טרקים ביוון
יואב שלום,
הייתי עשרה ימים ביוון בחודש מאי, כשהמטרה היתה גם ללכת ברגל. אני נזהרת מלומר "טרקים", כי המונח תמיד מצטייר לי כמשהו נורא מחייב, ארוך, עם הליכה מאוד מאתגרת וקשה, כך שאני לא יודעת אם החבורה שלנו היא דוגמה בשבילך. יכולה לומר שאחדים מאיתנו הם חובבי טרקים מושבעים, אבל החבורה כולה היתה קצת מורכבת.
המטרה היתה לשלב קצת מהכול - תרבות, היסטוריה, כפרים יפים והליכה בטבע. בפועל, גם מזג האוויר "השתתף" בטיול שלנו, ולטרק שתכננו בזגוריה אל אגם הדרקון לא יצאנו בסופו של דבר בגלל הגשם. אני יכולה לומר לך שהטרק הזה הוא "טרק הדגל" של האזור. חפש באינטרנט לפי השם Drakolimni. יש טרקים נוספים. אל הטרק המדובר וגם לאחדים אחרים יוצאים מהכפר Mikro Papingo (לפעמים ללא n). בכפר הזה, מיקרו פפינגו, יש מרכז מבקרים המספק מידע למטיילים.
האזור יפהפה, ובמקום הטרק שהתבטל הלכנו לאורך נהר וידומטיס. יום לפני כן הלכנו בכמה קטעי מסלולים קצרים יותר. כתבתי עליה במערכת הטיפים של האתר. תוכל למצוא.
ידוי לי שבאזור זגוריה יש המטיילים מבקתה לבקתה, במסלול האורך כמה ימים. אבל קראתי כאן באתר על מטיילים שהתחילו לעלות לכיוון אגם הדרקון בחודש אוקטובר (או אולי אפילו ספטמבר?) וראו בדרך את מנהל הבקתה (יש בקתה בהר, בדרך לאגם) יורד למטה עם החמורים והציוד. כך שנראה לי שאין אפשרות לבנות על טיול כזה אלא על טיול יותר דומה למה שאנחנו עשינו, המשלב כמה אזורים ומאפשר לברוח לאופציה של המסלולים הקצרים או בילוי בכפרים.
כמו כן, היינו בטרק יפה בחצי האי פליון. לא יודעת אם תאהב אותו כי חלקו בתוך יער. היערות של פליון יפהפים, אבל זה באמת עניין של טעם. גם כאן הגשם קיצר לנו את המסלול מ-17 ק"מ ל-12.
מסלול נוסף יפה שעשינו, מאוד נופי ופנורמי - במורדות הר פרנסוס אל דלפי. גם כאן קיצרנו מסלול ארוך למדי ל-13 ק"מ. קטע מהמסלול עובר ביער, אבל חלקו הגדול בנוף פתוח. בעל בית המלון שבו התארחנו אמר שהקטע שעליו ויתרנו מסומן מאוד גרוע והמליץ לנו בחום להימנע ממנו. ממילא ויתרנו על הקטע הזה מראש, כך שלא התאכזבנו. מדובר על קטע של הליכה למערה. אנחנו רצינו את הקטע הפנורמי. רובו של המסלול בירידה, כך שאם אתה מחפש דווקא את האתגר שבעלייה או בטיפוס, הוא פחות מתאים.
אפילו במטאורה עשינו טרק, מה שממש לא מקובל. תוכל לקרוא על כך במערכת הטיפים.
נעזרנו בספר The mountain of greece בהוצאת סיסטרון. חשוב, חשוב מאוד להיעזר בו או בספרות עזר אחרת. כמו כן, רבים מהמסלולים ביוון אינם מסומנים טוב. אף כי לא ניסינו, ידוע לנו שדווקא המסלול לאגם הדרקון מסומן היטב, אבל המסלולים שבהם אנחנו הלכנו לא היו מסומנים טוב. אחי, שהכין את מסלולי ההליכה, אומר שהוא נעזר בבית, בשלב ההכנות, ב-google erth כדי להשוות את סימני הדרך המתוארים במסלולים עם מה שראה באינטרנט, וזה מאוד עזר לו. הוא טייל מנוסה ויש לו ביטחון רב בהובלת טיולים. פגשנו מעט מאוד אנשים בדרך, ואני מניחה שאוקטובר די מקביל למאי מהבחינה הזאת, כך שאל תסתמך על כך שתלך אחר מטיילים אחרים או ביחד איתם.
ציר ההתקדמות שלנו היה פליון, מטאורה, זגוריה, דלפי. זה ציר מקובל מאוד, אבל יש וריאציות. אם הדגש הוא על טרקים בנופים פתוחים אולי מתאים להחליף את פליון האולימפוס, אבל את הוריאציה הזאת אני לא מכירה.
לסיכום, אפשר לומר שאוהבי טבע יכולים ללכת ברגל גם בתקופות האלה של עונות המעבר, אבל שם המשחק הוא גמישות. טיילנו לא מעט בגשם קל וגם תחת ממטרי גשם פה ושם. היינו מצוידים במעילי גשם. את המסלול בהר פרנסוס התחלנו בקור מקפיא עצמות וחלק מאיתנו שלפו כובעי צמר וכפפות. אני נתפסתי לא מוכנה והתעטפתי בצעיף על הראש כדי שהאזניים לא יכאבו, עד שמזג האוויר התחמם בהמשך היום.
מישהי כתבה פה היום, ועוד לא הספקתי להגיב על כך, שמזג האוויר ביוון הוא כמו בישראל, ואני מוכרחה לומר שלפחות בעונות המעבר ובאזורים ההרריים זו אמירה ממש לא נכונה ואפילו מטעה.
מקווה שהמידע הזה עזר במשהו.