16 יום בארגון וקטלוניה

[דוד ש.]

Salardu

IMG_0518.JPG(גודל:12.43KB)	IMG_0519.JPG(גודל:13.23KB)

[דוד ש.]

Arties הפהפיה לרגלי ההרים, עם הנחל שחוצה את הכפר

IMG_0515.JPG(גודל:12.64KB)	IMG_0517.JPG(גודל:11.24KB)

[דוד ש.]

קצת משמורת אגווסטורטס הנפלאה

Aiguestortes Park15.JPG(גודל:25.14KB)	Aiguestortes Park7.JPG(גודל:25.45KB)

[דוד ש.]

היום השמיני: דרכי נוף, הכפרים של קטלוניה והפתעה

תודה רבה, אלונה

[ארנון א]

היום השמיני: דרכי נוף, הכפרים של קטלוניה והפתעה

היי דוד,
להבדיל מהחלק הראשון (גלאקסי 1), אחרי גלאקסי 2 אתה מתאר הרבה יותר קריא ומהנה (בשבילי)

בחלק הראשון היו המון פירטי ק"מ וימינה שמאלה שלי, היה קשה לעקוב
הפוסט שלך מענין כיעד ומעידות על כך מס' הכניסות!
אם לא קשה, הכנס מעט יותר רווחים בין השורות כי 'מרוב עצים, לא רואים את היער'.

יופי שהצליח לכם בהפתעה לתקן את האכזבה מארועי אראגון. ממש 'נפלתם' עם האף על החמאה
וכמו הטיפ של אלונה, אם יש בעיות, שאל ונשתדל לעזור.

מאחד שהיה עד הבוקר בליווי דומם ומחכה להמשך.
תודה על השיתוף, ארנון

[דוד ש.]

Beget האחת והיחידה

beget2.JPG(גודל:24.24KB)	beget3.JPG(גודל:24.82KB)

[דוד ש.]

היום השמיני: דרכי נוף, הכפרים של קטלוניה והפתעה

תודה ארנון, אקח לתשומת ליבי

[תמיבומרד]

היום השמיני: דרכי נוף, הכפרים של קטלוניה והפתעה

מאוד מעניין וממצא, אנחנו צריכים עוד ללמוד את הפרטים.
שאלה כללית חשובה: אנחנו מתכננים לטייל בפירנאים עם קרוון (קמפר פחות מ 4 טון). האם לדעתך הדרכים היפות בקניונים ובהרים עבירות גם לקרוון? האם ראיתם קרוונים \ אוטובוסים בכבישים הללו? האם אתר מישלין מציין באלו כבישים ניתן\לא ניתן לנסוע בקרוון? (בינתיים לא היצלחתי להיכנס לקישור שנתתה, אנסה דרך גוגל...). תודה תמי ומיכאל בומרד

[דוד ש.]

היום השמיני: דרכי נוף, הכפרים של קטלוניה והפתעה

ברוב הכבישים הדרכים עבירות מאוד גם לקרוון. ראיתי לא מעו באיזור בזמן הנסיעה.
לגבי קניון אניסקלו ספציפית אני הייתי מציע לבדוק יותר לעומק (נסי כאן או כאן, אולי בפורום הזה). יש שם קטעים מעט צרים והדרף היא one way כך שלחזור באמצע זה לא ממש ריאלי.
לגבי מישלין - ראיתי שיש לכמה סוגי מכוניות אבל לא לקראוואן.

• כאן
• או כאן
• בפורום

[דוד ש.]

עוד מבט על Beget

beget1.JPG(גודל:25.97KB)

[דוד ש.]

