סופשבוע אחר, בהחלט אחר...
-
היכן מסתתרים המעיינות?
מגיעים לעיקול השביל על צלע ההר, כשימיננו ההר המיוער ומשמאלנו ערוץ הנחל היבש והמסולע ומעברו השני הר מיוער אחר. עוברים את העיקול ולפתע התגלה לנו, במלוא הדרו ויופיו
האוטובוס!! 
... אוטובוס תיירים בצבע תכלת, חונה בצד הכביש ולצידו כשלושים יוונים מבוגרים, נואשים, עייפים ועצבנים, כנראה ביום טיול מאורגן באי. היווני המזוקן והמעוצבן וזוג היוונים השתקנים שהשתרכו מאחוריו חזרו לחבורה והודות לתנועות הידיים הנמרצות והעצבניות של המזוקן הבנו מדוע הוא מעוצבן. בצדק, אגב, גם אני הייתי מתעצבן 
... מסתבר שנהג האוטובוס "הגאון", מיד לאחר שפנה שמאלה היכן שהיה את השלט "שבעת המעיינות", לא טרח לנסוע עוד כחצי ק"מ בכביש הגישה הפנימי עם העליה, אלא הוריד אותם שם 
. ולכן, כשהם התחילו לטפס מולנו בשביל היבש עם הסלעים ממול, הם בכלל לא היו בכיוון (גם אנחנו לא, בדיעבד, אבל אנחנו לפחות ראינו אווזים וטווסים וגם שיש מסעדה בקצה ).. הם התחילו ללכת, הלכו חמש דקות, לא ראו שום דבר מבטיח באופק, לא מים, לא מעיינות ולא מסעדות ואז חזרו לאוטובוס. המזוקן היה למעשה זה שנשלח לבדוק האם באמת כלו המים מעל פני הארץ או שמא הם לא במקום וכשהוא גילו שיש חיים וגם מים בהמשך השביל הוא חזר עצבני לאוטובוס, לעדכן את יתר יושבי התיבה....
אנחנו חזרנו כלעומת שבאנו, בדרך ראינו אנשים עושים את אותה הדרך כמונו, מי ששאל מה יש בסופה, קיבל תשובה ומי שלא שאל, גילה לבד
.. בינינו, זה בסך הכל היה כמה דקות הליכה בשביל קל להליכה. חזרנו למסעדה. הבנו שאנחנו צריכים לפנות שמאלה. הנה, יש אפילו שלט נסתר מאחורי שלט המסעדה הגדול עם התפריט. למעיינות, שמאלה. מדהים, הם אפילו ממוספרים מאחד עד שבע 
..איזה אהבלים אנחנו, צריך היה פשוט להתקרב למסעד כדי לראות .
טוב, חצינו את גשר העץ שחצץ בין חלקי המסעדה השונים ועבר מעל לערוץ מים זורמים ובין פלגי הנחל היפים שם. פונים שמאלה, רואים כל מיני בריכות מים קטנטנות וטבעיות. בהחלט מראה יפה. עכשיו נשאר רק למצוא את המעיינות.. לוקחים שמאלה עם השביל לאורך ערוץ הנחל. להפתעתנו אין הרבה מטיילים איתנו, כולם בולסים, שותים ונהנים. האמת? צודקים, אבל הם כנראה לא מהלינדיאן וילאג', אחרת לא היה להם תאבון כזה ...
