סיכום הטיול (המסע)שעשינו
-
למה Lakewood עדיפה על Aurora?אמרת שהבחירה הוכחה כנכונה. היות ולנתי באורורה בביקורי הראשון בדנבר, מענין אותי למה הבחירה ללון ממערב לעיר עדיפה. -
Devil's Towerכדאי להזכיר ש- Devil's Tower קנה את תהילתו, לפחות מחוץ לארה"ב ול- rock climbers בתור מקום הסיום של הסרט מפגשים מהסוג השלישי של סטיבן שפילברג (מ- 1973, כמדומני). אולי בגלל שהוא בולט מאד מעל סביבתו השטוחה, יחסית. -
בדרך לקודימוני, אני רואה שויתרתם על התצפית ב- Big Horn Canyon National Recreation Park, אליו ניתן לגשת לאחר הירידה מהרי הביג הורן. אני מצאתי את המקום מאד יפה, והוא ממש היה בדרך שלכם.
האם עליתם ל- Medicine Wheel על כביש 14A בהרי ה- Big Horn?
לגבי קודי עצמה, ה- Trail End הוא מוזיאון אויר פתוח. לא הייתי קורא לו קודי העתיקה, כי הבקתות בו הובאו מכל רחבי וויומינג.
-
סיכום הטיול (המסע) שעשינוה- Beartooth מוביל ממונטנה לילוסטון. ניתן גם להגיע אליו מקודי, אם נוסעים על ה- Chief Joseph Byway. כמובן שמדובר בדרך ארוכה הרבה יותר מאשר ה- 80 ק"מ בדרך המלך לגשר הדיגים. מצד שני, לטעמי, זו דרך יותר יפה ומענינת מהדרך הישרה (שגם היא יפה בפני עצמה. נסיעה לאורך נהר השושונה).
-
למה Lakewood עדיפה על Aurora?היי
למי שלא מתבסס בדנוור על הדאון טאון בלבד ,חושב בעיקר משום שלנו ביומיים הראשונים כמה שיותר מערבה בלייקווד ,מה שנותן גם נופי רכסי ההרים,הקירבה ל-470 ולשפע הפארקים הטבעיים משני צידיו כמו ה-bear creek lake ,ההיידן גרין מאונטיין פארק,הדינוזאור רידג',וה-
red rock park,ומרחקים קצרים בייניהם.
היציאה הקלה והקצרה לנסיעה לגולדן שהיא מקסימה והעליה ל-lookout mountain park .
אנחנו לנו ממש בצידה המערבי שלה ואתה מרגיש שאתה בעיירה המרוחקת משאון העיר הגדולה.
נכון שמלייקווד רחוק יותר בהגעה לביקור בעיר הגדולה.
ואני חוזר לקראת הטיסה חזרה בהחלט ששוה למצוא מלון לצידו של ה-225
באורורה ,ממנו נוח יותר בהגעה מהירה לשדה התעופה.
מוני
-
למה Lakewood עדיפה על Aurora?הי מוני
כף לקרוא את התיאורים המדויקים של המסלולים והמקומות הנפלאים.כל כך מעניין לקרוא על מקומות בהם ביקרנו ועשינו מסלולים אחרים . תמיד כדאי לשמוע נקודות מבט אחרות.בא לנסוע שוב ולעשות הפעם משהו שונה.התמונות היפיפיות מחזירות אותנו חמש שנים לאחור בערגה. -
למה Lakewood עדיפה על Aurora?יש המשך?
נהניתי לקרוא ולראות. הצילומים יפים מאוד. אין עוד בשבילנו? -
צפון איידהו,וכניסה למדינת וושינגטון14/8 בכיוון מערב-קטע נוסף בצפון מערב מונטנה,מעבר בצפון איידהו אל הגבול עם מדינת ושינגטון
קמנו בבוקר בוויטפיש-מונטנה ליום בהיר ונהדר, אותו היינו מחליפים עם היום הגשום הקודם והמפריע בביקור בגליישר פארק.
העיר וויטפיש ממוקמת ליד אגם וויטפיש,ובאיזור של היער הלאומי פלטהד,בחרנו לרדת על ה-93 העובר בעיר הגדולה באיזור-קליספל-שתי הערים הנ"ל - משמשות לאתנחתא ועגינה למתיירים בגליישר פארק,ובמרחק סביר מהשער המערבי שלו.
