חזרתי מחופשה ראשונה לעונה בקולורדו- תחילת עונה פנומנלית, עד כה ירדו 3 מ' שלג
-
חמקתי מסופת השלגים המפורסמת, כיוון שיצאתי מקולורדו ביום שלישי בערב ולא ברביעי בערב. הסופה היתה בעיקר ירידה מסיבית בטמפ', ורוחות עזות. לא המטירה שלג רב, אבל זרעה כאוס בשדות התעופה. מאחר וכבר יצא לי להתעכב כמעט יום שלם בשדה התעופה בדנבר ולישון על שטיח מעופש, ההחלטה להמנע מהסופה היתה נכונה ללא ספק. תנאי השלג כאמור היו מעולים, רוב האתר היה פתוח, ואפילו ביומיים האחרונים פתחו את בלו סקיי באזין שהינו האיזור הכי מטורף באתר. אממה, ביום הלפני אחרון של הגלישה, עשיתי טעות ונכנסתי למסלול שעשיתי אותו עשרות פעמים- into the wuids בבלו סקיי. מכל המסלולים שם, זה המסלול השני הכי קל (כחול שהוא המקבילה לאדום אירופי. לא תלול במיוחד ומרווח מאד). אולם, מאחר והיה מדובר ביום הראשון לפתיחתו, הם לא החליקו כלל את המסלול, והיה מדובר בשלג עמוק ברמות משוגעות. לדעתי ללא מגלשיים אפשר היה לטבוע עד גובה החזה ואף חמור מכך. בשלב מסויים במסלול ככל הנראה עלו לי המגלשיים זה על זה, ונפלתי לבור טובעני. אם לא היה מגיע המלאך טום, כנראה שעוד הייתי תקועה שם. הבעיה עם שלג עמוק כל כך (וודאי שמסתיר בור), הינה שאין מאחז והמקלות צוללים פנימה. מגלש אחד נפל לי מהרגל ונעלם אי שם, והמגלש השני היה עוד מחובר לרגל. אז עם אהבה קשוחה מטום, הצלחתי לצאת מהבלגן ולרדת בגלישה איטית מהמסלול. וכמובן שאחרי כן הלכתי לעשות את כל המסלולים הכי מפחידים, ממוגלים ותלולים כדי להחזיר את התחושה הטובה לרגליים (כמו אחרי נפילה מסוס). ס"ה היה מעולה, ובמוגולים אני פשוט נהנית בטירוף. 6 ימים איכותיים עם מזג אוויר מושלם כמעט (פרט ליום הראשון). הם קוראים למזג אוויר של שמיים כחולים ולובן בוהק- בלובירד. אז היו חמישה ימי בלובירד פרט ליום הראשון בו היה מזג אוויר נוראי בברקנרידג' שהתאימה לכינוי החיבה שלה- ברקנפרידג'. עכשיו רק נטפל בג'ט לג הצפוי ונחזור לחיים הרגילים...
בתחילת פברואר אני באאוסטה. במרץ אני מקווה לחזור שוב למדרונות המושלמים של וייל, בתקווה שהכל הכל יהיה פתוח והשלג פנומנלי כמו עכשיו. מישהו סיפר לי שבקולורדו יש 300 ימי שמש בשנה, כמו אצלנו ובאיטליה. לפי הרשת- מדובר בפחות מחצי מהכמות הזו- 136 ימים, הרבה יותר דומה והגיוני למה שאני מכירה.
-
ותמונות:
