מחיה +בזבוזים
-
סיפור לירוןבבקשה. בפער העצום בין "מי רוצה ? כולם" לבין "לאחד מתאים, לשני לא" טמונה התשובה. -
סיפור לירוןשלום גלית ..... אני חושב שפיספסת את הנקודה !! מי שמכיר אותי יודע שאני האחרון שיעודד את טיולי העדר המאד נפוצים כאן.
לדעתי לפחות, יש הבדל גדול באם אדם שוהה בבנגקוק או באיזה נופש באי- בבנגקוק בדר"כ החדר משמש לשינה בלבד ולכן בריכה ודברים כאלה לא חשובים. מה שכן חשוב הוא מיקום טוב שייתן אפשרות לחזור למלון, להניח את הקניות, להתקלח ולהחליף בגדים ואפילו לנוח קצת. כאשר המיקום לא טוב - אין בדר"כ אפשרות לעשות זאת. כאשר אדם מבלה החופשה באי, חשיבות החדר והתנאים של המלון עולים. אבל כפי שנאמר כבר - כל אדם עם טעמו וכיסו.
לגבי המשפט: "אפשר לטייל בסכום כזה וכזה רק אם רוצים להסתכל על אחרים נהנים" - לצערי לא הבנת את הכוונה. לדעתי לפחות, מי שנוסע לתאילנד צריך שתהיה לו יכולת כלכלית מינימאלית כדי להנות, אפילו קצת, ממה שתאילנד מציעה ואין לזה שום קשר לאטרקציות מאורגנות !!! הכוונה היתה לכיופים קטנים כמו אוכל, מסג' וכדומה - ובתקציב של 900 באט ליום לצערי אי אפשר אפילו לאכול גלידה אלא רק להסתכל על אחרים אוכלים. זו היתה הכוונה וכפי שראית, איתן הבין. -
סיפור לירוןאולי אתה דוקטור ולי יש רק תואר ראשון, אבל בכל זאת אני לא רואה סיבה לחלק ציונים.
כמו ששמת לב, לא התייחסתי לתקציב ספיציפי אלא לאמירה כללית שחוזרת על עצמה מדי פעם בתגובות. נראה לי קצת אידיוטי להשקיע כסף וזמן בטיסה ואז לחשוב כל הזמן איך חוסכים גרוש לגרוש, וקצת חסר אחריות לצאת עם תקציב מוגבל שלא מאפשר חריגות למקרה שקורה משהו. א-ב-ל, וזה אבל גדול, כשמדברים על תקציב כדאי לזכור שאין תקציב "נכון" אחד ויחיד. -
סיפור לירוןאני חושב שזה מאוד תלוי גם בגיל המטייל,בן אדם שנמצא בשלב בחיים שהוא בונה את עצמו יעדיף לוותר על ריזורט מפואר לטובת חדר סביר,ההבדל בין ריזורט לגסט האוס יכול להגיע למאות דולרים ואפילו יותר ולבחור צעיר משוחרר צבא או סטודנט שווה "לוותר" על הפינוק ולהשקיע את הכסף בדברים מועילים יותר{הארכת הטיול,קניות לבית,טיסה נוספת}
מעבר לזה אני חושב שיש המון אנשים {כמוני} שפחות חשוב להם "ריזורט" וכל מה שמסביב לחדר עצמו{ספא,חוף ים פרטי וכו}ויותר חשוב מה יש בתוך ה4 קירות שהם ישנים בלילה כל המלונות של ה2000 בהט ומעלה השוני העיקרי מגסט האוס טוב הוא בסביבה של החדר ולא בחדר עצמו,יצא לי לראות חדרים במלונות שחלקם היו מפוארים אני לא מצאתי בחדרים עצמם הבדלים בינם לבין גסט האוס של 500 בהט -
סיפור לירוןגלית יקירתי - זו בדיוק היתה הכוונה !! ואני שמח שיש לנו הסכמה בעניין זה. אכן - אין תקציב אחד נכון ואני מסכים לגמרי עם דבריך. מצד שני - אם מישהו חוסך כסף ונוסע לתאילנד אבל כשמגיע לשם כל מה שכספו מאפשר לו זה לאכול אורז ולשתות מים - חבל על הנסיעה.
ואם תרשי לי עוד מילה - הפעם דעתנו ממש זהה ..... אבל מותר ואפילו רצוי גם שתהיינה דעות שונות (וזה לא קשור לתארים אקדמאיים) - ובכל מקרה, אין צורך להתרגז. מותר לקבל דיעה של אדם אחר או לדחות אותה - אבל בחיי שלהתרגז אין שום צורך וזה מיותר לגמרי ....
-
סיפור לירוןאני ממש בטוח שאם היית מקבלת ריזורט של 15000 באט ללילה במחיר של 500 באט היית מסרבת. ולכן אני עדיין חושב ש"כל אחד" היה רוצה פאר ופינוקים והכל עניין של תקציב וסדרי עדיפויות (=תקציב).
אני חושב שפלייסטיישן סיכם את זה בצורה הכי נכונה. -
סיפור לירוןנו באמת.
זה כמו לומר ש"כל אחד" היה רוצה לטייל חצי שנה במקום שלושה שבועות. אנחנו מדברים על המציאות.
ואגב, גם בדוגמא שנתת, הייתי אולי שמחה לריזורט סופר-מפנק למשך יומיים שלושה אבל כנראה שלא לאורך זמן. מנסיוני, דווקא הגסטהאוסים הפשוטים הם אלה שבהם מכירים הכי הרבה מטיילים אחרים ויש בהם פחות אווירה מסתגרת, והם אלה שנמצאים ב"מרכז העניינים" (הרי ריזורט, מעצם הגדרתו, מתפרש על פני שטח גדול ולכן לא יכול - או לפחות, בדרך כלל לא יכול - להיות במרכז ה"עיר"). מה לעשות, שני הנושאים האלה חשובים לי יותר בחווית הטיול שלי מאשר ג'קוזי או בריכה. ואגב, באותה המידה אני גם לא בטוחה אם "כל אחד" היה רוצה (בפועל, לא כפנטזיה) לטייל חצי שנה במקום שלושה שבועות.
(הדיון הזה קצת מיצה את עצמו בעיני. אתם מוזמנים להמשיך אותו בלעדי לטובת המעוניינים)