המשכנו לצידו המערבי של אגם פלטהד- שהוא אגם ענק, ,המלווה אותנו בזויות ראיה מגוונות עליו לאורך 43 קמ,ולצד קטע נוסף של יער פלטהד.
דרך ה-28 בקצהו המערבי של אגם פלטהד וה-135 חברנו אל ה-90 המהיר והנופי ליד העיירה St Regis ומערבה דרך יער לאומי נוסף ומעבר הרים lockout pass אל הגבול עם צפון איידהו.
למי שזמנו איתו יוכל מיד עם הכניסה לצפון איידהו לבקר בשתי עיירות מיכרות כסף, עופרת,Wallace ו-Kellogg.
אנחנו המשכנו אל העיר Couer D'Alene
העיר הזאת יושבת לחוף אגם מקסים(קראתי שנשיונל גאוגרפיק כולל אותו כאחד מחמשת האגמים היפים בעולם)- והנושא את שם העיר.
לפני שהגענו לגדת האגם, סטינו אל שכונות היוקרה שבגבעות המיוערות שלצידו,מקומות מגורים מדהימים עם נופי האגם,ואילו על גדות האגם, בתים ולהם חוף פרטי.
הלינה בעיר הזאת יקרה משהו ולכן עברנו למדינת וושינגטון למלון שבליברטי לייק ,הסמוכה לגבול.
15/8 ספוקיין,סכר קולי,ולינה באגם הנופש Chelan מדינת וושינגטון
ביום הזה החלטנו לא להתעכב הרבה ביעדים על מנת להגיע בצהריים המוקדמות לעיירת אגם הנופש שלן, ולנצל יום בהיר נוסף במלון אשר על שפת האגם שהזמנו.
יצאנו מוקדם יחסית לכיוון העיר הגדולה ספוקיין שם ביקשנו לבקר ב-Spokane Falls למעשה סכר ופארק סביבו- על הנהר ספוקיין בליבה של העיר,מנוצל לצורך אנרגיה והפקת חשמל.
מאחר וזה היה יום א' התנועה בעיר היתה דלילה כמצופה ,מה שעזר לסיים את הביקור בזמן קצר.
מכאן המשכנו בקטע המדברי משהו במדינת וואשינגטון ,לראות את ה-Grand Coulee Dam בין הגדולים בעולם,מבנה בטון אדיר,נבנה כדי לרתום את נהר הקולומביה המתרחב באיזור לניצול כח חשמל,להשקיה ולשליטה על אפשרויות הצפה.
פרויקט הבניה אדיר המימדים, היה פרי יוזמתו של הנשיא רוזוולט.
ישנו מרכז מבקרים מרשים ביותר,הסברה במקום,עם הדגמות מענינות,ובו ראינו סרט על בנית הסכר.
ישנם סיורים מודרכים שאורכים 45 דקות ,וכל ערב מקיימים מופע לייזר.
לאלו המבקשים מבט פנורמי מוצלח על הסכר ואגם רוזולט הנושק לו,יסעו קצרות לנקודת תצפית גבוהה יותר, הנקראת Crown Point State Park
אנחנו מיהרנו לאחר הביקור במרכז לדרך הלא קצרה שנשארה לנו אל אגם שלן.
הרעיון לעגון בלייק שלן ולא להתמקם צפונה ממנו בטווח קצר יותר לקראת הטיול ביום הבא בקסקייד נשיונל פארק-נולד לאחר העיון בדווח של תמי מסיאטל על הנופש שלהם עם ילדיהם באגם הזה.
הצד הזה הדרומי והמידברי של האגם- שהוא צר וארוך מאוד, וקצהו הצפוני נוגע בנורת' קסקייד ומשנה כמובן את נופו.
ניתן להפליג ולבקר בצפון האגם.
בכל מקרה האזור חמוד ביותר,טוב כמובן למשפחות,ואכן באוגוסט היו הרבה משפחות,הירידה לאגם נוחה,האגם שוקק פעילות,סירות,אופנועי ים,סירות מירוץ,ופארקי מים.
מומלץ להתמקם במלונות הסמוכים לשפת האגם,ונכון -יקרות שם הלינות.
הגישה לחוף פרטי(גודל:21.00KB) הירידה משכונות היוקרה לאגם בקאר דאלן(גודל:17.79KB)
-
צפון איידהו,וכניסה למדינת וושינגטוןהסכר בעיר ספוקיין(גודל:14.94KB) הסכר בעיר ספוקיין(גודל:26.90KB)
-
איזה כיף, הגעתם לוושינגטון בסיכום
תמונות נהדרות. שמחה שנהנתם מלייק שלן. מקום שמאד אהוב עלינו.
