אור, הגר ואמבר תודה על התגובה,
האמת אני לא כל כך מבינה איפה היה כל כך הרבה מתח, אולי אני בעצמי אקראה מה שכתבתי
אלו החיים שלי יום יום, שלכם לא? אספיק לחזור מעבודה לפני הילדים, האם מטפלת תיקח את הקטנציק מהגן שלא יהיה אחרון, מסיעה אחד לשחייה ב3, חוזרת, מסיעה את השני לכדורגל ב4, מחזירה את הראשון משחייה, מוציאה את הקטן מהגן, חוזרת שוב לקחת את השני מכדורגל, וכך פחות או יותר כל יום. ומה עושים למשל מחר? אני חייבת לנסוע לתל אביב, הקטן כבר 3 ימים עם שלשולים והקאות, היום משעה 10 כבר לא היו, האם לא יחזור מחר בבוקר ( היום בבוקר חזר), מה עושים איתו, מי ישמור עליו, בקיצור אלו החיים שלי. מרוב המטלות ומסימות יש לי טבלה ענקית על המקרר, כוללת מתי חוזרים מבית הספר, איזה סנדוויץ רוצים בבוקר, איזה חוג יש באותו יום, איזה חבר פנוי באותו יום וכו'. אני לא מדבר על הבעל שגם לו יש רצונות ודרישות
אז באיטליה הייתי בחופשה, בלי חוגים, בלי חברים, עדיין עם סנדויצים ובעל, אבל בכל זאת בחופשה.
אמה
