישה חוויה מתקנת לסקוטלנד שלי…. עוד יסופר יום אחד הסיפור, אולי כשאחזור ויהיו לי תמונות טריות… מתחילה לגלגל בראש אפשרות של נהיגה הפוכה… הפאפינים שלך הרגו אותי בזמן אמת, מחכה להם כאן.
רבקה
-
שירלי היקרה ערב טוב
אני ממשיכה להנות מהטיול שלך עד כדי שאולי אעשה חוויה מתקנת לסקוטלנד שהיתה די גשומה אצלי.
אגם גלנקו – הוצאת תמונות משגעות ממנו.
התמונות מהשייט עם הספינה עם הכחול עמוק מזכירות לי את הצבים של איסלנד.
פשוט מדהים!!!
הממפגש עם הבלגים לא יכול להיות מפגש עם יחסי ציבור כה טובים לישראל מאשר איתך שאת שרה להם את השיר הבלגי. אני מרוב התרגשות בטוח הייתי שוכחת איזה שיר ייצג אותם והייתי שרה להם סתם איזה שיר בצרפתית.
כל הכבוד לנציגה שלנו לאירוויזיון!!!
מחכה כבר למפגש עם הפאפינים!!! אצל ג’ני ראיתי אותם לראשונה בסקוטלנד.
רחל לבון
-
חברים יקרים,
תודה לכל המלווים החמודים של הטיול!
אורנה אנשי הצפון – לא לקנא…! גם לכם היה טיול מדהים!
אורנהגיל – איזה כיף שהגענו למאל סימולטנית
לילוש – אנחנו נערוך בקרוב שיחת תמריץ לקראת סקוטלנד!
לטיט – מי שצריכה להעתיק ממי, זו אני אותך! ובכל זאת – אין כמו נורווגיה.
ואני חייבת להגיע לאיסלנד.דפנה – איזה יופי שהצטרפת!
רוביייייי – אפליקציית האירוויזיון בשיאה! ד”ש חם לבנות ובהצלחה בשנת הלימודים
טאגא - ברוכה השבה לארצנו!
רבקה’לה – מעניין לשמוע את הסיפור שלך… ותודה!
רחל היקרה – הנה כבר מגיעים לפאפינים…! והצחקת אותי עם שירי האירוויזיון…
ממשיכים.
והנה הגענו לאי איונה.
-
חלק ג’ : האי איונה Iona
לאחר הפלגה של כעשר דקות (שלא הצריכה לקיחת כדורים נגד בחילה), הגענו לאי איונה. בתחילה, כפי שכתבתי קודם, קצת התרעמתי על ההגעה לשם לפני הפאפינים ועל הזמן שהוקצה לנו שם לעומת סטאפה.
שילה אמרה לנו עוד באוטובוס, שיש לנו שעתיים באיונה.
לא לגמרי הכנתי שיעורי בית על איונה, אבל שילה נתנה כמה טיפים מה כדאי לראות שם.
ירדנו מהמעבורת הקטנה וראינו קו חוף יפהפה.
אמא: בוא נצלם!
אבא: אני צריך קפה. וגם קצת רעב.
סאבטקסט: קודם תמונות!
תיראו איזה יופי:
-
איזה יום נהדר יצא לכם לשייט! הכחול הזה בשמיים פשוט משגע
ממשיכה לטייל איתך (זה הרבה יותר כייף מלכתוב את הסיכום שלי 
) -
לאחר הצילומים, הגיע זמן קפה ומאפה.
טיילנו ב”רחוב הראשי” של איונה , בו בתים יפהפיים ומספר בתי קפה, גלריות, ומקומות לינה. כן כן, ישנם אנשים שבאים לשהות שם לכמה ימים ולהנות מהשלווה ומצלילות וכן מענייני נצרות (פרוט אח”כ).
