ברלין לא ברלין כן
-
ברלין לא ברלין כןברוכים השבים... שמח לקרוא שחזרתם ומתבאס שהשביתה לא הגיע לברלין כדי להשאירכם שם לעוד כמה ימים של כיף.
נו מילא...

יש לי סיפור נהדר לקראת ברלין שלי. אני יודע שכך ארצה לראותה... כן בדיוק כך כמו שאת מצלמת... כותבת והוגה.
אמשיך לעקוב בסקרנות אין קץ!
-
ברלין לא ברלין כןהוי כמה השלמות יש לי לברלין אביבית . התערוכות נראות נהדר . גם המוזאון של הפרופסור המוזר.
את צודקת - זו העיר הכי מכוערת (כמעט...אולי טיפה פחות מראשון..
) והכי מרתקת ( כמעט, אולי טיפה פחות מלונדון) . אין הגדרה נכונה יותר .גם אנחנו לא נפלנו מהתצפית מהרייכסטג אבל כן אהבנו את הסיור המודרך . אבל, אני חושבת שהנסיך היה סובל בסיור הזה כמו שהבת שלי היתה חונקת אותי , אז טוב שדילגתם.
ולגבי ההופות - גם ג׳ני לא התעלפה , יש לציין. חצרות חביבות ולא יותר .
כיף אתכם
מחכה להמשך
-
ברלין לא ברלין כןאחחח איזה יופי שלפחות דחיית סיפוקים זה לא הצד החזק (גם שלך) וישר רצת לספר לחבר'ה כאן.
תענוג צרוףףף, המילים, הצבעים והתמונות - וכל הריחות והתיאורים שעולים מהם.
פליז - אל תפסיקי!
יושבת עם לסת שמוטה מאז שההוא נעל את הדלת והתחיל לחפור ברוסית.
גליה
-
ברלין לא ברלין כןעד שאלונה חוזרת לספר לנו,ה"הפילות" מהתצפיות מהעיר הזכירו לי משהו..
אז משתפת.שייך לחו"ל,לא שייך לטיול ספציפי.אז מתאים לפורום...
באחד הביקורים אצל רותי בדיוטי באמת חשבתי לשנות את הבושם האהוב כבר שנים.כמה אפשר? צריך להתחדש...דיילת עם מבטא רוסי די בולט נסתה לשכנע לבושם אחר."תנסי אותו,כל הגברים נופלים ממנו ממש נופלים...וכאן בדיוק מגיע האיש שלי,לא בדיוק צעיר ועד שהבין מה היא מספרת בחיוך,אמרתי לה:
"בשום פנים ואופן לא מתאים לי" היא-למה?? "נראה לך??אם הוא נופל,אני לא אצליח חודשים לחבר את כול עצמות שלו למקום.אני צריכה את זה?? ברור שלו,אז בבקשה את הבושם שלי, השגרתי שממנו הוא כבר לא יפול"
מתוך נימוס מושיטה את היד לגבר שלי,"נסה רק לא ליפול.והוא??זה לא של גברים?"
זה היה שני גרוש על "ליפול" על מקום.כל אחד וטעמו. לא ממש לא נפלתי מהכיפה והוא?בכלל לא עלה,אז במזל לא היה צריך גם ליפול.אחותי,בשעת ערב דווקא אהבה,יותר את האוירה והצבעים.תצפית על העיר?לא עשתה לי משהו מיוחד.ברלין היא עיר אחרת,עם עוצמות אחרות.אגב,איך מתקדמת בניית הארמון ??
גם לונדון,כבר הבנתי שהיינו בערים שונות.לונדון בסוף דצמבר כנראה לא אותה עיר.
והנילס,אוי בכלל לא אותו נילס.אולי בשעות הבוקר בזמן שעמדתי בתור לטוואר הייתי צריכה להיות בנילס.
ואיזה כייך לטייל,לא משנה לאן,הרבה יותר טוב מלהמתין שישה שבועות

-
ברלין לא ברלין כןאלונה יקירתי,
קוראת ונהנית (למרות שאני עם חצי רגל כבר במחוזות אחרים...)
אני עדיין בצד של ה"לא", אבל נראה לי שגם בעקבות הסיפור שלך, אתחיל לעבור לכיוון ה"כן"....
גדול הד"ר פרנקשטיין הזה (משום מה, לא יפה להגיד.... טוב, לא אגיד ).
והטינאייג'ר שלך - את בטוחה הוא לא העתיק את המשפטים שלו מהחבר'ה שלי...?
שיהיו בריאים עם האוזניות שלהם...
שמחה בשבילכם שעשיתם חיים
ומחכה לקרוא על האנשים הכחולים....