מפלי ספוקיין היו אכזבה בשבילנו, שני זרזיפי המים האלה... הם הפכו לבדיחה משפחתית אצלנו, כשנוסעים למצוא מפלים חדשים, מביעים תקווה שזה לא יהיה כמו במפלי ספוקיין. -
איזה כיף, הגעתם לוושינגטון בסיכוםאני ממשיכה לעקוב בעניין רב! אני כרגע מתכננת את הלינה לאותו קטע במוטל שיהיה ממש ליד סכר קולי, כדי שנוכל לראות את ההופעה על הסכר בלילה. ההופעה מתחילה מאד מאוחר, בעשר, כך שמבחינתי האפשרות היחידה לצפות בה היא ממוטל שיש בו תצפית להופעה - רואים והולכים למיטה. -
תודה תודהמוני, קראתי כל מילה, נהניתי לאורך הדרך, והתמונות יפות יפות!!!
יש כמה שמסוגלות להשכיח את שעות הטיסה הרבות כדי להגיע אליהם...
תודה
רבקה -
גליישר נשיונל פארק - מונטנהכל כך כייף לקרוא את התיאורים והטיפים שלך!!! חלק מהמקומות מעוררים בי געגועים לטיול שעשיתי לפני המון שנים עם הוריי (כמו הגליישר פארק
שבו היינו שבוע שלום וטיילנו כל יום במסלול אחד או שניים, וזכור לי כאחד הפארקים היפים ביותר שהייתי בו) וחלק לטיול שעשינו כמשפחה לפני 4 וחצי שנים. חלקים אחרים בטיול מעוררים חשק עז לשנס מותניים ולהמשיך בתכנונים "על הנייר" בינתיים, לטיול הבא שלנו בארה"ב...יקח קצת זמן אבל אין ספק, הטיול שלכם נכנס לתיקיה של החלום הזה!
תודה על השיתוף והתמונות הנהדרות
ציפי -
נורת' קסקייד נשיונל פארק-כביש 20 מדינת ושינגטון16/8 נורת' קסקייד נשיונל פארק- מדינת וושינגטון
צריך להתרגל לעובדה שאנחנו כבר נמצאים ברצועה הראשונה של מערב היבשת- קרי החוף המערבי,ושאנחנו בדרך לרכס הרים אחר-
(Cascades Range) מרכסי הרי הרוקיס, להם הורגלנו ברצועה השניה
של המערב,ויאמר מיד- עכשוו, כשאנחנו אחרי ביקור בשני קטעי פארקים לאומיים בהרי הקסקייד שבמדינת ושינגטון ,ואחד באורגון,ועוד כמה יערות לאומיים הררים גם הם-בדרך אליהם, אז כמי שנחשבים שפוטים של הרי הרוקיס,אין יותר מאושרים מאיתנו שחזרנו לצפון מערב,ושנגענו גם בהם!.
אז ביום הזה יצאנו מ-Chelan צפונה על ה-97, וה-153 אל עבר כביש 20 שעליו נחצה את הנורת' קסקייד ממזרח למערב.
קטע דרך לא קטן על הכבישים הנ"ל עובר קודם לצידו ,ואחר כך בליבו, של יער לאומי אוקאנוגן,בדרך לפארק נורת' קסקייד המיועד.
מי שנוסע על ה-20 מהמזרח ,טבעי שיעצור בעיירה האחרונה הגדולה יחסית- Winthrop שהיא נחמדה ,מלאת חנויות מזכרות, מסעדות,מוטלים, ותיירים.
עיירה זו מהווה למעשה או נקודת מוצא ואו נקודת סיום לפארק הקסקייד.
מי שבא מהכיוון הזה לא ימצא למעשה בצד המזרחי מרכז מבקרים,מרכז כזה נמצא בצד המערבי ליד הנקודה Newhalem ,כנראה מהסיבה שרוב המתיירים בקסקייד באים מכביש מערבי מהיר מס 5.
נקודת חובה הבאה היא –Washington Pass Overlook,שלט מציין את נקודה זו פניה ימינה לחניה והליכה קצרה אל נקודות תצפית, והחגיגה לעניים, ולמצלמה,-פסגות הרים מושלגות חלקן מחודדות ביניהם
פיסגת הליברטי בל שהיא לא הגבוהה ביותר אך מהיותר מעוצבות והיא מהנקודות המשמשות את "המכירה" של הפארק.
