בחזרה

דרום אפריקה - “At your Own Risk”



  • דרך הגנים – יום טיול ראשון , יום שבת, 11 לאוגוסט 

     

    טרום טיול, נערך תדריך משפחתי, בו ניסתה מחלקת התיכנון (ללא הצלחה יתרה יש לומר) לעניין את המשתתפים בתוכנית הטיול הקרב ובא, למעט צעיר החבורה – איש לא התעניין ממש לעומק. גם הנהג פטר עצמו מהפרטים הקטנים בטענה שהם סומכים עליי במאה אחוז (מסתבר שחנופה תמיד עובדת enlightened).

    בשארית הריכוז שהתמססה אחרי דקה, הצלחתי לאיים על כולם, שבניגוד לטיולים קודמים, ולחיבתנו היתרה להתנהלות בוקר איטית, בטיול הזה אין ברירה וחייבים להתארגן מוקדם ומהר, כי מחשיך כאן סביב שש, וצפריר אמר שלא נוסעים בחושך !!!

    בחלק זה של התדריך, כולם עוד היו איתי ונשבעו שבועות אמונים לקימה מוקדמת וזריזה.

    אבל קשה הפרידה מהרגלים מושרשים – אז למרות הכל הוחלט ביומנו הראשון על יום יחסית רגוע:

     

    נסיעה לעיירת הגולשים – ג'פריס ביי – Jeffreys Bay (114 ק"מ, שעה ורבע נסיעה מפורט אליזבט).

    סקי החולות בג’פריס ביי שנשקל ברמת התכנון, ירד מהפרק עקב היציאה המאוחרת (עוד יהיה בהמשך).

    כמתחייב במסלול החומוס , עברנו גם דרך החנויות של בילבונג (אחת של המפעל והשנייה מולה), ובכדי שלא תגידו שאנחנו ממש עושים אחד לאחד מה שעושים כולם, בצעד מהפכני קנינו שם סווצ’רים במקום בגדי ים wink

    יש לשים שלב שבסופי שבוע, שעות הפתיחה של החנויות מעט קצרות (בשבת נסגר בשלוש).

    ועוד גילנו לשמחתנו, שוק קטון פיצפון במתחם של החנות, עם מוסיקה חיה, שמש ובירות.

    ולסיום גם הלכנו לראות את צינורות הגלישה בחוף הים, אבל מסתבר שמזג אוויר נעים ושמשי לא הולך עם צינורות בים וגולשים.

    לא נורא – תסכימו איתנו שעדיף שמש.

    סה”כ חוייה נחמדה בג’פריס, אבל ממש לא חובה (לדעתנו לפחות).

     

    מעיירת הגולשים, נטולת הגולשים אך מלאה בוייב שלהם, המשכנו לכיוון הפארק הלאומי ציציקמה (Tsitsikamma) . ביום זה לא נכנסו לפארק עצמו, אבל התחלנו בביקור בשתי אטרקציות הסמוכות אחת לשנייה הנמצאות מזרחית לפארק, עוד לפני העיירה storms river-

    טרקטרונים

    Adventures Zipline falls

     

    ביום זה אחרי ג’פריס ביי הספקנו את האומגות בלבד (יציאה אחרונה בחורף עד השעה 16 ולא צריך להזמין מקום מראש). פעילות של כשעה, בה עוברים ברצף של 8 אומגות. חלקם עוברים ממש על המפלים, אצלנו הילדים אהבו את האומגות מאוד, אנחנו ליוונו אותם על הקרקע ונהנו מהנוף  (דווקא לא מתאים לנו לא להצטרף, אבל איכשהו כך יצא). באזור של האומגות, פגשנו גם את הקוף הראשון שלנו בטבע. מה שיראה לנו אחכ, כמופע שיגרתי גרם לנו כאן לפרץ של שמחה.

    בוגרי קוסטה ריקה או תאילנד דיווחו בעבר התלהבות מתונה מהאומגות לעיל, לנו זאת היתה הפעם הראשונה במערך אומגות משולב ממספר חלקים, ונרשמה הנאה גדולה (גם המרוץ למיליון היו פה פעם, סיפר לנו אחכ פרדי מהטרקטרונים).

    יש באיזור הציצקאמה, מערבה מהאומגות של המפלים עוד אומגות והפעם על צמרות עצים, אליהם כבר צריך להזמין מקום מראש, בהם לא היינו, אבל להלן הקישור: Canopy

     

    אחרי האומגות, שכנעתי את כולם שעוד אפשר להספיק גם לטרקטרונים (יציאה אחרונה בארבע וחצי), אבל הגענו בארבע ורבע בשביל לגלות שלא נותר מקום לאותו יום, והזמנו ליום למחרת.

    אפשר גם להזמין את הטרקטרונים במייל או בטלפון – אין להם (עדיין) סמרטפון, ולכן לא ניתן לתקשר בואטצאפ, רק להתקשר :

    +27 (0)72 664 2419

     

    במקום טרקטרונים אכלנו ארוחה במסעדה החביבה מאוד במתחם של הטרקטרונים ומשם שמנו פעמנו ל-  Forest Ferns מקום הלינה המשובח עד מאוד שלנו, שאני ממליצה עליו בחום , והוא שמר אצלנו מיקום גבוה במצעד הלינות שלנו לאורך כל הטיול, וזה הישג לא מבוטל כי היו לנו בהחלט לינות נהדרות ומופלאות לאורך כל הטיול.

