היורה שמע נא.. או איך לא נסענו ליער השחור ואלזס
-
תודהלילה טוב,
תודה על תמונות המפלים המרהיבים.
הבנתי את הפיספוס.הייתי צריכה למשוך לכיוון הריסון ולא קניון השטן,שגם יפה אבל עוד קניון על השניים שטיילנו בהם.
לטיולים הבאים...
אמה -
תודהאמה לפחות מצפוני נקי שעשיתי ככל שביכולתי בזמן אמת לשכנע אותך.. ועוד לא ראית את המפל המפורסם שלמטה. אבל אני לא דואגת לך, באמת שמגיע לאיזור היורה טיול משל עצמו ולכן אין מה להצטער שלא נסעתם רק להריסון. ככה תסעו כבר לשבוע שלם באיזור - ותרוויחו.
ואולי יתקנו כבר את השביל שקצת דפק לנו את התוכנית (עוד לא כתבתי על זה, זה בחלק של היום למחרת, אבל אפשר לקרוא בטיפ שכתבתי על ההריסון). -
המשך היום הרביעי - עוד תמונותהי ענתנת, עכשיו אחרי שוידאתי את השם (זו אכן את!) וסיימתי את הקריאה, אני מחכה בקוצר רוח להמשך. הסיפור מקסים, מקור הנהר לו והתמונות שלו, מדהימות! איזה מקומות מיוחדים ויפים, ממש ממש עושה חשק.
מורידה את הכובע, על האומץ, על היצירתיות ועל הגמישות שאת מפגינה בכל צעד ושעל!
מיכל -
המשך היום הרביעי - עוד תמונותתודה לך מיכל
אכן השינוי החד בתוכנית נולד מתמונה של מפל ההריסון (זה שעדיין לא הגעתי אליו בתיאור האמת), אבל גם מזה שלא מצאתי מספיק למה להתחבר ביער השחור ובאלזס, ורציתי משהו שונה מנופי האלפים שבהם היינו שנה קודם ולכן לא שוויץ (גם העלויות כמובן).
בגלל זה אני מחכה לקרוא את תיאור אלזס שלך לראות האם פספסתי משהו - ולא נורא תמיד אפשר לחזור לשם. ביער השחור בהחלט פספסתי בחיפושי החומר את קניון רוונה אני רואה, אבל עדיין אני לא מרגישה שיש שם מספיק "בשר" עבורי לטיול של 10 ימים נגיד.
כמובן מבלי לפסול את מה שאחרים אוהבים שם! אבל אני תמיד חייבת את הקליק שידליק אותי.
אני עוד צריכה לסיים את הסיפור ליאור ועוד כמה סיפורים נוספים מהקיץ האחרון. רק בימים האחרונים התחלתי להתפנות לקריאת אשכולות פה, וזה בדיוק במקביל למתי שנהיה לי זמן להעלות את הסיפור שלי.. החיים ממש קשים
-
ממשיכים.. וזה הולך ומשתפר, כנסו כנסו :)))זה לא היה סתם טיזר למעלה, זה באמת הלך והשתפר. אחרי הימים הראשונים בהם נאלצתי קצת לאלתר בגלל מזג האויר, עכשיו הכל התבהר ואנחנו יכולים להתרכז ב"הארד קור" של אטרקציות הטבע באיזור.
כאמור ביום חמישי בבוקר היינו בחלק העליון של המסלול בהריסון, וכדי לא לאמץ את בן ה-4 שלי יותר מדי אנחנו ממשיכים בצהריים לאתר פחות "מאמץ" - בום לה מסייה. יש לנו כמעט שעה נסיעה לשם. הנהיגה לא קלה, אבל הנוף מרהיב ואפילו העננים (הקלים!) מלהיבים אותי.
מתחילים בתצפית מלמעלה, שנמצאת על רחוב קטן שיוצא מכביש D471. בכלל לא ידעתי למה לצפות. הכפר יושב בפתח של משהו שנקרא במדריך reculee, ובכלל לא היה לי מושג מה זה. מול עיני נגלה נוף ממש ייחודי. עמק מאורך שסגור משלושה כיוונים ע"י מצוקים אנכיים, ממש קירות גבוהים. אני עומדת בראש המצוק בקצה העמק. הכפר הציורי בקצה הרחוק, למטה למטה. בהמשך מתברר שלא רחוק מהתצפית שלי פורץ נהר הדארד מתוך מערה בזרם גועש, היישר אל מפל מהמם, ומשם לנחל החוצה את העמק המשונה והיפהפה הזה.
