סלובקיה – הפתעה של סתיו!

[pninit1234]

 

שילוב הזדמנויות הביא אותנו לשתי נסיעות ספטמבר קצרות , אתחיל דווקא באחרונה שמביניהן – סלובקיה (וטעימה מבודפשט גם).

 

הכרטיסים נקנו בוויז לפני שנה – חמישה ימים ברוטו בבודפשט.

הכוונה הייתה לחזור אליה בשנית לבילוי עירוני, אולי קצת לצאת גם מהעיר אבל לא יותר מזה.

 

והנה... וויז שולחת לנו מייל על שינוי : הטיסה הוקדמה בשעתיים. 

 

הבכור החייל (מומחה הלואו קוסט הפרטי שלי ומי שכמובן הינדס את כל הנסיעות האלה) מיד שולח לי ווטסאפ דחוף:

לא לאשר שום דבר! 

 

מסתבר שבמסגרת השינוי ניתנת אפשרות REBOOKING לכרטיסים הישנים שלנו (שלא היו כאלה שניתן לשנות בהם משהו ללא תשלום עצום).

 

וזה – התאים לנו כמו כפפה ליד...

 

שינינו את תאריך הטיסה היוצאת, את תאריך הטיסה החוזרת, והנה לנו טיול עשרה ימים – טיול טבע בסלובקיה!

איזה כיף!!

 

ולפני הכל כמה תודות –

 

ללימור האלופה שכמו תמיד כשאני בלחץ זמן תמיד יש לה חומר לעזור לי וגם עצות טובות תוך כדי.

 

ללי ששוב חזרתי לבלוג בודפשט שלה.

 

ל אורה ג ,לIbd  ו ללאיטלי (לילך) שעזרו לי במסלולי סלובקיה בישורת האחרונה רגע לפני הנסיעה (הזדמנות להמליץ על הבלוג הנהדר של אורה).

 

לאלעד על סיפור הפוקימונים שלו ועל ריכוז מורשת קרב סיפורי סלובקיה – בעיקר עזרו לי הסיפורים של ליאור, גאולה, שרון ומיכל.

 

ולסיון על הבלוג המדוגם שלה.

 

הנה טעימה קטנה מסלובקיה של סתיו, שווה!

 

 

[pninit1234]

יום 1 - בודפשט חיכתה לנו..

 

אז נתחיל..

 

גם הפעם חמישתנו נסענו – אני, בן הזוג ושלושת הבנים (21,18,10).

האמצעי אוטוטו מתגייס.. נסיעה אחרונה לפני הגיוס.

 

באופן מפתיע הטיסה היוצאת יצאה בשעה כזו נוחה.. 11 בבוקר.

איזה לוקסוס.

 

אנחנו מגיעים לבודפשט פעם שניה (הפעם הקודמת היתה לפני כחמש שנים בשילוב סלובניה), והפעם הכל ברור, הכל ידוע, את כל המאסט כבר ראינו בפעם הקודמת והפעם נזרום לפי החשק...

 

קצת לוגיסטיקה:

עוד בשדה בבודפשט אני מנצלת את עמדת התחבורה המאוישת וקונה לנו שני כרטיסים קבוצתיים חופשי-יומי לתחבורה הציבורית. כל כרטיס תקף לחמישתנו (מחייב לנסוע ביחד, אבל לנו זה מתאים) ועולה 3300 פורינט (כ 45 ₪). כל הפרטים על התחב”צ – פה.

אפשר להגיע מהשדה לבודפשט באוטובוס E100 שפעיל רוב שעות היממה (אם כי לא בכולן), ועולה 900 פורינט לאדם (הוא לא כלול בכרטיס הרגיל של התחב"צ). יוצאים מהטרמינל לכיוון המוניות והתחנה שלו שם. לחמישה אנשים היתרון לא דרמטי לעומת מונית (אם כי מונית רגילה לא תספיק עבורנו) אבל נסענו באוטובוס. ספטמבר אבל בבודפשט זה לא מורגש והיה תור ארוך לאוטובוס, באורח פלא כולם הצליחו לעלות עליו.

יש מספר תחנות בתוך העיר, אנחנו יורדים בתחנה הסופית – Deák Ferenc tér. 

משם ברגל כמה דקות למלון שלנו (אנחנו יחסית לא מרובי מזוודות הפעם) אבל היום חום אימים בבודפשט...

אולי בכל זאת היה כדאי ללכת על מונית

המלון שבחרתי and apartments Pal's hostel  נמצא ממש בכיכר הבזיליקה

 

 

והשכנה שלנו דלת ליד – גלידריית הפרח.

אני חושבת שאף פעם לא הייתי במלון במיקום כזה..

 

קצת על הדירה עצמה:

הדירה נמצאת בבנין הדירות, וסמוך לו נמצא בנין האכסניה.

מצד היתרונות – דירה מאוד גדולה ומרווחת, שקטה למרות המיקום, שני שירותים ואמבטיות, מחיר אטרקטיבי למיקום כזה מרכזי ביחס לחלופות דומות, אפשר לעשות צ'ק אין עד 2 בלילה, WIFI   איכותי, מעלית לדירה.

מצד החסרונות – המיטות היו די פשוטות.. מוזר. כנראה השפעה של בעלות על האכסניה?   הדירה כוללת שני מפלסים – לנו לא הפריע.  כמו כן הדירה היתה מרושתת בשלל אזהרות/הנחיות  - חוץ מאיך להפעיל את חימום המים...

 

הסלון בדירה משקיף לבזיליקה וככה זה נראה:

 

 

(עוד תמונות של הדירה אצרף בהמשך).

 

אז התמקמנו בדירה ו.. יוצאים

 

דבר ראשון בודקים את גלידרית הפרח.

נכון – כולם היו כבר  , אני לא מחדשת פה כלום, ובכלל נשמע כמו מלכודת תיירים קלאסית.

אבל היה נחמד.