    המקום מורכב ממתחם של לודג’ ובקתות . הנוף הנשקף מחדר האוכל והלודג’ מהמם וכולל חורש מפל , ונוף ים. הבקתות יושבות בתוך החורש מקסים.

    יש במקום גם מתקנים נוספים של ג’קוזי חם ממש  (בשני מקומות), אגם קטן , בריכה, ומגרש קריקט.

    אנחנו לקחנו בקתה של 4 בתוספת מזרון, היה מאוד מרווח .

    הלילות היו קרים, ומקום הלינה הנוכחי מככב אצלנו בין היתר כי היתה בו אח עצים עם חימום כהלכה של הבקתה (מניסיון שלנו, לא כזה טריוואלי להשיג חימום נאות בדרך הגנים בחורף).

    למען הגילוי הנאות, אספר שמהמלצה יחסית ישנה בפורום קראתי שהמקום לא מתאים למשפחות, אולי זה בגלל שהילדים שלנו כבר גדולים (כאמור 11, 17 ) – אבל עבורנו המלון התאים ואף מאוד.

    סה”כ, כולל הסטייה הקטנה לג’פריס נסענו ביום זה כ-180 ק”מ, וכשעתיים נסיעה-  מפה .

    בערב התענגנו לנו בבילוי ג’קוזי וטיול כוכבים מאולתר.

    סיום מושלם ליום נהדר.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    הבקתה המקסימה שלנו ב- Forest Fernsנהנים באומגת המפליםנהנים באומגת המפליםג'פריס בייהקוף האפריקאי הראשון - באומגותהאגם בכניסה ל-Forest Ferns


  • היי טל,

    בעוונותיי אני מגיע לפורומים פחות מבעבר, אבל שמעתי שיש בדידות להפיג אז באתי…  איזה יופי של תמונות ואיזה יופי של (תחילת) טיול!!  ממש מבטיח, ומעלה הרבה זכרונות. אל תחסכי, לא בצילומים ולא בתיאורים. אני בהאזנה…

    תודה!

    יובל

    (אגב, ממש אוטוטו אנחנו בדרך למונטנגרו, ומאוד נהניתי מהשרשור שלך משם -אז שוב תודה...)



  • לימור יקרה – זאת היתה בדיקת עירנות, שאכן הסיפור (הארוך)  הזה מעניין מישהו – שמחה לגלות שכן laugh.

     

    והנה הגענו ליום השני של הטיול (יום הטיסה הורד מהרשימה אם פתאום לא מסתדרת לכם הספירה... )-

    דרך הגנים – יום טיול שני , יום ראשון, 12 לאוגוסט 

    בבוקר המוקדם, כמובן שכולם עוד ישנים ואני יצאתי לסיור זריחה באיזור מתחם המלון שלנו. השמש לא שיתפה פעולה, וזרחה בכיוון לא מחמיא לזווית הצילום ובכלל, ועדיין היה רגוע ונעים מאוד.

    ובמאמר מוסגר – ובהקשר ל- בלוג , וגם שרשור של מיקהמיקה בפורום משפחות השכן בנושא בנוגע לטיול עם מתבגרים:

    הטיולים בסולו בראשית היום או בסופו, זאת דרכי להתמודד עם רצון הנוער להמשיך לישון / להתפדלע עוד קצת לעומת הרצון שלי לראות בזמן הזה עוד כמה דברים.

    מיקום נכון של מקומות הלינה, הוא עבורי גורם מפתח להצלחת השילוב בין השניים לשביעות רצונם של כל הגורמים המעורבים (ואני תמיד בגישת WIN WIN אם מתאפשר), אלמנט זה הגיע לשיאו בסוף הטיול במפלי ויקטוריה .

    מצרפת קצת ויזואליה משלוות בוקרו של יום זה, כמו גם המרפסת של ארוחת הבוקר עם הנוף הקסום לים ולחורש

     

     

     

     

    מרפסת חדר האוכל במלוןזריחה (נוף חלקי לשמש)טיול בוקר למפלוניםהבקתה שלנו בזוית ראייה מתוך החורשטיול בוקר למפלונים במלוןמרפסת חדר האוכל במלון


  • טל יקרה

    אם היה ספק

    גם אני כאן עוקבת בעניין 

    אגב , יצאתם בדיוק בתאריך שלנו 8/10 ואני מצפה לראות איך יתנהג מזג האוויר 😀

    בינתיים הכל נראה יופי 🌷🌷

    שאפו על התכנון המהודק והמתחשב. התרשמתי מאד כבר בשלב ההכנה 👍🏻

     

    איריס



  • יובל – פיספסתי קודם.

    הצטרפותך משמחת מאוד.

    רבים מטיולכם הוכנסו אצלי למגירת החלומות. לפי הקצב (7 שנים אחרי), כנראה חלקם יתרחשו בגלגול הבא, אבל עוד לא אמרתי נואש.

    מונטנגרו יפה מאוד, ואין לי ספק שאתם תטרקו  אותה לאורכה ולרוחבה בהנאה.

     

    ונמשיכה בדרא”פ-

    המשך – דרך הגנים – יום טיול שני , יום ראשון, 12 לאוגוסט

    יעד ראשון להיום (בהרכב המלא) – Tsitsikama National Park

    זמני פתיחה של הפארק: 7 בבוקר עד 18 עבור המסלולים, מבקרי יום רשאים להשאר בפארק עד 21:30 בשל פעילות המסעדה.

