מה בדיוק מחכה לנו בJFK?
-
בין השורות פה בפורום נוצר הרושם שאנחנו עומדים לעבור חויה מתישה בכניסה לייבשת. למה אנחנו אמורים לצפות? מה לעשות או לא לעשות ?במה זה תלוי כמה זמן נבלה שם?
אגב , הופחדנו כך גם לפני שהוצאנו את הויזות שלנו ובסופו של דבר בילינו בשגרירות בדיוק 7 דקות כולל כל התורים.
אם יש משמעות לתאריך ושעה אז אנחנו נוחתים ב24.9 ב5:00
ואיך בטיסות פנים?
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?אני מניח שיש עוד מטוסים שנוחתים בשעה זו, אז מאות אמשים נגישים לעמדות של ביקורת הגבולות.
אני ממליץ ללכת בצעדים מהירים, לתפוס מקום טוב בתור, אבל לפי ניסיוני מעולם לא עמדתי יותר מחצי שעה בקנדי.
יש תור מיוחד לבעלי אזרחות של ארה"ב, כאשר אלה סיימו לעבור, גם האשנבים הנוספים נפתחים לבעלי אזרחות זרה.
יש תיחקור קצר ע"י פקיד ביקורת הגבולות לגבי מטרת הביקור, צריך למסור לו את ההצהרה של המכס שמקבלים במהלך הטיסה, מוסרים ט"א וצילום פנים, השאלה הכי נשאלת - כאשר אני עובר בביקורת - היא האם אין ברשתונו - יחדיו - יותר מ-10,000 דולר (הלוואי והיה לי !).
אחרי שמקבלים את החותמת בדרכון ואת משך הזמן המותר לכם לשהות בארה"ב (בד"כ עד 6 חודשים), עוברים לאסוף את המזוודות ואז עוברים את המכס. מוסרים לפקידי המכס את ההצהרה שמקבלים חזרה מפקיד הביקורת.
אז יוצאים החוצה מהשדה, או ממשיכים עם המזוודות למסוע של טיסות המשך, אם יש כאלה.
בפעם האחרונה נחתתי בקנדי בערב, למיטב זכרוני, ותוך כחצי שעה או 40 דקות כבר הייתי בחוץ.
אפשר לראות את הטופס של המכס כאן:
-
בספטמבר 2013 נחתתי ב JFK, והיינו קצת באיחורלקונקשן לפוארטו ריקו (היה לנו כשעה וחצי) כשהגענו להגירה, ראינו שיש שלט שמפנה לעמדות מיוחדות לאנשים עם קונקשן קצר. כשהגענו לתור היה לפנינו אדם אחד בלבד, ואנו יצאנו מהמכס אחרי 20 דקות. ס"ה חוויה מהירה ונעימה מאד. אבל, חשוב לזכור שהתורים נובעים מתקופות בשנה וחודשי הקיץ יכולים להיות לחוצים יותר.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?תודה
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?לגבי האמריקאים חשוב לזכור כמה דברים:
גם כשיש תורים או המתנה - זה לא כזה נורא. וזה לא משנה אם התור הוא להגירה בשדה, במתקן בדיסני, או אפילו בתור לקופה במקדונלדס. התור מסודר, מתקדם ביעילות יחסית.
בישראל בתור צריך כל הזמן להיות עירני ועצבני - שאף אחד לא עוקף אותי, לצעוק על המנהל שיפתח עוד קופה, להתעצבן על הקופאית שמדברת בטלפון עם חברה שלה.
בארה"ב בתור אין את מימד עצבים, ומכאן שהכל הרבה יותר רגוע.
הכל מסודר - יש שלטים ברורים, 'פקידי קבלה' שמנחים אותנו, וכו'. והאנשים באמת עוזרים. להבדיל מבארץ שכשמגיעים למשרד הפנים למשל ולא ברור לך למי ללכת, במודיעין יש תור ארוך, והפקיד מחמיץ לך פנים.
צריך להבין אנגלית - האמריקאים לא מבינים איך יש אנשים שלא מבינים אנגלית (למעט ספרדית באיזורים מסויימים). חשובה הבנה סבירה באנגלית - יכולת לקרוא שלטים, להבים מה שאומרים (כולל כריזה וכו'). לא שאי אפשר להסתדר בלי, אבל הרבה יותר קשה.
אין חוש הומור - חוש הומור או ציניות לא מתקבלים בברכה. לא צוחקים עם הפקיד המכס שהברחנו משהו, לא צוחקים עם הפקיד בהגירה שבאנו לעבוד או לפוצץ, וגם לא עם אנשי הביטחון. דברו לעניין ולא תהיה שום בעיה.
אל תנסנו לקצר - אתם בתור מספר אחת ותור מספר 2 מתקדם יותר מהר - אל תעברו. במקרה הטוב תקבלו מבט עקום, במקרה הרע יעבירו אתכם לסוף התור, ובמקרה היותר גרוע... אם מישהו ישים לב שתור מסויים נתקע, הם ידאגו לסדר את התורים בעצמם.