בערב בדקתי סוף סוף בגוגל/ויקיפדיה מה זה reculee (בגלל זה לא לוקחים דירה בלי וייפיי!). באנגלית זה נקרא Steephead valley or Blind valley. זהו עמק צר, עמוק, תחתיתו שטוחה וסופו פתאומי, והנחל שמתחיל תת קרקעית אינו מקרי -הוא זה שיצר את העמק, תחילה בהתחפרות תת קרקעית עד שהשטח למעלה קרס פנימה, ואז המשיך בשחיקה כנחל רגיל.
משם המשכנו בנסיעה למטה (כביש D4 ואח"כ D70). הבובון ישן כל הדרך ועדיין ישן אז לא עצרתי בכפר וחבל כי הוא יפה, והביקור במנזר מומלץ. מה שכן אפילו ביוני חניה היוותה בעיה, לא רוצה לדמיין מה קורה שם ביולי-אוגוסט.
המשכתי לקצה העמק מתחת לנקודת התצפית שם הערתי את הבובון, הלכנו למפל יפה שממש צמוד לכביש וגם טיפסנו קצת בשביל עד שהגענו לפתח המערה משם הדארד פורץ עם מפל מרשים מאד. אפשר לבקר בה (סיור מאורגן, מסודר) אבל לצערי הבובון סירב בתוקף כמו אתמול במקור הליזון. (בשני המקרים זה היה אחרי שהערתי אותו משינה באוטו, וזה עם פחד המערות שלו הפך אותו לאנטי היסטרי שלא הותיר לי כל סיכוי. מבאס משהו). אגב כך התברר שהכביש מגיע עד המערה ויש חניה רחבה כך שאין צורך לטפס רגלית אם לא רוצים.
זהו, כבר חמש ויש עוד שעה נסיעה חזרה. עוד עצרנו שוב בתצפית כי הבובון פספס אותה, והפעם ראיתי ממנה את המפל ואת פתח המערה, אז חפשו אותם. נחמד לגלות אותם משם.
סיימנו את היום הזה רצוצים אך מאד מרוצים.
הכפר עצמו(גודל:15.14KB) מנקודת התצפית(גודל:14.79KB)
-
ממשיכים.. וזה הולך ומשתפר, כנסו כנסו :)))בדרך לפתח המערה(גודל:15.76KB) המפל התחתון צמוד לחניה התחתונה(גודל:17.07KB)
-
ממשיכים.. וזה הולך ומשתפר, כנסו כנסו :)))הדארד פורץ מהמערה(גודל:16.21KB)
-
היום הששי - חוזרים להריסוןהבוקר הולכים להשלים את הטיול בהריסון. אנחנו "מרחיקים" עד Doucier וממנה לכניסה התחתונה למסלול ההריסון, המובילה קודם כל אל המפל הכי מפורסם והכי מצולם שלו (מסטטיסטיקה בלתי רשמית שלי על התמונות באינטרנט) - L'éventail.
ממה שהבנתי זה אמור להיות טיול די ארוך, הכוונה ללכת לאוונטיי ומשם לתחתית הגרנד סוט, שכבר ראינו אותו מלמעלה אתמול.
יצאנו מוקדם, בתשע וחצי היינו כבר בתחילת המסלול. מכוניות בודדות היו בחניה (ביולי-אוגוסט החניה בתשלום). תוך כרבע שעה כבר נגלה לעינינו הפלא הקרוי מפל האוונטיי. הוא יחסית רחב, מלא מדרגות שונות, בעצם אין לי דרך לתאר אותו במילים. הוא מהמם ומצדיק את העובדה שכל הטיול הזה התחיל מתמונה שלו. בשעה הזו השמש ממש מאחוריו ולא ניתן לצלם, מזל שהמסלול הוא הלוך ושוב.
עלייה סבירה הביאה אותנו בזריזות לראש המפל. יש שם גדר שלא יתקרבו למפל עצמו, ונוצרה בריכה קטנה מוגנת לפני הגדר, אולי רק בגלל הזרימה באביב. הבובון חלץ נעליים ושכשך רגליים. המים קרירים אבל בחוץ חמים וזה כייף. בקיץ נראה שיש הרבה אפשרויות שכשוך בנחל. כבר הזכרתי קודם שאצלנו הזרימה היתה כל כך חזקה, שבעצם הבריכה המוגנת הזו (ממש על המפל, אבל הגדר נראית אמינה) היתה המקום היחיד.
ניצלנו את פינת החמד הזו גם לארוחת בוקר של קרואסונים טריים מהבולנז'רי בדוסייה.