תור שנראה ארוך התקדם מהר מאוד , בחרנו ארבעה טעמים (זה לא כ"כ הרבה וגם עולה מעט) והיה כיף לפתוח ככה את הביקור בבודפשט, בטח למי שבארץ לא אוכל גלידה בכלל…

 

 

 

מדד הכוכבים לגלידריית הפרח

אני 4 בן הזוג 5 בכור 3 ("מלכודת תיירים לא מזיקה")  אמצעי 3 ("גימיק מיותר")  פיקאצ'ו 4 ("הורדתי בציון בגלל העומס")

 

אחרי גלידה והתקדמות השעות לכיוון הערב, החום בבודפשט נראה קצת אחרת.

 

חשבתי אולי לעלות לתצפית מגג הבזיליקה אבל אי אפשר היה בגלל תערוכה.

אם כבר אנחנו שם נכנסנו פנימה – מיותר.

 

התחלנו לטייל קצת ברגל בשדירת אנדראשי..

תיק של מייקל קורס לא קנינו  (אם בתאילנד לא קנינו אז פה? ), בית האופרה בשיפוצים, אבל ממש לידו האתר שלפחות לפי הפייסבוק ביקור עם ילדים בבודפשט שלא כולל אותו ישלח אותי ישירות לרווחה.

אז נכנסנו גם אנחנו – החנות SUGAR.

זו היתה השעה להדחקה כוללת ולתת לפיקאצ'ו ללקט משלל הגומים והמרשמלו כאילו אין מחר.

 

 

 

חזקים בעיצוב שם, אין מה לומר.

הבכור והאמצעי מצאו להם לעומת זאת ממתקי הארי פוטר.

 

מבט לקונדיטוריה שבמקום

 

ברוב מוחץ הוחלט שגם SUGAR  ראויה למדד הכוכבים

אני 4 בן הזוג 3 ("גימיק מיותר") בכור 4 וחצי  אמצעי 5  פיקאצ'ו  5

 

SUGAR  נמצאת כמה צעדים ממסעדת מנזה שגם היא מאסט לפי הפייסבוק, אז ניסינו את מזלנו אולי יש מקום ללא הזמנה.

ובכן – יש מקום, אבל בפנים ולא בחוץ, ואין מיזוג .  שירות – לא זז. 

אז הלכנו.

וטוב שהלכנו, כי ככה הגענו למסעדה כוכבת הטיול, ממש לא "אוכל הונגרי" סניף של TGI Fridays  האמריקאית, שנמצאת בכיכר Oktogon, די קרוב.

חבל שמסעדות לא נכללות במדד הכוכבים  כי אז היינו מקבלים חמש חמישיות (לחובבי הז'אנר, ברור) אבל העיקר שכולם היו מבסוטים.

 

ומה עכשיו?

מבט בשעון הבהיר שעוד לא מאוחר להגיע למופע המזרקות הלילי באי מרגיט. בספטמבר עוד יש מופעים מדי שעה והארוך מכולם מתחיל בשעה 21.

זה היה הזמן להתחיל להשתמש בכרטיס התחב"צ...

לקחנו טראם 4 מכיכר אוקטוגון עד לגשר מרגיט, גילינו שכולם כבר ממתינים יפה למופע ישובים בכסאות/ספסלים שמסביב אז ישבנו על החצץ והמתנו.

 

הנה דוגמית ללא המוזיקה..

 

 

 

היה סיום יפה ליום הזה שהתחיל בשש בבוקר אצלנו בבית... פיקאצ'ו אהב במיוחד!

 

מדד הכוכבים למופע המזרקות הלילי באי מרגיט

אני 5 בן הזוג 4 בכור 4 ("אין טעם להישאר עד הסוף")  אמצעי 4  פיקאצ'ו  5

 

ואם אנחנו כבר כאן, אי אפשר בלי תצפית לילית על הדנובה מגשר מרגיט..

 

 

אנחנו חוזרים לדירה בשילוב טראם ותחתית, הבזיליקה מחכה לנו מוארת וכל האיזור הומה בליינים..

 

 

 

היה יום עמוס!  

[pninit1234]

הדירה בבודפשט - תמונות נוספות

[רבקה.ק.]

איזה כיף שאת מספרת על סלובקיה. מעניין איך היא נראית כשהיא מתכוננת לשלכת…

 

 

רבקה

 

 

[pninit1234]

תודה רבקה

אכן השלכת הוסיפה נופך משלה...

[pninit1234]

יום 2 - בודה ועוד

אם אתמול היה חם , אז היום דווקא קריר יותר ודי מעונן.. לא נורא.

 

אנחנו יורדים לכיכר הבזיליקה לארוחת בוקר.

בכיכר הבזיליקה יש סטארבאקס ויש גם כפילה שלה – California Coffee Company.  הקפה יחסית יקר, הבייגלים והעוגות יחסית זולים, בסה"כ בסדר.

 

היום אנחנו נוסעים לצד של בודה.

כבר היינו בפעם הקודמת אבל יש השלמות.

אוטובוס 16 ליד מלון קמפינסקי וליד הגלגל הענק די סמוך לדירה שלנו ואנחנו לוקחים אותו עד לתחנה Disz ter

 

מתחיל גשם  , מתאים למוזיאון הודיני.

זהו מוזיאון קטן שבו תערוכה בעקבות הודיני ולסיום מופע קסמים. 

חמישתנו היינו קבוצה מספיק גדולה ומיד כשהגענו התחלנו סיור פרטי

.

מה פתאום הודיני בבודפשט?

מסתבר שהודיני הוא יליד הונגריה, בן של רב ושמו האמיתי היה אריק וייס . משפחתו היגרה לארה"ב ושם התפתחה קריירת הקוסמות המיוחדת שלו.

אותי עניין לשמוע את כל הפרטים כולל פוליטיקה ואינטריגות מלוכלכות במיוחד בעולם הקוסמות, הילדים פחות התעניינו.