היום התשיעי: המדרחוב, השוק והקונצרט

היום התשיעי: המדרחוב השמח, השוק הצבעוני והקונצרט של ברצלונה

משחק של ברצלונהPiazza Catalonia – Las Ramblas – La Bukaria – Barri Gothic – Piazza Real –




היום על הבוקר היכרות עם ההארד קור של ברצלונה – מסלול לה-רמבלה שקראתי עליו כל כך הרבה. עצרנו את הרכב בחניון ליד שער הנצחון, משם לקחנו את המטרו ל Piazza Catalonia. לפני הטיול, קודם כל לקחת את הכרטיסים למשחק של ברצלונה: באחד הבניינים הסמוכים לתחילת המסלול של לה רמבלה (לא רחוק מהמזרקה המכושפת) יש חנות ענקית בשם FNAC (השם הזה מתנוסס על הבניין, זו רשת ענקית לגאדג'טים ומוסיקה). בקומה 2, בדוכן המוסיקה באמצע (לא בדוכן שבצד), ליד משחקי הילדים מקבלים את הכרטיסים (לקח זמן לחפש, לכן אני מתעכב על זה). גם כאן נתקלנו באדיבות הספרדית. בהתחלה חיכיתי בתור כללי בקומה הראשונה של החנות. תור ארוך. לא יודע למה, פנתה אלי אחת הנציגות וביקשה לדעת מה אני מחפש שם, וכיוונה אותי לתור הנכון למעלה.
בכל מקרה, עכשיו הגיע זמן טיול. התבשמנו כמה דקות מהככר הענקית והיפהפיה הזו. במתחם המרכזי שילוב נורא יפה של מזרקות ופסלים. פסלים יפים אחרים פזורים בכל הככר. זו ככר ענקית ממש ויש בה המון מה לראות. היה גם מצחיק לראות על רקע הפיסול העתיק והיפה שלטי פרסומת ענקיים שתלויים בבניינים הסמוכים – נערות חטובות לבושות בג'ינס או פרסומת לבושם. שילוב הומוריסטי של ישן וחדש. התחלנו במסלול Las Ramblas. על ההתחלה המזרקה המכושפת (Font de Canaletes). האגדה מספרת שמי ששותה ממנה מרגיש כל חייו כמיהה לחזור לעיר. שתינו, נראה מה יהיה (מזרקה מכושפת או לא, אחרי כמה ימים בעיר אני אשמח לחזור, כך או כך). השיטוט בלה רמבלה משמח מאוד. פסלים אנושיים בצורות שונות ומשונות פזורים לאורך כל הרחוב, מבנים יפים, חלקם חשובים מבחינה הסטורית. בדרך יש דוכנים למכירת כרטיסים מראש לאטרקציות העיקריות בעיר – כדאי, על מנת להימנע מתורים. עמלה לא גבוהה במיוחד. הגענו ברגל עד הכניסה לאחד השווקים הכי צבעוניים בעולם – שוק La Bukaria.
הכניסה מרשימה ביותר – דוכנים אסטתיים מאוד, מסודרים בקפידה, של פירות טריים מסוגים שונים, דוכני פירות יבשים, דוכני ממתקים. מאוד צבעוני ומצודד. יש בכנסיה דוכנים כיפיים של מנות פירות טרופיים, מאוד מרענן בימים החמים של הקיץ. אחר כך המון דוכני אוכל – דוכני טאפאסים מסוגים שונים, מנות קטנות במחירים סבירים. דוכני גבינות מצויינות, כולל גבינת מנצ'גו הספרדית המצויינת וגבינות קטלאניות מעולות.
אנחנו עצרנו במסעדה בעלת השם המדליק – Organic is Orgazmic – מסעדה צמחונית מוצלחת מאוד. אחר כך הגענו לדוכן בעל השם שמצלצל מוכר לאזנים ישראליות – Bourequitoes. אחרי שתי דקות כבר שומעים עברית. מדובר בדוכן של שני וגולן, ישראלים לשעבר שעובדים כבר כמה שנים בשוק. הדוכן מעולה, טעים מאוד ובמחירים סבירים. המון ישראלים מגיעים לשם. בהמשך עצרנו בדוכן פלאפל Maoz. לא רע בכלל.
הגענו לקראת הצהרים וחלק לא קטן מהדוכנים היה סגור - לכן מומלץ להגיע לכאן בבוקר.

