חזרתי מברלין
-
ברלין - תרבותערב טוב,
עוד לא התעמקתי בהכול,העברתי למועדפים,עד שיהיה מרוכז הכל בבלוג,במיוחד את אתר הקוסמטיקה
האם תתחרה עם הבולגרית?
שבוע בברלין-אני בטוחה שיכולה להיות חופשה מדהימה.
ועוד משהו ששמעתי היום על שקט ונימוס,דווקא על הסורים.מישהיא שרואה,קוראת אתרים ערביים,היום נתנה הסבר שקראה באתרים למה הסורים מדברים בלחש\שקט ונימוס.כי זה ההרגל לדבר שלא יצליחו להקשיב לך מהצד.כי אושניים ארוכות לממשל.דבר שהזכיר לי את ברית המועצות לפני 35 שנה,לפני שניו מתחילים לדבר בבית על נושאים מסויימים היו מניחים כריות על מכשיר הטלפון.ומדברים בלחש.
אמה -
ברלין - תרבותאמה, וואי, איך הזכרת לי את הכריות על מכשיר טלפון. כל פעם שסבא היה קורא עיתון ומתחיל לפרשן אותו סבתא רחל הייתה עושה עיניים גדולות ורצה להביא כרית לשים על הטלפון. סליחה, רבקה'לה על הפרעה נוסטלגית. -
ברלין - תרבותמיקה ודנט - תודה תודה.
אמה ואלונה - דוקא הרמתן לי להנחתה, להמשך התיאורים יותר מאוחר. ואלונה - לא נראה שיתנו לך להשאר באותו מקום כל הלילה, תצטרכי כל פעם לצאת ולהכנס מחדש. ואם יהיה תור ארוך???? לדעתי הכי מדהים צריכות היו להיות ההצגות שהיו במקומות אוטנטיים כמו ארמונות וספא רומי וכו'. אולי בשנה הבאה...
רבקה -
ברלין - תרבותרבקה'לה
אני חולמת לראות הצגה ב-Schaubühne כבר המון שנים, מכאן באה השאלה אם ייתנו לי לבלות לילה שלם רק שם. אבל את לבטח צודקת, אם כבר אירוע כזה, חבל לפספס את ההיצע העצום שראיתי בתוכניה. תמשיכי בבקשה, הקפה חם ואני מחכה רק לך.
ויהי בוקר, אחד האחרונים של החג ותודה לאל על כך
אלונה -
ברלין ארכיטקטורהרבקה'לה,
איכשהו מה שקופץ לי לעין בתמונה הזאת של הבניין בוילהלמשטראסה זה ה-SS שבשם החברה המשפצת שבשלט. הרגישויות שלי שם כל כך מחודדות, שאפילו ה-5.5 שעל הצינור הורוד נראה לי כמו אס אס
אני (עדיין?) לא מסוגלת לבקר בברלין. הופך קרביים ומעלה דברים שלא פנויה להתמודד איתם. למרות הקפה המוצלח, הטיפוסים המעניינים שבתמונות, המקומות המרתקים והמרגשים.
אבל לקרוא את הסיפורים וההערות שלך ולהתעמק בצילומים יכולה גם יכולה
תודה רבה.
רינת.
-
ברלין מוזיאוניםרינת - שמחה שאת יכולה ושאת כאן, ושאת רואה דברים שלא ראיתי...
נמשיך.
יש ה מ ו ן מוזיאונים בברלין. לא חושבת שאפשר להספיק את כולם בתקופת חיים, גם כי, כמו שאמרה הבת שלנו - אז מה אם היינו פעם שעברה במוזיאון x - יש עכשיו תערוכה חדשה, אז מבחינתנו זה מוזיאון חדש.
וכמה שהיא צדקה.
כך יצא שהגענו פעם שלישית לגלריה הלאומית החדשה, שהיא בעלת אוסף עצום של אמנות סוף המאה ה-19 והמאה ה-20, מה שקרוי אמנות מודרנית, והם מציגים בכל פעם חלקים אחרים של האוסף. זו תמיד חגיגה לעיניים.
