האנאפורנה
-
אהלן,
הסתכלתי בכתבות שכאן באתר, באחת מהן (מומו, פורטר ופרמיט בדרך לאוורסט - מה שצריך לדעת על טרקים בנפאל) היה כתוב:
יש לציין, שבשנים האחרונות נסלל כביש מהכפר בני עד לכפר מוקטינאט, שנמצא מצפון לג'ומסום, דבר שקיצר את הטרק, פגם בהנאה ממנו ולמעשה, ביטל את טרק הג'ומסום, שהיה ידוע גם בכינוי "שביל עוגות התפוחים", הג`ומסום, היה השליש האחרון של ה-Around, מהעיירה ג`ומסום ומטה. הוא עבר בעמק הקאלי גאנדקי, דרך טאטופאני והפון-היל, הוא נחשב למאד פופולרי ועל כן רמת השירותים לאורכו נחשבה לגבוהה, יחסית לטרקים בנפאל. הטרק התאים למי שאינו מעוניין בטרק ארוך, בגלל הגובה הנמוך (עד 2,713 מטר).
האם זה אומר למעשה שאחרי שעוברים את הפס, ומגיעים לעיירה ג'ומסום נגמר הטרק?
או - שלא שווה להמשיך ממנו עד לפוקרה ברגל, ועדיף כבר שם לתפוס רכב?
-
האנאפורנה (+לגנטנג/אגמים)ומשום מה זה לא נותן לי לערוך את ההודעה אז אוסיף את השאלה הבאה...
מתלבט בין הלנגטנג לאגמים הקפואים? על מה אני צריך לחשוב שאני בוחר?
-
האנאפורנהשלום

3 שעות הליכה מהפס ואתה נמצא בכפר ג'ומסום שממנו באמת יש אפשרות לעלות על אוטובוס לכיוון פוקרה (יותר נכון ג'יפ, אוטובוס, ג'יפ, קצת הליכה רגלית אחרי שאחד מהם נתקע ואתה בפוקרה).
אני ממליץ להמשיך מג'ומסום ברגל עוד יום-יומיים. העמק שאחרי הפס נקרא "מוסטנג" והוא גם יפה בצורה בלתי רגילה!
-
אם לדייקאחרי הפס כ 3-4 שעות הליכה מגיעים לכפר מוקטינאט משם ניתן ללכת לג'ומסום כ 5 שעות הליכה נוספות או לעשות את הדרך בג'יפ.
ישנה גם המלצה (לא עשיתי) לנסוע ממוקטינט או ג'ומסום למעיינות החמים בטאטופאני ומשם להמשיך לתצפית הפון היל.
-
האנאפורנה (+לגנטנג/אגמים)כמו שאמרו, אחרי הפס יש את מוקטינאת ומשם אפשר להמשיך ברגל או לדלג כמה מקטעים בג'יפ/אוטובוס.
מה מומלץ? לדעתי, שווה לדלג את המקטע עד לטאטופאני.
בקשר ללנגטנג והאגמים - אפשר לשלב את שניהם באותו טרק. האגמים זה החלק הקשה יותר וגם המרשים יותר בטרק.
נקודת ההתחלה של הלנגטנג נמצאת קצת צפונית לאגמים. הוא יותר מישורי ופחות מאתגר.
-
האנאפורנה (+לגנטנג/אגמים)לא צריך כל כך להתלבט, כי הלאנגטאנג והאגמים די קרובים. בתוספת קלה של זמן אפשר לעשות את שניהם גם יחד באותו מסלול. בכל אופן, כולם מתפעלים יותר מהאגמים, אישית העדפתי את הלאנגטאנג.
יש לומר שזה היה טרק פחות מפונפן יחסית בנפאל. כלומר, עם היצע אוכל דל יחסית לאנאפורנה והאוורסט בייס קמפ, וגם מקומות הלינה היו הרבה יותר בסיסיים, אבל עברו לא מעט שנים מאז (ואישית העדפנו לטייל ככה).