חזרנו בלה רמבלה לכיוון בארי גותיק, הרובע העתיק של ברצלונה. הדרך רצופה בבניינים עתיקים ויפים מאוד. כיכר הקתדרלה מקום שמאוד מתאים לעצור בו ולספוג את האווירה. כיכר אירופאית קלאסית עם מבנים גותיים מסביב והופעות רחוב. הזדמן לנו לראות מופע היפ הופ מדליק ביותר וגם פסל אנושי שמאוד התאים לסביבה – איש עטוי מסיכה שמאוד מזכיר את תקופת האינקויזיציה. קפצנו משם לעוד כיכר יפה – Piazza Real. הילדים והאישה קצת התעייפו, הלכתי לבד לראות את האפרטיף של גאודי – פלאו גואל. ראיתי רק מלמטה את הארובות המיוחדות. הרחוב עצמו מפוצץ באוכל הודי מצויין.

הגענו לאחר הצהרים, הגיע הזמן לאחד הבילויים הכי משמעותיים (עבור הילדים בוודאי) בטיול, אולי הכי משמעותי – המשחק של ברצלונה. המשחק אליו הלכנו היה טורניר גאמפר. הטורניר הזה הוא של משחק אחד, משחק של ברצלונה עם קבוצה מחו"ל. הטורניר הזה מיוחד בכך שהוא נערך בתחילת העונה - מציגים בו את ההרכב של ברצלונה לשנה ואת התלבושת החדשה. עוד משהו מיוחד הוא המחיר הזול של הכרטיסים – ברצלונה עושה מאמץ מיוחד להביא משפחות למגרש ונותנת מחיר מעולה למשחק הזה. במחיר של 55 יורו מצאתי מקום מעולה, קרוב למגרש ממש (55 יורו זה המחיר הרגיל לטריבונה הכי רחוקה מהמגרש במשחק ליגה רגיל). למרות כל ההפחדות של פורום ברצלונה שאני אזכה לראות אולי את ההרכב השני במשחק כזה במחיר הזה – ראינו את כל הכוכבים הנוצצים של ברסה, כולל מסי, צ'אבי ואינייסטה, למחצית אחת לפחות.
השהיה באיצטדיון היא חווייה מחשמלת ממש. איצטדיון ענק מלא כולו בצופים, תוסס ביותר. המשחק התחיל בטקס לאומי-קטלאני. אחריו אכן טקס הצגת ההרכבים. ואחריו המנה העיקרית – משחק נגד נפולי. ישבנו ליד אוהדים איטלקיים רעשנים. לאורך המשחק השתתפנו במופע "גלי הידיים" שרואים בטלוויזיה כל הזמן. המשחק עצמו היה קונצרט של ממש – ברצלונה ניצחה 5:0 אחרי משחק נהדר.
מה שהכי מרשים זה היציאה מהמקום – יש באיצטדיון כמאה אלף צופים, שהתפנו במהירות ויעילות, בלי להידחף תוך מספר דקות. מעבר לנימוס האירופאי זה עניין של המבנה החכם של האיצטדיון – הוא מסודר בכמה מעגלים של שערים. במעגל הכי קרוב למקום הישיבה יש מאות שערים, כך שבכל שער עוברים כמה עשרות או מאות בודדות של אנשים, כך שלא נוצר עומס.

מחר מצפה לנו יום של הסטוריה, יהדות והפתעה לא נורמלית לסיום היום. להשתמע.

[תמיבומרד]

היום השמיני: דרכי נוף, הכפרים של קטלוניה והפתעה

תודה
הקישורים מצוינים למידע כללי, אך לא מצאתי מידע על נגישות לקרוון.
נראה לי שאברר בשטח... ומקסימום נלך על דרך אלטרנטבית.
תמי ומיכאל.

[דוד ש.]

היום העשירי: הסטוריה יהודית ומופע אש מהגיהנום

היום העשירי: הסטוריה יהודית בקטלוניה ומופע אש מהגיהינום
Beasalu – Pubol Gala Dali Castle – Girona – Fiesta Major

התחלנו את היום בצורה סולידית, בלי שמץ של מושג באיזה צורה מהממת הוא יגמר.