המשכנו למופע הקוסמות – שום קשר להודיני, פשוט מופע קסמי קלפים...

לצלם אסור במוזיאון, הכניסה עלתה 8 יורו למבוגר, 6 לילד.

לדעתי – יקר מאוד ביחס לתמורה, ממש לא מאסט.

 

מדד הכוכבים למוזיאון הודיני

אני 3  בן הזוג 3 ("בלארג'יות") בכור 4 אמצעי: 0 לתערוכה, 4 למופע  פיקאצ'ו:  0 לתערוכה, 4 למופע 

 

אנחנו יוצאים מהמוזיאון והגשם דווקא התגבר..

לכן במקום ללכת טיפה ברגל אנחנו נוסעים עוד תחנה בקו 16 לתחנה Szentháromság Tér .

זה הזמן להתרשם שוב מהנוף לדנובה ולפשט ממצודת הדייגים.

אפרורי למדי והתמונות בהתאם, אז חסכתי מכם.

גם כנסיית מתיאש פה. חשבתי אולי לעלות למעלה לתצפית אבל ויתרתי.

 

 

 

מה שבטוח – תיירים לא חסרים בבודפשט .  בטח לא בבודה.

 

אנחנו ממשיכים לכיוון קונדיטורית רוזוורום , קצת אחריה יש מעלית בה ניתן לרדת מפלס, לפנות ימינה ולהגיע לבית החולים בסלע.

 

אנחנו קונים כרטיסים לעוד שעה, וחוזרים במעלית למסעדה האיטלקית של ג'יימי אוליבר.

ראיתי שיש מקום.. ורעבים.. אז קדימה.

היה נחמד והשירות היה מהיר מאוד באופן מפתיע למסעדה שנחשבת מסעדת שף אבל לא היה משהו יוצא דופן או מדהים באופן מיוחד באוכל, קצת עיצוב שנוכל לצלם לאינסטגרם אבל זהו...

ביקרנו גם את פסל הסוס הסמוך וירדנו במעלית לסיור בבית החולים בסלע.

 

זהו אחד המקומות שתכננתי לבקר בהם בפעם הקודמת שהיינו בבודפשט ולא הספקתי. 

המקום שימש כבית חולים של הצלב האדום במלחמת העולם השניה וגם בהתקוממות מהפכנים כנגד הקומוניסטים מאוחר יותר (בתקופה זו נולדו בו שישה תינוקות!), ובנוסף הכינו אותו כמקלט כנגד התקפה גרעינית.

גבעת בודה הכילה מערות קרסטיות מרובות, וחיבורן איפשר ניצול טבעי של השטח הממוגן.

הביקור הוא בסיור מודרך בלבד, די מרובה משתתפים מה שמקשה לשמוע את המדריך כראוי. השתדלנו תמיד להתקדם ולעמוד על ידו.

לכל אורך הדרך בובות שעווה הממחישות את הפעילות במקום, ראינו גם המחשה של הצפיפות ששררה במחלקות, ושמענו על מיחזור תחבושות בין החולים ואיך השכיבו שלושה חולים על מיטה זוגית כדי לאפשר קליטה של הרבה יותר חולים מהקיבולת הרשמית שלו.

הביקור לא מומלץ מתחת לגיל 12 פן יבהלו הילדים מבובות השעווה הפצועות אבל כנראה שהסטנדרטים של ילדי ישראל שונים  - פיקאצ'ו בעיקר השתעמם וממש לא לקח ללב את מראה הבובות.

בהמשך הסיור בגלל השימוש של המקום כמקלט גרעיני מוצגות תוצאות ההתקפה בהירושימה ונגסקי, יחד עם ציורים של ילדים שנפגעו וכדומה, ועם מסר מהמדריך : עלינו לשאוף תמיד לשלום!

נחשוב על זה.

גם פה – אסור לצלם.

 

אז איך היה?  קראתי כל כך הרבה המלצות ובסופו של דבר די התאכזבתי.  אולי בהדרכה אחרת זה היה שונה.

 

מדד הכוכבים לבית החולים בסלע

אני 3  בן הזוג 3.5 ("החלק הגרעיני מעניין ונוגע ללב") בכור 3.5 ("קצת קלסטרופובי והאוויר לא טוב") אמצעי 2  ("משעמם ומבחיל") פיקאצ'ו  0  ("מאופס!")

 

חזרנו במעלית ועכשיו הזמן לקינוח – קרמשניט ברוזוורם.

אני יכולה לעשות וי אבל ממש לא התרשמתי. 

 

ישבנו לנוח בכיכר.. מה עכשיו?

 

אני מודה שהכל לקח לנו הרבה פחות זמן ממה שצפיתי והתלבטתי לאיפה להמשיך.

אחת האופציות היה לעבור במלון וללכת למרחצאות, אבל יהיה לנו הרבה מזה בסלובקיה ולכן החלטנו להמשיך ולהסתובב.

לאיפה?  לתצפית מגבעת גלרט, שם לא היינו בכלל בפעם הקודמת.

לא היה לי מושג איך להגיע אליה אבל לפחות היתה לי אפליקציית תחבורה ציבורית נהדרת שרקחה לי את המסלול – ממליצה מאוד! 

שמה – Budapesti Menetrend.

 

המסלול כלל שילוב של אוטובוס 16A (אפשר גם 16) עד Széll Kálmán tér,  משם עברנו לטראם 61 (יש עוד אפשריים) עד לתחנה  Móricz Zsigmond körtér ומשם עברנו לאוטובוס הקסום 27 שתפקידו להעלות אותנו במעלה הגבעה כדי שחס וחלילה לא נצטרך להתאמץ יתר על המידה  – יש לרדת בתחנה Búsuló Juhász (Citadella).   

מי שרוצה לעלות ברגל יעלה במדרגות מקצה גשר אליזבט (Erzsébet híd).