הפעם, היתה שם תערוכה בשם חד גדיא - אי אפשר להתחמק מפסח גם אם נוסעים לחו"ל...
, תערוכה מצויינת של תנועת "הגשר" ועוד אוסף של הרבה טובים וידועים מאותו זרם.
באולם הכניסה (של מיס ואן דר רוהה) הוצגה עבודה מאוד מעניינת של קלטרווה.
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםהיום הראשון קידם את פנינו בהרבה גשם דק וטורדני. אנחנו בד"כ אוהבים ביום הראשון של הטיול, כל טיול, לחוש את הסביבה, לטייל פה ושם ברחובות, אבל הגשם הזה לא איפשר. וגם, הרחובות היו די ריקיים - הרבה פחות מעניין. אז שינינו תוכנית וחיפשנו את המוזיאון הקרוב.
הלכנו לגלריה הברלינאית בקרויצברג, לא רחוק מהמוזיאון ליהדות ברלין.
http://www.berlinischegalerie.de/index.php?L=1&id=270
גם כאן שובשה התוכנית, כיוון שהורדתי מפה עם מסלול של פסלים ומומנטים סביב המוזיאון, והתכוונתי ללכת לאורך מסלול זה, אלא שקשה להחזיק נייר ביד כשגשם בחוץ... ואני גם לא מרבה לשלוף מצלמה במצב זה... בקיצור - חיפשנו מחסה, ומהר.
המוזיאון עצמו מאוד חביב, יש לו בד"כ חוץ מהתערוכות הקבועות גם שתים מתחלפות. אנחנו זכינו לאחת מעניינת במיוחד - מיצג של בובות בגודל אדם, שמייצגים מבקרי אמנות ותיאטרון אמיתיים בארוע פתיחה. (העבודה משנות ה-70), חלקם אפילו לבשו את הבגדים האמיתיים של אותם מבקרים. אלא שבמקום פרצוף יש להם מן מכשיר כזה שפולט אוויר חם ורעשים שונים ומשונים - כאילו לומר - מה אתם מקשקשים... נחמד.
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםכל הדרך לגלריה רצופה ציטוטים בענייני אמנות.
-
ברלין מוזיאוניםחוץ מזה, חזרנו להמבורגר באנהוף - מוזיאון לאמנות עכשווית -
מוצגת עכשיו תערוכה מאוד מאוד מאוד יפה ומעניינת של אלזה לסקר שילר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%96%D7%94_%D7%9C %D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%A8
אם תחפשו חומר עליה - תמצאו דברים מאוד מרתקים. אלזה לסקר שילר היתה משוררת יהודיה ילידת גרמניה, מאוד מוערכת בארץ מולדתה. היא איירה את ספריה וספרי אחרים, היה לה קו מאוד ייחודי ומעניין, מאוד מרגש ונוגע ללב.
היא סיימה את חייה בירושלים חסרת כל, ולמרות שמשוררים כלאה גולדברג וראשוני הציירים הארצישראליים מאוד הושפעו ממנה - היא כמעט ולא ידועה כאן. שמה לא עולה בקנה אחד עם אלתרמן או גוטמן, וחבל.
ממליצה לכל מי שמזדמן בזמן הקרוב לברלין.
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםכן זכינו לתערוכה שובת לב של קית הרינג. להרינג רומן ארוך עם ברלין והעיר והמוזיאונים שלה כנראה מוקירים תודה.
עניין אותי מאוד לדעת של מי היה כאן הרעיון לצביעת הקיר שהציג את יצירותיו - של האוצר או של האמן?
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםוכמובן זכינו לראות שוב את האוסף הקבוע של המוזיאון המצויין, בין היתר את העבודות של אנסלם קיפר שכל כך אהבתי בשנה שעברה.