שירלי
-
ברלין לא ברלין כןהיי אלונה,
כמו תמיד כיף לקרוא את הסיפור שלך!!!
הסיפור עם הבידה הצחיק אותי


ע-נ-ק!!!גם אני לא התלהבתי מברלין - עיר מכוערת!!! מלאה במנופים ובחפירות (אונטר דה לינדן...) והיה קשה להתנתק בה מהשואה.
מה ששידרג לנו את הטיול היה ההופעה של ביונסה (הסיבה בגללה הגענו לעיר) ולשמחתנו גם לנו היה כדורגל בזמן שהיינו בברלין- גמר ליגת האלופות 2013 בין 2 קבוצות גרמניות (דורטמונד ובאיירן מינכן) אותו ראינו על גבי מסכי ענק עם אלפי גרמנים בשער ברנדנבורג- היה כיף גדול

מרגישים שנהניתם וההנאה מדבקת (גם מי שאינו חובב ברלין...כמוני)
מחכה להמשך...
רובי
-
ברלין לא ברלין כןנשמה,
באתי גם אני לראות, לשמוע, לטעום, לטייל איתכם קצת.
איך התגעגעתי..
מצטרפת למתלהבים

וגם 
להתראות בקרוב (??!!!)
ר
-
ברלין לא ברלין כןערב טוב יקיריי, אצלנו בברלין עדיין אור בשעות האלה והרבה הרבה יותר קריר.
הכלב מטויל כבר, המתבגר בדרך הביתה. או כך לפחות כתב ב-SMS. מזל שאנחנו לפעמים נוסעים לחו"ל ויוצא לי גם לשמוע את הקול שלו (למרות שמהר מאוד אני מצטערת על זה). טוב, קצת יחס והמשך הטיול מחר.
קיפודה, את לא יודעת כמה פעמים נזכרתי בטיול ברלין שלך עם הילד וקינאתי כל כך בהרמוניה הנפלאה ביניכם.
תמי, "גנבת" לי את התובנה לגבי תצפית מרייכסטאג. גם אני חושבת שהתצפית מהכיפה מרתקת. לא שהנוף יפה יותר. אבל... בעצם, לא, יש לי פרק שלם מוקדש לרייכסטאג, תבואי לקרוא?
שירליץ, למוזיאון הביזארי חייבים להגיע עם ראש פתוח לגמרי. אבל זאת המלצה שתקפה לכל ברלין. ג'ן לא מפסיקה לחזור על המשפט הזה וגם אני עוד אחזור עליו הרבה פעמים. ראש פתוח חובה. את כל השאר ברלין תספק. לגבי החפירות והנסיכות שעשויות להשתעמם, אני כבר למדתי שאי אפשר לנבא מה יעניין אותם ומה לא. ולגבי פרימרק, חכי, נגיע (לצערי הרב) גם אליה.
ריקי, אני מציעה לפתוח קבוצת תמיכה למנהלי בנקים מתוסכלים. שיישבו להם שם פעמיים בשבוע ויבכו. אנחנו נמשיך לטייל.
גלינוש, היינו ב-27 ליוני. אבל באמת שסיור הסוכריות הוא מסוג הדברים שעל הדרך.
אמהצ'קה, אמרת בדיוק את מה שאני חושבת על החצרות האלה - בברלין של ברזל וזכוכית החצרות האלה מחזירות אותנו למשהו "מוכר" מערים היותר בורגניות ומצועצעות (במובן הטוב) של אירופה. כמה צחקתי על סיפור הבושם שלך. ולגבי אלכסנדר פלאץ תצטרכי לחכות אבל גם היא תגיעה.
אורנה'לה, אני לא מבינה מה את עושה בארץ? חשבתי כבר השכירו לך חדר VIP בנתב"ג לחודשי הקיץ

