אירלנד - חמישים גוונים של ירוק וקסם אחד שלא נגמר
-
כבר הרבה זמן אוהב את הכתיבה שלך, אבל עוד יותר את בחירת היעדים. אפשר לומר שבמידה מסויימת אנחנו בעקבותייך.
אז אחרי ששנה שעברה היה לנו טיול מדהים בעמק המוזל, הרבה בזכות הטיול שלכם.
ואחרי שהשנה טיילנו באזור הפיק, גם בעיקבות הטיול שלכם.
יש סיכוי לא מבוטל שגם הטיול הזה שלכם ישמש אותנו לטיול עתידי בעיקבותיכם.
-
אורה ג. חברתי היקרה, שמתי גם כמה רמזים וורודים, כדי לאזן את הירוק…..
שמחה שהצטרפת כי באמת לא דיווחתי הרבה על הקורות אותי (קיטורים על הילדים זה לא נחשב...).
ציינתי קודם שהמלון שלנו היה ידידותי לילדים, אז למעשה אירלנד כשלעצמה מאד ידידותית למשפחות ולא בכדי, כי עד לפני שלושה חודשים, עת הוחלט לבטל את ההגבלות על הפלות במשאל עם, הפלות לא היו חוקיות במדינה מה שגרם לשפע של ילדים...לא ילד אחד מקסימום כמו בשאר מדינות אירופה, אלא שלושה-ארבעה ילדים במשפחה.
אז ברור שאני לחלוטין נגד הגבלות/איסור על הפלות והתערבות המדינה או הדת בנושא ובכ”ז שני דברים טובים יצאו מהגישה הזו:
אירלנד מדינה שמותאמת למשפחות עם (הרבה) ילדים, בכל מקום רואים משפחות עם ילדים וכפועל יוצא אידאלית גם למשפחות תיירים שמטיילות עם ילדים.
יש מודעות מאד גדולה לבעלי צרכים מיוחדים והנגישות במדינה היא אחת הטובות שראיתי.
בתמונות: קצת וורוד בעיניים….
-
עמיחי, איזה כייף לקרוא את התגובה שלך!
ממש ממש רגשת אותי וכעת אני מבטיחה להשקיע עוד יותר בסיפור (וגם אח”כ בפוסט בבלוג) כדי שאם תחליטו לנסוע לאירלנד יהיה לכם מספיק חומר ממני ומאלון.
ואגב, אני אוהבת את סגנון הטיול שלכם!
-
מיקוש,
גם אני כאן. עוקבת.
הצבעוניות והידיעה שיהיו דירות שוות במיוחד בטיול הזה עושות לי את זה…
כפי שכתבתי לך, אירלנד לא היתה עד עתה במגירה, אך בהחלט יש סיכוי כעת.
אורנה
-
יום שני לטיול - יום שבתתודה רבה אורנה על התגובה שלך
אני עוד אשכנע אותך כאן וגם באופן פרטי שכדאי מאד מאד לשקול את אירלנד…….****
בדרך לחתונה עוצרים באומגה…..
ביום המעבר ללינה שלנו בעיירה קנמר, שנמצאת בטבעת קרי, עצרנו בפארק הרפתקאות ביער, לא רחוק מהעיר קילקני. הסיבה לעצירה – פעילות אומגה שנמצאת במקום, לצד פארק חבלים, שייט ועוד כל מיני אטרקציות משפחתיות.
אנחנו בחרנו רק באומגה עבור המתבגר ואביו.
ומה הקשר לחתונה?
הקבוצה אליה הם הצטרפו הייתה מורכבת מחבורה עליזה של איריות עולצות וקצת שיכורות שחגגו מסיבת רווקות לחברתן, דבר שגילינו שהוא מאד שכיח באירלנד.
אחרי האומגה יצאנו לדרך הארוכה, שכצפוי התארכה לנו מעבר למה שהג’יפיאס חזה.
לקנמר הגענו בשעה שבע בערב, דרך חלונות הרכב גילינו עיירה צבעונית, יפה ותוססת וגם עם היצע של שלושה סופרמרקטים גדולים במרחק נסיעה קצרצר מהבית.
-
את הבחירה בKenmare כבסיס לשבוע הראשון שלנו אני חייבת ליעל ארגוב שהבינה בדיוק מה אני מחפשת והמליצה לי על העיירה, ובכן, היא לא יכלה לקלוע יותר טוב לרצונותי.
מצד אחד עיירה מתוקה, מלאת חיים וחן בדיוק כפי שאני אוהבת, לא גדולה מדי, אך עם כל מה שצריך ומצד שני מהווה בסיס יציאה נח לכמה וכמה מסלולי טיול באיזור, כולל כמה מסלולים ממש קרובים.
גם הבית אותו שכרנו היה מצוין. נקי, מעוצב, מאובזר ונח. מרחק הליכה של 5 דקות לרחוב הראשי של העיר, 5 דקות עד למפרץ ומעבר לכביש השתרע פארק יפהפה עם מסלולי טיול ביער ולאורך החוף.