ערוץ הנחל מסתיים לאחר כמה עשרות מטרים ואין מעיינות. אלה ראתה מעברו השני של הנחל שביל שמטפס לתוך היער במעלה ההר.. אולי צריך לעלות קצת כדי לגלות את המעיינות הנסתרים? הרי בשביל יופי צריך לעבוד, גם אם הוא טבעי.. אפילו אני יודע את זה, עם יופיי הטבעי הרב... חוצים את הנחל, בינות לחלוקיו וסלעיו ומתחילים לטפס. הכל נראה שומם ושקט מסביב, איפה כל האנשים?? נכון, שביל יפה, יער, עצים, אבל איפה המים? אחרי שתי דקות מגיח מהשביל תייר גרמני צעיר. אני ישר שואל אותו על המעיינות והוא מניד בראשו בשלילה. אין מעיינות בהמשך, רק יער. הוא הגיע לנקודה מסוימת וחזר חזרה, לדבריו. אמר שאולי בהמשך. לא נשברנו, הודנו לו והמשכנו לצעוד עוד שתיים שלוש דקות, ממילא אכלנו כל כך הרבה, שלא יזיק לעשות קצת הליכה. מטפסים בשביל ואז הגענו לנקודה שהשביל היה חסום ע"י עץ גדול שנשבר וקרס וחסם את הדרך. עברנו מעל הגזע הגדול אבל אז אמרתי לאלה שאין מצב שהמעיינות בהמשך, אחרת מישהו כבר היה מזיז את העץ הענק מהדרך, שלא יפריע למטיילים. החלטנו לחזור.אין מעבר למחפשי מעיינות.jpg(גודל:28.32KB) גם הוא מחפש את המעיינות.jpg(גודל:24.10KB)
-
היכן מסתתרים המעיינות?שבנו לאזור המסעדה ולאזור שבו היו פלגי מים שונים וקטנים זורמים להם. בהחלט מראה חביב ויפה.
ואז, כשבאנו לחצות בחזרה את הגשר, הפעם מצידו השני מכיוון היער, חוויתי התגלות ... לפתע פתאום ראיתי שבעה שלטים קטנים, בתוך המים, סמוך לחלקה האחורי של המסעדה ושם היו, ממש לא במלוא הדרם, שבעה פלגי מים קטנים שמישהו עם חוש הומור יווני מפותח נתן להם כנראה את השם שבעת המעיינות 
. בבקבוק משפחתי של 7UP יש אפקט יותר מרשים מאותם 7 מעיינות.. נזכרנו במזרקה המלאכותית במסעדה של המלון בבוקר, אותו סגנון...
על גדת הנחל, צמוד לקיר המסעדה, היו מונחים עשרות ארגזים ריקים של בקבוקי שתיה... אולי הכוונה לכך שמי שמזמין ארוחה משפחתית מלאה מקבל 7 בקבוקי ספרינג??? אחרת, למה כתוב בשלט העץ באנגלית: SEVEN SPRINGS עם סימון חץ שמאלה??
לא ידענו אם לצחוק או לבכות. מעינות לא ראינו שם, באתר שבעת המעיינות... אז אם חשקה נפשכם במסעדה הממוקמת על פלגי מים, קפצו לשבעת המעיינות, אך אם חשקה נפשכם במעיינות אמיתיים, עזבו אתכם משבעת המעיינות ...
חזרנו לרכב, מאוכזבים מהמקום, מצפים ליותר הנאה מהמקום הבא שהיינו בדרכנו אליו, עמק הפרפרים. האם נמצא שם פרפרים, באותו עמק?
אחד המעיינות.jpg(גודל:27.85KB) גם זה מעיין, יש אפילו מספר.jpg(גודל:27.58KB)
-
היכן מסתתרים המעיינות?הנה השילוט, למי שחושב שחלילה אני מגזים..
במתחם שבעת המעיינות.jpg(גודל:29.02KB) למעיינות שמאלה.jpg(גודל:29.03KB)
-
היכן מסתתרים המעיינות?אלה כבר רצתה הלאה אבל אני התעקשתי לתעד את כל השבעה, מי יודע, אולי יום אחד הם יגדלו ויהפכו לסיפור הצלחה עולמי?? ואנחנו נראה להם אותם, כשהם היו קטנים, ממש קטנים, עדיין מרטיבים..
