דרום אפריקה - “At your Own Risk”

ruthym

הי טל,

סיכום טיול מדהים.

אנחנו גם נסענו הקיץ (באותם זמנים אפילו) ונהננו מאוד.

אני קוראת בשקיקה ונהנית מהתמונות הנהדרות. הכתיבה ברורה ומדויקת, ציון האפשרויות הנוספות באזור מעולה, והמידע שאת מוסיפה רב ויסודי. אחרי ביקור באזור אני יכולה לומר שהכל בפנים!

אין ספק שהסיכום יהווה עזרה ענקית למשפחות הבאות.

יישר כוח!

ronitzaw

מוסיפה לתובנות שלך לטובת העוקבים ומתכנני הטיולים:

עבורינו סיור בטאון שיפ היה אחת החוויות החזקות בטיול. היינו ב-Langa בקייפטאון וסיירנו עם בן המקום שחי וזוכר את ילדותו בתקופת האפרטהייד, הראה לנו גם את הדברים הקשים וגם אזורים יותר סימפטיים בטאון שיפ. הסביר על השינויים שחלו בעשרים השנים האחרונות והבעיות שעדין קיימות. אחד הדברים שלא הייתי מוותרת עליהם.
אנחנו תכננו ללכת לשנירקול עם כלבי ים, כבר לבשנו ציוד ועלינו על הסירה ושטנו לאזור בו הם נמצאים אבל אז אמרו לנו שהים סוער מדי וזה מסוכן.
בגלל קוצר זמן לא הגענו להרמנוס אבל עשינו שיט ליוותנים מפלטנברג ביי וגם היה מוצלח.
אנחנו דווקא כן הלכנו על טיול “כוכב” בדרך הגנים כי מעדיפים פחות מעברי לינה. גם אנחנו הגענו למסקנה שפלטנברג היא הנקודה האידיאלית לכוכב אבל מצאנו לינה יותר מתאימה בנייזנה ובסוף לנו בה. ישנו בבית מקסים באי Thesen שציינת, בין התעלות באי, עם קיאק ב”חניה” ממש חלומי.

טל מלינה

שלום שלום למכובדים שהתאספו כאן:

ברוכים הנמצאים: לימור וצפריר – תודות על הפירגון והליווי.

ברוכים הבאים-

עומר77 –תבלו המון ! מפאת גילו של צעיר החבורה, מציעה לכם לבדוק מראש באתרים שחשבתם עליהם האם אין מגבלת גיל (בכמה מקומות שמתי לב שגיל 6 הוא גיל המינימום ).

CAFRICA – תודה על המידע הנוסף !

ruthym – יופי שגם אתם נהנתם, אפריקה זה טוב אין מה לומר. את מוזמנת להוסיף חוויות שלכם.

RONITZAW – שמחה מאוד שהצטרפת – זה המקום לציין שבעקבות המלצה שלך שילבנו בספארי יומיים בחלק הציבורי ויומיים בשמורה פרטית ואהבנו מאוד, אז תודה !.

וגם מעולה שהוספת עוד זוויות ראייה. לא בכדי “סובייקטיבי” הנה המילה שבה נעשה הכי הרבה שימוש בשירשור לעיל. טיול טוב לא רק נובע מבחירה של אתר / לינה / הנחשבים טובים, הוא בעיקר מבוסס על כך שהבחירה נעשתה בהתאם לאופי ורצונות המטיילים.

אגב בלינה – יש גם אפשרות שלישית שטרם הוזכרה, והיא בחירת לינה תוך כדי טיול, בהתאם לתנאי מזג אוויר ושאר מיני שיקולים.

ובדרך הגנים בחורף שמצד אחד לא עמוס ומצד שני יכול לרדת גשם, שקלתי את האפשרות (לפי המלצה של צפריר), אצלי בסוף ההרגל גבר והזמנתי הכל מראש, אבל יכולה לספר שמכירה מטיילים שבחרו אחרת ומאוד מרוצים.

