סופשבוע אחר, בהחלט אחר...
-
אורן, בדיוק כזה אני רוצה!!אוטוטו חוגגים 11 שנות וב-10 שנות הברזתי לו למלכת המדבר.
אני חייבת לו! חייבת לנו!! חייבת וזהו!!
ספר לנו איפה, כמה, למה, איך??? אני רוצה גם!
יופי של פתיחה לשנה החדשה
מירב -
סופשבוע אחר, בהחלט אחר...גם אני רוצה...
היכן זה? קפריסין? -
סופשבוע אחר, בהחלט אחר...כולי מתח...
אנא גלה לנו.
אנחנו מתכננים סוף שבוע בתחילת אוקטובר בלי הילדים - איפה המקום הקסום ? קפריסין ? יוון ?
מה שבטוח, לפי התמונות היה מעולה.
יופי של פתיחה לשנה החדשה.
לורה -
סופשבוע אחר, בהחלט אחר...אורן...ככה בלי מילים.
יכול להיות שזה כריתים?
אבל מאיפה לעזאזל נחתו האווזים?
כדאי שתחזור, ליפני שאנחנו את אלה מעירים
או בטעות מצלצלים לילדים.
וכדאי שתוריד בדרך את השלט "תכף אשוב"
כי זה כבר הפך לנושא כאוב
-
אורןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!
ברוכים השבים!
לא שחשבתי אחרת אבל בהחלט רואים שהיה נהדר.
תגיד, יש לך קשרים עם עובדי רשות שדות התעופה? היו צריכים לשבות ביום חמישי ולא שבתו (נו בטח, אורן ואלה צריכים לפתוח את השנה ב...) והיום... חיכו שתנחתו ורק אז פתחו בשביתה! 
מה עם תסמונת היום השני? גם הפעם היתה?
עפרה
-
אורןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!אורן היקר,
איזו פתיחה מבטיחה.
נראה שהיה לכם הכי כייף שיכול להיות.
אני כאן, מחכה להמשך...
ענת -
אורןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!במחשבה שניה
זה יכול להיות: ירדן,מצרים, קפריסין
או תורכיה לאלו שלא פוחדים. -
אורןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!מהמרת על סיני
-
אורןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!טוב,הבנתי...
אתה לא רוצה לפרסם את המקום?אפשר בשו,שו, למייל הפרטי?השנה יום הנשואין כבר סגור(הודות למארגנות החרוצות)אבל תמיד אפשר למצוא סיבה.
וכבר אמרתי השבוע שילדים קטנים לא תמיד מגבלה,ניראה אותך עומד מול משפט "מה ?תשיאו אותנו לחגים??" של בני 20+ הסבים, כבר לא יספקו פתרון
מאחלת חופשות נוספות,יפות כמו התמונות המדהימות שצירפת.מקום מקסים.
אמה
-
לדעתי זו מלטהמלטה -
לדעתי זו מלטהאורן - סחתין!!
לא על הסופ"ש, אלא על זה שאתה מחזיק מעמד יום שלם אל מול ים הבקשות...
נו!!
איזה כיף לכם!
רבקה -
אימייל עם קוד הפעלה קצר, זה מה שאני צריך...ביום רביעי, 28 ביולי, בערך בחמש אחה"צ אני מקבל אימייל קצר בן שתי שורות. בשורה הראשונה לינק לאתר אינטרנט. בשורה השניה היה כתוב בפשטות: "רוצה לבוא איתי???......".
נו שוין, בטח עוד איזה וירוס או תולעת אימייל. כלל הבסיס אומר שלא פותחים אף פעם לינק ממקור לא ידוע אפילו אם הוא כזה מפתה. מסתכל על השולח, רואה שזה אלה ... מנסה להיזכר, רבנו? עצבנתי אותה ביומיים שלפני? יש לה סיבה לשלוח לי וירוס? קיבלתי שלוש תשובות שליליות, מה שאומר שאפשר לפתוח את הלינק ....
לוחץ על הלינק ומגיע לכאן: http://www.lindianvillage.gr/#nointro
אתר של The Lindian Village. נכנס, נראה מרשים מאוד, מפואר... רואה בזווית העין, בחלק העליון של העמוד שהלינדיאן וילג' שייך לרשת היוקרתית "The Leading hotels of the World". נשמע בהחלט מבטיח, לאקצ'רי, מילה יפה, מפתה אפילו ... ואז אני רואה רודוס.... רודוס???? רודוס???