ובאופן קונקרטי לנושא שדה התעופה - בנוסף לדברים של ראובן:
יתכן תור בהגירה. הכי קצר שהיה לי זה רבע שעה הכי ארוך זה קרוב לשעה. אומנם משעמם, אבל לא נורא, כי כמו שאמרתי אין את העצבים שיש בתורים בארץ.
אם תרוץ מהר יש סיכוי שתשיג את התור, אבל לפעמים דווקא חצי דקה אחריך פתאום יפתחו עמדה נוספת. לא בטוח שיש כללים ברורים.
הפקיד בהגירה ישאל כמה שאלות - למה באת, לאן אתה נוסע מפה, מתי אתה חוזר הביתהץ יתכן שיבקש לראות את כרטיס החזרה (אני כבר לא זוכר). הוא יתבונן בריכוז בדרכון ובויזה וישווה אליך (ממש יחזיר את התמונה קרוב אליך להשוואה). לא להלחץ - עושים את זה לכולם. יקחו מכם תמונה (בלי משקפיים או כובע) וטביעות אצבע, ישימו חותמת ויאללה לדרך. לרוב אים סיבה להתקע פה. מה כן יכול להיות - אם התמונה לא עדכנית, אם באתם להרבה זמן (כמו בסיפורים של ענת על טיולים ל-5 חודשים), אם אתם נראים חשודים וכו' - יתכן שיעקבו אתכם. מעולם לא קרה לי.
אחרי ההגירה אוספים את המזוודות. אם רצתם מהר קדימה בהחלט יתכן שתספיקו לעבור את ההגירה ולהגיע לפני המזוודות. אם נתקעתם בהגירה יתכן שהמזוודות יחכו לכם הרבה זמן. אם משום מה המזוודה שלכם לא הגיע - צרו קשר עם נציג חברת התעופה שמסתובב שם.
לאחר המזוודות עוברים לתחנת המכס. בהחלט יתכן תור קצר. הפקיד יקח מכם את הטופס וזהו.
אתם בארה"ב.
עכשיו תלוי איך אתם ממשיכים:
אם יש טיסת המשך - לכו בעקבות השילוט למסירת המזוודות
אם צריך השכרת רכב - לכו לרכבת הפנימית
אם מונית - צאו לתור למוניות
בכל מקרה - יש שילוט מסודר לכל דבר
אגב - אני אוהב לעשות עצירה קצרה בשדה (לפני המונית/רכב) - ללכת לשירותים ולהתרענן, לאכול משהו קל וכו'. הטיסה לא קצרה ולא קלה. 5-15 דקות לעצמי משפרות את המצב. היו גם מקרים שעשיתי עצירה עוד יותר ארוכה, החלפתי בגדים, התגלחתי וכו'.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?ועוד כמה הערות
התור להגירה - מדובר באולם ענק (בגודל של מגרש כדורגל ויותר) שהתור בו מתפתל כמו נחש במסלול בין סרטים (אני מניח שאתה יודע ל מה אני מדבר), ויש בו עשרות עמדות (דלפקים)
אפשר לראות תמונות (שסתם מצאתי בחיפוש גוגל)
הנחש עצמו מורכב מלפחות שני תורים שונים - אחד לבעלי אזרחות ואחד לתיירים. כמו שכתבתי - יש שילוט ברור ואנשים שמנחים.
התור אומנם ארוך אבל מתקדם יפה, כי ביציאה מהתור יש פיצול לאשנבים - עומד שם עןד סדרן וינחה אתכם לתור קצר יחסית לעמדה מסויימת. הוא פשוט ינקוב במספר העמדה. בכל עמדה עובדים סדר גודל של 5-10 אנשים בתור להמתנה אחרונה של כמה דקות. ולכן עם עמדה 23 נתקעה - האנשים הבאים לא יעמדו בה, ופשוט ידלגו אליה, ומי שכבר בתור בה, אחרי כמה דקות יעבירו אותו למקום אחר. לא לדאוג.
ובמכס - בהחלט יתכן שיפתחו לכם את המזוודות - כולם או חלקן. זה לא קורה לכולם, אבל זה גם לא דבר נדיר. לא צריך לפחד או להיות מוטרדים (כל עוד לא רימיתם או הברחתם דברים). רק להביא בחשבון שזה עוד כמה דקות עיכוב (בין היתר כי יש תור לפתיחת מזוודות). הם מחפשים מזון (לפי חוקים של מה מותר להכניס), סמים מזומן בסכומים גדולים וכו'.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?ועוד תוספת קטנה, אם כי לעיתים נדירות יותר: ביקורת של משרד החקלאות.
בעמדת המכס, כמו שרק מעטים "זוכים" לכך שמזוודותיהם נפתחות, יש גם כאלה ש"זוכים" להישלח לעמדה נוספת של משרד החקלאות ושם מוודאים עימכם שאינכם מכניסים לארה"ב מזון טרי מן החי, פירות, ירקות, צמחים, עציצים, פרחים, שתילים וכד'. בעמדה זו המזוודות עוברות שיקוף ולעיתים מתבקשים לפתוח אותן לביקורת.
