ברווז פקין,לנגוש ולונדון
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןאני באמת משתדלת ללמוד מטעויות העבר,אבל מה לעשות,כנראה תלמידה פחות מוצחלת.
המשכנו לטייל לכיוון כיכר טראפלגר,ויק אמרה שזאת כיכר מאוד יפה ומיוחדת עם מזרקות ובו ממקמים את העץ הגבוה ביותר והמקושט,מתנת אוסלו ללונדון על עזרה במלחמת העולם השניה.בקטע הזה הייתי תמלידה טובה יותר.
הגענו לכיכר,וכאן נזכרתי בכל המשפטים על לונדון."היא אפורה,קודרת,רשמית מידי"
למרות המזרקות,פסלי אדם צבעוניים,והעץ-הכיכר עדיין היתה אפורה מידי,וקודרת.יש כתם צבע משעשע בדמות פסל תרנגול כחול.סליחה,אבל לא בדיוק הבנתי את המשמעות שלו,למרות שעמדתי לקרוא את עמוד הפסל.שיהיה...
העץ-אולי העץ הטבעי וכך אוהבים אותו.היה זה העץ הכי אומלל שראיתי בחיי, גבוה,כן.
דל,ריק,עם כמה שורות מנורות לאורך שכמובן לא דלקו עדיין.הפסלים האחרים,הבניינים מסביב...שום דבר לא מקושט,לא מואר,לא מיוחד.
"אני רוצה לאלזס" יצא לי קול חלש.לילי חזרה אחרי "כן,אגדה זה לא",זוכרים איך היא דקלמה לאחר התמונות הראשונות שלי מאלזס.."קחי אותי לאגדת כריסמס הזאת"?
מזל שאלזס היתה שנה לפני.. כדי שלא תחשבו, אבל כשחושך יורד מאירים אותו,והאנגלים חוסכים לא כמו הצרפתיים הבזבזניים האלה..צילמתי אותו גם בהשיכה וגם מהיסוד,אפילו קופהסאות מתנות לא שמו חתחיו.לונדון היא לונדון!
הגברים היו נכונים להמשיך לטייל עד הביג בן,זה נראה להם קרוב(האמת באמת לא רחוק)אבל כבר שעת אוכל והברווז ממתין לו שם ללילי.אז חוזרים דרך צ'ינה לארוחת צהרים מאוחרת.
אז מה אני משתדלת ללמוד?אם בא לך,אם את רוצה משהו בטיול-תעשי זאת בזה הרגע.לא לדחות.מי יודע אם תעברי שם שוב,מה יהיה בעוד שעתיים??
חזרנו למסעדת הבווז שלנו...כל האזור מיליון איש לפני המסעדות.תורים ענקיים בכל אחת ואחת מהן.אין סיכוי לעמוד את התור כדי להיכנס למסעדה צפופה.
אני מנסה לגרור את כולם לסטייק,יש שני סניפים גדולים שם וודאי פחות עמוס...ללא הצלחה.ברווז כאן ועכשיו! מזל שלקחת ,לא צריך לעמוד בתור.נכנסים,לוקחים ויוצאים מאושרות למלון.האמת?איפה יהיה עוד סיכוי לאכול ברווז פקינג?מה זה סטייק לאומתו?
לי,ברווז שלם נראה המון,לוקחת חצי ועוד חתיכה של משהו לא יודעת האם בקר נמוך או רגיל.לילי לוקחת שלם לעצמה ו2 חתיכות בקר נמוך לבעלה.
את החיוך שלה היה צריך לצלם...
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןרק עכשיו ראיתי ומייד קראתי הכל בבת אחת. זהו אז אני פה, מתי נגמרת ההפסקה? למרות שלונדון לא עושה לי את זה, בטח אחרי פעמיים שכבר הייתי. אני בחיים לא הייתי עומד בתור, לא מדאם טוסו ולא מאדאם בטיח. כן, אני גיבור גדול אחרי שכבר הייתי, אבל גם אז לא עמדתי בכזה תור.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןאמה,
ברוכה הבאה!!!!!
עוקבת אחרי הימים המיוחדים שלכם...האם הספקתם לבקר גם באחד משווקי הכריסטמס?