היינו שם פעם לפני 11 שנה בסוף שבוע ארוך ממקום העבודה שלי אז, שהינו במלון 5 כוכבים שהרגיש קצת פחות והאמת שהאי לא "עשה" לנו את זה... נכון, האי חביב. נחמד מאוד ואפילו יפה ומהנה לטייל ברודוס, בעיר העתיקה שלה, בארמון הגרנד מאסטרס, בסמטאות או בין החומות, וכן, כבר לפני 11 שנה, כשכל החבר'ה רבצו בחוף או בבריכה שכרנו רכב קטן ונסענו ליום טיול מקסים בהרים בצד המערבי, במרכז האי, ביקרנו בכפרים הרריים כמו אמפונאס ודימיליה, היינו כמובן בלינדוס, ירדנו עד לנקודה הכי דרומית של האי, לחוף פראסוניסי, שבו מצד אחד יש את הים האגאי הרגוע ומצד שני את הים התיכון, שכמו כל המזרח התיכון הוא הרבה פחות רגוע ....היינו אז גם במנזר על הר עם תצפית יפה ומרשימה על האי, נדמה לי שקראו לו פילמירוס. בקיצור, נראה היה לנו כי מיצינו כבר אז את רודוס ... אם אוסיף לכך את העובדה שכבר אז, לפני 11 שנים, לא ממש נהנו מהסיור "החינוכי" בקזינו שברודוס (אני עד היום זוכר את שקופית החסות של תחזית מזג האוויר בערוץ הראשון, בחסות קזינו ארמון השושנים ברודוס וקזינו לוטראקי יוון ) וגם הסיור "התרבותי" בטברנה ממוסחרת על החוף ברודוס לא ממש ריגש אותנו, ניתן בהחלט להבין מדוע חשבתי לעצמי שאין מצב שבגלגול הזה אני אגיע לרודוס בשנית...
רודוס? אני חושב לעצמי, נכון, המלון נראה מדהים, ריזורט אמיתי, סוף הדרך... אבל למה הדרך מסתיימת דווקא ברודוס??
עצמי הזכיר לי את חודש יולי הקשה עם ארבעה ילדים נטולי קייטנות בבית וציין בפניי כי אוגוסט בפתח והעתיד לא נראה רגוע יותר או גרוע פחות, פורטוגל עדיין היתה באותו יום בסוף יולי רק זכרון מתוק מאוקטובר ולא טיול ספונטני בתחילת אוגוסט, כך שההמלצה של עצמי היתה חד משמעית: קפוץ על זה, אל תסתכל לאחור ואל תהסס
....
מריץ עוד כמה בדיקות באינטרנט, רואה שנמצא במיקום מדהים על חוף ליד לארדוס וקרוב מאוד ללינדוס בחוף המזרחי. המלצות מצוינות, דירוגים ותיאורים מעוררי חשק ותאבון. נראה אחלה, הרבה יותר מאחלה. נראה באמת משהו אחר, מפנק, יוקרתי, מפתה כבר אמרתי 
...
"לאן ומתי להגיע?", שאלתי את את אלה במייל תשובה לשאלתה אם אני רוצה להצטרף אליה...
"אני מוזמנת לכנס מצומצם כולל סופשבוע ואפשר לצרף בני זוג לכל ארבעת הימים", היא כותבת לי, "אבל זה בין ה- 9 ל- 12 בספטמבר שזה ראש השנה" ואנחנו תמיד מקפידים להיות בחגים בבית עם הילדים ועם המשפחה... אופס, איזה באסה.. ערב ראש השנה יוצא ב- 8 לחודש, שזה יום רביעי וצריכים להיות שם ביום חמישי. סיכמנו שלא מוותרים על ארוחת ראש השנה ולחגוג את ערב ראש השנה עם הילדים והמשפחה והחלטנו שאם נמצא טיסות נוחות בהלוך ובחזור נלך על זה, אם לא נוותר... ההתכתבות הזו במייל נמשכה מספר דקות וכל אחד חזר לענייניו...
למחרת בדקתי באינטרנט ומצאתי שלארקיע יש טיסות צ'רטר בזמנים מאוד נוחים עבורנו, יציאה ביום חמישי בעשר בבוקר וחזרה ביום ראשון בשעה ארבע אחה"צ.. קלאסי.
עכשיו נשארה עוד בעיה קטנה, לשכנע את ההורים לשמור על הנכדים במשך ארבעה ימים ושלושה לילות ... לשמור על ארבעה נכדים אהובים במשך ארבעה ימים ארוכים זה כבר לא "סיפור פשוט", זה כבר יותר "משימה בלתי אפשרית" ...