נסענו ל Beasalu, אחת מהערים בעלי הזיקה היהודית בספרד. העיירה הזו התבררה כאחת היפות של הטיול. חיפוש עצמאי אחר מרכז המבקרים לא עלה יפה. שוב הנימוס הספרדי – פניתי לזקן אחד מבני המקום והוא לקח אותי יד ביד עד הכניסה ממש. שם ראינו את מפת הערים בעלות הזיקה היהודית בספרד, בסלו ביניהן. שם גם הסתבר לנו שיש סיור באנגלית, אבל לא היום. חבל, אבל לא נורא, נבוא שוב. בינתיים סיירנו בסימטאות של בסלו, נהנים מהבנייה העתיקקה היפהפיה. עצרנו לקפה ועוגה לבוקר והמשכנו ליעד הבא – בית גאיה ודאלי ב Pubol, אחד מאתרי "משולש דאלי" בספרד.

טוב, בכל טיול יש כמה אכזבות, לא? את הבית הזה בנה דאלי למגורים שלו ושל אשתו גאיה. פריטי האמנות של דאלי עצמו מעטים מאוד. הבית אמנם מעניין בעיצוב שיש בו – הריהוט, מבנה החדרים וכו – אבל באמת שהוא מיועד רק למעריצים שרופים. לדעתי מיותר להגיע לכאן, אין כאן שום ערך מוסף.

נסענו משם לעוד אחת ממפת הערים ה"יהודיות" בספרד – Girona. העיר העתיקה גדול יחסית ולא קל לטיול בכלל – הכינו את הרגלים. ההגעה לעיר העתיקה כרוכה בעשרות של מדרגות למעלה ולמטה. אבל כשמגיעים – העיר ממש שווה. בנייה עתיקה יפהפיה, המון קשתות, סימטאות אינסופיות, איזור הבילוי (מסעדות וכו) מאוד נעים ואסטתי, עם כל הבנייה היפה מסביב. למזלנו הרע, כל היופי הזה עבד רוב הזמן לרעתנו. באיזשהוא שלב עשינו את הטעות שאסור לעשות במקומות כאלה ונפרדנו, רק לדקה שתים.

ואז הלכנו לאיבוד אחד לשני. חיפשתי את אשתי, הילדים חיפשו אותי, מצאתי אותם ואמרתי להם לעמוד ולחכות לי עד שאחזור – הם איבדו את הסבלנות באיזשהוא שלב והלכו לחפש את אמא. סיוט – חיפשנו זה את זה כמה שעות. זה קצת קלקל את המשך הטיול בג'ירונה, אבל בכל זאת היה המשך. הגענו לרובע היהודי – Call Jeue (השם Call בא ככל הנראה מהמלה "קהל"). חיפשנו (שוב... כמעט פקעה הסבלנות) את המרכז לתולדות יהודי העיר (מרכז תרבות Ca Forca) שמתעד את תולדות היהודים בג'ירונה בפרט ובקטלוניה בכלל. כתובת: Calle de la Forca 8. המוזיאון מרתק ונהדר, יש מדריך קולי (אוזניות ושלט) שמשמיע בכל תחנה הסברים מרתקים ומקיפים על ההסטוריה של היהודים בקטלוניה מתחילת הספירה הנוצרית ועד לגירוש ספרד. אחד החדרים מוקדש לרמב"ן שהיה האישיות המרכזית במקום. תשלום 2 יורו מעל גיל 16, 4 יורו למדריך אודיו. רצוי להגיע לכאן רגועים ולא אחרי שעות של חיפוש מורט עצבים בסימטאות. עצרנו באחת המסעדות במרכז העיר העתיקה – מאוד מומלץ להזמין כאן Fondant – מעין קפה-גלידה, טעים ביותר.