ואם עוד לא יצאנו מחדר השינה בניינזה (ואני לעד לא אדע לכתוב זאת נכון), אז חייבת לציין שגם אנחנו מצאנו את המיקום ליד הים עם קיאק בחנייה כמרכיב ששידרג מאוד את הביקור. את יותר ממוזמנת להוסיף את שם מקום הלינה שלכם, האי Thesen באמת מקסים .

ולפני שממשיכים, עוד קצת תמונות פרידה מהרמנוס

טל מלינה

ממשיכים –

היום עוד נגיע ללינה בדרך היין, אבל לפני זה סוטים קלות לטובת ביקור במושבת הפינגווינים Stony Point Nature Reserve שנמצאת ב- Betty's Bay.

פתוח מ 8 עד 16 . הגעה: מהרמנוס על כביש R43 נסיעה מערבה של כ-20 ק"מ עד לצומת עם כביש R44 , יש לפנות שמאלה לכביש R44 לכיוון Klienmond ומשם ל- Betty's Bay

יש גם פינגווינים בסימונס ביי, אבל אלו שביקרו בשתי המקומות (ספויילר – לא אנחנו), טוענים שבטיס ביי יותר פראי וטבעי.

אהבנו מאוד את הפינגווינים , אבל לא רק – גם הציפורים המקננות על הסלעים היו מחזה מדהים.

וכעת היכונו למתקפת פינגווינים (וזה עוד אחרי שחסתי עליכם, על המצלמה קצת פחות)-

טל מלינה

וציפורים גם –

טל מלינה

מבלים במקום שעה ארוכה, אבל נאלצים בסוף להפרד.

מכאן יש לנו עוד כשעתיים נסיעה לכיוון דרך היין.

מי שבוחר להמשיך מכאן לקייפטאון, קראתי המלצות שמומלץ לנסוע דרך קו החוף, שאכן נראה מהמם.

אנחנו החלטנו לשלב את דרך היין לפני קייפטאון, אז חזרנו מעט על עקבותנו ומשם המשכנו ל-פרנסהוק – Franschhoek

וקבלו את הטוען לכתר לכביש הכי יפה שנסענו בו – Franschhoek Pass, מבטיס ביי חוזרים לכביש 43R (היוצא מהרמנוס) ופונים בהמשך ל- 45.

מפה

עד כה הכתרנו 3 מלכים –

רוברג – השמורה שהכי אהבנו בדרך הגנים

הדרך לפרנסהוק מהרמנוס – הדרך הכי יפה .

ונפטון, מלך המלכים שלנו מפנטרה .

אבל שלא תטעו , עד כה ממש אהבנו הכל – גם את מי שלא זכה בסופו של דבר בכתר.

והגיע זמן מפות וקישורים-

מצרפת מפה בה מסומנות האפשרויות בהרמנוס, וגם עוד מידע על העיירה:

מפה לפעילויות באיזור הרמונס

http://www.hermanustourism.info/

טל מלינה

הגענו בדיוק מושלם, שהשמש הורידה סופית את השאלטר, למקום הלינה שלנו בפרנצ’הוק– שבנוהל בטיול הזה, גם הוא מאוד מומלץ – The corner house

ממוקם מאוד קרוב למרכז העיירה, אבל שקט ומאוד נוח ונעים, והמיטות בו חלומיות לגמרי .

הזמנו אומנם 2 חדרים, אבל עקב שינוי במבנה החדרים קיבלנו 3 חדרים (באותו מחיר), קצת הלחיץ בהתחלה, אבל מיקמו אותנו באגף נפרד (גם כך המקום מאוד קטן), כך שזה היווה לנו סוג של דירה גדולה.

בערב הלכנו לארוחת ערב במרכז, באזור יש המון מסעדות מומלצות (פירוט להמלצות של צפריר על דרך היין בשירשור של איזבלה ).