מיקי, אתה תראה את ברלין שלך בדיוק כמו שאתה תרצה לראות אותה. זאת עיר שיש בה הכול. אני לא מגזימה. וכל אחד בוחר מה לראות. אני בטוחה שברלין שלך תהיה מרתקת.
איריס, אני אמרתי "יותר מכוערת מהגבעה"... לגבי סיור, תתפלאי, דווקא היינו. לא של נדב אבל היינו והיה אדיר.
גליה, האמת שרק עכשיו אני מבינה איך נשמע המשפט הזה של "אני אנעל את הדלת" כי ההמשך המתבקש (אחרי שמבינים עם מי יש לך עסק) זה "ונישאר במוזיאון המטורף שלי רק שלושתנו ואז אני אוציא את הסכין הגדולה שלי". אבל אז, באותו הרגע, זה נשמע נורא יפה מצידו להעניק לנו סיור פרטי.
שירלי, יש המון לא בברלין על כל כן יש לא. אבל כמו שאמרתי למיקי, הבחירה היא שלנו במה להתרכז. זאת מסוג הערים שאי אפשר להישאר אדישים כלפיה או שמתאהבים או ששונאים. ולגבי האנשים הכחולים, הו האנשים הכחולים. גם אליהם נגיע. מבטיחה.
רובי, אני לא יכולה להגיד שהתלהבתי מברלין, היא מהפנטת ומרתקת, היא לא עיר קלה אבל היא עיר על כך נוחה. בקיצור, לא סגורה בכלל על התחושות. אולי תוך כדי הסיפור אתגבש.
ניני אהובתי יחידתי, באמת עוד מעט? איזה אושר!!!
הנה הילד שב הביתה. מה קרה כזה מוקדם? נפרדת מכם, מחר עם הקפה הראשון נמשיך לטייל.
-
ברלין לא ברלין כןברוכה לשווה.
תגידי אין לך בית- כביסות ? סופר? אבק? אוכל?
ברור שנכנסתי להציץ האם יש סיפור. כבר מהבוקר יש לך אנרגיות לספר.
רק את מסוגלת אחרי הנחיתה להביא סיפור.
מסכימה איתך לגמרי על ברלין. יש לה אנרגיות . מתי שלא מגיעים משהו קורה שם.
אני הייתי פעם ראשונה בברלין שהייתי בת 5 , עם חומה ואפורה. היא פשוט התהפכה.
כל כך שמחה שהיו לך רגעים שמחים, שמילאת קצת מצברים.
הסיפור של הבידה הזכיר לי את הבת שלי בטיול האחרון לצפון איטליה , היא קוראת לי לאמבטיה ואומרת לי "אמא תראי עשו פה שירותים קטנים לילדים" (כל גיל והאסוציאציות שלו).
בנושא מוזיאון החפצים, זה שונה לגמרי שהוא מסביר, לעומת הסתובבות ללא הסבר.
לנו הוא הסביר רק על 4 פריטים וכל השאר הסתובבנו לבד שזה למעשה כמו לראות בתמונות. המקומות שהוא הסביר היו המרתקים ביותר, השאר הסתובבנו וראינו.
כאשר יש אנשים נוספים הוא קופץ מאחד לשני במקום לתת הסברים במרוכז.
הייתי צריכה לנסוע אחריך.אני רוצה עכשיו את התערוכה של הסיני ובטח יהיו עוד דברים.
התמונות מקסימות, והדרך שאת מספרת כרגיל- הסיפור הכי טוב שיש.
תנחתי לאט..... הכביסה תחכה, אוכל אפשר שליח .....וספרי! לפחות אני קוראת ונהנית.
-
ברלין לא ברלין כןאיזה כייף – בטח פסטיבל(גם לנו) ידעו שאתם מגיעים . אפילו ניצחון במונדיאל סידרו לכם עם דגלים וכל התפאורה
אז לפחות הצצה על ברלין שלכם (ודרכך זה הכי שווה) ,כי אצלי את יודעת ברלין לא !!!
ועוד משהו, לא החלטתי מה יותר קשה –הורים לנסיכים מתבגרים או פרינצ'יפסות (כך גיליתי שחזרתם ומייד חיפשתי את סיפורי ברלין)
ברוכים השבים
טובה
-
ברלין לא ברלין כןבוקר אור יקיריי
הקפה רותח, אמנם לא אספרסו עם קצפת של סטארבקס (אפשר להתרגל כמו שאומרת אניגמה) אבל גם ג'ייקובס טוב בבוקר החם הזה.
גלוש, אפילו בעבודה יודעים שיומיים אחרי שאני חוזרת לא מפריעים לי כי אני מעלה סיפור. אני כותבת אותו תוך כדי תנועה ובטיסה חזרה מלטשת את הפרטים. כביסות? יצאנו עם שתי מזוודות ומשקל כולל של 15 ק"ג מתוכם 14 תרופות כרגיל על כל צרה שלא תבוא (תודה לאל, לא באה). חזרנו עם 29.8 ככה שהכביסות הסתיימו מהר מאוד. ואל תדאגי, נסעת לפניי ותיסעי גם אחריי, כמו שאני מכירה אותך כבר אתמול בדקת מי טס בזול לברלין, נכון? אחרי ורשה תהיה חייבת קצת להתאוורר.
טובה'לה, אני יודעת שאצלך ברלין זה לא מוחלט. ואני מאוד מעריכה את זה שבכל זאת באת לבקר אותי בברלין. מקווה שלפחות הסיפור ישעשע אותך. לגבי הנסיכים והפרינצסות, לא יודעת מה מבאס יותר. שניהם עושים את המלאכה היטב.
ובכן, יקיריי, אתמול היה לנו יום טיול מוצלח ביותר. אנחנו שוב מתעוררים במלון הנהדר שלנו, עם האמבטיה והבידה וארוחת הבוקר הטובה. תאכלו מהר. אנחנו כבר יוצאים לדרך. בחוץ אגב 20+ ומטפטף מדי פעם. מתאים לנו, נכון?
-
ברלין לא ברלין כןשווקים וקיטורים
יום ראשון היום. וכולם הבטיחו מזג אוויר גשום. לא סתם גשם. סערה סופה מבול. אתמול אפילו קניתי מטריה. אבל השמיים בהירים על הבוקר. המטריה נשארת במלון ואנחנו בדרך ארוכה אל שוק יום א' במאאורפארק. האזור מוזנח ודי מטונף. על השוק אפשר להגיד רק מילה אחת – זבל. ואם אתם מתעקשים אני ארחיב – מוכרים פה זבל, אין פה כלום חוץ מזבל, הזבל הזה אפילו יקר. אני תמיד מכניסה שוק פשפשים לכל טיול. עד כה לא התאכזבנו. בדרך כלל בשווקי יום א' אני מוצאת את המתנות הכי שוות גם לעצמי וגם לחברים. הפעם יוק. כלום. גם לא לעצמי. נאדה. מיץ רימונים סחוט כן. וופל כאילו בלגי כן. קניות ממש ממש לא.
-
ברלין לא ברלין כןאוקי, ומה עם קצת הופעות? כמה שיכורים שרים על הספסל לא נחשב. בחור עם גיטרה שמזייף דייר סטרייטס גם לא, למרות שהוא מאוד משתדל. אבל כן היה אחד. האחד. היחיד ששנינו הסכמנו ששווה היה לנסוע עד לפה כדי לראות אותו. הוא עמד בלי חולצה, עם מכנסיים מופשלים, עם מסיכה של סוס על הראש (לנסיך יש בדיוק כזאת מסיכה בבית אגב) ושר. שר לא רע דווקא אבל מתחת למסיכה לא היה ברור מה. שיכור? מטורף? לא ולא. איש צעיר נטול בושה ועכבות עשה מה שטוב בעיניו. שאפו. אנחנו זורקים כמה יורו לסוס המדליק וממשיכים לשוק של ה-17 ביוני.
-
ברלין לא ברלין כןזה כבר נראה הרבה יותר טוב אבל גם פה קנינו ממש בקטנה. מפלס הקיטורים עולה כל הזמן ומתקרב אל הקו האדום. אני חורקת שיניים כי אני רוצה להספיק להגיע לפסטיבל ג'ז בקרויצברג היום. ולמען הפסטיבל אני מוכנה להקריב את בריאותי לארוחת צהריים ב-KFC. אחרי האוכל הילד שבע אבל זה לא מפריע לו להמשיך לקטר.
רק במטרו בדרך לקרויצברג אני זורקת כדרך אגב שמדובר בפסטיבל מוסיקה. והילד כמעט זורק אותי מהרכבת. אנחנו לא מספיקים לצאת מהמטרו מרחוק נשמעים צלילי גיטרה ונהרות של קיטור מתחילים להישפך על הראש המסכן שלי. ככל שאנחנו מתקדמים אל הבמות הוא נהיה יותר ויותר בלתי נסבל. עד לשלב שבו הקו האדום נחצה אני נעצרת מצביעה על הספסל ואומרת לו שב כאן אני אאסוף אותך עוד שעה.
לצערי זה לא עובד. הוא ממשיך להשתרך אחריי ולהרוס לי את היום. על הבמה להקה שמנגנת את השיר הזה ואנשים רוקדים ושרים ונראה שטוב להם. ברור, אין להם מתבגר שממלמל בלי הפסקה אבל זה לא מוסיקה אבל אני לא רוצה אבל בואי כבר אבל למה אני צריך את החרא הזה. ברגעים כאלה אני מצטערת שלא קשרתי את החצוצרות לפני 15 שנה.
-
ברלין לא ברלין כןעוד אתר ירד מהרשימה