ראינו גם את אוסף קרייזלר-דימלר שבפוטסדאמרפלאץ.
האוסף הוא אוסף פרטי, מוצג בקומה האחרונה של בית קרייזלר. צריך לצלצל בפעמון הדלת הסגורה ואז עולים למעלה. הכניסה חופשית.
שוב, יש להם אוסף גדול של אמנות עכשווית, המתחלפת מדי פעם. היו כמה עבודות מאוד מעניינות, זו עוררה אצלנו את הכי הרבה עניין, בעיקר שאני טענתי כנגד משפחתי שזו אינה אמנות... אבל על כך אפשר לפתוח דיון שלם.
העבודה מחולקת לשניים, ובחלק הזה מפה - האמן הציג שלוש מאות וכמה מיליארדרים מכל העולם, שהונם שווה לשאר הכסף בכל העולם. אפשר לראות חלוקה לפי אזורים. במקום הראשון - 22 אמריקאים ואחריהם הגרמנים. במקום השלישי יפן. אי שם יש שלושה ישראלים...
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםמוזיאון נוסף לאמנות שראינו, הוא חוב מהטיול הקודם - מרטיו גרופיוס באו. קראתי בכמה מדריכים שיש הטוענים שזה הבנין היפה ביותר בברלין - לא יכולה להגיב כיוון שהיה מכוסה לגמרי לכבודנו - כנראה שמשפצים אותו בדרך כלשהי.
לעומת זאת בפנים זכינו לשתי תערוכות מקסימות!
האחת היתה תערוכת צילומים של צלמת בחסד עליון! היא צילמה אמנים מוכרים רגע אחרי רידתם מהבמה. הם עדיין לבושים בבגדי הדמות אותם הציגו, אבל נראים מאוד ארציים, אנושיים, רובם מאוד עייפים, אחד נרדם ממש, חלק קטן מאוד צוהלים משמחה. היה מקסים מקסים!
תערוכה שניה היתה אוסף של המומה הניו-יורקי - עבודות יפות ומעניינות, מי יותר ומי פחות. כייף לפגוש את ניו יורק במרחק 3 וחצי שעות טיסה...
זה המוזיאון היחיד בו לא הורשינו לצלם. אז יש רק תמונות פואייה.
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםברלין כידוע, משופעת גם בהמון מוזיאונים שהם לא של אמנות.
הרבה מאוד קשורים להסטוריה הלא פשוטה של גרמניה בכלל ושל ברלין בפרט.
הם לא קלים לעיכול. צריך לבוא עם הרבה ידע מוקדם כדי לשרוד אותם בשלום, בייחוד אם מגיעים עם ילדים.
בייחוד בעניין האחרון, ממליצה מאוד לבדוק לפני הגעה לפני ולפנים מהו כל מוזיאון, כי אף אחד מהם לא חף ממגמתיות.
כך היינו במוזיאון צ'ק פוינט צ'רלי כי הבת ביקשה - המוזיאון שהוקם בשנות ה-60 מאוד אמריקאי, מציג את הטובים והרעים - כשהמערב הם הטובים והמזרח הם הרעים, ואנחנו הרי יודעים שהחיים הם לא סרט הוליוודי והם הרבה יותר מורכבים. טוב שלפני זה היינו במוזיאון ה-DDR - מוזיאון מזרח גרמניה, שהוא בעיניי מוזיאון מאוד טוב להורים שרוצים להסביר לילדים - חופש מהו ועד כמה הוא חשוב לנו. המוזיאון הוא אינטראקטיבי, מחולק לשניים - בחלק אחד מוצגים חיי היומיום, כעובדה. החיים נראים שם לא רעים, דומים מאוד לחיינו כאן בשנות החמישים והשישים (אפשר לראות בתמונה שחזור דירה - נכון שדומה לדירות שלנו באותן שנים?), יש תערוכת תמונות שמראה איך לימדו את כל הילדים לשבת על סיר ביחד, ממש כמו בקיבוצים שלנו, איך כולם היו נודיסטים - זו היתה דרכם כנראה לנפוש (התגנבה לליבי מחשבה שאולי לא היה להם כסף לקנות בגדי ים
), ותצוגה של הכאילו קולה שהם שתו.
