אחר כך יורדים למטה והיות וצפינו מלמעלה על הכנסייה הרוסית הסמוכה הלכנו לראות אותה

ואת הפארק הקטן שלידה.

כבר ערב והלכנו לנוח על הכורסאות בלובי של המלון שלנו. ב- 23.45 כפי שהזמנו הגיעה

המונית. הפעם המחיר שולם מראש והנהג היה הרבה יותר נחמד. התחלנו לשוחח בזמן

הנסיעה ובשלב מסוים הוא שאל אותנו מאיזה ארץ אנחנו באים. אמרנו ישראל אז הוא מיד

שאל אותי.... אז הצבעת ביבי??? הייתי מופתע מהשאלה ואמרתי שלא כי הייתי במרוקו

בזמן הבחירות האחרונות. אז הנהג אומר ועכשיו תציע ביבי??? כנראה שלא אני אומר.

והנהג ממשיך... תצביע ביבי, ביבי הוא המלך. אתה בטוח שאתה לטבי ולא ישראלי אני

שואל בצחוק. הוא עונה...אני לטבי אבל אוהב את ביבי אם כי לא את אשתו.

טוב הגענו בשלום לשדה שהיה די שומם בחצות הליל. ראינו את הטיסה שלנו על המסכים אבל

לא היה שום סימן למישהו בדוכן של אירופלוט. הסתבר שבלילה פותחים את ה- Check in

שלהם רק שעתיים לפני הטיסה. הטיסה יוצאת 20 דקות לפני הזמן. שעה וחצי ואנחנו

במוסקבה. גם כאן התהליך מהנחיתה עד להגעה לשער לטיסה הבאה היה די מהיר אם כי

מעט התעכבנו בתור לבדיקת הביטחון. זמן ה- Connection המקורי היה שעתיים וחצי כך

שהיה לנו הרבה זמן להסתובב בשדה ולחטוף משהו לאכול. עוד ארבע פלוס שעות ואנחנו

נוחתים בארץ.

לפני סיום מה לא ראינו בריגה וסביבתה :

המוזיאון האתנוגרפי – זה בעצם מוזיאון הכפר. מלכתחילה התרשמנו שזה לא משהו פעיל כמו

בסקנדינביה וכבר ראינו מוזיאוני כפר כאלה אז הורדנו אותו מהרשימה

מה עוד שהוא נמצא מחוץ לעיר.

מוזיאון המלחמה – לא נשאר זמן. לא נורא.

מוזיאון השוקולד – מדובר במרכז המבקרים של חברת Laima. יש לו אומנם עבר היסטורי כי

פרומצ'נקו הבעלים של המפעל עלה לארץ עם כמה מהמכונות והעובדים

וכך ניצל מציפורני הנאצים. בארץ הוא הקים את בית החרושת עלית

והשאר היסטוריה. מבחינות אחרות זה פשוט מפעל שוקולד היינו כבר

בכאלה אז לא מצאנו לנכון לבקר שם בלי ילדים והוא גם לא נמצא במרכז

העיר.

בנין ה ק.ג.ב - גם לא נמצא במרכז העיר. לא משך אותנו מלכתחילה אבל היה רשום

למקרה ויהיה זמן. לבסוף לא הלכנו.

בסה"כ 5 ימים ימים לריגה וסביבתה זה מספק ומי שרוצה להיות יותר צדיק מהאפיפיור

ולעשות את מה שלא עשינו שיוסיף יום.

זהו זה. מקווה שמי שעקב נהנה. תודה למי שעקב והגיב... עד לפעם הבאה.

מדריך בעברית