 

הנסיעה באוטובוסים שימשה לנו כהזדמנות לתת לרגליים קצת מנוחה, ואוטובוס 27 הביא אותנו די קרוב לראש גבעת גלרט, מרחק של כחמש דקות הליכה.

 

בראש גבעת גלרט נמצא "פסל החירות" של בודפשט

 

 

 

אבל בעיקר מה שנהדר פה הוא הנוף!

 

 

 

נכון, גם במצודת הדייגים יש נוף.. אבל הזווית פה שונה! 

רואים יותר טוב את רצף הגשרים על הדנובה,  מקסים!

 

ישבנו לנוח ולצפות, ולרדת ירדנו במסלול המדרגות עד לגשר אליזבט.

טיפ שלי – מרוב תיירים קשה לפעמים לצלם תמונה לבד ממש בראש הגבעה, אבל יש מרפסות תצפית במסלול המדרגות בהן הכל פנוי והנוף לא פחות יפהפה.

 

היה שווה לרדת במדרגות,  כשמכל פינה נשקפת לה בודפשט קצת אחרת.

 

 

 

בדרך גם פגשנו את פסלו של גלרט עצמו. 

מצד שני  - שמחה מאוד שלא עלינו את הדרך הזו , זו לא עליה של 10 דקות כמו שלפעמים מתארים אותה.

 

מדד הכוכבים לגבעת גלרט

אני 5  בן הזוג 4.5 בכור 5  אמצעי: 5  פיקאצ'ו:  "לא זוכר"

 

חצינו את הדנובה על גשר אליזבט, והלכנו קצת ברגל דרך מדרחוב ואצי.

פה דווקא היינו פעם שעברה.. היה נחמד להיזכר. 

 

הגענו ל Vörösmarty tér ופה ציפתה לנו חוויה משעשעת.

בחור שמשווק טיולי סגווי פנה לאמצעי והציע לו לנסות... תוך שילוב עברית שוטפת שנרכשה בזכות כמויות הישראלים בעיר

"אח שלי, זה קל!" 

את האמצעי לא היה קשה לשכנע, כמובן שניסה ונהנה, את הבכור תפס בחור אחר וגם נתן לו סיבוב.

המשך העבודה השיווקית בוצעה עם בן הזוג ועם פיקאצ'ו  ("אל תקשיב לאמא" )

אבל בסוף בכל זאת הגיע לאגוז הקשה שהוא אמא

ואמא אמרה – אין סיור סגווי (אתם יכולים לנחש שאמא ידעה שיש סיור סגווי בבודפשט אבל משהו גרם לה לא להזמין אחד כזה! )

בלית ברירה נאלץ הבחור להשאיר את כל פרטיו אצל בן הזוג יחד עם מחיר "הכי טוב", בתקווה שנבוא לסיור בכל זאת..

אולי אתם תבואו במקומי? דווקא בחור נחמד..

 

מהכיכר לקחנו את המטרו לפארק סצ'ני

 

 

 

הגענו לכיכר הגיבורים בה היה אירוע/קונצרט והגיע הזמן לארוחת ערב .

 

המון אופציות יש בבודפשט.. קשה לבחור .

 

אומנם שאר בני המשפחה לחצו לחזור לאותה מסעדה בה היינו אתמול אבל ויתרו והלכנו לגוון קצת עם משהו יותר הונגרי, ומה יותר הונגרי מבלינצ'ס (או כפי שהם קוראים לו – פאלאצ'ינטה)

הגענו לפאלאצ'ינטה בר המתמחה בבלינצ'סים מכל הסוגים – מלוח, מתוק, הכל הולך.

המקום לא גדול ולכל המשקיענים (ומשקיעניות) שטורחים מדי פעם להכין בלינצ'ס – לידיעתכם ההונגרים בכלל לא טורחים למלא אותו!  בצלחת היה בצד אחד המילוי, ובצד שני עלה הבלינצ'ס מגולגל וחתוך לחתיכות, והרי בפה זה יתערבב.. מסתבר! 

היה נחמד ודי זול אבל מי שנוסע לטיול עם שלושה בנים צריך להבין שלא זה מה שישביע אותם.

 

היו לי עוד רעיונות.. בדרך אפילו עברנו ב Mr Funk - ארץ הדונאטים (והבייגלים למי שיחטוף הרעלת סוכר במקום) אבל לשמחתי זה לא קרץ לאף אחד. 
בסוף נזכרנו בלאנגוש, אותו מאכל הונגרי קלאסי שטעמנו דווקא ברומניה, ועמדנו בתור כמו כולם ברטרו לאנגוש שנחשב ה-מקום ללאנגוש ובמקרה גם ממש סמוך לדירה שלנו ליד הבזיליקה.

מדובר בקטסטרופה בריאותית מסוג אחר, מעין סופגניית ענק שטוחה שעליה מערימים לפחות שמנת ושום בגרסאות הפשוטות ומכל הבא ליד בגרסאות המתוחכמות.

רטרו לאנגוש שהוא בסה"כ דוכן רחוב קטן עובד עד לשעות הקטנות של הלילה במחירים נמוכים במיוחד וזוכה בהתאם לתור של תיירים.

 

לא נעים לאכזב אבל.. ברומניה היה יותר טוב!

 

קצת צרבת ועברנו את הלילה! 

[myomer]

 

בוקר טוב פניניתי והמדדים

 

התייצבתי גם אני. המתיקות של SUGAR קראה לי. כמה לא מפתיע שפיקאצ’ו נתן לו מדד של 5 

לגבי כל השאר אשלים קריאה עוד היום 

 

נשיבוקים

לימור

 

 

[ענת. 0]

איזה כייף פנינית לטייל בבודפשט.

אחרי 4 פעמים בעיר המדהימה הזו אני ממש רואה בעיניי את המקומות שאת מספרת עליהם, ואני נהנית מאד.

אמשיך לטייל איתך ומחכה לקרוא על סלובקיה שטרם ביקרתי בה

 

ענת

[איריס ס.]