    במסגרת טיולי היום, יש מספר טיולים רגליים בתוך השמורה, ולהלן פירוט חלקי :

    1. מסלול מומלץ  יפה קצר ומאוד נוח להליכה (2 ק”מ)-

    suspension bridge או The mouth trail : מסלול של כשעה עד אשר מגיעים - לגשרים תלויים מעל הים . נקרא "הפה" כי הגשרים מתוחים בין 2 קטעים צרים במצוק. מסלול חובה ומהנה. :המסלול המתחיל מחנות ומסעדה בקצה החניון, עובר ביער הסבוך ל מרפסת דק, ומגיע אל מוצא הנהר- איזור עם 3 גשרים תלויים הנמתחים בין גדותיו. מורדות ההרים הגולשים לנהר ולים עטופים כולם בפרח הכלה הלבן עם עליו הכהים. שפני סלע בשפע וקופים קטנים. הגלים המתנפצים והים הסוער.  המסלול לא מעגלי והולכים וחוזרים באותה דרך .

    אנחנו אהבנו מאוד.broken heart

    פה גם ראינו את כלב הים הראשון שלנו, וגם את שפני הסלע וכמו כל חיה שראינו פעם ראשונה בדרך הגנים, התלהבנו מאוד, , הם (כלב הים ושפני הסלע), זכו מיידית בבוק של עשרות תמונות.

     

    2 אם המסלול של הגשרים התלוים קל לכם מידי, וחפצה נפשכם בעליות, אתם יכולים אחרי הגשר הגדול להמשיך ל-  Viewpoint Trail עלייה לתצפית וחזרה – כשעתיים.

    אנחנו בחרנו להתפדלע בחוף, ולחזור חזרה.

    וכאן זה הזמן לספר-

    כי בניגוד לכל שאר חברי המשפחה, שמאוד אוהבים טיולים רגליים, לצעיר שלנו יש ההעדפה למכסה מוגבלת לעיסוק הנ”ל ולכן הטיולים הרגליים בהרכב המשפחתי המלא מצתמצמים בהתאם (מנסים למצוא טווח ביניים להעדפות של כולם).

    בטיול הנוכחי, עוד בנוסף לנטיית הלב הטבעית, הצעיר שלנו גם פגוע ברך – עם 2 רצועות קרועות, תשורה מבאסת מחופשת הסקי האחרונה.

     אז אנחנו אפילו עוד יותר מצמצים את הטיולים הרגליים (אבל כפי שתראו בהמשך לא התאפקנו לצמצם אותם לחלוטין).

    גם אם כל רצועות הברך היו שלמות, לא בטוחה שהיינו בוחרים בעלייה לתצפית (שנראת די מפרכת, ומסתיימת בנוף שעושה רושם די דומה לנוף שרואים בלי עלייה...)

    3 מסלול נוסף בשמורה, שאנחנו וויתרנו עליו בשל הברך, וללא ספק היה נבחר בסטטוס רצועות שלם יותר – waterfall trail

    על סמך קריאה, וחברים שהיו כאן, המסלול נחשב קשה יחסית וכולל הליכה על סלעים . ומכיוון שלא היינו, מצרפת לכם מידע שאספתי על המסלול:

    מסלול מאתגר ויפהפה שאורכו 6 ק"מ וההליכה נמשכת בין 3 ל-4 שעות, בחלקה על סלעים ואבנים גדולות ולכן יש להצטייד בנעליים מתאימות. אם תשאלו בפארק, יגידו לכם לחנות בחניון הגדול, ליד המסעדה וללכת ברגל עד לתחילת המסלול (1.5 ק"מ משעממים). אנחנו השארנו את רכבנו ליד שלט שמציין את תחילתו של המסלול ומבקש ממבקרי יום לא לעבור נקודה זו. אנחנו ממליצים לעבור את התמרור ולחנות בחניון שנמצא ממש בתחילת המסלול ולחסוך הליכה מיותרת (היו הרבה שעשו זאת ולא ראינו שום אינדיקציה לאכיפת הוראת התמרור). שימו לב שאת המסלול אי אפשר להתחיל אחרי שעה מסוימת (מופיע בשלט בתחילת המסלול) “.מסלול המפל הנו  קטע אחד מתוך מסלול שנקרא otter trail שנמשך מס' ימים.

    קישור לפירוט מסלולי ההליכה

     

    בתוך השמורה, יש גם אפשרות לאטרקציה שאנחנו פסחנו עליה, אבל לפי השימוש השגור בשפה העברית של משתתפיה שחלפו על פנינו היא בהחלט אבן יסוד חשובה במסלול החומוס הדרא”פי

    מסלול משולב של קייקים ומזרוני ים בציצקמה

    נראה נחמד, אבל מזא שהיה אומנם נאה ושמשי, אבל עדיין מתחת ל-20 מעלות,  כמו הצורך ללכת הלוך חזור עם חליפות ומשוטים לא נראה לנו מאוד אטרקטיבי.

    אנחנו מאוד אהבנו את המסלול הרגלי והסתפקנו בו

    כאמור, בהקשר הזה,  אנחנו כנראה בעמדת מיעוט בקרב המשפחות הישראליות.

     

    למרות מגבלות הברך והעדר רצונות להכנס למים, היה יום מקסים בשמורה. 