אצלנו, מפאת השעה המאוחרת וחוסר ההזמנה מראש נכנסנו למסעדה איטלקית Allora שנמצאת ברחוב הראשי.

המסעדה מעוצבת יפה (בגלל זה נכנסו), אבל המנות היו לדעתנו בינוניות.

וגרוע מכך חיכנו כאן המון אבל המון זמן (כשעה וחצי) והיינו רעבים ודי עייפים.

זה היה הערב הכי פחות מוצלח בטיול שלנו, אומנם לא מקביל למשבר האירני – אך מפאת אוסף הנסיבות – רוחות מלחמה נשבו בשולחננו.

ההמתנה הארוכה נבעה מכך שב-45 דקות הראשונות רק חיכנו לשולחן (אחרי שאמרו לנו שמתפנה תוך דקות), וא”חכ נותר לנו לחכות את זמן אפריקה הרגיל לבואן של המנות .

בסופו של דבר האוכל הגיע וגם הצליח (למרות בנוניותו) לשפר את המורל.

מחר יום חדש

והמלצה שלנו – לנסות להזמין מקום מראש במסעדות כאן.

אז כאמור לפני שהיה מעט רע, היה בהחלט טוב

אז מצרפת תמונות מהדרך היפה יפה לפרנצ’הוק (והמצלמה עוד לא באמת תפסה את מרחבי האינסוף, וכל הציפורים שראינו בדרך)

טל מלינה

יום 8 – יום שבת, 18 לאוגוסט

בכל תיכנון מדוקדק ככל שיהיה, יש תמיד מקום לשינויים.

וכדי ליישם זאת, התיכנון של יום זה שונה לחלוטין ממה שנעשה בו בפועל.

נתחיל בתיכנון –

טיול אופניים יחסית קצר של בוקר – האזור של Franschhoek באמת יפה, ולמרות שאצלנו בסופו של דבר לא יצא לפועל – נראת לי אפשרות נחמדה ביותר.

מבעוד מועד אותרו 2 חברות המשכירות אופניים (עצמאית ו/ או במסגרת טיול מאורגן):

http://www.franschhoek-adventures.co.za

http://www.franschhoekcycles.co.za

וקישור לפעילויות בכפר (אופניים ולא רק)-

http://franschhoek.org.za/activities/manic-cycles

ובגלל שאני התשתי אותם בתכתובת מקדימה, הם התישו אותי חזרה ודי לחצו עליי להזמין מקום מראש. מזל שלא נכנעתי ללחץ – כי בסופו של דבר לא יצא לפועל. ובכלל, בכדי לאפשר מקום לגמישות, נראה לי יותר נכון להזמין מראש רק את הממש MUST עבורנו, וגם מקרב זה רק כאלו שידוע שאחרת יש בעיית מקום (עיין ערך לוויתנים, שלהגנתי יאמר שכן הוזמן מראש אבל דרך המלון)

עוד בתוכנית להיום היה לעבור דרך 2-3 יקבים.

צפריר המליץ, המשפחה של איזבלה הלכו בעקבות ההמלצות ומאוד נהנו.

לפי כך במסגרת הזמן הקצוב היקבים שסומנו כאפשרות לביקור-

BOSCHENDAL

יקב שמאוד הומלץ, עם טעימות יין, מסעדות , פיקניק (לא בחורף) ועוד כל מיני – ממש שמחה וששון לאוהבי הג’אנר (ואנחנו כן, בהחלט שכן).

סומנה גם העיירה סטלנבוש – Stellenbosch, בירת דרך היין וכחצי שעה נסיעה מפרנצ'הוק.

עוד אמר צפריר ואני רשמתי-

מערבית מסטלנבוש (לכיוון קייפטאון) , מומלץ לבקר ביקב שנקרא J.C. LE ROUX זהו יקב שמתמחה רק ביין תוסס.