פנינית יקרה

 

גם אני הצטרפתי לטיול ( רגע לפני שעפה מכאן שוב...)

 

אהבתי את התאורים והתמונות מבודפשט ומחכה לחלק של סלובקיה בה עוד לא בקרתי ( מחדל!!)

 

איזה כיף שהחלטת לספר

אעשה השלמות כשאשוב

איריס

[צפנת]

היי פנינית, כיף להזכר בבודפשט  ואיזה דירה מרווחת ומגניבה במרכז של המרכז! הצצתי בבוקינג וגם המחיר סבבה ממש (אולי בכל זאת כדאי עם הילדים??)...

אוהבת את הסיפורים שלך ואת מדד הכוכבים ומחכה להמשך בסלובקיה שבה טרם היינו.

 

נ.ב. חושבת שלא הגבתי באשכול תאילנד, אז חייבת לציין שהניתי מאד גם שם, למרות שהיא לא בתכניות שלנו

 

[ayeletback]

מצטרפת.

יש לי קצת מידע מוקדם מתמונות ב REAL TIME אבל כרגיל כיף לקרוא את הסיפורים שלך

[דבורה פ]

הי פנינית

תודה על השיתוף בחינניות המקסימה שלך ועם התמונות היפות!

אנחנו מתכננים לנסוע לסלובקיה בסוף מאי ובודפשט עדיין במגירת החלומות. 

אז בטוח שאני מלווה אותך בסיפור הטיול.

דבורה

[אורה.ג.]

הי פנינית,

איזה יופי של התחלה. בודפשט באמת נהדרת, והכי כיף זה להיות “אחרי המאסט” ולשוטט בלי תחושה שמפסידים משהו.

ממתינה לסלובקיה שלך ומאד סקרנית לראות אותה סתווית!!

תודה על הפירגון לבלוג ושמחה שהצלחתי לסייע

אורה

[עמיחי13]

תודה רבה על השיתוף – יש מבחינתי 2 ציפורים במכה אחת כאן – גם בודפשט וגם סלובקיה, לשימוש עתידי.

[pninit1234]

 

איזה כיף לקבל כל כך הרבה קריאות עידוד.. מיד ממשיכה (בכל זאת פחות עבודה מאשר לספר על תאילנד! )

 

לימור – איזה זריזה שאת… שמך עוד יוזכר פה לא מעט 

 

ענת – ארבע פעמים בבודפשט – וואו!  יש איזה נינוחות כיפית בבודפשט והמחירים גם מעודדים לבקר בה שוב סתם לסופ”ש של בילוי…

 

איריס  – איזה כיף לך! ממש סקרנית לדעת לאיפה את נוסעת…  תבלי!

 

צפנת – יופי לראותך, תודה על הפירגון!

 

איילת – הסתבכתי!  אני מקווה שאצליח לשעשע אותך למרות הכל ושעוד נשארו לי כמה פאנצ’ים לא מוכרים 

 

דבורה – שמחה שבאת, אשתדל אחרי כל הסיפורים שלי גם לעשות סדר במה שבחרנו לא לעשות שתהיה לך תמונה כמה שיותר מלאה

 

אורה- שוב המון תודה. תיאור המסלולים שלך היה נהדר, מפורט ואמין. לא היה לי הרבה זמן להתכונן לטיול מכיוון שתוספת סלובקיה הגיעה ממש לפני הנסיעה לתאילנד ואז היתה לי עוד נסיעה לרומניה (סיפור עליה יבוא בהמשך) ולא היה זמן…  בקיצור כאלה צרות…    – אז המסלולים שלך ממש היו עזרה ראשונה ובזכותם לא הלכתי לאיבוד בין כל השבילים ! 

 

עמיחי – וואו אני סקרנית לדעת מה אתה היית עושה בסלובקיה ובודפשט.. בטח היית מוצא כמה רעיונות חדשים!  הטיול הזה הוא הטיול שתכננתי הכי פחות זמן אי פעם ומדי פעם הכיתי על חטא אבל בסופו של דבר היה נהדר!

 

 

 

[pninit1234]

יום 3 - נוסעים לסלובקיה

 

ובכן הגיע הזמן למנה העיקרית בטיול  - סלובקיה 

 

ארוחת בוקר ב California Coffee Company   מתחת לדירה, מזג האוויר נעים ואנחנו צריכים לנסוע לשדה התעופה לקבל את הרכב, היום המשרד בעיר לא פתוח.

כשמכירים כבר את הכל ולא חם הדרך לתחנה נראית קצרה יותר ואנחנו נוסעים שוב בקו 100E, גם הפעם הוא די עמוס אבל שוב – כולם עולים.

שכרנו רכב מבאדג'ט – טויוטה ורסו (לא הכי גדול...) , הוספנו תשלום לאוטוסטרדות ההונגריות, הכל תיקתק כמו שצריך ויצאנו לדרך לכיוון פופראד, בהרי הטטרה הגבוהים.

 

הנסיעה אמורה לארוך כארבע שעות...

 

תחילת הדרך באוטוסטרדות.. מעולה.

לאט לאט הדרכים נעשות יותר ויותר כפריות, חד נתיביות, וגם עקלקלות.

 

תיזמנתי עצירת צהריים בטסקו באמצע הדרך בעיר שנראתה לי גדולה - Rimavská Sobota.

אנחנו נכנסים לטסקו ורואים שבעצם.. אנחנו יודעים סלובקית! 

הנה תראו שגם אתם יודעים לבחור מהתפריט 

Lemonady

או

Milkshaky

ובחנות ליד בטח שאתם יודעים מה זה...

Smartphony..

 

פשוט מדהים.

בהמשך מצאנו גם בנקומטי וגם סובנירי.... הקונספט מובן!

 

אבל – ארוחת צהריים  בטסקו לא מצאנו, ובמסעדות ליד טסקו ראינו שמאוד מנומנמים אז המשכנו הלאה.