    שאם הלכתם לאיבוד מה אנחנו עשינו בו אז-

    טיילנו רגלית לגשרים התלויים 

    אכלנו גם במסעדה של המקום – חיכנו די הרבה (בנתיים חלקנו יצא לסיורי גלים מתנפצים באיזור המסעדה) , אבל חיבבנו את אוסף המטוגנים (הלא כשר יש לומר) שנחת על שולחננו בסופו של דבר .

    ולסיום גם הלכנו לבקר את תחילת מסלול המפל.

     

     

     

    המטוגנים שלנו במסעדת השמורהגלים מתנפצים


  •  

    אני מתמוגגת surprise

     

    תמונות נהדרות. 

    וההסברים והתיאורים, שאפו no

     

    תמשיכי.. תמשיכי… וכמה שיותר הרי זה משובח 

     

    לימור



  • איריס – איזה כיף שאת גם עוד פה. וכן, למרות שהיינו באותם תאריכים רק בהבדל של שנה, אנחנו היינו ממש מזליסטים עם מז”א, שהיה מושלם בכל הימים (סביב 19 מעלות ביום, ללא גשם) למעט טיפטופון אחה”צ קטן בהרמנוס.

     

    ואפרופו תיכנון-

    אכן אני מתכננת בקפידה (ויש יאמרו באובססיביות ) את טיולנו בכלל ואת הטיול הזה בפרט, אני כמובן נהנת מזה, אחרת זה לא היה קורה.

    בני משפחתי היקרה לא שותפים לאהבת התיכנון שלי, אז החלוקה ביננו מאוד פשוטה, אני מתכננת לפני הטיול הכל (אבל הכל) לבדי, והם מצידם מפרגנים מאוד במהלך הטיול (טוב רוב הזמן... וטוב גם כי אני די מאלצת אותם מידי פעם לפרגן לי blush).

    וגם הנהג שלנו, מסיע אותנו תמיד בבטחה ובלי לחץ לכל יעד, וקור רוחו נשמר בכל סוג רכב וכביש, בכל תנאי מזג אוויר ולפי הטיול הנוכחי מסתבר שגם בכל צד של הכביש שהתכנון שלי שולח אותו אליו . כולם מרוצים מהסידור הזה רוב הזמן.

    למעט המצבים שאני ממש מתלבטת מה לבחור, והתשובה שאני מקבלת שאני פונה אליהם בצר לי היא שבמילא רק אני בקיאה בפרטים, אז מה שאני מחליטה מקובל עליהם.smiley

     

    אז הפעם החלטתי לשתף גם אותכם קצת בדילמות טרום טיול שלי, ומה היתה דעתנו עליהן בחוכמת הדיעבד-

    ציצקאמה מהירהורי שולחן העריכה:

    דילמה 1 בחירת מקום הלינה:

    באיזור ציצקמה, יכולה (כה אמר לי החריש האינטרנטי טרום טיול) להבחר לינה במקומות להלן -

    בתוך שמורת הציצאקמה . ייתרון באמת מיוחד ויפה מאוד להיות שם בתוך השמורה. החסרונות, כל יציאה שמלווה בכניסה חוזרת דורשת את כל הטופסלוגיה, ועל סמך ניסיון של אחרים גם דורשת תשלום חוזר (למי שיש  WILD CARD יש פטור מהתשלום ). 

    בהרכב שלנו נדרשו 2 בקתות (אנחנו 5), כך שיצא מחיר יחסית גבוה, בתנאי טבע יפים ומשופרים, אבל בלי הרבה פינוקים (ואנחנו מחובבי הפינוקים).

    בתוך העיירה סטורמריבר – המקום שנראה לי טוב, לא היה פנוי משום מה , ובכל מקרה לא היה איזה מקום לינה שנראה לי ראוי להכנס לקטגוריית וואו כמו 2 האפשרויות האחרות…

    והמקום שלנו Forest Ferns, עלות דומה ל-2 בקתות בשמורה,  בבקתה אחת, עם כל הפינוקים הנלווים של ארוחת בוקר, ג’קוזי (ציבורי) ואפילו מגרש הקריקט שעשינו בו שימוש. חסרון לא נמצא בתוך השמורה, דורש נסיעה של כ-15 דקות בכביש עפר.

    והמנצח שלנו  , גם בחוכמת הדיעבד Forest Ferns 

     

    הירהור נוסף – שייט בציצקאמה : מטיילים קודמים מאוד התלהבו מהאטרקציה של המזרונים והקייאקים. גם בחוכמת הדיעבד, לא מצטערת שלא הלכנו על האטרקציה זאת, אבל כן היינו צריכים לבדוק את האפשרות שרק יותר מאוחר נזכרתי בה , של שייט בלבד. לפי סיפורי עבר (יובל דפנה) אם ממשיכים מהגשרים התלויים לכיוון שפך הנהר מגיעים למזח שממנו ניתן לקחת שייט קצר פנימה.  הנוף נראה מאוד יפה, אז שווה לבדוק האם עדיין קיים. 

     

     

    ציצקאמה כלב הים הראשון שלנווגם שפן הסלע בציצקאמה נכנס לקטגוריית  הראשון


  • אנחנו היינו בציציקמה ביום גשום מאד אז לא היה מצב לשייט או מזרונים, עמדת ההשכרה היתה נטושה ולכן לא היתה שום התחבטות 😅



  • תודה לימורי שאת עוד פה..

     

    ובהמשך היום הזה בציצקאמה –

    הלכנו לטיול הקצר, הנחמד, שאהבנו, אבל מצטרפת לדיעה שבהחלט לא חובה של The Big Tree

    (כניסה מסתבר גם כלולה בכרטיס WILD CARD ).