החלק השני של המוזיאון, מזכיר יותר את מה שאמה ואלונה דיברו עליו - על כך שהמפלגה קודמת לכל, שהיו האזנות לטלפונים, שהשטאזי עצר אנשים ברחוב על דברים של מה בכך, ואלפים שהו בבתי כלא דרך קבע, על כך ששיכתבו את ההסטוריה ממש כמו שג'ורג' אורוול כתב בספרו 1984, על כך שאנשי השלטון חיו ברווחה יחסית על חשבון האנשים הפשוטים - והכל באופן שגם ילדים קטנים יכולים להתעניין.
היינו ביום ראשון, והצפיפות היתה מאוד גדולה, אז אולי כדאי להעדיף ימים אחרים. אגב, במסעדת המוזיאון מוגש תפריט של מזרח גרמניה. לא ניסינו. יש גבול לכל דבר...
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםוהיינו לזמן קצר במוזיאון הטופוגרפיה של טרור - הוא בנוי מעל הבונקרים של המפקדה הראשית של הנאצים - הקו הכללי שאותו הבנתי היה - המפלגה הנאצית נהגה בעם הגרמני בטרור, מודה שלא התעמקתי ומיהרתי לצאת, זה היה מעבר לכוחותי, והיינו במוזיאון ההסטוריה של גרמניה - חשבתי שיתרכז באלף שנות האומה הגרמנית, אבל רוב התערוכה התרכזה בתקופה הנאצית והיתה תערוכה מבולבלת ביותר.
אגב, בצ'ק פוינט צ'רלי הבנתי שבמשך הרבה שנים מערב גרמניה רצתה להקים מוזיאון לתולדות גרמניה, הוציאה מכרז על עיצוב המוזיאון ולא הצליחו להגיע להסכמה על עיצוב נבחר. בסופו של דבר פתחו את המוזיאון בבית הארמיה באונטר דן לינדן, ורק לפני שנים מספר הוקם האגף לתערוכות בעיצובו של איי אם פיי. אם משהו ממה שאמרתי כאן לא מדוייק, האשמה בתערוכה בצ'ק פוינט צ'רלי....
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםושכחתי את בית תרבויות עולם, שם ראינו עבודת וידיאו מאוד מעניינת של פיליפה סזאר, אמנית פורטוגזית שחיה בברלין. העבודה מציגה את השינוי שחל בגיניאה-ביז'ו, מדינה במערב אפריקה עם בוא האדם הלבן.לכל אורך הסרט רואים זוג ידיים של אדם שחור, הופך דפי אלבום לבנים, והידיים מספרות את הסיפור יותר מהקריין ברקע.
רבקה
-
ברלין- אמנות ברחובבנושא זה אפשר למלא כמה עמודי שירשור...
אז מלבד הארכיטקטורה שעוטפת מסביב, ישנם כמה פסלים שהפכו לסמל העיר.
האדם המולקולרי הוא אחד מהם.
הפסל, פרי עבודתו של הפסל האמריקאי ג'ונתן בורובסקי מ1999, נמצא ליד גשר אלסה, לא רחוק מפארק טרפטאו. לפי מה שקראתי הוא הוצב שם לרגל האיחוד בין קרויצברג, פרידריכסהיין וטרפטאו. (מזרח ומערב). הפסל הוא שלושה אנשים עצומים בגודלם (30 מ') אי אפשר לראות את שלושתם בבת אחת, ולא ברור אם הם מתגוששים או שמחים להפגש. החורים הם המולקולות מהן מורכבים כל בני האדם (שהם זהים מן הסתם).
רבקה
-
ברלין מוזיאוניםהי רבקה
ממשיכה ללוות אותך.