וטוב שכך.

 

הדרך ממשיכה להתפתל ואני עוד חושבת לעצמי שאף אחד לא אמר שזה יהיה ככה...

לא עבר זמן רב ופיקאצ'ו מתריע שהוא לא מרגיש טוב .

תוך דקה שתיים והוא מקיא על האוטו.

אז ככה הזדמנה לנו עוד עצירה. 

היה כבר קפוא אחה"צ, מזל שכל המזוודות היו איתנו וגם בקבוקי מים והייתה לנו הזדמנות לגיבוש משפחתי.

 

מה המסר?  

אולי לא תמיד לסמוך על וויז? 

רק אחר כך שמתי לב שאף אחד לא נוסע ככה..

הרוב בכלל נסעו לסלובקיה דרך בנסקה ביסטריצה (שזו גם הדרך הקצרה ביותר לליפטובסקי מיקולאש, אבל אנחנו נסענו לפופראד!), ואפשר גם דרך קושיצה. 

 

כך המשכנו על בטן ריקה עד טסקו פופראד. 

 

לידו דווקא נמצאה מסעדה סלובקית למהדרין, נראתה ממש מסעדת תיירים אבל בשלב הזה ממש לא היה אכפת לי.

הטיפ הכי חשוב שנתנו לי הוא להזמין מרק – זה מגיע מהר

אז כך היה.

אכלנו, ולקראת סיום פתאום שמענו ברמקול שירים קצת מוכרים..

"יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים...".

כמעט נפלתי במקום. 

בן הזוג לא התבייש לשאול את המלצר מה זה השירים האלה?

והמלצר גם לא התבייש לענות לו – 

Traditional Slovakish!

אוקיי… 

 

המשכנו לקניות בטסקו ומשם לדירה שלנו בטטרה הגבוהים – וילה פיליפ.

 

איוון, הבעלים של וילה פיליפ (שכוללת כמה וכמה סוגי דירות) אהוב מאוד על הישראלים מסתבר.

ועוד יותר אהובה מכונת הכביסה שלו  , והמייבש .

הדירה לא נמצאת ממש בפופראד אבל די סמוך בוליקה לומניצה, ישוב קטן אבל לא פסטורלי בעליל. 

חוץ ממכונת הכביסה והמייבש (משותפים לשתי דירות) שעבדו אצלנו קשה, הדירה חדשה ונעימה והמיקום נוח לטיולים בטטרה הגבוהים.

החסרונות שמצאנו בה היה WIFI חלש ומיטות רכות , אבל כולנו סיכמנו שהיינו חוזרים אליה בכיף.

 

בהזדמנות זו שפגשנו את איוון ניצלנו את ההזדמנות כדי שיעזור לנו לקנות אישור לאוטוסטרדה הסלובקית. ניתן לעשות זאת באינטרנט ברגע שיש מספר רכב – פה. זה לא מסובך בכלל אבל בפלאפון הכל הופיע בסלובקית.. יש גם אנגלית. עולה 10 יורו ל 10 ימים. לחילופין ניתן לרכוש בתחנות דלק באוטוסטרדה, אבל אנחנו הרי הגענו מכיוון אחר...

 

אז התמקמנו... מחר נטייל סוף סוף!

 

 

[pninit1234]

יום 4 - דרום גן העדן הסלובקי

 

גן העדן הסלובקי הוא שמורה שאיננה שייכת לאיזור הטטרה הגבוהים אבל מספיק סמוכה אליו כך שניתן לשלב אותה בכוכב לינה בטטרה הגבוהים. לשם התכוונתי להגיע היום.

 

הבוקר התחיל די קר, אבל מה שיותר בעייתי  - עם תחזית לגשם אחה"צ .

 

החלטתי לא להיות פזיזה (לעת עתה ) וללכת על מסלול קצר כדי שלא יתפוס אותנו הגשם.

 

המסלול שבחרתי נמצא בכניסה הדרומית לגן העדן הסלובקי, מרחק של כשעה נסיעה מאיזור פופראד, ונקרא  Zejmarska Roklina (המילה Roklina פירושה נקיק/קניון).

 

ליתר ביטחון מבחינת הגשם החנינו את הרכב לא בכפר דדינקי בו מתחילים את המסלול רוב המטיילים אלא בתחילת המסלול עצמו בכפר Mlynky Biele Vody- נוסעים עד סוף הכפר ומוצאים חניה ליד השילוט לתחילת המסלול. המסלול המדובר הוא ל Geravy, מסלול כחול.

 

 

קר מאוד ואנחנו מתפתים לקחת איתנו גם את המעילים העבים (טעות ).

 

המסלול עולה ביער ומצריך לא מעט טיפוס (בכל זאת עולים בגובה יותר ממאתיים מטר).  תאמינו לי שמהר מאוד נעשה לי חם...

 

 

 

 

 

חלק מהעלייה מתבצעת בעזרת סולמות...  כמו בהרבה מסלולים בסלובקיה.

פה ושם זרימה של נחל.. אבל הזרימה חלשה בעונה הזו.

 

 

 

 בהזדמנות זו מזכירה כמה חשוב לצאת לדרך עם נעלי הרים טובות ולא עם נעלי ספורט. בשבילי גם מקל הליכה הוא מאסט.

 

הזמן שהסלובקים מקציבים לטיפוס 45 דקות.

בדרך כלל אני מפעילה פקטור 2  ואפשר לומר שגם הפעם זה היה די נכון ותוך שעה וחצי הגענו לאחו גדול – Geravy.

 

כפי שניחשנו ממיעוט המטיילים בשביל, המסעדה שהובטחה לנו בגראבי הייתה סגורה 

בגן העדן הסלובקי ספטמבר הוא ממש לא העונה, ואולי גם מזג האוויר תרם לכך..