לפחות נשמע שה25.12 עבר בשלום, על פניו זה ממש לא נשמע כמו יום כיפור, כפי שחששת.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןהנה הפסקה נגמה,הצלחתי להקטין תמונות אז ילך אולי יותר מהר..
אם היינו לבד,ללא החברים,לא הייתי עומדת בתור למאדאם.אנחנו היינו לפני כמה שנים באמסרדם.בלונדון היה נחמד,התוספת של נסיעה במוניות לונדון חמודה.תור נוסך היה לטאור.בזה הסתיימו האטרקציות עם תור,פשוט לא ניסינו.
איזה מזל שביקשנו את הרוטב המתווה לברווז בנפרד.לטעמי הוא היה בלתי אכיל.
הברווז היה טעים מאוד,חיממנו אותו קצת על רדיאטור,דבר שהזכיר את הצבא למישהו..היה לו ניחוח קינמוני,נעים.הבשר היה פחות טעים אבל כמובן נאכל גם.
בערב, אכלנו במלון את ארוחת החג.היה טעים אבל לא יחודי.נגמר לו היום. נגמר?
אם נרדמים אז נגמר,אבל לא הצלחתי .חלמתי על נעלי ספורט שלי,על נעלי נוחות,מי אמר שקר בלונדון,ומה אני עושה מחר עם הרגליים.
זהו חוזרת ל26.12 אחרי שנפרדנו מהחברים.הם להמשך קניות ואנו להייד פארק לאטרקציות הכריסמס.
למה לא קניתי נעל ספורט על הבוקר?לא יודעת.בפרימרק לא היה משהו שנראה לי כטוב.בחנויות אחרות לא היה סיכוי להיכנס או לשבת למדוד.
היתה המלצה באיזה תחנה לרדת כדי להגיע ישירות לדוכנים מבלי לעבור את המתקנים,אבל הלכנו ברגל מסוף רחוב אוקספורד הרי...אז נכנסנו
בהתחלה לא היה עמוס מידי והמתקנים כבר היו מוארים יפה.כמה מתקנים נחמדים,רכבת הרים,מגדל נפילה,קרוסלות,דוכנים שונים עם כל מיני...ממתנות ועד אוכל,יין חם כמובן.המחירים של לונדון.אלזס זה לא כאן.יין חם לדוגמא בין 4.5-6 פאונד.
אפילו שלג היה,ממכונה כמובן...הסתובבנו המון,נהנינו דווקא,ישבנו על הספסלים.
פתאום ראיתי דוכן עם קיורטש,הריח היה עוד מעבר לפינה,נעמדתי בתור כמובן.דקה אחרי ראיתי בפינה השניה של אותו הדוכן את לנגוש,מייד עברתי תור.
בעלי קצת התבלבל כשראה אותי עם צלחת גדולה של משהו בלטי מזוהה אבל טעים.
"איפה ואיך תוכלי זאת בעמידה"? למה עמידה?על הספסל והסנאי יעזור לי לסיים.אל תבקש אפילו ביס.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןמיקהמיקה,היו כמה שווקים,היתה קצת אוירה,ו25.12 היה ממש לא יום כיפור עם הברווז במיוחד
במתחם האוכל היו פינות גרמניות אליזות עם נקניקים,בירות ויין חם,כמובן עצים מקושטים יפים.אהבנו את המקום מאוד.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןבסיום עלינו על קו 10 למלון,בדרך עוברים את פרימרק ,הסניף הגדול יותר.אולי אולי נשארו להם מעילים לאחת שכרגע סיימה לנגוש עם מילין קלוריות...יורדים במהירות וחוצים כביש.יש כמה כניסות,אבל סגרו אותם רק ליציאה .עוברים לכניסה הראשית,שם מיליון אנשים עומדים בתור להיכנס .לא היה סיכוי שאעמוד גם אם הייתי יודעת יש .שוב חוצים וממתינים לאוטובוס.זה זמן טוב להתבונן באנשים.היו לא מעט דוברי פולנית,צ'כית,היו כמה שדיברו רומנית,במעילי פרווה אמיתית, אחת הנשים היתה במעיל כמו שהיה פעם לאמא שלי,שקעתי בהרהורים,כמה אבא היה צריך לשכנע אותה ללבוש אותו לאחר שקנה אותו בהון עתק.אפילו כובע תואם קנה לה,ומגפיים גבוהות.איך החליטה למכור אותו לפני העליה ארצה,כי מי צריך מעיל פרווה בארץ חמה הזאת? והוא הסכים.כמה הוא אהב אותה,כל חיו.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןחזרנו למלון,וכדי לא לשקוע עוד החלטנו לצאת שוב.לאן?אומנם חשוך אבל עדיין מוקדם.