הבנתם נכון, מעיינון.jpg(גודל:27.81KB) נו, שוין.jpg(גודל:28.97KB)
-
היכן מסתתרים המעיינות?ולמי שחושב/ת שאני מתעסק בפרטים הקטנים, התפלים והטפלים ולא רואה את "התמונה הגדולה", את המסעדה, אז הנה היא.. לא אכלנו, לא שתינו, לא נגענו.. כאמור, המיקום בהחלט חביב ונעים, בצל העצים וליד המים .
המסעדה.jpg(גודל:30.84KB) מסעדת שבעת המעיינות.jpg(גודל:29.44KB)
-
טאפאזטים זה תמיד לעניין גם בהפסקות ארוכותהיי אורן
טוב שחזרת עם הטאפאזטים
אני כבר לא זוכר אם התמונה הזו מעמק הפרפרים או מעמק המעיינות.
מה שלא יהיה, קצת מיים חיים ברודוס היבשה זו אטרקציה אמיתית כמו אצלנו.קבל לינק לראדיו יאסו ותוכל לשמוע כל יום, כל היום מוזיקה יונית נהדרת.
http://radio-yasoo.co.il/wscraft/scan0002-1.jpg(גודל:37.90KB)
-
טאפאזטים זה תמיד לעניין גם בהפסקות ארוכותמצטער שהרדיו בלמטייל לא מנגן.אולי הנסיון הזה יצליח.
http://radio-yasoo.co.il/wscraft/ -
משבעת המעיינות לעמק הפרפרים, שמות יפים, לא?לא ציינתי זאת תוך כדי הכתיבה מקודם אבל מתחם שבעת המעיינות מצא ממש קרוב לעיירה Kolympia (נכתבת גם Kolibia) בצד המזרחי של רודוס, למעשה די קרוב לחלקו האמצעי של החוף המזרחי. המתחם לא נמצא ממש בלב ההרים אלא רק בתחילת האזור ההררי והמיוער. משם, תכננו למעשה לחתוך את רודוס ממזרח למערב דרך ההרים היפים והירוקים ומשם להגיע לעמק הפרפרים, הנמצא לא רחוק מהחלק הצפוני של החוף המערבי
.. נשמע אולי מבלבל, אבל בפועל די פשוט. נוסעים עם השמש מדרום מזרח לכיוון צפון מערב . מדובר בנסיעה של כחצי שעה עד ארבעים דקות בסך הכל וכשלושים ק"מ.
הנסיעה דרך ההרים מהנה מאוד, לאורך הדרך כפרים הררים קטנים ויפים. הנוף מזכיר גליל עליון, הזכיר לנו קצת את צפון פורטוגל בנגיעות קלות. נוסעים לאט, לא ממהרים לשום מקום. עוברים בכפרים קצת מנומנמים, בכל זאת, שבת. הם כבדים בטח אחרי הג'חנון של הבוקר ...