מנקודת התצפית שבה כמה עמדות נראה כביש 20 הרחק למטה והשילוב של הפסגות והכביש פשוט מושלם!
בקטע הזה של כביש הקסקייד בין washington Pass ו-Rainy Pass ממש קמ בודדים בין שני המעברים, ישנן נקודות יציאה למסלולי הליכה לאגמים ולפי הסדר Blue Lake ,ולאחר מכן סמוך למעבר הרים רייני
האגמים Rainy,ו-Ann ,אנחנו הצטרפנו לרוב המשפחות שטיילו ביום יפה זה ,למסלול סלול וקל שמאפשר גם להשתמש בעגלות ילדים Rainy lake Trail ומגיע תוך קמ ומחצה ,למרפסת תצפית לאגם רייני היפה,כשהרים סביב לו.
בהמשך הכביש,הגענו לנקודות תצפית, הראשונה על אגם רוס,זהו אגם ארוך ומפותל שמכאן עולה צפונה וחוצה את הגבול אל בריטיש קולומביה הקנדי,והשניה אל אגם דיאבלו.
עוד לפני שמגיעים למרכז המבקרים של הפארק ,עצרנו אחרי הגשר שמעל הנהר ג'ורג' ,לטובת תצפית על Gorge Creek falls,הצרים והיורדים מגובה מרשים.
את ההפסקה הנדרשת האחרונה לפני היציאה מתחום הפארק עשינו במרכז המבקרים שם הצטיידנו בחומר מודפס ,שלא דאגנו לאסוף בעיירה ווינטרופ בצד המזרחי ,כי חשבנו שנקבל בשערי כניסה כלשהם,שהסתבר בהמשך שאינם קיימים ב- North Cascade Highway שסגור לפחות מאמצע נובמבר לאפריל.
אני מפנה את המעוניינים, לדיווח בכתבה של תמי על הנורת' קסקייד קודם כל מאחר ואצלה סיכום זה סיכום,שנית בסיכום שלה משולב כביש 542 הצפוני ל-20 שמספק במה שקשור לאיזור הזה של הר בייקר מראות-שממה שראיתי בדיווח המצולם של תמי ובעקבות זאת בחומרים מודפסים אחרים,הייתי אומר גם אם לא עשינו את ה-542, שהוא מדהים במראות אף יותר מכביש 20 ,ומי שעשה את שניהם מוזמן לתקן אותי או להסכים איתי.
אז כעת אני מצרף תודה ראשונה לתמי שתיקנה לי את התוואי ממזרח מדינת וואשינגטון למערבה.
הלינק לסיכום של תמי:-
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1702196התצפית מושינגטון פס(גודל:9.15KB) זוית אחרת מהתצפית(גודל:18.95KB)
-
נורת' קסקייד נשיונל פארק-כביש 20 מדינת ושינגטוןאגם דיאבלו(גודל:20.70KB) אגם רוס(גודל:22.42KB)
-
אגם דיאבולו נראה נפלא -
נורת' קסקייד נשיונל פארק-כביש 20 מדינת ושינגטוןמעולה! נראה מדהים ואני אעזר רבות בסיכום שלך ובבלוג של תמי כשאתכנן בפרוטרוט את המסלול של היום הזה - המון תודה! -
בדרך לסיאטל ,וסיאטל.17/8 דיגבי איילנד – מזרח האי אולימפיק – סיאטל
מראש הועדנו את היומיים הבאים ברדיוס מסיאטל ובסיאטל עצמה לתנועה וביקורים ברילקס,לאחר המאמץ הרצוף של שבועיים ומחצה -הכולל נסיעות ארוכות,וביקורים בפארקים לאומיים.
ערב קודם,לאחר הנורת' קסקייד,התמקמנו במאונט וורנון ,מהיותה נקודת יציאה קרובה יחסית למי שמבקש להגיע לטייל בדיגבי איילנד,וממנו במעבורת אל Port Townsend שבצידו הצפון מזרחי של האולימפיק(את הצד המערבי עשינו בעבר)
פנינו אם כן מערבה אל ה-20 המוביל לאנה קורטז,ופנינו בצומת המובילה דרומה אל ה-Deception bridge עליו עוברים לאי.
אין באפשרותי לדוuח על כל הקטע באי עד למעגן המעבורות ב-Keystonמאחר ובבוקר זה האי היה תחת ערפל כבד,ולא הצלחנו לראות מאומה.
