סלובניה דרך אוסטריה - סתיו 2022 - דיווח מהשטח
-
המרכז המסחרי BTC ענק וכולל כמה מתחמי קניות שלא מצאנו עניין בכולם.
סרקנו את חלקם ולא קנינו כלום.
יש גם שוק גדול מאד של פרחים, פירות וירקות, בגדים ועוד. טיילנו בו קצת להנאתנו.
עזבנו ונסענו למסעדה וייטנמית מרשימתנו - Dobro Jutro Vietnam in Ljubljana.
חיפוש החניה היה בעייתי ולקח כעשר דקות עד שמצאנו מקום ברחוב.
מקומיים הדריכו אותנו בשימוש במדחן - 1.90 אירו עד השעה 15:00, אחרי זה בחינם.
המרחק למסעדה שנמצאת ברחוב השגרירויות כחמש דקות.
בחוץ התבהר ושמשי וקריר ונעים.
-
לראשונות, לנוסעת ספרינג רולס מטוגנים ממולאים בשרימפס. לי מרק בקר עם בשר בקר ועם אטריות ועם חלב קוקוס.
אנחנו שותים את הבירה המקומית אוניון בבקבוקים. אין כאן ברזי בירה.
-
אכלתי בלינצ'ס מטוגנים עם שרימפס וחלב קוקוס.
הנוסעת אכלה אורז מטוגן עם בשר חזיר.
שתי המנות מוצלחות.
-
המסעדה הויטנאמית מומלצת. שילמנו 35 אירו.
עכשיו אוכלים גלידה בבית הקפה Vigo על הגדה הימנית, לא רחוק מהגשר המשולש.
-
3 טעמים עולים 6.90 אירו.
אנחנו יושבים בקומה השניה המשקיפה אל הרחוב. כאן שקט. קיבלנו גם מים קרים על פי בקשתנו.
הנוסעת הזמינה פיסטצ'יו, סיציליאנו ותותים. אני הזמנתי אמורינו, עוגת גבינה וטירמיסו.
הכל מאד טעים ומומלץ.
-
יום ראשון - 30.10.22
יום יפה במיוחד, שמשי ונעים.
ביום זה תכננו לבקר בטירת לובליאנה. ויתרנו לאחר שראינו את הביקורות השליליות וגם הבנו שיעד זה לא מתאים לנו מבחינת נגישותו ברכב ומבחינת מגבלותינו עם שיפועים ומדרגות.
במקום זה ישנו מאוחר תודות לשקט המוחלט ולמעבר לשעון החורף.
אחר כך יצאנו לסיבוב כפרונים לכיוון מערב.
-
נסענו לעיירה Ivancna Gorica, ממנה לעיירה Litija.
הדרך ביניהן הררית ומפותלת עם נופי עמקים ירוקים יפים וכפרונים נחמדים. איזור חקלאי מאד.
ב- Litiga עשינו הפסקת קפה ושרותים בבית הקפה Crazy Daisy. קפה מצויין, שרות חביב ופטפוט נעים עם המלצרית הצעירה דוברת אנגלית.
-
משם המשכנו לארוחת צהריים במסעדה מרשימתנו Gostilna Janezic בישוב Psata.
אכלנו מרק בקר עם פנקייק ומרק פטריות. לעיקריות ראם סטייק וירקות בגריל, וניוקי עם גבינת גורגונזולה.
לקינוח פנה קוטה עם רןטב פירות וג'יבניצה. שתינו כרגיל בירה אוניון מחבית. שילמנו 49 אירו. היה מצויין.
למרות שהמסעדה היתה עמוסה קיבלנו שרות מהיר, אדיב וחביב.
-
כל הסיבוב 100 ק"מ והרגשנו שמיצינו היטב את היום ונהנינו מאד ממזג האוויר המצויין ומהנופים.
סיום מוצלח לביקור באיזור זה.
מחר נסיעה של כ- 330 ק"מ צפונה עם עצירה ב- Maribor.
-
יום שני - 31 באוקטובר 2022
מתחיל כיום שמשי, בהיר וקריר, 12 מעלות
אנחנו לא ממהרים, כי אפשר לפנות עד 11:00 וישנים מצויין בשקט המוחלט. עוזבים את הדירה האלגנטית והנוחה ומהר מאד עולים על האוטוסטרדה למאריבור.
בבוקר לובליאנה שקטה וריקה. מתברר שהיום ומחר חג דתי, מה שישבש לנו את תכניות השופינג מחר.
-
הדירה שעזבנו בלובליאנה -
Villa Magnolia
מומלצת בחום, במיוחד בגלל מיקומה במרכז העיר.