והילדים? יש להם גם דרישות, הגדולים רוצים לשהות בימים בבית קרוב לכל משאבי החומרה והתוכנה ובלילות חלק רוצים לישון בבית וחלק אצל סבאסבתא... אמרנו שקודם נוציא הסכמה עקרונית ואח"כ ניכנס לדיון על עניני הליבה ... ניסיון ראשון לגשש ולחפש מתנדבים נחל כשלון חרוץ, לא נרשמו קופצים מתלהבים על ההצעה הבלתי אטרקטיבית בעליל... אמרתי לאלה שיהיה בסדר, לוקח זמן לעכל דברים כאלה... שעתיים אחרי הניסיון הראשון, הגיע הטלפון הגואל: "אני אשמור על הילדים ותסעו ותהנו אבל בתנאי אחד, שתמשיך לשמור על הדיאטה ולרזות...", כך אמי לי ואני לעצמי, "כאילו, מה הקשר?? מה ענין שמיטה להר סיני?"... ואני לה: "ברור, זה בשבילי. מה את דואגת? בטח שאשמור על הדיאטה ותודה ענקית שהסכמת לשמור על הילדים" ...
יש אישור יציאה מהארץ. אלה העבירה את מועדי ומספרי הטיסות המבוקשים מבחינתנו. זהו, אפשר לצאת לסוף שבוע זוגי ארוך בלינדיאן וילאג' ברודוס.
בדיוק שבוע מאוחר יותר, יום רביעי, 4 באוגוסט, בשתיים בצהריים הגיע אליי אימייל מאניגמה, שכותרתו: " טיסה לפורטוגל ב-333 $ בעוד יומיים באתר איסתא". גם היא כתבה שורה אחת בלבד: חשבתי שיעניין אותך. אולי תעשו השלמות... (איזה פחד, פתאום קלטתי שכל מה שצריך להניע אותי כדי שאצא לטיול לחו"ל זה אימייל קצר ונשי בן שורה אחת בלבד. לא צריך הרבה). יומיים מאוחר יותר היינו על מטוס בדרכנו לליסבון לשבוע טיול, רודוס נכנסה לעמדת המתנהכך קיבלו אותנו בקבלה של המלון.jpg(גודל:22.84KB) מבנה הקבלה, מבץ מבחוץ.jpg(גודל:20.68KB)
-
השטן לובשת פראדה? אני מתלבש וחושש מפרודיה...נזכרנו ברודוס שוב והוצאנו אותה מ"הקפאה" ביום שלישי בשבוע שעבר, כשהודיעו בחדשות שצפויה שביתה ברשות שדות התעופה החל מיום חמישי בבוקר, א' של ראש השנה, בדיוק ביום ובמועד שבו אנו אמורים להמריא לרודוס
... זה צ'רטר וזה חג, אם אין טיסה בחמישי או בשישי, אין טעם בכלל לטוס. באסה, מה זה פנטזתי על טיול נטול ילדים ועל כיופים זוגיים . אפילו דיברנו על כך שאולי יום אחד נשכור רכב קטן ונטייל קצת באזור כפר הנופש, לעמק הפרפרים או לשבעת המעינות ואולי להרים ובטח שללינדוס....
אלה מעדכנת את המארגנים שיש איומי שביתה בשדה התעופה ואולי לא נגיע ביום חמישי אם אכן תהיה שביתה ותדחנה הטיסות ... די מעצבן, חוסר הוודאות. צריך גם לדעת איך להיערך בבית, לחג, מבחינת הילדים, קניות, סידורים, הכנות בגדים וכדומה. לא היה מצב רוח לעשות כלום שהיה קשור לטיול והאמת שגם לא היה צריך לעשות כלום... רק לקוות לטוב. ביום רביעי, ערב ראש השנה, בשעה עשר או אחת עשרה בבוקר ראיתי ב- YNET שהוסר איום השביתה מיום חמישי והמגעים יתחדשו ביום ראשון. אמרתי לאלה שלגבי הלוך אנחנו מסודרים ולגבי חזור, אלוהים גדול, יהיה בסדר ... יש טיסה, יש סופשבוע....
בשתיים עשרה בצהריים נסענו לקנות מתנות לחג להורים, קנינו אוכל רב לילדים (הגם שאכלו כל הזמן אצל סבאסבתא) וקנינו עוד טרולי בנוסף לזה שהיה לנו בבית. עמרי קיבל משימה להשמיש את מצלמות האינטרנט בשני המחשבים הרגילים ולבדוק איך הסקייפ שבלפטופ שלי (יש שם מצלמה ומיקרופון מובנים) ובמחשבים הנייחים כדי שנוכל לערוך שיחות וידאו. קניתי כהרגלי "בנק דקות" לכרטיס חיוג של קווי זהב (הפעם רק שלושים דקות, פחות מעשרה שקלים), קניתי יורואים, ראיתי שרשיון הנהיגה הבינלאומי עדיין בתוקף, כרטיסי הזכרון, המצלמה והסוללות הנטענות הוכנסו מראש לתיק. המסך של הסלולרי שלי החליט שזה הזמן הכי מתאים בעולם לכבות את עצמו לדעת ולהפסיק ולתפקד והשאיר אותי (עד עכשיו) נטול מסך קריא ומואר. רק צלצולים 
...