טברנות מקומיות בכל מקום, הכל רגוע. החים זורמים בנחת, בלי המולה ורעש. במהלך הנסיעה זיהינו כפר בשם Dimilya שבו עצרנו בביקורנו הקודם לאוכל וקצת קניות. אי אפשר היה לפספס אותו והמדהים שכמעט כלום לא השתנה מאז. אלה מנווטת עם מפה שהיתה לנו מהנסיעה הקודמת שם לפני 11 שנה, מפה כזו שמקבלים בסוכנות ההשכרה. היתה לה עוד מפה שלקחנו מהבחור הצעיר בבוקר, כל שהשתנה בין המפות היתה רשימת נותני החסות והמפרסמים בדופנה האחורי של המפה .. הניווט ממש לא קשה, בייחוד שלאלה יש תכונה לנווט לפי השמש (עוד לא כתבתי על זה, אבל בטיול בפורטוגל, כשהיינו בפורטו הסבוכה ברחובות וסמטאות, ללא GPS, רק מי שראה אותה מוציאה את הראש מהרכב, מחפשת את השמש ואז מצביעה לי על הכיוון מערבה וגם מגיעה בול לנקודה, יודע מה זה אינדיאנית ממוצא מולדבי 
). עברנו בכפר יפה אחד עם כנסיה מדהימה ביופיה ובדרך גם בכמה כנסיות וראינו באחת מהן המון מתפללים. זה מזכיר לי שלא רחוק מהכפר קולימפיה וממתחם שבעת המעיינות, מדרום להם, יש מנזר על הר שנקרא הר הברכה. המנזר נקרא Tsambika (וגם Tsampika)וכדי להגיע אליו יש צורך לטפס בעשרות רבות מדרגות ולפי האמונה המקומית, מי שתעלה אליו כשהיא יחפה ועל הברכיים תזכה להיכנס להריון ולברכות נוספות. ניתן לעשות זאת לאורך כל השנה ובייחוד ביום חגה של הקדושה צמביקה, היא פטרונית ההר והמנזר ולפי מה שקראתי על זה, המון נשים מקומיות שאינן מצליחות להיכנס להריון, אכן עושות זאת ולפי הסיפורים המקומיים, רבות מהן נכנסות להריון. זהו, זה משהו שנזכרתי בו אפרופו האזור והכנסיות שבדרך .
הנוף בהרים בהחלט יפה ובשלב מסוים אף ראינו מרחוק את חוף ימה המערבי של רודוס, הים האגאי. אגב, בצד המזרחי החוף הוא חוף הים התיכון.
ירדנו מההרים לכיוון הגבעות בחלקה המערבי של רודוס ונסענו והתפתלנו לנו עד שהגענו לשלט חניה לעמק הפרפרים. החניה היתה מסודרת ויחסית גדולה בצידי הכביש, אבל ראינו אנשים שעולים אליה מצד שמאל וגם מצד ימין, משמע שהכניסה לעמק למטה . משמע שאח"כ תהיה עליה גדולה ברכב לרכב . משמע שאני יורד עם הרכב למטה ...
לעמק הפרפרים פטאלודס המצוי בתחום השיפוט של עיריית Petaloudes יש שתי כניסות, עליונה ותחתונה. עדיף להיכנס מהתחתונה. ירדנו עם הרכב והבנו מדוע היה שילוט שאין חניה למטה. בסוף הכביש התלול היתה, איך לא, מסעדת עמק הפרפרים עם דוכני מכירה של מזכרות, בגדים, תכשיטים, תמונות וכל מה שניתן לשלב בו אלמנטים של פרפרים (קנינו, בטח קנינו שם בסוף. לכל איש, הפרפר שלו ). כניסה קטנה למתחם וכן מוזיאון להיסטוריה של הטבע באזור. היו שם רק 10 מקומות חניה ואכן, אם היתה תנועת כלי רכב ללמטה והיה מוצף במכוניות, זה לא סימפטי ופקוק. לשמחתנו, המתינה לנו חניה ריקה אחת בלבד וכך הפנדה השתחלה לה ברוורס בין שני מרצדסים ואני ניצלתי מעליה גדולה ברגל לחניה בסוף הבילוי בעמק . מחיר כרטיס עולה 5 יורו והוא משולב, הן ל"עמק הפרפרים" והן למוזיאון הטבע הקטן.
הכרתי את המקום מקריאה עליו בהקשר מקצועי אחר וידעתי כי עקרונית, מדובר בשמורת טבע מקסימה עם אלפי פרפרים מסביב וצמחיה יפה של עצים ושיחים, גשרוני עץ ומעיינות מים זורמים, אך זכרתי גם כי העונה המומלצת לביקור מבחינת מספר וסוג הפרפרים שניתן לראות היא בין יוני לאוגוסט-ספטמבר. כלומר, שאנו כבר בשלהי העונה, אם בכלל... בכל זאת, מאחר והבנתי כי העמק עצמו יפה וירוק ונעים לטייל בו, החלטנו להגיע אליו. אגב, העמק מצוי באזור הררי, סמוך לכפר Epano Kalamonas ממזרח לסורוני (Soroni).