-
יום ראשון - טבעת קריביום הראשון שלנו בקרי, שהוא גם יום ראשון של השבוע, החלטנו להתחיל עם טבעת קרי.
קראתי שמסלול הנסיעה בטבעת מאד עמוס ומלא באוטובוסים של תיירים וחשבתי כי אולי ביום ראשון יהיו פחות אוטובוסים. ואכן לא הורגש עומס בכלל – לא של תיירים ולא של אוטובוסים.
גם מזג האוויר היה נפלא.
נסענו מקנמר עם כיוון השעון – הנופים בדרך עוצרי נשימה, הן בגלל הים וההרים, אבל גם בזכות הצמחייה המטורפת באיזור – מצד אחד יערות וצמחייה טבעית, הכוללת, בין היתר, מגוון עצום של שרכים ושפע של צמחי בר בכל הגוונים, גם מהסוג “הרגיל” שרואים בקיץ באירופה, אבל גם דברים ייחודיים שראיתי רק באירלנד, ומצד שני, גינון מקסים בכפרים ובגינות של הבתים לאורך הדרך.
חגיגה של יופי וצבע.
ללא כל ספק, אחד המקומות היפים ביותר בהם הייתי, קריאות “הוואו” שנשמעו באוטו לאורך כל הנסיעה בטבעת קרי פשוט לא הפסיקו….
-
עצירה ראשונה עשינו בחוף ים חולי יפהפה בשם Whitestrand
המים קרים, אך לא קפואים, אירלנד מושפעת מהזרם הצפון אטלנטי, שהוא המשכו הצפון מערבי של זרם הגולף החמים המגיע מהקריביים. דבר המשפיע הן על חום המים ובכלל על האקלים והן על מספר ימי הגשם בשנה, והכל תורם בסופו של דבר לצמחייה העשירה.
המים נעימים לרחצה (חלק מבני המשפחה אף ניסו ונהנו) בנוסף יש בחוף סלעים שאפשר לטפס עליהם ומסלולי טיול.
-
אירלנד הייתה הפעם הראשונה בשנים האחרונות שהרגשתי בחסרונה של מצלמה מקצועית, עם עדשת זום. מצלמת הנייד לא הצליחה להעביר את הנופים המרהיבים, את הציפורים שנקרו על דרכנו ואת העוצמה והקסם אשר יש באירלנד.
אין ברירה צריך לקנות מצלמה חדשה ולחזור לההשלמות…
-
למתבגרת שלנו יש שעון מעורר פנימי המורה לה שהגיעה שעת הארוחה.
ברגע שהשעון שלה מצלצל הוא מפעיל את שעון הרעב של המתבגר שמצלצל בעוצמה הרבה יותר גדולה.
נסו לנהוג ברכב או לשוטט בעיר ככשני ‘שעוני רעב’ לא מפסיקים לצלצל….
בקיצור – בשעה שלוש בצהרים ניווטתי את הרכב בו שני מתבגרים מורעבים לכפר הדייגים החמוד Portmagee כדי שישביעו את רעבונם בפיש אנד צי’פס אירי מסורתי.
גם הגשם תזמן את עצמו לשעת הרעב והתחיל לרדת...כמה דקות והפסיק….גשם אירי טיפוסי.
-
אחרי שכולם שבעים ממשיכים למנה העיקרית של היום, הלוא הם צוקי קרי.
את הבחירה בצוקי קרי ולא בצוקי מוהיר היותר ידועים, אני זוקפת לזכותו של אלון וגם תודות להמלצה של ידידי הבלוגר ערן ביירמן.
בעוד בצוקי מוהיר ישנה הרגשה של מסחור ועומס תיירים הלוא שבצוקי קרי, ביום ראשון אחה”צ, אין הרבה אנשים וכמעט ולא מורגשת התערבות בטבע, למעט שבילים נוחים להליכה, גדרות/מעקות המגנים מפני נפילה או החלקה והסברים מעניינים על הצוקים ובעלי החיים באיזור.
צוקי קרי מרשימים ביותר ואנחנו בחרנו להסתפק בהם ולא לטייל בצוקים נוספים.
-
ולסיומו של יום זה – אני רוצה לומר משהו על נופים.
שלושה רבעים מהמשפחה אינם גרופים של נופים.
אני אוהבת ערים ואגמים
ע’ אוהב גבעות ירוקות ובעיקר את נופי הולנד השטוחים, מבחינתו שכל שנה ניסע להולנד.
המתבגרת אוהבת שופינג ואוכל טוב.
ורק המתבגר – מעריך נופים מרשימים.
סקוטלנד היפה הייתה דיי יוצאת דופן בבחירות הלא ממש נופיות שלנו בשנים האחרונות.