מזמינים מונית לשש וחצי בבוקר למחרת והולכים לנוח, בכל זאת, יש ארוחת חג הערב, שנה חדשה בפתח . חזרנו הביתה לקראת חצות. עידו ועפרי נשארו כבר אצל סבא וסבתא לישון. היה לנו מוזר להיפרד מהם בלילה, עצוב אפילו, לא רגילים... מילא עידו שהוא כבר גדול יחסית (7) ומבין אבל עפרי הקטנה ... ראיתי איך אלה כמעט מבטלת הכל... עמרי ועמית חזרו איתנו, עמרי סיים "בדיקות קשר" אחרונות, הכל עובד (ביררתי מראש שיש להם אינטרנט בחינם בחדרים וכן שיש להם דסק השכרת רכב במלון ואת העלויות). מראים לעמרי ועמית היכן נמצא כל דבר שאולי יצטרכו (כאילו שהם לא ידעו, אבל זה יותר כדי להרגיע אותנו מאשר לסייע להם).
שולפים את הטרולים ואת התיקים ומתחילים לסדר...
"את יודעת מה שכחנו?", אני אומר לאלה... "לעשות ביטוח נסיעות" ... מסתבר שיש לה, כרגיל, מהעבודה לפני כל נסיעה... מה עושים? השעה חצות וחצי ערב ראש השנה. מחייג למוקד ביטוח נסיעות של אמריקן אקספרס ושל מאסטר כארד ומדבר אל הלמפה, אין עם מי לדבר. משיבון. מתקשר למוקד ביטוח נסיעות של ויזה כאל. יש הודעה שאומרת שהם עובדים כל יום עד חצות ומחצות יש מוקד מצומצם, וואלה, פתאום קול נשי, אנושי, על הקו..מצומצם מצומצם אבל יעיל, יש עם מי לדבר... חמש דקות מאוחר יותר גם אני הייתי מכוסה, לא בשמיכה, בביטוח....
ואז הגיע הרגע הכי קשה, הרגע שכמעט ביטלתי בגללו את הנסיעה... הבנתי מאלה שבמהלך המפגש אני כמובן משתתף בכל הארוחות ומשתתף גם בארוחת הערב, קוקטייל, קבלות פנים וכדומה... למרות רצוני העז, יש צורך בלבוש הולם לחלק מהערבים וזה לא כולל כפכפים,שורטס פרחוני וגופיה צבעונית ... גם לא ג'ינס ארוך... עכשיו, אני אומנם בדיאטה אבל לאורך השנים אני גדלתי אבל הארון לא ... מאחר ואני עובד מהבית ולא מרבה להתלבש בהידור בתדירות יומית ובטח שלא במגוון החליפות המעונבות, זכר לימי העבר הרשמיים, הארון נשאר מלא וחגיגי אבל מתאים יותר לשנות התשעים במאה הקודמת ואולי לתחילת העשור אבל לא למצבי בשנת 2010, בהחלט באג אלפיים.. השעה כבר שתיים לפנות בוקר ואלה מנסה לסייע לי ולמצוא "הרכבי לבוש" הולמים ואני לובש, מודד, מוריד, מחליף, נועל, מוריד, לובש, מחליף, משנה מכנס, לא, חולצה בעצם, ואולי בצבע הזה, ומה עם הגזרה הזאת וזה מבליט מאוד את הבטן ובזה המתניים נראים כאילו אני המשתתף הכי שמן ב"לרדת בגדול".... ואני, אני "רק" 96 וחצי קילו, איך זה נראה נורא פתאום... אמרתי לאלה שאולי תאמר להם מדי ערב שאני לא חש בטוב ואני אתפנן לי בחדר ואזמין לי אוכל בנוחות לחדר... לא הלך.... ממשיכים, אלה מתפקעת מצחוק מהמראות הקשים ואני מרגיש מתפקע, ולא מצחוק.... המראה לא האירה לי פנים באותו לילה... אחרי למעלה משעה של קומבינציות וקומבינזונים מצאנו מספר "הרכבים נורמליים" של בגדים, כאלה שאוכל להסתכל על עצמי ולא להתבייש, כאלה שאוכל לשבת וגם לאכול איתם (אגב, לקח מהמפגש: כדאי לקחת גם בגדים רחבים יותר, ליום האחרון, שבו אתה מגלה שתפחת יפה במהלך המפגש והבגדים מגלים הרבה יותר מטפח ....).