    ומשם גם המשכנו לטרקטרונים, ואנחנו מצטרפים חמות להמלצה על הפעילות הזאת.

    המפעילים הם שני בחורים חביבים עד מאוד – פביאן ששפע בהסברים, ופרדי שהצחיק אותנו מאוד.

    כעקרון על פי רוב, פרדי (הבדרן) נשאר בקופה ופביאן (המדריך) יוצא עם הקבוצה. אבל אנחנו זכינו לליווי כפול וזה כנראה בגלל שיצאנו בסיור האחרון והסיבה הנוספת שעבורה יש 2 גרסאות במשפחה-

    הגרסה הראשונה טוענת שפרדי הצטרף בגלל שאנחנו נחמדים

    והגרסה השנייה לסיבה להצטרפותו של פרדי הנה שחלקנו (רמז – זה הכותב כעת), איך נאמר בעדינות מעט התקשה בתפעול הטרקטורון בתחילת הדרך , וככל הנראה פרדי היה קטן אמונה שנצלח את הטיול הזה בשלום והצטרף לייתר ביטחון.

    שורה תחתונה – למרות כישורים מוטוריים צולעים ראשוניים, הצלחנו כולנו לרכב בהנאה גמורה בתוך החורש עד לשקיעה.

    בנות הנוער קיבלו כל אחת טרקטורון עצמאי, הנהג קיבל כנוסע את צעיר החבורה (רכיבה עצמאית מותרת גיל 16), וגם לי הוענק טרקטורון שהצלחתי בסופו של דבר לתפעל ואף להנות .

    מומלץ וכיף no

    הבאנו איתנו כפפות, כובע ומעיל, התגלה כצעד נבון ברוח של הנסיעה ובטח לקראת שקיעה.

     

    במהלך היום גם עברנו דרך – Station Storms River Bridge Service

    שם יש מידע לתיירים, מסלול הליכה קצר מתחת לגשר , בית קפה וסופר דרכים עם כמות מצרים מאוד מוגבלת, אבל זה מה שהיה לנו זמין ובזה הסתפקנו לרכש מאוד בסיסי של מזון לארוחת הערב שלנו שהיתה הפעם בבקתה במלון (שמצויידת במטבח סבבה לגמרי).

     

    תם לו עוד יום, שבגלל שאני כותבת עליו כבר בחמש הודעות, אז אסכם ואומר שהיה יום כיפי מאוד-

    התחיל בטיול זריחה סולו (שלי) במתחם המלון, המשיך בטיול לגשרים התלויים בציצקאמה, עבר דרך העץ הגדול והסתיים בטיול טרקטרונים לתוך שקיעה (מצרפת תמונה, אבל המציאות כרגיל יפה היתה שבעתיים).  

    שקיעה בטיול הטרקטרוניםBIG TREE


  • איריס – מאחלת לכם לחזור ולהנות גם במצב שמשי בדרך הגנים, ואז אולי תוכלי גם לספר לנו אם יש עדיין אפשרות של שייט, ללא המזרונים.

     

    דרך הגנים – יום טיול שלישי , יום שני, 13 לאוגוסט

    היום מחליפים מקום לינה, ושמים פעמנו למקום הלינה השלישי במספר –

    Under Milkwood Resort

    הנמצא בעיירה – Knysna (נייזנה).

    הגענו למקום בזכות המלצה בשירשור של רובי, ולשמחתנו, בנוהל של הטיול הנוכחי התלהבנו מאוד, ומצטרפים להמלצה.

    ואם תתנו הצצה לביקורות ב- BOOKING ו- TA , תראו שההמלצה להגיע לכאן בהחלט מבוססת על חוכמת ההמונים, ולא רק שלנו.

     

    ביום זה –

    בדרך מציצקאמה ל-נייזנה עברנו דרך Bloukrans River Bridge הגשר ממנו מתבצעות קפיצות באנג’י – חלקנו התלבט עם כן או לקפוץ – ההחלטה הסופית כמו גם תוצאותיה בקרוב. 

    משם המשכנו לשמורה שכולנו משוכנעים, שלמרות שללא ספק יש שמורות יפות בדרך הגנים, אבל בהחלט זאת היפה ביותר מבינהן –

    קבלו את הטוענת לכתר אצלנו – שמורת רוברג Robberg    

    סך כל הנסיעה באותו יום, כולל הכניסה לרוברג – שעתיים , 140 ק”מ.

    מפת מסלול היום (כולל אתרים בדרך שלא עצרנו בהם)

    ולפני שעוברת לכל הפרטים, מקבץ תמונות חלקי מהיום היפה זה.

     
    גשר הבאנג'י - האם אנחנו בתמונה?ציפור בשמורת רוברגגשר הבאנג'יכלבי ים בשמורת רוברגשמורת רוברגשמורת רוברג


  • ולפני שממשיכים, למרות שאנחנו כבר נפרדו מאזור הציצקאמה ,

    לרווחת מטיילים עתידיים – מצרפת  מפת עיקרי אתרי אזור הציצקאמה שהכנתי בשלב התיכנון , סדר האתרים לפי כיוון ההגעה שלנו (קרי ממזרח למערב) מפורט להלן:

    - טרקטרונים no

    - אומגות מפלים no

    Total - Petroport Tsitsikama Petrol station

    The Big Tree Tsitsikamma: נחמד , לא חובה אם לא מסתדר

    Stormsriver העיירה (אנחנו פסחנו עליה כליל) בה יש ריכוז של מספר מלונות, מסעדות, כמו גם 2 אטרקציות שגם עליהם פסחנו  : Tsitsikamma Segway Tours (לסיור הארוך יותר רשום שרצוי להזמין מקום מראש), אבובים וגם אומגת הקנופי.