ולסיום משנתו של צפריר -

NEETHLINGHSHOF

חזרה לכביש N-12 בצד ימין נמצא יקב מעניין יש לו כניסה מאוד מיוחדת (הפתעה) עם אפשרות לראות סנאים! היין שם אינו מהמפורסמים ביותר אבל הנוף הוא הפיצוי.

מהיקבים, היה מתוכנן להגיע לקראת ערב לקייפטאון , בדרך גם סימנתי לי עצירה אפשרית בקניון Tyger Valley Centre

קצת שאפתני, אבל מראש לא חשבתי שנגיע לכל המקומות, ושנזרום .

ביצוע

אין קשר בין הביצוע לתוכנית, זרמנו לכיוונים אחרים לגמרי מ-2 סיבות :

המרכזית והעיקרית – השמש (וכמו ששמתם לב למאורות השמיים יש השפעה משמעותית על תוכניות הטיול שלנו )

והמשנית, אבל עדיין תפסה – הגרון שלנו

אז השמש הכריעה, כי בדיקת מז”א בבוקר, הסתבר לנו שהיום זה היום השמשי היחיד בקייפטאון בשבוע הקרוב, בכל היתר צפויה עננות (התחזית הנ”ל באם אתם סקרנים, היתה מדוייקת להפליא). אז נכון שצפריר וגם איזבלה המליצו על היקבים, אבל כל היתר (כולל צפריר) אמרו שאם יש יום שמש לא מחכים, ועולים להר השולחן. אז הר השולחן HERE WE COME !

והגרון ? – בבית שישבתי מול המחשב לתכנן את הטיול (די לבדי להזכירכם), נראה לי מאוד הגיוני ונכון לשזור אתרים לרווחת הילדים (עיין ערך פילים וסקי חולות), ואתרים לרווחת המבוגרים ( עיין ערך יקבים). בפועל שהגענו כבר ליקב , שכן החלטנו לעצור בו בקצרה מהר לפני הר השולחן – לא ירד לי טוב בגרון מה שעבר נפלא בתיאוריה, החלוקה לפיה הבוגרים פוצחים בטעימות יין, כולל זמן התפוגגות אלכוהול, בעוד שהילדים – יעשו בערך כלום.

אז כן, אנחנו מאוד אוהבים יין

כן מאוד ממליצה על סבב כזה בטיול מבוגרים. והיקב של BOSCHENDAL שאליו נכנסו לביקור קצרצר נראה לי מקסים

אצלנו עם השמש שחיכתה לנו בהר השולחן ו- 3 ילדים נשרכים מאחור לא הסתדר (עוד אתר לסבב השלמות)

ולפני שעוברים ליום המושלם שלנו בקייפטאון-

חוכמת דיעבד – סובייקטיבית שלי:

אז הפעם, הפינה הזאת קצת מסוכסכת עם עצמה בנוגע לביקור בדרך היין.

מצד אחד – הדרך יפה, אבל ממש (בפרט בזמן בין ערביים שנסענו בה).

וגם הביקור ביקבים הוא קונספט חביב עלינו.

אבל – היה לנו פה ערב לא ממש מוצלח, ובעיקר בסוף כי מיהרנו לקייפטאון לא ממש נתנו למקום הזדמנות. ובנוסף לא בטוחה שמרגיש לי לגמרי נכון לשלב ביקור ביקבים בטיול עם ילדים (ושלנו עוד בוגרים, אבל מתחת לגיל 18).

אז יש פה דילמה – שעד היום לא ממש סגורה על מה להמליץ , ובכל מקרה מבחינתנו לא היתה דרמה אמיתית- לוותר על דרך היין ולהשאר עוד לילה בהרמנוס או להגדיל את מכסת הלילות בקייפטאון , או בכל זאת דרך היין..

TO BE OR NO TO BE

מוטי א

טל

כפיים במקצב מטורף על תיאור הטיול הזה .