נכנסנו...
בהרי רודוס.jpg(גודל:22.05KB) הכניסה לנקבת המים בעמק המעיינות.jpg(גודל:24.04KB)
-
משבעת המעיינות לעמק הפרפרים, שמות יפים, לא?איפה שמעון פרנס כשצריך אותו?? איך נדע באיזו טברנה לעצור??
כפרים בדרך.jpg(גודל:23.81KB) עוד טברנה מקומית.jpg(גודל:23.29KB)
-
משבעת המעיינות לעמק הפרפרים, שמות יפים, לא?מצטער שהרדיו בלמטייל לא ניגן וגם שימון פרנס לא בא.
ניסיתי ניסיתי, בכיתי בכיתי וגם יאסו לא בא.רדיו יאסו הולך בטל בלמטייל ואצלי מנגן נון סטופ-
לא נורא נסתפק בעוד מאזטים.
תאר לך שבטיול הלפני האחרון שלנו ברודוס, הייתי חייב להתייצב כל בוקר במאפיה אחת שכונתית ובעלת הביית שכמובן היתה פרסרית מזן נדיר, קבעה
לי כל יום לי מסלול יומי, לפי הדבש הלבן, היין הבייתי, מעדניה או מסעדה בכפר עלום בהרים וכן הלאה.השיא היה בחגיגות פסחא באיזו טברנה בשכונה מרוחקת בעיר שהגברת החליטה שרק שם נקבל מושג מה זה אוכל יוני, בחגיגה יונית אוטנטית ולא באיזה מלון שהכל בו -כאילו- כולל הארכיטקטורה.בכדי לתאר לך כזה ערב שהתחיל ב11 ונגמר בבוקר אני צריך כישרון כתיבה כמו שלך שאיין לי.אני ממש כבר לא זוכר את האוכל כי הצעיריות לא התיחסו אליו.שולחנות בטברנה זה לא בשביל מאזטים-זה בשביל ריקודים.בפעם הראשונה בחיי גיליתי שמוזיקה וריקוד יווני יכולים להיות פי כמה יותר סקסיים מהאוכל.הבת השמנמונת של הגנרל קבעה שם בפסקנות
שבגילגול הקודם הייתי בטח יווני.למה לא? גם אתה בטח היית הודי
-
לאורןראיתי שאור דולק בחלונך...
הספקתי רק לרפרף על כל שכתבת (הקריאה בהמשך..) כדי לוודא שלא פספסתי מה קרה בטיסה חזור. אתה יודע, הבטחות צריך לקיים...
אורנה -
על פרפרים, מעיינות ושרשראותהמקום מכוסה כולו כמובן ברשתות דקות מלמעלה, הכל ירוק ויפה, מים זורמים בשפע ..
אה, הנה פרפר, המצלמה נשלפת אבל הפרפר, אופיו כשמו, בורח ומתפרפר למקום אחר ... מזל שזה לא פילמים היום, כמה תמונות שלחצתי וצילמתי לשווא.. והנה עץ ועליו המון פרפרים דבוקים אליו, סגורים ונראים ישנים (כן, יש כמובן הסברים בקשר למעגל החיים והגדילה של הפרפר וגם שם בכניסה היו הסברים ושרטוטים של ארבעת שלבי החיים שלהם: ביצה, זחל, גולם ופרפר בוגר. הולכים בשביל עץ ויש המון גשרונים קטנים כאלה ומים זורמים ו... מעיין ... כנראה שהוא עבר דירה מעמק שבעת המעיינות ... ממשיכים ללכת, באמת פסטורלי ונעים. אין הרבה אנשים. מדי פעם קולטים כמה פרפרים, אבל לא בכמויות מסחריות. לא משהו שאפשר לצלם להקות פרפרים, יותר סולנים בודדים.