משם ממשיכים לגרנד סוט. אחרי 5 דק' הליכה מגיעים למחסומים, הדרך לאורך הנהר חסומה וצריך לטפס. זה נראה כמו עיקוף קטן בדרך, לא נורא. הבובון מלא מרץ. אנחנו עולים ועולים, עלייה ממושכת יחסית, ואני מתחילה להבין שאנחנו פשוט מטפסים לראש הגרנד סוט. בראשו כבר היינו אתמול ובדיוק מהעלייה הזו רציתי להמנע.
אנחנו מאד מאוכזבים. בקושי רואים את המפל בדרך, ככה מהצד, העצים מסתירים. כשגיליתי לבובון מה הולך הוא סרב להמשיך אפילו מטר. היינו כמעט בראש המפל והסתובבנו וירדנו. (בסיום המסלול נכנסתי ל "בית המפלים" ושאלתי, מתברר שנפלו שם סלעים על השביל למטה, זה שמגיע ממש אל תחתית המפל שראיתי בתמונות, והשביל בשיפוצים שיקחו אולי עד אמצע קיץ 2013. עוד סיבה לחזור לשם...)
אז חוזרים לאחור, שוב הפסקה קצרה בראש האוונטיי וחזרה לתחתיתו. עכשיו חם יותר ויש יותר אנשים אז ירדנו ממש למרגלותיו. יש שם המון סלעים לטפס עליהם. בילינו שם כמעט שעה כשהבובון מקפץ לו בין הסלעים (נשמתי כמעט פרחה כמה פעמים) ואני פשוט לא שבעה מהמפל הזה.
קצת מסקנות למי שמתכנן טיול:
בסיכומו של דבר, מיותר לחלק את המסלול ל-3 חלקים. בהחלט הגיוני לחלק ל-2 עם זאת, למי שלא רוצה ללכת 7.4 ק"מ. מתחילים במפל העליון ביותר בירידה מ Ilay, חוזרים לאוטו ונוסעים לכניסה התחתונה. משם אפשר בקלות לעלות עד Saut de la Forge כך שבעצם מדלגים על מפל אחד (השני) ועל יותר מקילומטר הליכה.
בקצב שלנו, אם אני מחברת את מה שעשינו בשני הימים, הקטע מהכניסה התחתונה עד ה Forge היה לוקח כשעה-שעה ורבע (נטו הליכה לא כולל העצירות). בחזרה פחות כי זו ירידה. זה בהחלט טיול סביר לילדים, לפחות עבור בן ה-4 שלי.
כנראה שהשביל הסגור, לכשיפתח, יוסיף עוד זמן הליכה, אבל לא קשה מדי.
ובכל מקרה תמיד אפשר להתחיל מלמטה, ואם מתעייפים אז לוותר על העלייה לגרנד סוט וכן להכנס בכניסה האמצעית כמו שאני עשיתי. אין התחייבות..
-
היום הששי - חוזרים להריסון1(גודל:14.12KB) 2(גודל:13.16KB)
-
היום הששי - חוזרים להריסון1(גודל:13.96KB)
-
היום הששי - חוזרים להריסון1(גודל:14.38KB) 2(גודל:17.21KB)
-
וקצת נופש.. מגיע לנו גםהיה כבר כמעט צהריים כשחזרנו לאוטו. אכלנו פיצה טובה בדוסייה, ובילינו אחהצ בבריכה של קמפינג שאלן (Domaine de Chalain) שעל גדות אגם שאלן.
המים בחלק החיצוני היו קפואים אבל כשהעזתי להכנס זה היה טוב. מזל שנהיה חם בחוץ. היה גם חלק מקורה מחומם אבל הוא היה 'לא משהו'.
יש בבריכה מגלשות חביבות - לא לצפות לפארק מים אבל זה נחמד, ועוד כל מיני גימיקים משעשעים לילדים.
מי שגר בקמפינג מקבל כרטיסי כניסה לבריכה חינם (אחד לאדם ליום), אבל גם המחיר למבקרים מבחוץ היה ממש לא יקר - למבוגר 6.1 אירו. למה על בריכה הרבה יותר מעאפנה בארץ משלמים 50 שח ויותר??
כשיצאנו הלכנו להציץ גם על חוף האגם. אין דברים כאלה... כמה טורקיז וכמה יפה. אם לא הייתי כבר עייפה מהבריכה היינו אולי בודקים גם את האגם קצת יותר.