יודע כמה מאמץ זה דורש ובמקרה הזה שלך ממש ספר טיול

הדפס וסע.

מעניין .....אנחנו היינו לפני 10 שנים בזוג , חובבי יין ובכל זאת.....דרך היין היה בעיניי האזור הכי פחות בטיול עד כדי שהייתי מוותר עליו לחלוטין.

התיאור שלך עושה לי חשק לחזור בשלישית, הפעם נראה לי לעלות מיוהנסבורג צפונה ואז לכיוון נמיביה....…

יכולה להכין את הטיול הזה ?

שבת שלווה וחג שמח

מוטי

Izabela_3405232

טל, הכתיבה שלך והתמונות הנהדרות ממש מחזירות אותי לימים הכי יפים של הטיול שלנו.

גם אנחנו מואד אהבנו את הרמוניס ואת דרך היין (למרות שלא מעט מטיילים כאן בפורום פחות התלהבו מהמקומות הללו בהשוואה למקומות אחרים בטיול).

עבורנו, אלו היו אחד הימים היפים של הטיול. אנחנו מאוד התחברנו לנופים ולאווירה שם.

אהבתי את הגמישות שלך בנוגע לשינוי תוכניות וויתור על דרך היין לטובת העליה להר השולחן.

תמיד יש פער בין התיכנון ולבין "תנאי השטח" וחשוב "לזרום" עם השינויים.

לדעתי, תשובה לשאלה "האם דרך היין מתאימה לילדים או לא", תלויה בתשובה לשאלה עד כמה ההורים שלהם אוהבי "הג'אנר". אם הם - כן (כמונו) , לא הייתי מוותרת על דרך היין, במיוחד אם הילדים כבר בוגרים. זה מסוג "הוויתורים הדדים" שהם חלק מהטיול המשפחתי (אני "סובלת בשקט" בכל האטרקתיות כמו דיסני וכד').

ממתינה להמשך פירוט של הטיול שלכם ולתמונות הנהדרות!

שבת שלום,

איזבלה.

טל מלינה

דרום אפריקה -יום שראשיתו בדרך היין וסופו בקייפטאון

מוטי – תודה על הפירגון, ואכן הסיפור דרך הזה גוזל ממני אינסוף זמן, ולכן קורה אצלי (בדרגת פירוט כזאת) רק פעם בכמה שנים. בכל מקרה אם זה עושה חשק לשועלי אפריקה HARD CORE וותיקים כמוך לחזור שוב לדרא”פ, כבר היה שווה את ההשקעה

איזבלה – מסכימה שבכל טיול משפחתי יש מקום להדדיות, אצלנו בסופו של דבר, בעיקר בשל רצון של כולם להגיע ביום שמש לקייפטאון וויתרנו על טיול מעמיק בדרך היין.

אז לפני שמגיעים לקייפטאון, מצרפת לכם תמונות מהיקב היפה BOSCHENDAL (דרכו עברנו בביקור קצר )

וגם את מפת המסלול של תכנון הטיול ביקבים , שכאמור בסוף לא יצא לפועל

myomer

טלטל יקירה,

אני ממשיכה להתלהב מהחוברת שאת הכנת לנו פה

עם כל הקישורים והרעיונות טיול ולא פחות חשובה היא פינת “חוכמת הדיעבד הסובייקטיבית שלך”. נותנת לנו, המטיילים הבאים, בהחלט נקודות למחשבה. יפה לקרוא שיקולים של לפני ואחרי בעיקר כשמלווים בדעה סובייקטיבית כל כך מנומקת. נראה לי שדי עזרת לי לגבש את דעתי אם לשלב את דרך היין

והפינגווינים התמונות נפלאות דוגמני צמרת . חולה עליהם. מבחינתי נבקר בשתי השמורות.