פתאום קלטתי על אחד העצים עשרות פרפרים סגורים, על העלים. אמרתי לאלה שזה בטח מדהים לראות אותם כשהם נפתחים ועפים. מדי פעם, פרפר תורן עשה לנו תצוגת תכלית כדי לפתות אותנו להישאר. זה השפיע גם על זוג אירופאי צעיר אחר שעמד לידנו, המתנו. הרגשתי איך זה להיות צלם של נשיונל ג'יאוגרפיק, כשהם ממתינים לפעמים שעות לתנועה אחת, לתמונה אחת, לפריים אחד .... טוב, כנראה שצלם טבע כבר לא אהיה כי אחרי שהקצבתי להם 5 דקות והייתי מוכן בפוזת צילום חמש דקות תמימות, החלטתי לפרוש ולהמשיך בחיי ..
לאט לאט השביל מתמשך לו והוא למעשה בשיפוע, בעליה קלה. ואז רואים עוד מעיין ועוד אחד. בשלב מסוים, לאחר הליכה של רבע שעה או יותר הגענו לאזור הכניסה העליונה. יש שם בריכת מים טבעית יפה ועוד כמה בריכות קטנות יותר ומעיין גדול. וכן, גם קיוסק ובית קפה. מעניין שליד הקופות ראינו ריכוזים גדולים יחסית ..
תהינו אם הם מפזרים שם משהו שמושך את הפרפרים כי זה נראה מרשים וקצת מוגזם ביחס להתפזרות הרגילה של הפרפרים ברחבי העמק. דווקא באזור הכניסה יש ריכוזי פרפרים גדולים.. אולי הם מתעופפים שם וסופרים כמה מגיעים??
עברנו דרך נקבה קטנה שעברה מתחת לכביש והמשכנו לחלקו העליון של העמק. שוב, יפה באמת, ירוק, עצים, מים בשפע, יפה בעיניים. פרפרים? לא הרבה, מחוץ לעונה... נהנינו שם מאוד, היה כיף לטייל וללכת ככה בשבילים, לראות עוד הרבה אנשים אידיוטים מנסים לצלם פרפרים במנוסתם ולהבין שאתה חלק מהם ...עלינו בעמק והלכנו לאורך כל השביל ולאחר מכן, ירדנו בחזרה. יש המון ספסלים ופינות ישיבה. בהחלט מקום מומלץ, הגם שאנחנו לא זכינו לראות המוני פרפרים.
ישבנו לנו בפינה, בתוך גשרון עץ מעל המים וצחקנו. קלטנו שבעצם בעמק המעיינות ראינו טווסים ואווזים ואילו בעמק הפרפרים ראינו בעיקר מעיינות ... אז מה זה אומר בעצם?? כלום, כנראה ...
היינו שם למעלה משעה ואולי אפילו שעה וחצי ויותר. מי סופר ומי זוכר כשנהנים??
אה, הנה מעיין קטן. איפה אנחנו.jpg(גודל:20.02KB) בעמק הפרפרים.jpg(גודל:19.06KB)
-
על פרפרים, מעיינות ושרשראותכשהגענו חזרה לכניסה, התעכבנו לקנות כל מיני דברים קטנים לילדים, שרשרת עם פרפרים, תמונה עם פרפרים, ספר עם פרפרים, פרפר מעץ לתליה על הקיר, צעיף עם פרפרים ובטח היו עוד כמה דברים שקנינו ואני כבר לא זוכר , אבל היו בהם.... פרפרים .
החלטנו לקפוץ למוזיאון הטבע ההיסטורי. אלף, כי היו שם שירותים. בית, כי זה היה ממש ממול. גימל, כי זה היה כלול במחיר ודלת, כי רצינו ליהנות מהמוזיאון ולצפות בעוד פרפרים:roll: ...