(איזה טיול הכנה את עושה לי! כיף גדול
) -
ברלין לא ברלין כןבכל זאת אני מצליחה לגנוב כמה שירים, אנחנו ממשיכים אל תוך ההמון שזורם באיטיות ובכיף (כולם חוץ ממני). מיליון דוכני אוכל, שני מיליון דוכני שתייה. בירות וגם מוחיטו בכל הצבעים, קוקטיילים, יין חם ועוד ועוד ועוד. סופגניות קטנטנות וכוס קפה נותנים לי פסק זמן של 30 שניות כי כשאני אוכלת אני לא שומעת.
והוא ממשיך לקטר. מתקדמים עוד קצת. כמה טוב היה יכול להיות פה לבד. אני קונה לי כוס גדולה של מוחיטו. המוכרת מקסימה, המשקה נהדר, הילד בלתי נסבל. בהברקה של רגע אני מציעה גם לו. כפרות על 5 יורו ועבירה על החוק. העיקר שישתוק בזמן שאני מנסה לשמוע עוד הופעה.
-
ברלין לא ברלין כןשותק. חמש דקות בערך. אחר כך חוזר הניגון למה זה לא משפיע עלי, את בטוחה שיש בזה אלכוהול למה צריך לעמוד ולהקשיב לחרא הזה למה אני לא שיכור בכלל למה אני לא מרגיש שום כלום. ולאט לאט אבל ממש לאט הוא נרגע. כלומר לא לגמרי, זה לא שיכולתי עכשיו לקפץ בין הבמות וההופעות שנמשכו כאן עד הלילה. אבל יכולתי לשמוע שיר אחד בלי הפרעות. יותר מזה לא ביקשתי. זהו, זהו, למטרו והביתה. די. יום לא משהו. המוחיטו היה 10.
ברלין לא: השוק במאוורפארק. לקחת את המתבגר לברלין גם נראה כרגע כ-לא מוחלט.
ברלין כן: בדוחק רב השוק של ה-17 ביוני. פסטיבלים שכונתיים שמתרחשים תמיד ובכל מקום, רק להתעדכן ולהשאיר את הילדים במלון.
-
נזקי PTSD שהותירה בהם מלחמת לבנון.לחמת בלבנון הראשונה או ברצועת הביטחון בלבנון ?
באילו שנים?
-
ברלין לא ברלין כןשירליץ, בכיף רב.
אורן, באמת? שאני אפרסם את שנת הלידה שלי בפורום?