יצאנו לקובנט גרדן."צוות בידור" במלון נתן הנחייה מדוייקת איך להגיע.שוב זה רק 10 דקות...באמת הוא אמר לי.יוצאים מהמלון,פונים ימינה עד הסוף,למוזיאון הבריטי ומשם ישר לקובנט גרדן ונילס.אכן כך.
רחוב נילס ביום וודאי צבעוני הרבה יותר,למרות שהיה מואר יפה ואנשים רבים הסתובבו בו. קובנט גרדן,כמעט היה סגור,נחמד,נעים.כדאי לבקר באור יום,בשעות הבוקר.
זהו נגמרו לנו ימים סגורים של אטרקציות ממחר יש כמה אתרים...
חוזרים את ה10 דקות שמתארכות לשעה+ למלון,למנוחה.
בארון היו כריות רבות,מצאתי להם שימוש נכון...מתחת לרגלים.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןבכל הימים היה מזג האויר מעולה.קיבלנו כמה טלפונים בהולים..."איך אתם? מצילחים לצאת החוצה...יש לכם שטפונות"? טוב אז לנו היה מעולה,אבל בטלויזיה ראינו אזורים שלמים מוצפים ועיירות שלמות ללא חשמל.ממש לא נעים לא בקור ובמיוחד לא בחג.
בבוקר הספקנו לראות חצי סרט עם מיסטר בין על גניבת כתר מלכותי מטאור הלונדוני.כך שהמשך הביקור בטואר היה המשך הסרט כדי לוודע שהכתר שב למקומו
הבוקר התחיל עם גשם קל עדין.מטריה שכחנו בחדר,אבל לא נורא כובע המעיל הספיק.
הדפסתי וואוצ'רים 1+1 כמובן.עומדים בתור לרכישת כרטיסים.יש הרבה קופות לכן התור זורם יפה.ואז שוב תור להיכנס.בינתים קצת הסתובבנו מסביב,לביקור בטאור הגשם לא מפריע,רוב הביקור בפנים.לקחנו אוזניות עם הדרכה ברוסית והסתובבנו..במזג האויר נוח יותר אפשר היה להנות מהחצרות היפות.
בתצוגת הכתרים יש סרט נע שעומדים עליו ועוברים מול המצגות.חבל שלא המשיכו עם זה גם לדברי זהב הנוספים. אנשים פשוט נעמדו מול וסירבו לזוז.בחנו כל פסיק.
כמה חדרים עברנו...מזל שבחלק אפשר היה קצת לשבת.באחד החדרים היתה נגינה נעימה אמיתית.ראינו ניצבים בתלבושות,שמעתי על סיורים מודרכים אבל לא ראינו..
משם המשכנו לביג בן,ממנו חתכנו לחדרי מלחמה של צ'רציל.
הסיור היה מעניין.הדרכה באוזניות בעברית,היה מוזר כי שאלנו ישר על רוסית-אין.
החלטנו שאנגלים לא רצו לריב עם הרוסים איך ומה היה,נתון למחלוקת כנראה...
היום קצר,הגענו לחצר מסדר הסוסים,לפארק סנט.ג'מס.לרגע בלבד לצערי.
שוב לביג בן,וסטמיניסט ובניני הפרלמנט.רק מבחוץ.כי נכנס מחר.מה מחר? היום אתם כאן היכנסו.לא לומדים שוב...
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדון -
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןהערב יורד מהר,מחשיך מוקדם.