שני חדרים קטנים, המוני פרפרים על הקירות עם סיפורים, צילומים ושמות, צילומי חיות מהאזור, מספר פוחלצי חיות מקומיות (אני לא אוהב פוחלצים, יש בזה משהו לא נעים לטעמי), סלעים ואבנים וכדומה. מוזיאון קטן, מקומי וחביב. 10 דקות ואנחנו בחוץ ...
בשורה התחתונה, עמק הפרפרים Petaloudes הוא בהחלט מקום קסום ומומלץ, ירוק ויפה עם שפע מים וכן, עם פרפרים. כיף לטייל בו ככה בזוג, כשלא ממהרים לשום מקום ואפשר סתם לספוג את הטבע לאט לאט. אם ככה נהנינו "מחוץ לעונה", אני יכול רק לשער לעצמי מה קורה כשיש שם מאות ואלפי פרפרים מתעופפים בין העצים.
הכל ירוק מסביב.jpg(גודל:20.41KB) מי אמר מעיינות ולא קיבל.jpg(גודל:28.38KB)
-
על פרפרים, מעיינות ושרשראותכך לא הפכתי לצלם טבע ידוע..
הנה הם סגורים על העלים.jpg(גודל:28.38KB) ושוב, כמה חיכינו שיתעופפו.jpg(גודל:19.85KB)
-
על פרפרים, מעיינות ושרשראותהנה, עוד קצת תמונות מעמק הפרפרים היפההנה שניים.jpg(גודל:23.72KB) נסיון כושל לצם פרפר.jpg(גודל:13.98KB)
-
על פרפרים, מעיינות ושרשראותהנה, אני שותק לרגע..בעמק הפרפרים היפה.jpg(גודל:28.08KB) בריכת המים בעמק הפרפרים.jpg(גודל:18.01KB)
-
על פרפרים, מעיינות ושרשראותכשיצאנו מאזור עמק הפרפרים השעה היתה למיטב זכרוני בסביבות ארבע וחצי חמש או משהו באזור.. קנינו לנו משהו לשתות והחלטנו לנסוע דרומה לכיוון לינדוס. פתחנו מפות והחלטנו לשוב בדרך אחרת, גם דרך ההרים אבל לא באותו כביש שנסענו בבו בהלוך. לגוון קצת..
כשהבטתי בשתי המפות, ראיתי שבאמת מהן, החדשה יותר, יש כביש דרומה מהכפר Apollona לכיוון Laema ומשם ממשיכים דרום מזרחה ללינדוס. ראיתי שבמפה הישנה זה מסומן כדרך לא סלולה והנחנו שכנראה בכל זאת קרו דברים במהלך העשור האחרון ברודוס ... זה היה המסלול בדרך חזרה וסיכמנו שברגע שנזהה מסעדה או טברנה שנראית אמיתית , מקומית יותר ועם אורייטציה פחות תיירותית, ניכנס לאכול בה... אלה תהתה מה יקרה אם לא נמצא ... אמרתי לה שבטוח נמצא, אחרי שנדלג על כל המסעדות והטברנות עם התפריטים הגדולים ו"המזמינים" באנגלית ל"ארוחות עסקיות" או "יווניות אותנטיות", בטוח נמא היכן שהוא טברנה עם כמה תושבים מקומיים יושבים ואוכלים ושותים להנאתם... ואם לא?? תמיד אנו יכולים לאכול ארוחת ערב בלינדיאן וילאג' ... ואפילו, ללא תשלום...אבל אנחנו כן רצינו לשלם ולאכול בחוץ..