נכנסנו לאחד מבתי הקפה. מזמינים קפה או מה שרוצים (רבים מהנופשים הזמנו בירה, יין, מאכלים שונים ועוד). ואז הולכים לשבת בחוץ, על ספסלי עץ מול הים, ולידם שולחנות קטנים.
חלום!
התלבטתי אם לאכול או לא , מחשש לבחילה.
אבל, אמרה לי סאבטקסט: יש לך שעתיים כאן באי. תאכלי עכשיו משהו קטן, תטיילי קצת ואז לפני ההפלגה המכרעת – תיקחי כדור.
הסכמתי עם סאבטקסט.
מלצרית הביאה לנו את הקפה ואנחנו אכלנו את הקרואסונים שארז לנו לורנס, גבינות, ירקות, פירות וחטיפים.
לידינו ישב זוג מבוגר ולאחר שיחה קצרה הסתבר שהם… גם מבלגיה.
היום זהו היום הבלגי! הם כבר לא שוחחו איתנו על האירוויזיון, אלא סתם על טיולים בעולם…
סאבטקסט: ואני תמיד טוענת שאנשים שאוהבים לטייל, הם אנשים נחמדים וידידותיים.
הנה תמונות מהרגעים הפסטורלים האלה בבית הקפה המגניב באיונה:
-
לאחר שנחנו ושבענו והתאוששנו , יצאנו לסיור רגלי באיונה.
מן המקורות:
איונה Iona הוא אי קטן ויפה במיוחד המהווה מוקד עניין מרכזי בחוף המערבי של סקוטלנד. איונה נחשב ערש הנצרות של אירופה, כי שם החל המיסיונר האירי קולומבה הקדוש את מסע הצלב שלו בשנת 563. מנזר משוחזר נמצא במקום בו החל המסע ובחודשי הקיץ נוהרים לשם מבקרים רבים.
לפי אגדות מקומיות, בבית הקברות של המנזר קבורים 48 מלכים סקוטים.
בנוסף, נמצאים במקום שרידי מנזר נשים nunnery מימי הביניים, ובו מצאו מקלט נשים בכל הדורות – כאלה שברחו או נודו ממשפחותיהן, כאלה שפרשו לחיים מבודדים ועוד.
באיונה יש קהילה מיוחדת, דתית, המקבלת לתוכה כל אדם מאמין – מכל מדינה ומכל גזע ומין . זהו גם מקום לפרישה רוחנית ולהתנתקות.
טיילנו באי, בין שרידי המנזר הנשי (סאבטקסט: התעניינתי מאד!! מקום מרתק.).
ראינו דחלילים מחופשים, נכנסנו לבית הקברות העתיק וגם לחנות המזכרת.
ראינו את פרות ההיילנד השעירות (יש להן פוני!) ושמנו לב שלבתים רבים יש גינות עם גידולים אורגנים.
ראינו גם גן ילדים ולידו שלט המזהיר מפני צילום הילדים! ראו הוזהרתם!
בקיצור – נהננו עד מאד ובקלות היינו יכולים להיות שם עוד שעה-שעתיים.
סאבטקסט: אבל לא יותר! הפאפינים עוד יכולים לברוח פתאום!
הנה תמונות מהטיול שלנו באיונה :
-
ועוד תמונות מאיונה המקסימה:
-
דיאנה – פתאום ראיתי את ההודעה שלך… את צודקת, הרבה יותר קל לקרוא סיפורים של אחרים. זו באמת עבודה מייגעת שלוקחת הרבה זמן לכתוב סיכום טיול. אני כבר שלושה ימים כותבת על חצי יום…
שעתיים חלפו עברו ביעף ואנחנו ממתינים לדבר האמיתי: הפלגה בספינה קטנה לאי סטאפה – ממלכת הפאפינים!
סאבטקסט: ועכשיו הגיע גם הרגע בו לקחתי את הכדור נגד בחילות.
אבא: את לא צריכה את הכדור.
אמא: אני חייבת! לא אתן לשום סיכוי קלוש להרוס לי את החוויה שאני כל כך מחכה לה!