חזרנו הביתה. ראינו התקהלות של אנשים. ואיזה כלי רכב מוזר עם בובת ענק בצורת צב תלויה עליו. ראינו גם שבין הבתים קשרו חוטים בגבהים שונים, חלקם עם דגלים חלקם לא. לא הכנו ממש במה מדובר. עם ירידת החשיכה שמענו קולות של המולה של אנשים ונגינה בתופים, הבנו שלמטה קורה משהו. יצאנו ליציע, ולאט לאט התברר לנו – היום זה יום השיא של הפיאסטה מיור בעיר. ראינו מקהלת תופים ברזילאיים מגיעה מעבר לפינה. הסתובבו כמה אנשים עם לפידים. אנשים אחרים הסתובבו עם בקבוקים ביד. מכאן התפתח די מהר מופע מדהים של אנשים שנושפים אש (בבקבוקים היה כוהל). המופע התפתח בהדרגה, והיו לו כמה מערכות, כשבין כל מערכה למערכה יש את מקהלת התופים שיוצרת מתח וציפיה למשהו חדש, וכשנכנסים לאירוע עצמו הם מתחילים להקות בקצב הולך ומתגבר. בהתחלה סתם נשיפת אש. במערכה השניה באו אנשים לבושים כמו לוציפר, ושוב נשיפות אש לכל עבר. נשיפות האש הדליקו זיקוקים מכל מיני סוגים וצבעים, והם גם השמיעו קולות נפץ שונים ומשונים, וכל העסק הזה נראה ממש כמו משהו מהגיהינום. במערכה השלישית נוסף עוד רובד אחד – נשיפת האש הגיעה לקומה הראשונה והשניה (גובה של כמה מטרים טובים) והדליקה את כל החוטים שמחברים בין הבתים, אותם ראינו קודם. החוטים התבררו גם הם כזיקוקים, כך שכל הרחבה התמלאה תוך שניות בזיקוקים מתפוצצים לכל עבר. במערכה הרביעית הצטרף כלי הרכב עם הצב הענקי, והתברר שכל הבובה וכלי הרכב הם כלי קיבול לכמות עצומה של זיקוקים ונפצים. המופע בשיאו, טירוף מוחלט של אש, זיקוקים, פיצוצים. חווייה סוערת ואמיתית, שנמשכה מעל לשעה. זה היה - by far - מופע האש והזיקוקים הגדול ביותר שראינו אי פעם, ספק אם ניתקל במשהו כזה. מקהלת התופים הברזילאיים המשיכה לתופף עוד שעה אורכה והאווירה כולה מחשמלת. ואת כל זה ראינו מהקומה הראשונה – מאחד המקומות הטובים בכל האיזור לצפות במופע המדהים הזה. אחרי כל האכזבות מהפיאסטה מיור שפיספסנו בחצי הראשון של הטיול – זה היה מהפך הולם לעניין הזה.

• מרכז la forca

[דוד ש.]

היום האחד עשר: נסיעה על הגבול וקוסטה דיספונטה

היום האחד עשר: נסיעה על הגבול וקוסטה דיספונטה
גבול ספרד-צרפת – Cerbere' – Cap de Creus – Palamos - Cattello D'emperiels – קרטינג

היום הכי גרוע בטיול, ללא ספק. מיותר ממש, אני כל כך מתפלא על כל הכתבות על קוסטה בראבה – אחרי הנסיעה באראגון ובקטלוניה, הנפילה היא ענקית.
הבוקר הזה התחיל דווקא נחמד, בהשראת הלילה הנפלא של אתמול – קמנו עם להקת התופים מאתמול. המשוגעים האלה חגגו כל הלילה ברחבי העיר, ובאו לרחבה (שמסתבר לאט לאט שהיא מרכז העיר) לסיים את החגיגות השכם בבוקר.
נסענו לכיוון גבול ספרד-צרפת. נסענו על הכביש Portbou-Colera, עליות וירידות חביבות, נוף נחמד של הים והמפגש שלו עם הקרקע. חצינו את הגבול לצרפתלעיירה הצרפתית החמודה Cerbere'. חזרנו לספרד. נסענו ל Cap de Creus – המפרץ הנורמלי היחיד שכל החוף הממוסחר הזה לא נפגע ממנו עדין. נוף נאה באמת, שילוב יפה של סלעים וים.