תמונות מהבריכה אין, המצלמה היתה בלוקר עם שאר הדברים. אבל תראו את האגם. אחח איזה יופי, אני כותבת ומתגעגעת. (כרגיל לא נראה לי שהתמונות עושות חסד למקום. אולי פעם אני אעשה איזה קורס צילום. למענכם, רק למענכם כמובן )
1(גודל:8.25KB) 2(גודל:8.88KB)
-
וקצת נופש.. מגיע לנו גםתמונה אחת רק בשביל להראות כמה הירוק קרוב לחוף
והשניה בשביל מזח השכרת הסירות, למקרה שזה עושה לכם חשק.1(גודל:10.53KB) 2(גודל:11.25KB)
-
וקצת נופש.. מגיע לנו גםעננת הצלחת להשאיר גם אותי במתח בבוקר, היה עיכוב רציני בארוחת הבוקר, וחזרתי לכתוב תגובה. כל הכבוד לך על האומץ לקחת את הבונבון לסוג כזה של טיול ועוד לנסוע בדרכים הצרות והמפותלות. נלחצתי כ"כ כשהבונבון הלך על הגדה, אני מדמיינת את הצעקה והלב שלי באותה סיטואציה. המפלים מדהימים. את מחנכת את הילד לטיולים אתגריים מגיל צעיר שנראה לי שהרבה מהמבוגרים לא היו עומדים בקצב הזה.
הגשם שירד לכם בתחילת הטיול בהחלט הוסיף לקושי, שמחה שבסופו כבר השתכשכתם בבריכה.
כל הכבוד לך את בהחלט גיבורה. -
וקצת נופש.. מגיע לנו גםבוקר טוב ושנה טובה.
תכננתי שבימי החופשה אוכל לחזור להשלים על כמה טיולים שנעלצתי להשאיר באמצע.
מוהם התחלתי ממפלי הריסון ובעצם כל המסלול נראה יפה ומעניין.
אני יודעת שזה לא נכון לדרג בזמן לאחור מקומות שהיינו או לא היננו בהם בטיול.אבל איך שהו מרגיש לי פיספוס.אולי בגלל כמה קיונים אול בגלל כמה מפלים שראינו בדרך הוחלט לותר על הריסון הפעם.
מאוד אהבתי אותם בתמונות שלך,תודה רבה.ומי יודע אולי ג'נבה שוב תעלה מגירה,כמעט בטוחה.
אמה -
וקצת נופש.. מגיע לנו גםסוף סוף הגיע ההמשך. התמונות מ-ק-ס-י-מ-ו-ת !!
המפל הזה זה פשוט וואו!!
שנה טובה,
מיכל -
וקצת נופש.. מגיע לנו גםגלי - אני מסמיקה פה, אבל לא גיבורה, סתם ממש ומאד אוהבת לטייל. נחושה מספיק לא לוותר למרות שאין בעל שיחלוק איתי במסע/משא. כמו בסיפור שלך - אם נאלצת להשאר לבד עם הבת שלך ועוד לנסוע עד ברן וכל זה, אז עשית את זה כמו גדולה וגם הצלחתן להנות, לא? אז אמנם אי אפשר להשוות את הסיטואציה אבל מבחינתי לצאת לטיול זה מאסט.. וזה חייב להיות טיול כזה ולא סתאלבט. אז יוצאים.
הבובון באמת הפתיע אותי בגדול הפעם, במרץ הבלתי נדלה בהליכות (וחכו עוד לא הגענו למסלול הארוך של הטיול. עוד מעט מגיעים), ושמחתי מאד על אהבת הטבע שנגלתה אצלו כי בטיול של שנה שעברה זה עוד לא היה ככה.
אמה - לא לאכול את הלב. ככה זה כשקוראים בפורום תמיד מגלים דברים שלא עשית. אבל בתוכנית לנסוע עוד ולהינות עוד, וגם אם לא תגיעי בסוף להריסון, אני בטוחה שראית מקומות שווים לא פחות!
מיכל - תודה תודה תודה!
וממשיכה.. -
היום השביעי - קצת יותר רגוע בהרי היורההפעם התחלנו את הבוקר בנחת ומאוחר מהרגיל. קמנו מאוחר יותר, נסענו לעיירה הסמוכה לקנות קרואסונים ועוד חזרנו לאכול אותם בבית. מצד אחד מרגיש לי בזבוז לא לנצל את מזג האויר המקסים בחוץ אבל מצד שני הבית כל כך נעים וגם כייף שהבובון "מרגיש בבית", מעסיק קצת את עצמו ולי יש זמן רגוע ונינוח.
בסוף יצאנו לכיוון Gorge du Langouette.
מישלן כותב שהמסלול כולל הליכה של שעה, ואני מוסיפה "פקטור ילד" ומניחה שצפויה לנו כשעה וחצי הליכה. בהתאם מחליפים לנעלי הליכה, אורזים תיק עם מים, פרי ויוצאים במרץ.