עייפים מאוד אבל מחליטים אם כבר כאן קרוב,נגיע גם לארמון.אז מה אם ערב,חשוך וכבר מובן שאין החלפת משמר כבוד??לא רצינו ללכת ברגל,ניסינו לברר מה מגיע איזה קו מגיע? ניסינו את התוכנה של התחבורה...כלום.עלינו על איזה קו שמגיע קרוב..מה קרוב?עשה סיבוב וירדנו בצד השני עדיין ללכת ברגל המון.במקום לעלות חזרה..לא..ממשיכים בהליכה כדי לראות ארמון חשוך.אומנם המוני אנשים,כמונו עומדים ומצטלמים בחושך.אפילו זוג צעיר אחד .
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןבתמונות מאותו היום אנו נראים כל כך עייפים שאפילו תמונה לאלבום אין לי להכניס...
בכלל שמתי לב שאומנם אני משתדלת ולומדת,השנה נראיתי קצת יותר אירופאית בדצמבר הקר.אבל עדיין ...האנשים(אנו) בתמונות נראים כל כך עייפים,כל כך אומללים שלרגע חושבים האם נהנו בכלל?
וכן,נהנינו בלונדון,למרות הכול.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןאני מכורה ללונדון. כל דבר בה אני רואה דרך משקפיים וורודות וים של אהבה. אבל אני כל כך נהנית לקרוא את המבט המפוקח שלך. הרגת אותי עם הנחיל השחור באוקספורד סריט (נכון, לא פוליטיקלי קורקט אבל מה נגיד - אפרו-בריטים? אילסמה-בריטים?). אהבתי את הקיורטוש והלנגוש באמצע הממלכה, אהבתי את הטאוור כרגיל, צחקתי כל כך על השני ברזים וכיור אחד. לפני 25 שנה הצלחתי אפילו לחפוף ראש בכיור כזה. ומעיל פרווה של אימא, אוי, אמקין, כמה דמעות עשית לי. אימא שלי דווקא הביאה אחד כזה איתה. כבר 37 שנים שוכב בארון...
המון תודה על לונדון שלך
אלונה
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןברוכה השבה השווה,
רק היום ראיתי את סיפור לונדון שלך.
כמובן,מפורט,משעשע ובליווי תמונות המוכיחות את כל החוויות שעברתם.
שמחה שנסעתם,קצת ביליתם וקצת התאווררתם.
קדימה ליעד הבא!!!
דבורה
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןאמוצ'קה - מאוד שמחה לשמוע שלמרות כל הבלגן שלפני, והלחצים שכרוכים בנסיעות המשותפות, הרגלים עייפות - למרות כל זה נהנתם ללא ספק, מרגישים את זה לפי הקצב הכתיבה שלך, איטי ואיכותי...מאוד אנגלי.
מלווה אותך בשקט ובסבלנות , למרות שבא לי להתפוצץ כבר מהמתנה הזאת
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןאלונה,שלא יבינו לא נכון,אישית וגם כללית לא הפריע לי הדת של נחשול אנושי ברחוב.
כמות האנשים על המדרכות היתה עצומה,וכן הלבוש כמובן הסגיר את הדת.
מה שקצת הפריע או אולי היה מוזר שלא היה (כמעט) שום הבט דתי לחג.
אנו היינו ממש בחג המולד הרי.אם היינו ב31.12-1.1 אפשר היה להבין.כי זאת תחילתה של שנה אזרחית חדשה לא חג דתי.המארחת בבית קפה של מלון היתה מבלטיקה,כבר כמה שנים חיה בלונדון.לדבריה,האנגלים מבלים יותר בפאבים,לא ברחובות בכלל.
באלזס או בצד הגרמני למשל,לפני הכנסיות או סתם בין הדוכנים בובות של כבשים,מעיין,התינוק...שירת כריסמס בפינת הרחובות,ילדים שרים בסירות בקולמר..
בלונדון לא היה מזה כלום.זה לא חסר לי אישית,פשוט היה מוזר מאוד.
דווקא קופאית מוסלמית,הבינה מי אנחנו והציע אוזניות בעברית בחדרי מלחמה של צ'רצ'יל.יש חופש לבוש מלא, והבנות עם כיסוי ראש. בחנויות,מוכרנים,בקופות,במסעדות כמעט ולא ראינו אנגלים.חדרניות היו רומניות למשל.כאילו זאת לא עבודה למקומי אנגלי.