    Tsitsikama National Park nono – כמובן שעם כל הכבוד לשלל האטרקציות, הפארק היפהפה הזה, ומסלולי ההליכה בתוכו ומסביבו הנם הסיבה המרכזית להגעה לאיזור. בתוך השמורה יוצאת גם פעילות הקיאקים והמזרונים. וחוץ ממסלולי היום בשמורה, יש גם מסלולים של מספר ימים – טרק הדולפין, וגם להבנתי טרק נוסף של 5 ימים  The Otter Trail (לפרטים על טרק הדולפין ראו בשרשור של יובל).

     

    Bloukrans River Bridge – להלן גשר הבאנ’גי והוא האתר המערבי ביותר  ברשימה, והוא כאמור סיים את ביקורנו באיזור.

     

    יש כמובן עוד כהנא וכהנא, אבל אלו בהחלט העיקריים מבניהם.

    אתר עם פירוט פעילויות נוספות באזור הציצקמה

    http://www.tsitsikamma.info/

    https://www.stormsriver.com/

     

     

     

    מפת אתרי פעילות בציצקאמה


  •  

    קפצתם ?? smiley

     

    איזה יופי את מפרטת, ועם קישורים למען הדורות הבאים ומציגה התלבטויות בשילוב חכמת הבדיעבד. ביג לייק. המון המון תודה!!! no



  • רק לציין שאני מאוד נהנית מהתיאורים והתמונות.

    טסים בקיץ לדרום אפריקה ואני שותה בצמא כל מילה….

    שאפו על הפירוט 



  • ושאלה קטנה… בימים של מעברים. האם השארתם מזוודות ברכב? אני רואה שעצרתם בדרך ממקום לינה אחד לשני בכל מיני פעילויות, האם יש המלצות בעניין? 

     



  • ואוו.....תמונות נפלאות , תיאור טיול מושקע להפליא.

    אני קפצתי מהגשר בדיוק לפני 10 שנים ומאז מהלך עם חיוך של ''מה נסגר איתך ''' על הפנים. ( אם קפצתם צפו לכך שאחר כך מפסיקים להתלהב מאקסטרימים למיניהם כי שום דבר אינו משתווה לכך ).

    אגב , אני מאוד אוהב את הכותרת .....לא שמח לראות את הגידור המסיבי שקיים בארץ בכל מסלול והורס לחלוטין את הטבע. אם לא כל דבר היה בר תביעה בארץ סביר שגם אצלנו זה לא היה כך .

     

    מאחל לכם עוד הרבה אפריקה

     

    מוטי



  • תודה לכל המצטרפים –

    ולא, לא תיכננתי להשאיר את נושא קפיצת הבאנג’י כתעלומה, פשוט החיים קראו לי.

     

    אז לימור ומוטי מצטערת לאכזב, אבל לא קפצנו באנג’י בסופו של דבר angel

    אבל עצם זה, שנציגתנו מהנוער שקלה (ברצינות) לעשות באנג’י – זה ריגש אותי מאוד (ולא החלטתי אם אני מתרגשת מפחד או מתרגשת מכך שיש לה אומץ).

     

    לימור – אני בנתיים מפרטת למוות, תני קריאה אם מידי ..

     

    מוטי – אני גם מאחלת לנו עוד הרבה אפריקה, ימים יגידו אם יקרה (מחכה להמשך סיפור קניה שלך, כדי להשלים את מגירת קנייה באגף החלומות).

     

    שני – כיף לכם שאפריקה כבר באופק עבורכם, ושמחה שהסיפור שלנו עוזר. בנוגע להתניידות עם המזוודות, בעצת המומחים (עיין ערך אתנין ואיריס גם), נרכש מבעוד מועד בד שחור (הכי זול שמצאתי), והוא שימש כיסוי למזוודות בימים של המעברים. אצלנו זה עבד !



  • עיין ערך באנג’י –

    כאמור, תפס אותנו בהפתעה שהנוער העלה את נושא הקפיצה כאפשרות מעשית . במסגרת מתקני לונה-פארק אנחנו חובבי אקסטרים, קניוניג וגם מצנחי רחיפה עברנו בהנאה, אבל הדבר האמיתי כמו באנג’י נראה לנו סוג של קפיצת מדרגה.

    בכל מקרה תיכננו להכנס לראות את הגשר–

    אז קצת לפני הגשר יש להכנס למתחם (פנייה ימינה באם באים מכיוון הציצאקמה).

    בחנייה תפגשו שלל דוכני מכר אפריקה סטייל.

    יש מרפסות תצפית לגשר

    ולמתקדמים גם עמדת מכירת כרטיסים לקפיצה.

    לנוכח בקשת הנערה – הלכנו לתשאל:

    עלות – 1000 ראנד (ויש במתחם שלט שמפרט למה כאן זה המקום הכי טוב בעולם מבחינת עלות תועלת).

    כן זה בטוח לגמרי, מעולם לא היתה להם תאונה קטלנית.

