מחפש תיק
-
למעבר לצפייה בתוכן המלא לחצו כאן!
זה שמחזיק הכל ביחד. אני הייתי זה שהתנה להיות הבוגר. הייתי המרחב הבטוח, הכתף להישען עליה, הנוכחות היציבה שלעולם אינה מתנודדת. אני הייתי זה שסוחב את הכאב של כולם, תוחב את עצמי עמוק בפנים, כי שכנעתי את עצמי שלהיות חזק פירושו לעולם לא להראות חולשה. ובכל זאת, כשהמשקל הפך ליותר מדי, כשהתשישות נכנסה, כשסוף סוף הייתי צריך מישהו שיחזיק אותי כמו שהחזקתי אותו - לא היה אף אחד. אין מי שיבדוק. אף אחד לא ישאל אם אני בסדר. אף אחד לא יזכיר לי שלא הייתי צריך לסחוב את הכל לבד. ביליתי כל כך הרבה זמן לזרום לתוך אחרים שמעולם לא עצרתי להבין כמה ריק הפכתי. והחלק הכי קשה? עשיתי את זה לעצמי. הקלתי על אנשים להישען עליי, להזדקק לי, לקחת ממני - מבלי לבקש שום דבר בתמורה. כי חשבתי שזו אהבה. חשבתי שאהבה פירושה לתת את כל מה שיש לי, גם אם זה לא השאיר אותי בלי כלום. חשבתי שאהבה פירושה להיות חזק, גם כשנשברתי. חשבתי שאהבה פירושה לעולם לא להיות נטל. אבל עכשיו, אני לומד. ללמוד שכוח הוא לא בכמה אתה יכול לסבול לפני שאתה מתמוטט. שאהבה היא לא לאבד את עצמך כדי לפנות מקום לאחרים. שגם אלה שלעולם לא מבקשים עזרה ראויים שיחזיקו אותם.
FDFF