 

אז ישבנו לנשנש מה שהיה בכל זאת בתיק, וירדנו חזרה דרך היער בשביל הירוק עד לדדינקי (בירידה אנחנו עומדים בקצב הסלובקי, 45 דקות ) , ירידה די תלולה.

 

אגם דדינקי חיכה לנו אבל גם פה – הכל כמעט היה סגור. 

 

 

 

בעונה משכירים פה סירות  אבל ביום כזה קר ממש לא נעים לשוט בו.

 

התחלנו ללכת לכיוון הרכב (זהו שביל אדום שמתחיל על הכביש), יש אפילו עוד עמוד הכוונה עם שלל מסלולים…(שימו לב – כשמגיעים לאגם השלט מכוון ל 10 דקות הליכה למלון דדינקי, שם רוב המטיילים השאירו את הרכב.)

 

 

 

והנה ממש נס – מצאנו מסעדה פתוחה.

גם היא הייתה מסוג מלכודות התיירים  אבל מרק שום חם היה להם .

 

כשסיימנו לאכול יצאנו להמשיך בהליכה, ופתאום האמצעי התעקש לנופף לאוטובוס חולף ו...כן  הוא מגיע לכפר שלנו

כשלושה וחצי יורו לכולנו ויש תחנה ממש ליד תחילת המסלול במקום החניה של הרכב.

 

התרווחנו לנו בכיף ותוך מספר דקות הגענו לרכב.

 

מדד הכוכבים ל Zejmarska Roklina

אני 4  בן הזוג 4 בכור 3.5  אמצעי  4  פיקאצ'ו  5

 

ומה עכשיו

מה יותר קלאסי אחרי טיול ממרחצאות חמים? 

נסענו ל VRBOV. 

זהו אתר של בריכות גופרית חמות. 

מגלשות אין פה ובהתאם גיל האוכלוסיה . 

אבל למי שאוהב... מעולה!

והמחיר – גם מעולה.

 

יש בריכה חיצונית ממש חמה, כ 37 מעלות, עם המון זרמי מים למסאג' שלא מפסיקים בכלל ועם ריח גופרית פה ושם, ויש בריכה פחות חמה כ 32 מעלות, ואם מתעקשים יש גם בריכת פעוטות קטנטנה פנימית.

 

הגשם הקל שהובטח לנו  הגיע כשהיינו במים החמים בחוץ..

ממש לא הפריע.

 

הטיפ העיקרי שיש לי הוא לבוא עם חלוק מגבת טוב, כי עוברים כמה וכמה מטרים בין היציאה מהבניין החם ועד לבריכה עצמה.

גם אם יש מקומות שמשכירים מגבות, לדעתי שווה לקנות בטסקו חלוק כזה או לפחות מגבת ממש גדולה מיד כשמגיעים לסלובקיה.. לנו לא היה ובהחלט חסר לי.

 

מדד הכוכבים למרחצאות VRBOV

אני  4  (5 אם היה לי חלוק! ) בן הזוג 5  ("best value for money") בכור 4  אמצעי 4  פיקאצ'ו  4

 

אחרי זה – רק לאכול וללכת לישון.

 

לאכול מסתבר שלא היה הכי קל.

מסעדות בפופראד היו סגורות בחלקן בשעה שמונה בערב.

בסוף מצאנו משהו בקניון...  גם הוא נסגר בתשע על הדקה.

 

לילה טוב.

[דפנה 11]

גם אני מצטרפת !

אהבתי את הפקטור 2...

[pninit1234]

יום 5 - הסוחה בלה

 

גם היום מזג האוויר קר מאוד אבל אם לא נספיק  היום את הסוחה בלה (Sucha Bela), המסלול המפורסם ביותר בגן העדן הסלובקי, אולי לא נספיק אותו בכלל..

אז יצאנו לדרך.

 

מסלול הסוחה בלה נמצא במרחק כחצי שעה מהדירה.

אנחנו נוסעים ל Podlesok, משלמים 5 יורו חניה, משלמים גם כניסה, ו...

הכל נטוש 

אפילו אין מפה לקנות ב souveniry  ואנחנו מצלמים  את המפה הגדולה שעל הלוח.

מי עוד מצלם איתנו? ישראלים כמובן….

מי עוד יבוא לטייל בקור הזה? 

 

המסלול די ארוך עבורנו, 12 ק"מ, אבל איך נפסיד

 

מתחילים במסלול הירוק.

הרבה גזעי עץ וגשרוני עץ, בין לבין המים זורמים. 

לא פעם בדקנו אם העמידות של הנעליים למים אמיתית…

 

 

 

בניגוד למסלול אתמול, הדרך עד לסולמות הרבה יותר נינוחה. אומנם ארוכה הרבה יותר, אבל אין הרבה טיפוס חוץ מאשר הסולמות עצמם.

והם מגיעים. אין כמעט מטיילים אז גם אין תור בשום סולם 

 

 

 

הסולמות באמת מאוד גבוהים אבל הרבה פחות מפחידים מאשר ניתן לדמיין מהתמונות.

 

אנחנו מטפסים על הסולמות בזהירות לצד המפלים. 

השלמנו את החלק הזה בשלוש ורבע שעות לעומת זמן סלובקי של שעתיים – כל הכבוד לנו! 

 

בסוף העליה חיכה לנו מחסה מהגשם  שהחל לרדת.

עד שיפסיק ישבנו לאכול חטיפי אנרגיה ולהחליף חוויות עם זוג ישראלי נחמד.

 

זהו המקום בו מושכרים אופניים לירידה אבל בגלל מזג האוויר הם לא היו שם היום.

ניתן לברר זאת מראש בחברת CykloTourSpis, הם אמורים לפעול שם מתחילת מאי עד סוף אוקטובר בשעות 13 עד 17.  טלפון : +421903792443.

 

אנחנו פונים שמאלה לשביל הצהוב, הדרך כבושה ונוחה מאוד להליכה כמו שאפשר לצפות משביל אופניים, בהמשך יש התפצלות בין הצהוב לאדום ואנחנו דבקים בצד שמאל עם השביל האדום ל Podlesok (שימו לב – יש אדום שפונה לכיוונים אחרים).