גם על פרח קטן בכיור הם חשבו.jpg(גודל:15.43KB) קבלת פנים נעימה בחדר.jpg(גודל:15.22KB)
-
אם יש טרולי, לא צריך שקית זבל...יש שעה וחצי שינה, סוגרים את המזוודות, שוקלים, נותן לנו 9.5 ק"ג לכל טרולי. מותר עד 8 ק"ג כדי להעלות למטוס...
מחליטים ללכת עם ג'ינס ארוך ועם נעליים כדי להפחית קלות מהמשקל. בארבע פרשנו לישון, כדי לקום ביום חמישי, בשעה חמש וחצי, להתקלח, לסגור את המזוודות ושני תיקי הצד/גב. בשעה שש ורבע נהג המונית מצלצל ומודיע שהוא כבר למטה ...
הילדים ביקשו שנעיר אותם כשאנו יוצאים, נשיקות וחיבוקים, תדרוכים אחרונים לשני הגדולים (מה נמצא איפה, אסור גז, מה מותר לחמם ואיך וכדומה נהלי בטיחות).
בשש וחצי יורדים, הייתי חייב לקחת גם את השקית של הזבל??
הם היו חייבים לשפוך את שאריות הקורנפלס נסקוויק והחלב לשקית??
השקית היתה חייבת להיות עם חור ולטפטף מהמטבח דרך הסלון ועד למעלית???
אמרתי לאלה שתרד ואני אנקה מהר, כי אי אפשר להשאיר את זה ככה...
שש וחצי בבוקר, הטרולי בחוץ ליד המעלית ואני מסתובב עם סמרטוט ומגבונים לחים, מחפש טיפות סוררות של שוקו וחלב בבית ובמסדרון. גם זו דרך להתחיל נסיעה לסופשבוע זוגי בחו"ל....
בעשרים לשבע יצאנו במונית בדרכנו לנתב"ג....
לילה טוב לבינתיים ותודה לכל המגיבים והמגיבות (מחר אתייחס לתגובות)...
אורןהחדר.jpg(גודל:14.33KB) פנים החדר, מבט חלקי.jpg(גודל:14.35KB)
-
עוד קצת תמונותעוד שתי זויות מהחדרהחדר מעוד זוית.jpg(גודל:13.72KB) עוד זוית.jpg(גודל:14.35KB)
-
עוד קצת תמונותוזה מהקבלה של המלון.. משם הסיעו אותנו ברכב גולף חשמלי לחדר..
מבנה הקבלה של המלון.jpg(גודל:18.74KB) עוד פינה בקבלהה.jpg(גודל:14.54KB)
-
עוד קצת תמונותארבע אחרונות בהחלט להלילה..
תודה לכל החברות והחברים היקרים שהצטרפו ובירכו ושמחו וניחשו.. ... היו לי כמה דברים לכתוב בהקשרם, אבל מחר..
אורן
סגול בעיניים.jpg(גודל:31.16KB) פינה במלון .jpg(גודל:26.61KB)
-
עוד קצת תמונותבמרפסת.jpg(גודל:26.33KB) ככה נראות המרפסות של החדר.jpg(גודל:25.76KB)
-
עוד קצת תמונותלילה טוב!
אורןIMG_3956.jpg(גודל:27.58KB) IMG_3982.jpg(גודל:22.73KB)
-
עוד קצת תמונותהי אורן
כרגיל אתה מפליא במקלדת!
כמה תובנות מצידי:
1. תמיד נהגנו לנסח קובץ וורד שהודפס יפה והוצמד למקרר עם כל הדברים החשובים שאנחנו חושבים שהילדים צריכים לדעת כשאבא/אמא לא בבית.
חשוב מאוד לתמצת (אחרת הם לא קוראים), יחד עם זאת להקיף את כל הנושאים, ולסמן בצהוב את שני/שלושה הדברים החשובים ביותר ולקוות שיזכרו להסתכל בשעת הצורך.
2. ביטוח נוסעים של קופ"ח כללית אפשר לעשות באתר שלהם באינטרנט בכל שעה.
3.
מאז שג'מוס המליץ על המטליות הלחות האלה, הגדולות כמו סמרטוט רצפה, חיי השתנו....
תודה
רבקה