את הגלריה הלאומית החדשה ומוזאון DDR רצינו ולא הספקנו ( יהיה לפעם הבאה). תודה על המראות משם.
גם אני ברחתי מהר מאד מטופוגרפיה של טרור.... כנראה שיש גבול למה שאפשר לספוג.
האדם המולקולרי היה מכוסה בשלג. כיף לראות אותו בלי..
כמובן תודה על הטיפים לקניות. צריך כנראה יותר מ 4 ימים כדי לקנות משהו וטרום כריסמס לא היו מציאות..
איריס -
ברלין גנים, יערות ואגמיםהי איריס - טוב שנשאר משהו לפעם הבאה... תהיה סיבה לחזור.
עמוס איילון בספרו ראקוויאם גרמני, עומד על הקשר בין התרבות הגרמנית לבין יציאה לפארקים, ליערות והתמזגות עם הטבע, ועל כך שאנחנו כאן בארץ העתקנו מהם את הכמיהה הזו לטבע. אני בכלל מציעה לקרוא את עמוס איילון לפני נסיעה כלשהי לגרמניה, זה מעמיד את כל הטיול באור שונה.
לענייננו, ברלין שופעת גנים. הפארק הכי גדול הוא הטירגארטן, שכמו שכבר ציינתי קודם על אף שמו, הוא אינו גן חיות אלא המקום בו נהגו אצילי ברלין לצוד, ונדמה לי שהוא גדול מהסנטרל פארק של ניו יורק. ואע"פי כן ההליכה בו נעימה ולא מייגעת, יש בו תעלת מים ואגמים מלאכותיים והוא מפלט נעים מהעיר. ביום שמש אפשר למצוא כאן את הגרמנים משתזפים.
אגב, אפשר כמעט בכל פינה בעיר לשכור אופניים, כך שאפשר לדווש דרך הפארק. הפארק צמוד בצד אחד לאזור הבונדסטאג ולבית תרבויות עולם, לשער ברנדנבורג בצד שני, ולמתחם השגרירויות בצד שלישי. קו מאתיים עובר דרכו. שדרת ה-17 ביוני הגדולה והרחבה עוברת דרכו, זו השדרה בה עובר היום מצעד הגאווה עד לסיגיסטור (העמוד ובראשו המלאך) ואין צורך להזכיר אילו מצעדים עברו כאן מימי נפוליאון.
רבקה
-
ברלין גנים, יערות ואגמיםבשנות השמונים (לא זוכרת שנה מדוייקת) המריא צעיר מזרח גרמני בדאון מפארק טרפטאו ונחת כעבור דקות ספורות בפארק גורליץ שבקרוציברג הסמוך. כך ברח מהמזרח למערב. ראינו את הדאון במוזיאון צ'ק פוניט צ'רלי אחרי שביקרנו בשני הגנים והבנו ברגליים את הטופוגרפיה. זה בהחלט ממחיש את הסיפור.
הגורליצר הוא המקום של הצעירים היום. הפארק היה מלא בהם בבוקר שבת אביבי. אני אהבתי אותו פחות מכל שאר הגנים, אבל נראה לי שבקצב ההתפתחות של העיר, עד שייבש הדיו של מקלדתי, בטח כבר ישפצו אותו ויחדשו אותו...
רבקה
-
ברלין גנים, יערות ואגמיםפארק ויקטוריה - אותו מאוד אהבנו. למרות שכדי ליהנות ממנו צריך לטפס במעלה הגבעה שבקצה עומדת אנדרטה לזכר נצחות באיזו מלחמה עתיקה - ההנאה היתה מושלמת! פריחה צבעונית, ציפורים מצייצות, ילדים משחקים, תצפית יפה על העיר - מקסים!!!
אהה, כן. חבל שהמפל לא עבד... לפי התמונות זה מפל יפייפה.
הפארק נמצא בקצה רחוב ברגמנשטראסה.
רבקה