החניה היא ממש ליד גשר בו הכביש חוצה את הקניון והתצפית ממנו כבר מדהימה. מדובר בקניון צר מאד, עמוק מאד ובתחתיתו מים גועשים בגלל המפלים. את החלק הקרוב לחניה רואים מהגשר אבל אחר כך מתגלה שיש עוד. יש שם גם מבנה שחשבתי שהוא טחנת קמח ישנה אבל לפי השילוט כנראה שייצרו שם חשמל. עוד מפל ועוד מפל ופתאום אחרי רבע שעה נגמר המסלול
(וזה עוד כולל זמן עצירות לצילומים. בחזרה זה לקח רק 10 דקות).
אז מסלול מאד יפה אבל שעה? מישהו במישלן איבד את השעון כנראה.
זה השאיר לנו הרבה יותר כוחות וזמן פנוי משחשבתי אבל הבעיה שלא היתה לי תוכנית מגירה מוכנה (הצטערתי שלא הבאתי שוב את בגדי הים כדי לנסוע לבריכה שוב, אבל לא היה לי כוח לסיבוב חזרה הביתה). אז המשכנו בתוכנית המקורית שכללה בעיקר טיול אוטו - שהיה אמור להתאים לאמא וילד עייפים אחרי הליכה ארוכה
אז המשכנו לעיירה חמודה בשם Nozeroy, עיירונת ציורית, לא מהממת ולא חובה, אבל היתה מקום טוב לארוחת צהריים. אחכ עשינו מסלול הליכה קצר וממש מיותר ל Source de l'Ain - אין מה לטרוח.
היו עוד כמה מקומות מתוכננים אבל התעייפנו (אולי דווקא מהאין עשייה) והתעצלנו כבר לרדת מהאוטו. במקום זה נסענו לשמפניול שהיא עיר קצת יותר גדולה בסביבה. ביום הראשון עברנו דרכה וראינו קצת מרחוק גלגל ענק אז החלטנו לבדוק מה זה.
ובאמת גילינו שהיריד הגיע העירה! זה היה יריד חמוד כזה עם דוכני אוכל וכל מיני דוכני לונה פארק פשוטים, ונהנינו מכמה מהם. זה נורא כייף ליפול על דברים כאלה בהפתעה, להרגיש חלק מהחגיגה המקומית כי זה בפירוש לא היה מופנה לתיירים.
משם חזרנו מוקדם הביתה, צריך לארוז ולהתארגן כי מחר יום ארוך ו"מפרך" ויוצאים מוקדם.
(ומשום מה יש לי בעיה עם התמונות אז עוד מעט גם הן יגיעו).
-
היום השביעי - קצת יותר רגוע בהרי היורה
הי ענת,
לאכול את הלב?למה.חסרות עוגות
בדיוק חזרנו מאחותי,ויש להם הזמנה פתוחה מבני דודי להתארח בביתם על אגם ג'נבה,אמרתי שוודאי נשקול ברצינות וגם יביאו את האחות הגדולה
כך זה,בפעם ראשונה כעברנו את אלזס,ממש רק עברנו,לא הבנתי מה בדיוק מחפשים שם והיום,מוכנה לעבור לגור שם.
בכלל מאז הפורום הטיולים הרבה יותר מלאי תוכן ומידע,לטוב ולרע,תלוי את מי שואלים.בעלי מעדיף לא לדעת הרבה וגם קצת לנוח,לא לחפש עוד מפל.מזל שהבין, אם אשתו זה קצת קשה.
שתהיה שנה טובה,בריאה ומלאת אפשרויות,
אמה -
היום השביעי - קצת יותר רגוע בהרי היורההיי ענת,
אני קוראת ונהנית מאוד. איזה כייף לבובון שיש לו אמא כזו אמיצה ונחושה לטייל איתו לבד בחו"ל. ואיזה כייף לאמא שיש לה בובון כזה שיודע להנות מטיולי טבע. בכלל לא טריוויאלי. אצלנו הילדים מעדיפים טיולי טבע על פני טיולי ערים אבל חייבות להיות גם אטרקציות של ילדים. רצוי עם כמה שיותר אקשן. אין סיכוי שהייתי יכולה לקחת אותם לטיול כזה בלי שהם ירצו באמצע לחזור הביתה תוך הצהרה שיותר הם לא נוסעים איתנו.
המפלים הנשפכים מתוך ההר מקסימים. אני יכולה להבין למה תמונה של מפל האוונטי שינתה לך את התוכניות
עפרה