הדרך ל Roses וקאדאקס ירוקה ויפה בסך הכל. לקאדאקאס היה תור נורא של מכוניות, חתכנו משם. העיירה El Port de Silva – מיותר לחלוטין, דומה לתל אביב ליד הים. בדרך עצרנו בכפר Cattello D'emperiels, לא רע. כפר חמוד מאוד. הגענו ל Palamos, שהיתה חביבה למדי, עם נמל דייגים נחמד. יש שם מוזיאון דיג (3 יורו למבוגר, 1.5 לילד). נראה כדאי, למשפחה לא היה חשק. החניה בתשלום סביר – 0.5 יורו עם מדחן, אבל קשה למצוא חנייה.
בחזרה עצרנו בכביש N-11 בקמ ה 700 לקרטינג Curci de Sils שהיה הרבה פחות מקצועי מהקודם. הוא מתאים לילדים קטנים יותר

בדרך חזרה הגענו בטעות לכביש Giv-6307, הטעות השתלמה מאוד – הדרך נמשכה 16 ק"מ ביער אבות, בכביש עולה ויורד (זה כבר בתוך קטלוניה, למזלנו, לא בקוסטה).
בסוף היום היו שלהי החגיגות של הספרדים – הפעם משהו סולידי. מוסיקה קאמרית מכובדת וסולידית, ואחריה מופע זיקוקי דינור רגיל (כמו ביום העצמאות שלנו בערך).
בכל הכתבות שקראתי, וגם בספרים, ממליצים להגיע לקוסטה בראבה ואפילו לשרוף עליה יומים-שלושה. כבר בקריאה מעמיקה ותכנון הטיול ראיתי שזה לא בכיוון והקציתי לה יום אחד. כעת הבנתי שגם זה היה מיותר. בדיעבד לא הייתי מגיע לכאן בכלל, אף פעם לא מספיקים לראות את כל מה שיש לקטלוניה וברצלונה להציע - חבל על זמן שמבוזבז.

[hgktrduc]

היום האחד עשר: נסיעה על הגבול וקוסטה דיספונטה

דוד
פיאסטה מיור מתוארת כחוויה מיוחדת מאד. בנוסף לכך שקיבלתם פיצוי הולם, הרי שההפתעה משדרגת הכל לשמחה גדולה ... ותמונות מהארוע, יש?
יעל

[Jenny2]

היום האחד עשר: נסיעה על הגבול וקוסטה דיספונטה

דוד,

החוויה של הפיאסטה מיור נשמעת עוצמתית מאוד- איזה יופי שהזדמן לכם!

אנחנו יוצאים בסוף החודש ולא נראה לי שנצליח ליפול על אף ארוע כזה, אבל אולי יהיו הפתעות.

חיזקת מאוד את ההחלטה שכבר התקבלה אצלי שלא להקדיש יותר מחצי יום לאזור החוף (ובעצם רק תצפית מלמעלה ממנזר Sant Pere de Rodes ולא לחוף עצמו).

[דוד ש.]

יש תמונות אבל...

כל המיוחד באירוע זה שהוא נערך בחושך מוחלט. קשה להעביר את האירוע בצילום, רואים רק זיקוקים והרבה חושך.

אגב, יש שני דברים נוספים מיוחדים באירוע הפיאסטה מיור בקטלוניה, שלא זכינו לראות: אחד הוא ריקוד הסרדנה והשני הוא טקס בניית מגדל של אנשים אחד על השני (לא זוכר את השם הספרדי של זה).

[דוד ש.]

היום האחד עשר: נסיעה על הגבול וקוסטה דיספונטה

יופי, אני שמח. זה ניצול יותר נכון של הזמן.
אירועי הפיאסטה מיור נפרסים על כל השנה לדעתי, לא רק באוגוסט.
שווה לחפש עוד קצת באינטרנט או לשלוח מיילים למקומות בהם אתם מתכוונים ללון.

[דוד ש.]

קצת מבארי גותיק

DSC00342.JPG(גודל:27.24KB)	היפ הופ בבארי גותיק.JPG(גודל:26.47KB)

[דוד ש.]