נשיבוקים

לימור

yammitl

איזה פוסט כיפי! אשמח מאד מאד לשמוע

הערכה גסה של עלויות לטיול כזה... תודה

איריס ס.

באתי שוב להחמיא על הכתיבה הבצוע והתמונות היפות!

וללימור- את רואה למה התעקשתי שלא כדאי לותר על כל היופי הזה…???

קשה לכתוב ״אמרתי לך״״ אבל אמרתי לך וטוב שהחלטת לשנות

המשך חג שמח

איריס

טל מלינה

שבת שלום

לימור – גם אצלי הדפים כללו מסעות חוצי מושבות פינגווינים, אבל בסוף הזמן והקייטנים בחרו אחרת. אז עכשיו נותר לנו לחכות לתמונות ממך מסימונס (ואין ספק שיהו מעולות) .

איריס – תודה שאת עוד פה .

yammitl – אנחנו 5, מתוך כך 4 משלמים מחיר מבוגר, טיילנו 21 יום והגענו גם למפלי ויקטוריה – והמספר הזוכה עבורנו כ– 85,000 ש”ח.

גם בהרכב שלנו אפשר להוריד עלויות –

רק מפלי ויקטוריה עלו לנו כ- 20,000.

הטיסות שלנו – היו אל על- נקנו הרבה זמן מראש אז לא בפער אדיר ועדיין יותר יקר מהחלופה של אתיופיין באם משלבים את הטיסה עם מפלי ויקטוריה.

גם בטיסות פנים – הטיסות הישירות לקרוגר מקייפטאון ומקרוגר למפלי ויקטוריה ייקרו את הטיול (חוץ מהטיסות לתא, לא עברנו כלל בשדה ביוהנסבורג, מאוד כיף ומייעל את הזמן אבל יותר יקר).

אפשר גם להוריד במעט את דרגת המלונות (והיו לנו כמה שעלו קצת יותר).

וכמובן מרכיב פורטפוליו האטרקציות – מרכיב חשוב בתקציב ותלוי בכם .

טל מלינה

יום 8 – יום שבת, 18 לאוגוסט – ממשיכים

הגענו בסופו של דבר ביום שבת לקייפטאון , אז שמנו פעמנו לשוק Old Biscuit Mill

השוק מתקיים כל שבת בין 8-14: אוכל, תוצרת מקומית, אומנות והופעות חיות.

אחלה שוק – אכלנו, קנינו פיצפקאס לחדוות הנוער – אושר.

The Old Biscuit Mill 373-375 Albert Road, Woodstock, Cape Town

כן אספר כי הכניסה לשוק מעט מלחיצה בזמן ששיירות “מאכערים “ אפריקה סטייל, מפנים אותך לחנייה ברחוב וגובים דמי חסות על הרכב.

וכן אני יודעת שזה לא חוקי, ובכל זאת נפרדנו מ-50 ראנד לטובת מניעת עימותים בעיר שעדיין אנחנו לא מכירים. תעריף החנייה הרגיל (הלא חוקי גם הוא) במקומות אחרים עומד על 5 ראנד.

תחושת הלחץ הקלה נעלמת ברגע שנכנסים בשערי השוק, האוויר כאן מאוד עליזה וססגונית.

ממליצים בחום

טל מלינה

הר השולחן ללא ענן והתור הכי שווה:

תכלס השמש הביאה אותנו לקייפטאון בכדי לעלות להר השולחן, אז נפרדנו מהשוק העליז לטובת ההר. אפשר לטפס להר ברגל, אנחנו בחרנו לעלות ולרדת ברכבל.

אתר רשמי: http://www.tablemountain.net/

מסלולי הליכה:http://www.tablemountainwalks.co.za/index.php

הדרך מהשוק להר התארכה אצלנו בשל תקלת ניווט – הנסיעה שהוגדרה ל- WAZE היתה הר השולחן, והוא שלח אותנו לכניסה לשמורה שמסתבר נמצאת בצד השני של העלייה ברכבל (כמעט שעה התברברנו בהלוך חזור מהטעות הזאת) . אז שימו לב להגדיר את הרכבל ולא רק את השמורה וגם לעקוב אחרי השילוט החום מאזור ה- WATER FRONT המכוון לרכבל.