גם כאן, חוץ מתוספת הזמן הנדרשת לביקורת זו, אין מה להיות מוטרד אם מקפידים שלא להכניס לארה"ב דברים אסורים. אם נותר אצלכם פרי כלשהו, שנותר מהטיסה, כדאי להצהיר עליו לפני הביקורת ושיקוף המזוודות כדי שלא תקבלו קנס ואולי אף רישום פלילי.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?גם לנו לא היו חוויות מיוחדות בהגירה ב-JFK. אותנו באמת שואלים לגבי אורך הטיול ומתעמקים קצת יותר בנושא הפרנסה שלנו (איך עוזבים מקום עבודה לכל כך הרבה זמן) ובית הספר של הילדים. ב-JFK זה דווקא היה מהיר יחסית, אולי כי היינו עם ילד חצי מעולף. גם קידמו אותנו בתור בגלל זה (דנדן בן ה-9 היה עם מיגרנה, כולל הקאות ובקושי הצליח לעמוד). דווקא בסן פרנסיסקו בזמנו לא העבירו אותנו בתהליך הראשוני אלא הפנו לממונים ושם עברנו עוד ראיון ורק אחר כך זכינו להכנס לארה"ב.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?אם יש פיצוחים לדווח וכן תהיו מוכנים להוריד נעליים בשיקוף שבבדיקה הבריונית
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?אמנם השאלה היתה על JFK, אבל מה שכתב אנשיםטובים על תרבות התורים, ומה שכתבה ענת על הקידום בתור מביא אותי לציין שלפעמים צריכים קצת "חוצפה ישראלית", אמנם בטעם אבל בכל זאת.
טסנו ממונטריאול לפילדלפיה עם הנכדים הקטנים. למי שלא יודע, מי שטס מקנדה לארצות הברית עובר אימגריישן בקנדה, באיזור שהוא אקסטריטוריה אמריקאית. לרוע מזלנו זה היה איסטר, ורק עמדה אחת היתה מאוישת. היה תור ארוך, שלא התקדם כמעט בכלל. למרות שהגענו מספיק זמן מראש לשדה ראינו שבקצב הזה אין שום סיכוי להגיע לטיסה. הילדים כבר היו ממש חסרי סבלנות, התינוקת על הידים והילד בוכה. הסדרן כל הזמן אמר "תחכו, תכף יבואו עוד פקידים" אבל כלום. פתאום הגיע מישהו מעובדי הנמל שהביא אדם בכסא גלגלים והעביר אותו לתחילת התור. הוא לא היה נכה, רק מישהו ש"צריך עזרה". הבת שלי, שכבר היה לה מאד קשה עם הילדים אמרה לסדרן "הוא יושב בכסא, לא קשה לו. לילדים קשה. למה הוא צריך לעבור קדימה ואנחנו לא?". כנראה שנפל לו האסימון, העביר אותנו ועוד כמה משפחות עם ילדים קטנים לתחילת התור וככה הצלחנו להגיע לטיסה, ממש ברגע האחרון.
מסקנה, צריך לכבד את התור, אבל לא תמיד צריך לשתוק. לדבר באדיבות, אבל לפעמים המרובעות שלהם צריכה איזה טלטול.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?גם בארה"ב יש גמישות בהרבה דברים. לפעמים אפילו יותר מאשר אצלנו. הרושם שלי הוא שהתרבות פחות חסרת סבלנות וסובלנות באופן כללי ויש פחות "מאבק" כמו שיש אצלנו, ומשם מגיע תרבות העמידה בתורים, לא מתוך מרובעות. בהחלט יש מקום לחפש גמישות ולדבר, באדיבות ובנחמדות. המון פעמים הם מתגמשים ובאים לקראתך, גם במקומות הכי רשמיים. צריך לפעמים להבין את הניואנסים ולהבין מתי גם אומרים לך לא שהוא סופי ואין טעם לנדנד.
-
מה בדיוק מחכה לנו בJFK?סתם תור מעצבן שיכול להגיע גם לשעה, בה מתקדמים בצעדי צב. כשמותשים
אחרי הטיסה, ובטח עם ילדים ותיקים על הגב, זה לא הכי נעים, אבל לא באמת נורא במיוחד. קחו בכיף.
אגב, אם באמת תנחתו ב5 אז התור יהיה קצר יותר. אבל אחרי כל העיכובים
בטיסות, נוחתים יותר לכיוון 6 ואז התור ארוך יותר.
-
אין משהוא קבועהיתי ב JFK בששי לפני שבוע.
נחתנו ב 5:40 לערך.
היו המון אנשים בתור. הטיסה לפנינו היתה כנראה מג'מיייקה, וחקרו את האנשים המון זמן והרבה מהם לקחו הצידה לתחקור.
לקחת כשעה לעבור את התור הזה
בירידה מהמטוס היתה נציגה שחילקה כרטיסי QUICK CONNECT. מי שיש לו טיסת המשך עד 3 שעות מהנחיתה , יכול לקחת כרטיס המקנה תור מקוצר בהגירה.
בעבר הייתי ב JFK שהיה תור של 5 דקות.. הכל עניין של מזל