טוב ממשיכים לטייל..
איך יודעים שאני לא הייתי בפוקוס בטיול הזה?
זיוה סיפרה על קולומביה רואד,על שוק הפרחים.מייד נכנסתי לגוגל,חיפשתי,מצאתי,התלהבתי אפילו.חייבת לבעלי אחד כזה עוד מברלין הרי..
היה לי בקובץ שלי עליו הכול.קו אוטובוס 55 ממש ברחוב לפני המלון,כ25 דקות ובאיזה יום,יום ראשון הכול פתוח ויש מהכול.בשעא הימים החנויות פתוחות.אפילו סיפרתי עליו לחברה לעבודה שטסה 10 יום לפנינו וביקרה בו,אהבה...ואני?
חזרנו למלון ואני שואלת את "צוות הבידור "שלנו לגבי הקולומביה...אחד לא ידע בכלל,קרא לחבר וההוא אמר שעדיף יום שבת.יופי אמרתי,נוסעים מחר.
בערב הכנתי לחברים את הוואצ'רים שהדפסתי,הסברתי על הקטדרלה,הוסמיניסטר,הפרלמנט,נתתי ספר של ויק ברוסית .בבוקר הם לקניות וקצת קולטורה אנו לשוק פרחים,שוק בורו ועוד מה נספיק...
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןדבורה,ליליה הנה שבתי
דבורל'ה יעד הבא? יש כל כך הרבה התנאיות לחופשה הבאה..
שקט אבל לא מידי,רגוע,אבל עם מקומות מעניינים,מיים או אגם,ללא רכב כמובן ולא עיר גדולה.גם לא חורף,הבין את הפרינציף.
בבוקר יוצאים לקו 55 ,שואלת את הנהג,אכן מגיע לקולומביה רואד מרקט,25 דקות נסיעה רגוע ויוצאים,לא לפני שאני שואלת אותו שוב,לאיזה צד פונים? והוא ברוגע עונה לי "בעצם היום הכול סגור.השוק ביום ראשון" לא יכולת להגיד לי כשעלינו?????
טוב,יוצאים ובכל זאת הולכים,לפחות נראה משהו.המשהו הזה בוא כמה בניינים נחמדים,הרבה אשפה בצידי בנינים,חנות אחת פתוחה וכל היתר-יום כיפור.
אחורה פנה לקו 55 וחוזרים,מרוב יאוש לא בדקתי איזה קו ולאן הולך לחסוך נסיעה אולי...ובקובץ,באמת רשום שחור על גבי לבן ,ביום ראשון!
בתחנת מטרו של טוטנהם איש נחמד כבר מכיר אותנו,ומייד עונה איך להגיע לשוק בורו.
כך זכינו להשתמש בקו אפור יפה שנראה חדיש מאוד.
שוק הבורו גדול,מגוון מאוד כמובן עמוס ביותר.הסתובבנו בו זמן רב,עצרתי לפיש אנד ציפס כאן ועכשיו למגינת ליבו של בעלי "איך נעמוד כאן לאכול? כמו כולם! "אני לא מסוגל". אז רק אני אוכלת! היה מקום עם ישיבה כמובן,מלא אבל אפשר היה להמתין כמה דקות.לי נראה שכל הטעם הוא לאכול כמו הרוב.עמדתי בתור לדג שלי,אכלנו כמובן יחד ואחר כך ביציאה ראינו מקומות ישיבה רבים .השוק מאוד נעים,לא זול...
בא לי קובה ממולא,נראה לי הקובה הכי יקר שלי,לקחתי אחד ובעלי שאל ומה איתי? לא רצית,יקר.בקיצור חוויות.אוכמניות אדומות טריות נקנו כמובן ליוגורט בערב.וכנעט קניתי שום מעושן,בחיים עוד לא ראיתי כזה.ראשי שום יבשים עם לחיים חומים וריח מעושן.