היום השנים עשר:כפרים עתיקים ומשיאי היכולת האנושית

היום השנים עשר: כפרים וערים עתיקות ואחד משיאי היכולת האנושית

Olot – המקווה ב Besalu – דרך נוף C-153 - Rupit – מוזיאון דאלי ב Figueres

את היום התחלנו בשיטוט של בוקר ברחבי העיירה Olot. עיירה שלווה, מקסימה ביותר. מרכז העיר הוא (איך לא) באיזור הכנסיה. החנייה שם מעט בעייתית – יש בקושי מקום במרכז והחנייה על פניה בתשלום. לא ממש הבנו איפה ניתן לשלם לכן השארנו שומרים באוטו, ויצאנו רק אני וחתן הבר מצווה לטיול הרגלי. מאוד כדאי להמשיך מעבר לאיזור הכנסיה – יש שם שדרת חנויות מעוצבות יפות מאוד. נכנסנו לשתיים מהן – אחת של קונפיטורות בעבודת יד, בשילובי טעמים מאוד מוזרים ומיוחדים (לקחנו שתיים מהן, טעם גן עדן). נכנסנו גם לשוקולטייר מאוד איכותי שמאוד נהנינו מהצפייה. קנינו משהו קטן (וטעים), המחירים לא זולים בכלל. Olot מאוד ידועה בנקניקיות שלה, והן מוצגות לראווה בחנויות העיר. כולן, עד האחרונה שבהן, מבשר חזיר.
חזרנו שוב ל Besalu לסיור מודרך במקווה. במרכז המבקרים קיבל את פנינו בחור נוצרי טוב מאיר פנים, שנתן הדרכה מאוד ממצה על חיי היהודים לפני גירוש ספרד, על הגטו וכמובן ערך לנו סיור במקווה, היחיד שנשתמר בספרד. המקווה במצב מרשים מאוד. כדאי מאוד להגיע לעיירה המקסימה הזו, כדאי גם לסיור. לצערי אין לי את הפרטים כרגע, אבל אפשר לדעתי לברר בפורום tripadvisor לאיזור Girona.

משם, לעוד אחד מהכפרים היפים באיזור – Rupit. בדרך עברנו בכביש נוף יפהפה – C-153. נסיעה בתוך יער, ולאחר מכן בדרך פתוחה כשממול עמק יפהפה. הגענו ל Rupit ולא התאכזבנו. כפר יפהפה.
משם לעוד אחד משיאי הטיול – הביקור במוזיאון דאלי ב Figueres. רכשנו כרטיסים מראש לשעה מסויימת (עקב עומס מבקרים רכש הכרטיסים הוא לפי שעות ביקור). החנייה כאן קשה מאוד וכדאי להגיע לפחות חצי שעה לפני שעת הכניסה. את הכרטיסים רוכשים באתר מוזיאון דאלי בפיגרס.
כשהגענו (בדרך עוד הספקנו להציץ וליהנות מהמבנה היפהפה וקצת משוגע כשלעצמו), ראינו כמה כדאי היה לרכוש את הכרטיסים מראש. תור ארוך כאורך הגלות. נכנסנו מהר מאוד לחוויה שלא תישכח במהרה. לפני הציורים עוברים בחצר דרך פסלים ומיצגי ענק, שמדגימים את הגאוניות, היומרה והמגלומניות של האיש.
משם למנה העיקרית – כ 20 חדרי ביקור לציורים כל התקופות. כל הגאוניות של דאלי פורצת מכל חדר ומכל כיוון אפשרי. יש שם תמונות מכל מיני תקופות שלו, גם כאלה שלא היכרתי. הייתה תקופה, למשל, שהציורים שלו היו בטקסטורה של סלעים. יפהפה פשוט. גם בתחילת דרכו הוא צייר נפלא – הרבה יותר פשוט, אפילו חם ותמים לעומת הציורים מהתקופה הסוריאליסטית. לא חושב שהיינו בכל החדרים - זה פשוט יותר מדי. נהנינו והתרגשנו עד הגג, פשוט מדהים להיפגש במקום אחד בכל הכשרון הזה. התמזל מזלנו ובחנות מצאנו ספר ענק – פשוט ענק – מהתצוגה ב 40 יורו. קנינו אותו בלי לחשוב פעמים וחזרנו הביתה עם עוד יום מוצלח של טיול וספר אחד של דאלי באמתחתנו.

• tripadvisor
• מוזיאון דאלי בפיגרס