מגרעותיה: אין מכונת כביסה. קושי מסויים עם החניה, שמיקומה בחניון תת קרקעי של בנין חדש ממול, והכניסה אליו מחייבת הליכה לצידו האחר של הבניין, כחמש דקות. גם היציאה והכניסה עם הרכב לחניון מאותו צד של הבניין. לכן גם פריקת מזוודות בהגעה והעמסתן בעזיבה פחות נוחה. החניון התת קרקעי עצמו נוח מאד.
בעל הבית רוברט חביב מאד, ויודע מעט אנגלית. רצוי לוודא שהבין את בקשותיכם. מגיב מהר לתקשורת וואטסאפ.
-
בגלל החג הכביש למאריבור לא עמוס בכלל ומזג האוויר היפה מאפשר לנסוע מהר (כחוק).
חנינו בחניון תת קרקעי שאנחנו מעדיפים כשכל המטען איתנו עם הגב לקיר.
חנות מסויימת שחיפשנו היתה סגורה בגלל החג.
בית הקפה שעליו תכננו - Moja Kavarna היה פתוח למרות החג.
אכלנו ארוחת צהריים קלה של שתי נקניקיות לכל אחד עם לחמניה, חרדל וחזרת, ושתינו בירה.
היה בסדר גמור.
-
אחר כך הזמנו לנוסעת עוגה שתוארה בתפריט כמכילה מרציפן החביב על הנוסעת ובשבילי את הג'יבניצה המסורתית. וגם קפוצ'ינו לשנינו.
הנוסעת טועמת ואומרת לי שאין בכלל מרציפן, שבגללו הזמינה את העוגה.
הנוסעת מסמנת למלצר ואומרת לו שאין מרציפן בכלל בעוגה. המלצר שולח אלינו מלצרית שהאנגלית שלה טובה משלו. היא "מסבירה" לנו שהם רוכשים את העוגות מעסק אחר ואין להם שליטה על מה שיש בהן.
-
המלצר מגיע לפנות את השולחן ורואה שהנוסעת לא נגעה בעוגה למעט הטעימה הראשונה.
דיאלוג:
מלצר: לא היה טעים לך?
נוסעת: אין מרציפן בעוגה כפי שהובטח.
מלצר: אנחנו קונים את העוגות מעסק אחר, ואם הם אמרו שיש מרציפן, אז בטוח שיש.
אני (ברוב חוצפתי): אולי הם משקרים?
מלצר (ברוב חוצפתו כי רבה מאד): אולי אתם משקרים? [ מצביע על הנוסעת ]
אני: אם כך, השיחה הסתיימה ואנחנו מבקשים את החשבון.
סוף דיאלוג.
-
הביא את החשבון. לא חייבו אותנו על העוגה המדוברת. לזה היה להם שכל. לפחות הקפה היה טוב והגיע עם מים.
-
בתפריט העוגות יש תמונות של העוגות, וזה טוב מאד ללקוח שלא מבין את ההסבר. אבל העוגות מצולמות מאד מקרוב, מה שיוצר רושם שהמנות גדולות. בפועל, הגודל פחות מבינוני. גם התאורים מאד פיוטיים...
-
מאריבור עיר יפה וריקה. אולי שווה כמה שעות ביקור, לא כשהכל סגור.
אנחנו נוסעים צפונה למגורים ללילה האחרון. מיד אחרי שעוברים את הגבול לתוך אוסטריה מזג האוויר משתנה ונעשה מעונן, מעורפל ולא נעים לנהיגה.
בסביבות 17:30 הגענו למגורים Gut Guntrams.
-
חניה לא נוחה וצפופה, גרירת מזוודות על אדמה כבושה ולא נוחה, אי אפשר לגלגל, דלת זכוכית לשרותים - כשמדליקים אור בלילה מעירים את בן הזוג עם אור ורעש. הונטה בשרותים מפסיקה להרעיש רק אחרי 8 דקות, ועד אז אי אפשר להרדם שוב. לא מומלץ!
-
לא ישנו טוב בלילה בכלל.
אכלנו ארוחת בוקר סבירה במסעדה/חדר אוכל שנמצאת כמאה מטרים מהחדר.
ב- 11:00 יצאנו בנסיעה לא מהירה למסעדה יוונית Akroplis בעיר מודלינג.
מבחוץ נראה שהמסעדה סגורה.
בפנים מצאנו מסעדה גדולה מאד ויפה מאד עם מספר מלצרים מתוקתקים בשחור.
הרבה מאד סועדים/משפחות שאוכלים יפה מאד ובשקט.
המלצרים אדיבים מאד וחביבים מאד.
במסעדה מספר חללי ישיבה, כולם יפים ונעימים. שירותים גדולים, מצוחצחים, ומצויידים בכל.
-
אני שותה בירה מחבית Zipfer, שהנוסעת לא אהבה, והזמינה לעצמה ראדלר.