עלינו על הספינה הקטנה (יצאו שתיים בזו אחר זו) והפלגנו לאי סטאפה.
הפעם, ההפלגה ארכה כ-45 דקות. אמנם יש יום נהדר, שמיים כחולים ושמש זורחת – אבל עדיין הגלים בים היו חזקים למדי והספינה די קפצה.
סאבטקסט: מזל שלקחתי את הכדור!! בחיי שהוא עזר.
בדרך צילמתי כמה תמונות של הים, של איים סלעיים – ואחד מהם נראה כמו צוללת!
-
חלק ד’ : גולת הכותרת!! האי סטאפה Isle of Staffa
הספינה הקטנה שלנו התקרבה לאי סטאפה.
ההתרגשות בשיאה!!!
הגענו לממלכת הפאפינים!
אך ראשית – הספינה התקרבה לתצפית מהים אל מערת פינגל Fingal's Cave – אחד מפלאי הטבע של סקוטלנד.
זוהי מערה המוקפת עמודי בזלת המזכירים צורת עוגב והם שימשו להשראה ליצירה “ההיברידים” של המלחין מנדלסון The Hebrides (Fingal's Cave) - Overture.
גם הפינק פלויד קיבלו השראה מהמערה ומהצלילים המופקים ממנה וכתבו את היצירה “מערת פינגל” Pink Floyd - Fingal's Cave.
אנחנו צפינו על המערה מהספינה בלבד ולא ירדנו אליה ברגל.
שתי סיבות לעניין:
- א. באתר האינטרנט ש חסרת “סטאפה טורס” (בו ביליתי זמן רב על בסיס יומי לפני הנסיעה) כתוב שהמערה סגורה למבקרים בשל אירוזיה שגורמת להתפוררות האבנים וסכנת התמוטטות. ניתן רק להתקרב לפיתחה.
- ב. אוליב הזהירה אותי ואמרה שהזמן לא יספיק גם למערה וגם לפאפינים. לכן, היה לי ברור מלכתחילה שנלך רק לפאפינים – שהרי זו המטרה!
- בינתיים, התענגנו על המראה המרהיב של המערה.
- ומי שרוצה לקרוא על הביקור בתוכה – מוזמן לאשכול המקסים של ג’ני.
הנה מערת פינגל כפי שראינו אותה מסיפון הספינה:
-
והנה אנו מתקרבים למקום המעגן של הספינה.
הקפטן מזהיר אותנו שיש לנו 45 דקות בלבד על האי. בשעה 16:45 הוא יוצא, ומי שלא יגיע בזמן – יישאר ללון על האי…
נכון, זה מעט זמן – אבל זה מה יש.
האי סטאפה ISLE OF STAFFA אינו מיושב והוא למעשה שמורת טבע עם שני מוקדים עיקריים: מערת פינגל ומקום הקינון של הפאפינים המתוקים.
ירדנו מהספינה ועלינו במדרגות תלולות. על ההליכה למערה ויתרנו, כאמור.
בקצה העלייה ישנו שלט המורה : Puffins.
התחלנו ללכת בשביל המוביל אל מושבת הפאפינים.
סאבטקסט: כמעט שרצתי מרוב רצון להגיע לשם כבר!
בדרך עברה מולנו אישה מבוגרת מחוייכת.
אבא: האם ראית את הפאפינים?
אישה: אוווווו!! יש מאות!!! זה כל כך נהדר!
באנגלית זה נשמע יותר טוב:
OHHHH!!!! There are hundreds of them! It’s marvelous!
הדרך לממלכת הפאפינים היתה יפה עד מאד.
צעדנו כרבע שעה.
ואיך יודעים שמגיעים?
לעוד לפני שרואים את הפאפינים, רואים את האנשים יושבים/ כורעים/ שוכבים וצופים בהם.
וכמה שהם מקסימים!!!!!!