"את מצלמם עגבניות"? את השום כבר לא צילמתי
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןבאחד הפינת השוק היתה מאפיית לחמים שהזכירה מאוד את הלחמים הענקיים בריבווילה.בדיוק הוציאה לחם ארוך(קצת פחות) כזה מהתנור.החלון לא היה נקי ביותר ולא צלמתי.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןמשם תכננתי לווטרלו,אולי לשוק הגרמני אבל בעלי החליט להוביל. לראות את העיר,לספוג אותה.כך הלכנו ברגל לכיוון טאוור,דרך רחובות מעניינים שלא היו רשומים לי.שייט,אמרתי,יש לי וואוצ'ר צריך לעשות שייט.קנינו כרטיס עד וסטמיניסטר,מסלול ארוך יותר לוקח בין חמישים דקות לשלוש שעות.נעמדנו בתור להמתין ,היו 2 תורים חשבתי שהם מקבילים.הגיעה ספינה אחת התור שלנו התקדם והבנתי שמשהו לא נראה לי,התור הארוך הראשון ממשיך לעמוד,למה? מסתבר שהתקדמנו לא לספינה שלנו.הפקח מסביר משהו ומכניס אותנו בתחילת התור הראשון.שאני אתווקח איתו? חסך לנו תור ענק.הספינה מגיעה וכולם נכנסים די בזריזות.מתיישבים בסיפון העליון כמובן,כובע,כפפות ולקראת סוף המסלול האצבעות נושרות כמעט.
לאחר השייט,עד שממשיכים בספיגת העיר,כמובן מפספסים את הכניסה לבית הפרלמנט ולגם לוסטמיניסטר.קצת מאוכזבת,מנסה אולי להספיק את הקטדרלת סנט.פאולוס.
התמונות מהשייט.
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןהייתי צריכה להבין שלא יהיה סיכוי לקטדרלה מבפנים.מגיעים לאזור די מהר,בחוץ קניון גדול,מקושוט,מלא חנויות והוא כמעט ריק
ז"א פתוח אבל אין אנשים.נכנסנו רק להציץ ,הוא נראה חדיש מאוד.אולי מעיל? בזריזות עברתי 2 חנויות,חבל על הזמן שלי...קטדרלה כבר כמובן סגורה. בחוץ יפה,נכנסתי לכנסיה שבצידה השני לרגע,תמונה ואולי מחר..
בדרך חזרה היתה הצעה אולי לחזור לצ''נה לאכול פירות ים.אני לא אוהבת בכלל אבל מוכנה שהוא יאכל. ממש מול הקטדרלה מודיעין גדול ונעים,נכנסתי לשאול איך מגיעים ואמרו לרדת בפיקדילי משם קרוב מאוד.10 דקות.זוכרים את 10 הדקות? בשלב מסויים נהייה כבר לא מצחיק איתם.
דווקא שמחתי,נצוד 2 ציפורים.את הפיקדילי בערב ופירות ים.
ירדנו בפיקדילי,אומרים כיכר יפייפיה. מגובה מסויים באמת ראינו אותה מוארת ועם שלטי ענק.נגיד מגובה 1.60.מתחת ראינו רק את האנשים הרבים שטיילו,הסתובבו בה.
זוכרים איך פעם היו הולכים ילדים מהגן?מחזיקים לא בידיים אלא אחד את החולצה של השני? בדיוק כך הלכנו בכיכר.
הגענו לצ'ינה טאון,מצאתי את המסעדה שב25.12 היתה סגורה,זאת עם פירות ים..בכולן היו כמובן,המון אנשים,לכולן היה תור יפה.והוא??
"אני מאוד מצטער,לא מסוגל כך לשבת זה נראה גרוע יותר ממחנה שמונים בשבת בצהרים" הבנתי.אולי משהו אחר? ננסה את הסטייק של אנגוס.בחיי חיפשתי את הכיכר ההיא המוארת עם מתקני לונה פארק עם חנות Mַ&M לא מבינה איך לא מצאתי.
Leicester Square
-
ברווז פקין,לנגוש ולונדוןאת פיקדילי,את צ'יינה בערב לא היה סיכוי לצלם.יד אחת אחזה במעיל שלו,היד השניה בתיק.