ובאשר למעבורת מהאי(Keyston), לאולימפיק(פורת טאונסנד),בקו הזה משייטות המעבורות "הקטנות" יותר,והתדירות פחותה מאשר שאר הקוים שבין האולימפיק לאיזור העיר סיאטל, וערי הלוויין שלה,ולכן לפחות בקו הזה מומלץ להזמין מראש,מה עוד שהתשלום לא נגבה מראש אלא בהגיעכם למעגן.
הערפל היה איתנו גם לכל אורך מחצית השעה של השייט,אך בהגיענו אל פורת טאונסנד ,נעלם סוף סוף,ואיפשר לנו ,לבלות בכיף בעיירה הגדולה הזאת הבנויה בסיגנון אנגלי עתיק-בעיקר בסביבות הדאון טאון המתוייר מאוד, וכן היא ידועה גם בבניה בסגנון הויקטוריני במספר לא מעט של בתים בתחומה.
בהמשך ירדנו לאורך מיצר פיוג'ט לכמה עיירות מפרץ כמו פורת לודלו, ובעיקר פורת גמבל ,שמשמרת אווירת מאה קודמת,ולמי שבאיזור המזרחי של האולימפיק מומלץ להציץ .
לקראת המעבר לאיזור העיר סיאטל ירדנו אל קינגסטון ואל המעבורת הגדולה יותר והתכופה יותר ממנה עוד קרוב לחצי שעה אל העיר אדמונדס צפונית לסיאטל.
18/8 סיאטל
היום הזה שעמד בסימן העיר סיאטל ,וביקור בכמה אתרים אחרים מאלה שראינו בעיר שנים רבות לאחור.
אזכור למה שעשינו ביום זה נכתב כבר בפורום ,כאשר רשמתי בפורום משם בהתרגשות על הצטרפותה של תמי אלינו ביום הזה, שלא היססה לפרט כדרכה בקודש בקיצור, ואני מעתיק את חלק מהתייחסותה לסיורי היום הזה:-
אני מרחיבה קצת יותר על הביקור בסיאטל, קודם כל למפלי סנוקולמי - מקום שאני תמיד שמחה לשוב אליו. לתשומת לב המבקרים, המקום נמצא בשיפוצים, המרפסת המקורה נהרסה (או נעלמה לה...) וכרגע יש שתי נקודות תצפית לא מקורות (בשבילי זה תמיד היה מקום לקחת אליו אורחים גם כשיש גשם בגלל שנקודת התצפית הקודמת היתה מקורה - כבר לא) והמסלול שיורד לתחתית המפלים סגור לרגל שיפוצים עד האביב של 2013.
אחר כך עשינו את ה underground tour שיוצא בפיוניר סקוור, וכולנו הסכמנו שהוא היה מאד מוצלח ומשעשע ונותן הרבה מידע, איזוטרי ברובו, על ההיסטוריה של סיאטל. לכל מי שאין בעיה להבין אנגלית אני ממליצה עליו בחום. הסיור יוצא מכיכר פיוניר.
לאחר מכן בעקבות ההמלצה המצויינת של אורי הסתובבנו בין פסלי החוצות של רובע פרימונט, כולל הטרול המפורסם מתחת לגשר של ה 99 שאוחז מכונית חיפושית בידו. גם היה נחמד ומוצלח מאד.
למעגן בפורט טאונסנד(גודל:21.18KB) פורט טאונסנד(גודל:15.31KB)
-
בדרך לסיאטל ,וסיאטל.נפלא...נפלא...נפלא...
ממשיכה לעקוב ולשמור את החומר. -
Mount Rainier - Paradise19/8 מאונט רייניר-פרדייז
אז אם אחרי פארקי הפסגות הרבים יחסית שביקרנו בהם ,החל מפארק הרוקיס האמריקאיים שבקולורדו,ילוסטון ,וטיטון ויומינג ,ווטרטון הקנדי,גליישר פארק מונטנה,והנורת' קסקייד בוושינגטון-חשבנו שעוד פארק פסגות ומפלים כבר לא יעשו עלינו רושם,אז מחשבתנו היתה מוטעית.
למרות שעשינו רק את הקטע מהכניסה הדרום מערבית-Nisqually Entrance עד נקודת הפרדייז, יכולנו להבין את ההתלהבות של אלה שביקרו בו, ואת האכזבה של אלו שהגיעו בחודשים שכבישי הפארק היו חסומים ברובם, ולכן חשוב בחודשים מסוימים לבדוק מצב,על מנת לא לעשות דרך ארוכה יחסית לשוא.