עם הירידה השביל האדום חוצה את שבילי האופניים (המסומנים ב C) בירידות "דוך" ביער המקצרות את הקילומטרז' אבל אינן כה נוחות לירידה.

 

תוך כדי הירידה ועם הקור העז  מתחיל ברד...

כדורוני ברד קטנטנים שכאלה.

 

מפתיע אבל המחשבה שעברה לכולנו בראש היא שזה הרבה יותר טוב מגשם!

 

הירידה ארכה לנו כשעה וחצי בדומה להערכת הזמן הסלובקית ואנחנו מסיימים את המסלול מבסוטים.

 

שרדנו את הסוחה בלה! 

 

מדד הכוכבים לסוחה בלה

אני  5 בן הזוג 4.5  בכור 4.5 ("בעיקר הסולמות, אין הרבה נוף")  אמצעי 5  פיקאצ'ו  4 ("ארוך מדי אך כיפי")

 

זה הזמן ללכת לאכול במסעדה קצת יותר טובה מאתמול..
נסענו בהמלצת לימור ל Grill Pub

קור אימים, מרק שום כרגיל לפתיחה, וסה"כ היינו מרוצים.

 

היה כבר מאוחר מכדי ללכת למרחצאות כלשהם, השלמנו סידורים (איך אפשר יום בלי טסקו?) וסגרנו את היום מוקדם – מגיע לנו!

 

[pninit1234]

יום 7 - מאגם שטרבסקה לאגם פופרדסקה

 

קמים בבוקר ו.. הפתעה! 

ההרים הנשקפים מחלון המטבח נראים לעין והם מושלגים...

איזה יופי! 

 

 

לפחות יצא משהו טוב מהיומיים הקפואים האלה! 

 

התוכנית המקורית שלי הייתה לעלות היום למסלול בהרים, אבל איוון בעל הדירה שעבר במקרה לאסוף תשלום מהשכנים שלנו אומר לנו שזה לא יום לעלות ברכבל, המסלולים יהיו מלאי שלג וחסומים.

 

אנחנו משנים כיוון ומחליטים לנסוע לאגם שטרבסקה (Štrbské Pleso).

יש שם שלל אפשרויות –

להקיף את האגם

לעלות ברכבל ל Solisko (ולאכול גולש)

או לטייל באחד מהמסלולים – לאגם פופרדסקה, למפל סקוק או לאגם Jamské.

 

אנחנו מגיעים וחונים קרוב לדוכני המזכרות הרבים, אחרי החניה הראשית, עדיין יש מקום והמחיר זהה.

 

החלטנו לעשות את המסלול לאגם פופרדסקה.. ואיזה כיף של יום זה היה!

 

המסלול מסומן אדום, התחלנו לעלות ביער ומהר מאוד ראינו שלג בצידי השביל.

 

 

שלג טרי ורך כזה...

המוני פתיתים קטנטנים על כל העצים.

ניסיתי לצלם  אבל זה לא זה.

 

אולי פה בתמונה יראו יותר טוב?

 

 

הייתה הליכה מקסימה ביער!

שמחתי שיש לי את מקל ההליכה כי היו לא מעט קטעים מכוסי שלג לחלוטין ובזכותו צלחתי אותם.

 

לפתע באחד העיקולים נשקפו לעינינו הרי הטטרה המושלגים..

קשה לתאר את היופי ואת התחושה.

 

 

וגם פה תראו איזה יופי

 

 

 

כך עלינו כשעתיים עד לאגם פופרדסקה.

 

 

 

נחנו קצת באחת המסעדות, במלון Horsky. 

האוכל הסלובקי ממש לא כבש את ליבנו אבל פודינג וניל עם פירות יער דווקא כן .

 

 

 

חזרנו באותה דרך מקסימה (אפשר לגוון ולחזור בשביל הירוק)..

 

 

 

פשוט יום נפלא!

 

מדד הכוכבים למסלול מאגם שטרבסקה לאגם פופרדסקה

אני  5 בן הזוג 5  בכור 5  אמצעי 5  פיקאצ'ו  5

כן.. חמש חמישיות!

 

ומה עכשיו – מראש החלטנו שהיום נתפנק ונגיע לפארק המים aquacity.

 

הפארק יקר בהרבה ממרחצאות VRBOV (לנו השתלם לעשות כרטיס מועדון). בעונה הזו היו בו בריכות חמות חיצוניות בשתי טמפרטורות שונות ובריכות פנימיות (אחת מהן עם בר משקאות), וגם שתי מגלשות פנימיות.

 

בשבילי לא פחות מהבריכה הכי חמה...

כך שנכנסתי אליה ויותר לא יצאתי.

אלה לא היו מים ממש תרמיים כמו ב VRBOV , והיתרון היה שהכניסה הייתה ישירה מחלק הבריכה שבתוך הבניין כך שלא היה  צריך לעבור באוויר הקר. 

הבנים ניסו את המגלשות, אבל פיקאצ'ו לא חיבב את האזעקה האוטומטית שהופעלה במגלשות, כנראה כדי להזהיר מתי לצאת לדרך או משהו בסגנון.

 

מדד הכוכבים ל aquacity

אני  4 בן הזוג 4  בכור 5  ("מגלשות ריקות זמינות")  אמצעי 5  ("לא צריך לעבור בקור בדרך לבריכה החמה") פיקאצ'ו  4 ("הורדתי בגלל האזעקה").

 

כשמיצינו יצאנו לחפש מסעדה שבכל זאת תהיה פתוחה בערב, ומצאנו – aUtopi  מסעדה איטלקית פופולרית מאוד וזולה למדי…

ממש מומלצת!

 

עייפים מאוד חזרנו לדירה, אבל היה באמת יום יוצא מן הכלל!