    כן  זה ממש טוב כאן, כי בתום הקפיצה יש איש צוות שיורד לקופץ והופך אותו כך שהעלייה לא בצורת נר הפוך. ( את החלק של ההיפוך אנחנו יכולים לאמת)

    כן, זה קצת מפחיד בהתחלה אבל ממש כיף אח”כ ,

    וכן היא יודעת לספר איך זה, כי כל מי שעובד חייב לעבור את החוויה בעצמו לפחות פעם אחת (תזכירו לי לא לשלוח לכאן קוח, מוטי אבל אולי זאת עבודה בשבילך..)

    תזמון הגעה – הקפיצה מתבצעת כל שעה עגולה, בכדי רק לצפות מספיק להגיע כמה דקות לפני, בשביל לקפוץ צריך להגיע כחצי שעה לפני.

     

    אחרי תצפית על הקפיצות של האמיצים, החליטה הנערה שלנו שכרגע לא,

    והתוצאות – אנחת רווחה מסויימת, ורכש מזכרות במקום.

    אתר באנג'י

    המשכנו דרכנו, לכיוון פלטנברג בעיקוף קטן חביב (ולא הכרחי אם הזמן מצרך יקר עבורכם) : נסיעה עד לעבר נקודת תשלום אגרה ואחרי נקודה זאת לרדת לכביש R102 לכיוון Nature Valley דרך יפה עתיקה ומתפתלת בתוך יער עד. ממשיכים בכביש צר עד שמתחברים שוב לכביש N2 – יש לפנות שמאלה לכיוון Plattenberg / George.

    גם ב-  Nature`s Vally

    יש מסלולי הליכה ואפשרויות בילוי, אנחנו הסתפקנו במעבר בכביש, והמשכנו לשמורת רוברג.

     

     

    קופים בדרךבדרך ל-Nature`s Vallyתמונה במקום קפיצה


  • שמורת רוברג – Robberg Nature Reserve

    הרבה לפננו שזרו סופרלטיבים לשמורה, עם כולם אנחנו מסכימים.

    לשון יבשה בתוך האוקיינוס , שילוב של נוף ים , צמחייה, מסלול מגוון , ובעלי חיים בים וביבשה.

    מצטרפים להמלצה הלוהטת על המסלול הבינוני של 5.6 ק”מ nonono.

    כניסה עם WILD CARD חינם.

     

    אנחנו זכינו לראות כאן שלל ציפורים, את הלוויתנים הראשונים שלנו, צללית של כריש עמלץ לבן (מעמדת תצפית בטוחה) , כלבי ים והרבה הרבה יופי של ים דיונות סלעים וצמחייה.

     

    ולמרות כל היופי הזה, בתחילת הטיול נדרש נהגנו המסור לפצוח בפעולות הרגעה אקטיביות-

    נראה לי שאת שקיות החימום, הכפפות, מעילים וחםצאוור בהחלט ניתן להשאיר ברכב

    אל תדאגי, אני משוכנע שאנחנו בכיוון הנכון ולא נגיע לדיונה מהצד ההפוך” – ...אמר זה שרק לפני עשר דקות שמע לראשונה בחייו על שמורת רוברג, ועדיין לזכותו ולזכות חוש הכיוון המדהים שלו יש לציין שצדק . 

     

    ולמה פתאום פאניקה 

    כי-

    איריס היתה כאן עם משפחתה ובמהלך הטיול נקלעו למזג אוויר סוער, שמאוד הקשה עליהם את הטיול.

    אנחנו בסופו של דבר זכינו במזג אוויר מושלם.

    יחד עם זאת לנוכח הטופוגרפיה של המקום, יכולה להבין מדוע במזג אויר סוער מאוד לא נעים לטייל כאן (המלצה בדקו תחזית לפני הגעה).

    ובנוגע לכיוונים, משפחת מרום סיפרה שבשל טעות בכיוון התחלת המסלול, הם נאלצו לעלות את הדיונה, במקום להדרדר בה להנאתם.

    אז להלן ההסבר להורדת פאניקה פוטנציאלית–

    כאמור המסלול בשמורה הנו מסלול מעגלי בלשון יבשה שצדה האחד (המערבי) פונה לכיוון המפרץ השקט של פלטנברג, והצד המזרחי סוער יותר .

    כשמגיעים מהחנייה (P במפה המצורפת) לתחילת המסלול, יש להתחיל בחלק המערבי של לשון היבשה, קרי לפנות שמאלה (אם אתם רואים את פלטנברג מהמסלול, סימן שצדקתם, ואתם בכיוון הנכון) . קרי הליכה עם כיוון השעון

    בהמשך המסלול יש נקודת חיבור בין שני הצדדים של לשון היבשה (THE GAP במפה) , אם רוצים להגיע למסלול הבינוני יש להמשיך בנקודה זאת ישר, עד אשר מגיעים לתחילת הדיונה.

    בפאתי הדיונה (היכן שיש שלטי אזהרה בצד המערבי) (ראו סימן DANGER במפה,למסלול הארוך  (9.2 קמ, נכתב עליו שנחשב מסלול מאתגר) יש להמשיך ישר , למסלול הבינוני  (הרוב כנראה) יש לפנות ימינה בדיונה, לירידה שממנה מתחברים לצד המזרחי של לשון היבשה (לכיוון THE ISLAND בבמפה)  ומשם חוזרים חזרה (בחזרה מגיעים לחנייה מהצד הימני) .

     

     

      

     

     



  • ואחרי שנרגענו, גם ניתן להנות מהנוף של שמורת רוברג.