נכנסים לרכב, מטפסים בכביש לכיוון הכביש הראשי והחניה המרכזית והגדולה של עמק הפרפרים. לפתע אנחנו קולטים את הזוג הצרפתי המקסים שאכל איתנו בערב הראשון, ההיא עם הדורדון.. ... שמחנו להיפגש, הם ביקרו כבר בעיר רודוס עצמה והיו בעמק הפרפרים (התחלנו מצדדים שונים ולא נפגשנו שם) ועכשיו מחפשים חוף ים להתפנן קצת לפני ארוחת ערב.. ככה זה, יש אנשי חופים ויש אנשי הרים.. אנחנו בדרכנו להרים.. נפרדנו מהם והמשכנו בדרכנו..
המעינות בעמק הפרפרים.jpg(גודל:28.54KB) עוד קצת.jpg(גודל:27.61KB)
-
אורןןןןןןןןןקפצתי רק לרגע .. בין לבין ... לפורום,
הופתעתי ושמחתי לראות שאתה ממשיך את הסיפור (ואולי זה בגלל הנסיעה שלך לנתניה אתמול שהשאירה אותותיה ... )
ברור שעוד לא התחלתי לקרוא אבל מבטיחה לעשות זאת,
תודה,
הגר.
-
נורית, אלונה, אורי ואורנה היקרים ויקרותטוב, תכף הפסקת צהריים...
נורית, תודה. יש לי הרגשה שיהיו הבדלים קלים בלבד בין ארוחות הערב.. .. וכן, תדעי לך שהשתפרתי מאוד בסודוקו ובתשבצי תרתי משמע .... אין ספק שסופי השבוע הזוגיים תורמים לאימון תאי המוח ...
אלונה, תודה. בלי להלחיץ בבקשה.. .. אני בטוח שאחרי החופשה הזוגית שלך באמסטרדם, החושים שלך במיטבם.. .. הקטע הקולינרי שם היה בהחלט מרתק, המרקמים, עיצוב האוכל ודרך ההגשה, שילובי המנות ומעל לעל, כמובן, הטעם המדהים ואגב, כיף להגיע לארוחה מבלי שיש לך שמץ של מושג מה יוגש בה ...
אורי, תודה. אהבתי את הטאפאזטים שלך ... ואגב, ציינת נקודה חשובה, על רודוס היבשה. זה מטעה כי לכאורה רודוס אי ומוקפת במים, אבל גם אי יכול להיות כנראה יבש ואכן, כשנסענו משדה התעופה בצפון האי לכיוון כבר הנופש באזור לארדוס, הכביש עובר מעל גשרים רבים, ומתחת אורים ערוצי נחלים רבים ואף רחבים כשהם חרבים ויבשים לגמרי.. זה משהו שצד את עינינו במהלך הנסיעות.
ואגב, אין לי ספק שכשרון הריקוד שלך עולה על שלי, גם אם הייתי הודי בגלגולי הקודם..
אורנה, תודה. סחתין שזכרת .. אל דאגה, תהיה התייחסות מיוחדת לטיסה חזרה..
טוב, ארוחת צהריים.. נראה מה עוד נספיק היום, אם לא, תמיד יש את הלילה ואת מחר..
תודה!
אורןמוזיאון היסטוריית הטבע.jpg(גודל:17.01KB) פרפרים, פרפרים.jpg(גודל:26.73KB)
-
להגר ...הגר היקרה,
שמח לראות אותך כאן, בין המעיינות לפרפרים. תודה על מה שכתבת ותודה שהצטרפת שוב לאשכול
הנסיעה לנתניה הותירה בי חותם כה עז, שהייתי חייב למצוא מפלט בכתיבה ובעיקר, בניסיון כושל לקיים הבטחה..
גם רודוס וגם פורטוגל יסויימו במהירה בימינו, עוד לפני... המפגש הבא..
אגב, ל"מבחן הגר", אין לי ספק שהחדרים בלינדיאן וילג' היו עומדים ברף ציפיותיך הגבוהות וכן, גם הציפיות היו נקיות
תודה!
אורןמים, מים.jpg(גודל:18.30KB) פותח הערב דוכן במפגש.jpg(גודל:19.07KB)