בכל מקרה למרות ההתברברות עוד נותר לנו זמן – בחורף, תלוי מזג אוויר רכבל ראשון עולה ב-8:30, אחרון עולה ב – 17:00, רכבל אחרון יורד מההר 18:00

וכאן ההר זימן לנו היום שלל ניסים-

נס ראשון – נס השמש, בלי צל צילו של ענן (הישג לא מבוטל בחורף)

וחוץ מנס השמש זימן לנו ההר את נס התור ועוד במכפלה –

כמו שאתם מבינים, לא רק אנחנו הסתכלנו על השמיים וראינו שיש שמש בלי ענן, אז לא היינו היחידים ששמנו פעמנו להר השולחן.

וגם אתם בטח מכירים את האנשים שכל פעם שהם עומדים בתור ארוך במיוחד הם ממלמלים לעצמם חישובים אלגירותמים חסרי תוכלת, עם מילת המפתח “לו” –“לו היינו באים יותר מוקדם”,

“לו היינו בוחרים בתור השני”

ועוד ערמת “לו” שנמשכת עד שמסתיים התור.

אז אם אתם רואים פעם מישהי עם ערמת “לו” ומבט תור מיוסר תחייכו אליה, ותגידו לה שלא נורא, זה כבר עובר....

כי יש סיכוי גדול שמיוסרת התור לעיל זאת אני

ואז במיוחד בשבילי, וכחוויה מתקנת לחוויות התור שלי מבכלל ועד הלום, זימנו לי את היום הזה.

בעלייה להר, ההמנעות מהתור מקורה בתיכנון ולא בניסים – כי הכרטיסים לרכבל הוזמנו באותו יום בבוקר באינטרנט, ממליצה גם לכם.

יש תור נפרד וקצר משמעותית למי שמגיע עם כרטיסים.

אבל החזור , היה התור הכי שווה שהיינו בו-

וכל זאת יען כי

בילנו מספר שעות מאוד נעימות ומוצלחות על ההר – הקפנו את המסלול המעגלי העליון של ההר שמאפשר תצפיות מכל הכיוונים , וכולל גם ירידה ועלייה בהתאמה להגיע לצד השני של מישור ההר (קצרה למדי, אבל מעט תלולה).

השמש ליטפה אותנו מכל כיוון, הנופים היו מרהיבים – היה לנו טוב עד מאוד כאן.

אם תקחו בחשבון את העובדה שעלינו בצהריים, ועצרנו כל רגע לצילומים וקריאות התלהבות , הצהריים חיש קל הפכו לאחר הצהריים.

וכשבאנו לרדת מההר (אחרי שעוד קנינו לנו קפה ושוקו), גילנו שכמותנו יש עוד הרבה.

ואוסף של אנשים הממתין לרכבל אחד יוצר – תור, ודי אינסופי יש לומר.

אז למה שווה התור הזה?

כי בגלל עומס האנשים הירידה מטה התעכבה, ובנתיים זכינו לראות את השקיעה המרהיבה על קייפטאון מראש ההר.

אפשרות שללא תור לא היינו זוכים בה.

למזלנו לא הרבה אחרי שירדה סופית השמש , כבר נכנסו למבנה של הרכבל – כי כבר נהייה ממש קר ! מזל שדחפתי לתיקים, לקול ליגלוג הקייטנים, את שלל ערכות הקור שלי של מעילים, כפפות, צעיפים ועוד.

את הירידה ברכבל כבר עשינו לתוך אורות העיר שנדלקו.

חוויה נהדרת.

ובכלל הביקור הזה על ההר היה מושלם, ונהנו ממנו מאוד