    הלוויתנים, באם הגעתכם מתוזמנת איתם, מירב הסיכויים לראותם בצד השקט (הפונה למפרץ פלטנברג).

    קבוצה שצילמו סרט תיעודי במועד ביקורנו, הסבו את תשומת ליבנו לכריש עמלץ לבן שבדיוק עבר במים מתחתנו.

    מושבת כלבי הים עליה מתצפתים מלמעלה

    דיונה שהיא כף אחד גדול

    וליד האי (מיד לאחר הדיונה), זכינו לראות כלבי ים תופסים גלים, מטרים ספורים מאיתנו, ורק שם ישבנו שעה .

    אנחנו התחלנו יחסית מאוחר (אחרי 12), לקח לנו 4 שעות, אומנם לקחנו את הזמן, ובכל זאת, אם היינו מגיעים יותר מוקדם כנראה שהיינו בכיף נשארים עוד קצת באזור הדיונה.

    אז ממליצים לדבוק בהמלצה שאנחנו התעלמנו ממנה, לנסות להגיע לכאן מוקדם גם למסלול הבינוני – וכמובן חובה לעשות כן לאמיצים הבוחרים במסלול הארוך

    החלק המזרחי הסוערתופסים שלווהכלבי ים תופסים גלים ליד האיתחילת המסלול, אם המסלול פונה לפלטנברג אתם בכיוון הנכוןפריחה בדרךאיזה כיף בדיונה


  • בסופו של יום הגענו למקום הלינה שלנו בנייזנה .

    לקחנו 2 בקתות ליד הים ל-5 אנשים.

    שווה להתאמץ לקחת בקתות על הים, הנוף לים מהחדר, כמו גם הפרטיות מאוד משדרג את איכות השהייה כאן.

    2 בקתות נלקחו יען כי חששתי שנמאס זה על זה, להיות שוב ברצף בחלל אחד, עם לינה על מזרן בסלון.

    בדיעבד, אפשר היה להסתפק בבקתה אחת –גם כי עוד חיבבנו אחד את השני בשלב זה של הטיול blush, וגם כי יש 2 מקלחות בכל בקתה (לוויסות פקקי הבוקר והערב), ויש מטבח מאובזר (שהתעלמנו ממנו לטובת הקולנריה של האיזור).

    בכל מקרה בעלות נוספת של 230 דולר, היינו בעליה הגאים (ל-2 לילות) של עוד בקתה ליד הים ,הבקתות צמודות זו לזו).

    כאמור אנחנו ממליצים על המקום – הנוף והמיקום, המיטות הנוחות להפליא, הקייקים שניתנים חינם, היחס הנהדר.

    במסגרת המידע שמקבלים מהקבלה, מצורפים גם זמני הגאות והשפל, בקרוב נעשה בזאת ששימוש מועיל .

    רק הערה קטנה על אפשרות לשיפור – היה חסר לנו חימום. לא קפאנו למוות אבל אפשר היה להשתפר בתחום.

     

    יום רביעי בדרך הגנים – יום שלישי, 14 לאוגוסט

    יום רגוע .

     

    נציג בקתת המבוגרים הולך לבדוק את הקייאקים, חוזר מבסוט משייט באזור.

    הנוער ושות’ קמים  ביקיצה טבעית, עם מעט עזרה (טוב ממש יקיצה טבעית לא תתרחש לפני הצהריים...).

     

    וקצת מהמקורות –

    ה"ראשים " (The Heads) - הם שני צוקי אבן-החול הניצבים בצידי הפתח הצר אל הים שמהם נוף מדהים לאוקיינוס שהפכו לסמל של המקום. רכסי הרים מזרחי ומערבי, מ-2 צדי פתח הלגונה לאוקיינוס. הראש המזרחי הינו אזור מגורים עם נקודות תצפית, מערבי שמורה פרטית.

     

    ניינזה מורכבת משני ראשים, הראש המזרחי בו נמצאת הלינה שלנו, והראש המערבי שעבר שריפה בשנת 2017.

     

    אנחנו התחלנו את הבוקר עם טיול בראש המזרחי – אבל מכיוון שהצבא צועד על קיבתו,  ראשית שמנו פעמנו לארוחת בוקר בבית קפה East Head Café הנמצא בסמיכות למקום המגורים שלנו.

    חוכמת ההמונים (TA) מתעלפת מרוב שבחים, אנחנו אין מה לומר מצטרפים ללא היסוס .

    המיקום יפה, האוכל טעים מאוד ושיא השיאים – גם מגיע מהר, ממש מהר !!heart (והמהירות,אם לא הבנתם אחרת, הנה מצרך נדיר באיזורנו).

    לא צריך להזמין מקום מראש, פתוח מהבוקר עד השעה 15

    משם אנחנו יוצאים לטיול על מספר נקודות תצפית על הראש המזרחי.

    ואז, אני נזכרת בתמונות מהשירשור של רובי על הגאות והשפל וההבדל הדרמטי בינהם, וגם נזכרת שלפי המידע שקיבלנו במלון, היום שיא השפל מתרחש סביב השעה 11 בבוקר.

    מחליטים לחזור לבקתות ברגל, הפעם דרך הים .

    ואכן תופעת השפל מדהימה.

    היכן שהיה רק בבוקר ים לקייאקים, זוהרת כעת יבשה בשיא תפארתה.

    פצחנו מייד בטיול בשפל – מאוד מגניב!

     

     

    מי אמר מפה ולא קיבלארוחת בוקר

 

בחזרה