פאפין הוא תוכי-ים – Puffin הניזון בעיקר בעזרת צלילה אל הים.
הם מקננים במושבות גדולות על צוקים לחוף הים או על איים, ומקימים את קיניהם בחרכי הסלע או בגומחות על הקרקע.
הם חיים בעיקר בצפון כדור הארץ – צפון אירופה, איי פארו, איסלנד וצפון אמריקה. בחורף הם נודדים דרומה ומגיעים אפילו עד הים התיכון.
לפאפין יש יחסי זוגיות ארוכי טווח. הנקבה מטילה ביצה בודדת, ושני בני הזוג משתתפים בדגירה ובהאכלת האפרוחים שלהם.
וזה הקסם העיקרי שבהם – איך שהם מטפלים בצאצאיהם, בנוסף למראה שובה הלב שלהם: גוף שחור, צווארון לבן, מקור כתום ורגליים כתומות. יש להם מבע אנושי, קומי במקצת והם כל כך חמודים!!!!
פשוט השתגענו שם!
סאבטקסט: לצעוק מרוב יופי ושמחה!!
אבל – אף אחד כמובן לא צעק, כדי לא להבהיל אותם.
כל האנשים דיברו בשקט ונתנו לטבע את הכבוד המגיע לו. גם דבר מקסים בעיניי.
לראות בעלי חיים בסביבה הטבעית שלהם, כל כך קרוב (הם לא מפחדים או בורחים מבני האדם) – זו הזדמנות נפלאה וחוויה שלא תישכח!
ישבנו שם דקות ארוכות, עברנו מיקומים וצילמתי מיליוני תמונות.
הכי יפה לראות אותם מתעופפים עם קני קש ומגיעים לפתח המאורות שבהן האפרוחים. ההורים נכנסים למאורה ומאכילים את האפרוחים וגם מחממים אותם בהזדמנות זו.
האפרוחים המתוקים השמיעו קולות פעייה מגורגרים (קשה לי להסביר, אבל זה קול חמוד להפליא).
ועכשיו הגיע תור התמונות.
שימו לב לנוף המהמם שהיינו בתוכו : אנחנו על צוקים גבוהים הנופלים לים הכחול, יום בהיר שמשי – שהעצים את כל היופי הזה.
-
קבלו אותם – הפאפינים!!
(לא החלטתי אם לכתוב אפרוח או גוזל. מי יודע מה לכתוב?...).
-
ועוד ועוד… More and more Puffins
-
וואו שירלי!!!
זה מדהים!!!!
️️אני מתרגשת בלי שאפילו הייתי שם.
כל כך מזדהה עם ההתלהבות מבעלי חיים חופשיים בטבע ( את צריכה ספארי באפריקה) ולכן היה לי קשה בתאילנד. עוד אגיע לזה בסיפור שלנו
ממשיכה אתך בהנאה
-
שירלי מדהים!!!!!
למרות שראיתי אלפים מהם עכשיו באירלנד אני מתרגש ממראות התמונות והפאפינים הסקוטים שלך.... מחייב השלמה נוספת בסקוטלנד לא???
ואי אפשר להתנתק מסיפורי הטיול שלך. את כותבת מרתק…
והמון תודה על המידע המעשיר.
-
איזה חמודים! חיכיתי לחלק הזה של הסיפור ולתמונות.
שמחה שהיום הזה היה כל כך מוצלח.
אני חייבת בהזדמנות גם לעשות השלמות פאפינים – הפאפין שלי היה על צוק, וממש היינו צריכים להתכופף כדי לראות אותו..אצלך נראה שהם בכל מקום
-
הפאפינים “שלכם” כל כך יפים
בצפון ויילס לקחנו שייט אל “אי הפאפינים” השייט עצמו ממש כיף, אבל לאי הפאפינים אסור לעלות בגלל שזו שמורת טבע, אז את הפאפינים ראינו רק מרחוק. עוד סיבה להגיע לסטאפה