התוואי הכללי שלנו ירד איפה מסיאטל, אל הכניסה הדרום מערבית עלה למרכז המבקרים בפרדייס ,וחזר לאחור במטרה להגיע ללינה עוד באותו ערב אל כביש 5 .
יצאנו בבוקר לדרך תוך מבט מודאג אל השמיים המעוננים,וככל שהתקדמנו נראה היה שהופך מעונן חלקית,ובשלב מסוים התבהר יחסית,ואני אומר יחסית כי מה שהיה חשוב לנו- הוא מצב הראות על הריינייר.
אז למרות שרוב הדרך בפארק היתה בהירה יחסית,בהר עצמו ישב ענן שלאורך כל השהות שלנו בפארק, כיסה בצורה זו או אחרת ,כמעט את כולו.
התחנה הראשונה היתה למעשה לאחר 11 קמ בנקודה Longmire שם ניתן להגיע לגדת הניסקואלי ריוור,לבקר במוזיאון המלמד על ההיסטוריה, וחיות מפולצות אופיניות לו, ומסלול קצר –Trail Of The Shadows,מסעדה ,וחנות מזכרות,וכמובן אינפומיישן.
תחנת מפל הראשונה שעצרנו, הוא בשתי קומות היא ה- Christine Falls שבסביבת גשר אבנים קטן על הכביש הראשי(ראה תמונה מצורפת),הערה מתבקשת –מפרץ החניה לענין המפלים האלה קטן ביותר,כך שאין לפעמים ברירה אלא להמתין בסבלנות עד שמתפנית, והדבר נעשה בקטע מעוקל ובשיפוע,אז נא להאיט מיד בהגיעכם למקום.
את העליון מצלמים ממש מהכביש על הגשר ואילו לתחתון ישנה ירידה קצרצרה ממגרש החניה,ומכאן מקבלים את הגשר והמפל התחתון.
בהמשך הדרך ,בעיקול שמעל הניסקואלי וואלי שאותו עוברים על גשר וממשיכים לטפס יש לשים לב אל סטיה מהדרך הראשית אל כביש מעקף חד כיווני שחוזר בהמשכו אל הראשית ,ועוד יותר לשים לב לרחבת נקודת התצפית- (Ricksecker Point) על הגשר למטה שעליו עברנו קודם ולעמק הנ"ל , (ראה תמונה מצורפת שפספסה את רקע הפסגות בעטיו של אותו ענן המדובר.)
הדרך עולה ומפותלת עד שמגיעה למגרש חניה יחסית גדול (יש בו גם שולחנות לצרכי אכילה)בצד ימין של הכביש לטובת ביקור במפלי נרדה-Narada,את הקומה הראשונה שלו ניתן לקבל מאיזור החניה, אך על מנת לחזות בקומה התחתונה שלו והמרשימה, יש לרדת בירידה אומנם תלולה של 150-200 מטר כדאי.
בעית חניה חיכתה לנו בנקודת מרכז המבקרים הגדול בחניה התחתתונה של הפרדייז, כמות אדירה של תיירים ואילו לחניה העילית לא איפשרו להיכנס.
התנועה התעכבה מאוד, חנינו במקום אסור לקחנו כיוון צילום לפסגות הדרומיות לנקודת מרכז המבקרים,ביניהם ה-Pinnacles Peak וה-Plummer Peak ואילו צפונה עדיין החשוב מכולם הריינייר היה מכוסה.
ממרכז המבקרים של הפרדייז ישנם אפשרויות לכמה וכמה טריילים רגליים ,לנו עוד בהיותנו בלונגמיר שם-המליצו לצאת מהמרכז בפרדייז למסלול הנקרא Myrtle Falls Trail,אבל החלטנו בגלל התנועה האיטית
לוותר על מנת לא להקלע לשעה מאוחרת בדרך הארוכה חזרה המחכה לנו בדרך למקום הלינה.
עוד בהיותנו במיתחם הפארק בדרך חזרה,ניסינו לתפוס צילום של הרייניר כולו,אבל דוקא כאשר יצאנו מהפארק ופנינו לכביש ניצב זה קרה הענן פינה לנו את ההר במלוא הדרו,אז התנחמנו בתמונה מרוחקת אבל מרשימה.
מבט מ-Ricksecker Point(גודל:13.68KB) קריסטין פולס(גודל:15.39KB)