והנה כאן, באירלנד, כולנו התפעמנו מול הנופים המרהיבים, שבאמת מאד קשה להעביר בתמונות. היא הרבה יותר עוצמתית ויפה…..אבל לתחושתי זה משהו שהוא מעבר לנוף יפה, יש באירלנד קסם מיוחד שמפעפע מהאדמה ומשפיע גם על הנוף, או כמו שציין המתבגר, לא אחת בטיול: “זה נראה כמו מקום שאף פעם לא ראיתי”.
-
הנופים כבודם במקומם מונח, אבל מה שבאמת מרגש את המתבגר שלי אלו חיות ולכן את רב תשומת הלב שלו, בסופו של יום, מקבלים הסוסים שנמצאים בחנייה של הצוקים.
ואפרופו סוסים – הקליפ הבא הוא של להקה אירית בשם The Thrills, בשם השיר יש את המילה סוס והקליפ צולם באירלנד (יש אפילו מצב שבטבעת קרי).
-
מאד משמח אותי לקרוא מה שכתבת לגבי אירלנד ידידותית לילדים.
משום מה היה לי הרושם שהיא לא כל כך, לא זוכרת על מה מבוסס הרושם הזה כי לא היינו באירלנד עם ילדים, וזה בערך המקום היחיד באי הבריטי שטרם ביקרנו בו ככה שאני שמחה לקרוא שהרושם שלי היה מוטעה.
-
מיקוש החמודה,
זהו, אני כבר נדלקתי על טבעת קרי, על צוקי קרי ועל חופי קרי
ממש נראה ונשמע כמקום כלבבי.
מאד אהבתי את המשפט של המתבגר היקר “ זה נראה לי כמו מקום שאף פעם לא ראיתי.” ביג ביג לייק. תמסרי לו בבקשה.
הבית שמצאת בכשרונך הרב, נראה מדהים!!!
אני מאד נהנית אצלך ואצל אירלנד השכנה ומנפנפת לך לשלום מטירת אינבררי
לילה טוב מסאבטקסט וממני
שירלי
-
מיקה
כיף לקרוא שוב על עלילות המשפחה שלך.
התמונות ממש מגניבות.
איך את מספיקה לספר תוך כדי טיול?
רק לי לוקח כמה חודשים להכין סיפור?
אלעד
-
מיקה היקרה ברוכים השבים ומאד שווים!!!
אני טרם התאפסתי עם הג’ט לג ואיזה כיף לשמוע ולראות את הרשמים הראשונים שלך מאירלנד. יעד שהיה אצלי על המפה לפני שנים רבות, קניתי ספרים ולא התלהבתי מהמדינה עד כדי שפסלתי אותה לביקור.
היות וספרים כבר יש לי, אני מחכה לשמוע את כל החוויות שהיו לכם,
לשמוע כמה ימי גשם היו לכם מסה”כ הטיול כי אני מעדיפה לטייל בשמש.
לא חובה שמש מליאה אבל בוודאי לא גשם.
התמונות כבר מציתות בי את הרצון לראות את המדינה.
ותמונת ציור הקיר מדהימה.
ממתינה בכליון עיניים לבאות.
רחל לבון
-
אוליב – ממש ממליצה לך לשקול את אירלנד ברצינות. הילדים האירים, אולי בגלל שחלקם גדלים במשפחות גדולות ואולי בגלל הגנים האדמוניים, הם גם עולצים ומלאי חיים ויש בזה גם משהו מאד משחרר…
שירלוש – מה עם קרי ברדשאו? לא כתבת אם נדלקת עליה גם...חחח….
אלעד – איזה כייף לראות אותך כאן. האמת שדווקא בטיול בחו”ל היה לי יותר זמן לכתוב (כי כולם התעוררו מאוחר והמחשב היה לרשותי) וכעת, משחזרנו לשגרה, אני לא מוצאת את הפנאי והשקט לכתוב.
רחל – איזה כייף שאת כן. עקבתי מאירלנד אחרי הטיול שלך, נסעת אפילו מערבה ממני...לדעתי את תאהבי מאד את אירלנד – יש בה מבחר מהדברים שאת אוהבת – ציפורים, הרבה ירוק, נופים ואפילו אמנות רחוב. ולגבי הגשם – זה כבר עניין של מזל.…
מקדישה לך תמונה מלאת צבע מדבלין…..
-
מיקה יקרה
קוראת את הסיפור שלך בחו"ל, עם מתבגרים קוצניים. מחכה בקוצר רוח לתובנות המובטחות!
אירלנד נראית מקסימה!
-
התמונות שלך ממש מרגשות, גם בנייד!!!
הגוונים כל כך מיוחדים והנופים (וגם המתבגרים) מופלאים.
אני מודה מכאן לאלון ח, שנהפך (ביחד איתך ועם שירלי) ליקיר הפורום מבחינתי.
האי הבריטי הוא לגמרי המקום הבא!
אורה