טוב, אתם בעבודה ועסוקים נורא ולי יש עוד כוס קפה ומתבגר שישן, אז נצא לעוד יום טיול וכשתחזרו מהעבודה יהיה לכם מה לקרוא. סיכמנו? קדימה.
יום שכולו רק טוב
בבוקר במיטה לידי מתעורר מלאך. אני בולעת כמעט בלי ללעוס את הסלמון עם גבינת רוקפור ומהר מהר לפני שהמלאך הזה ייעלם מוציאה אותו מהמלון. אי המוזיאונים. בדרך אני ממלמלת – רק מוזיאון אחד ואנחנו הולכים מפה. לתדהמתי הילד מהנהן בהסכמה. פרגמון כמובן. מרתק. באמת באמת מרתק. אפשר לקחת גם מתבגרים. רק לא לחפור להם עם "השער נבנה במאה ה-X, המזבח במאה Y". אמרתי לו תעצום את העיניים. דמיין לעצמך אנחנו עומדים בשערי העיר בבל. זה זאת עם המגדל? ועכשיו אנחנו נכנסים לתוכה דרך השער. מרגיש? ואללה, כן. העתיקות הרומיות הפחידו אותו אבל הוא מציע לעלות את כל המדרגות כדי לצלם לפורום שלך מלמעלה. האושר האימהי לא יודע גבולות ברגעים כאלה.
-
ברלין לא ברלין כןאלונה, מה זה "השיר הזה" שנתת אליו קישור?! הבנים שלי לא היו מדברים איתי שנים אחרי זה אם הייתי מביאה אותם למופע כזה….ושתביני שאני "מאלה שלוקחות" אותם למופע מקהלות באבו גוש ביום שיש את הרולינג סטונס...
לגבי ההרמוניה. אכן יש, ובאמת ולא רק על הנייר(שום בצל חמסה וחומוס). אבל אין מושלמות בעולם ולכן אין גם מושלמות בהרמוניה שבינינו, ואפרופו ברלין: רבנו כסאח בבוקר של פוטסדאם ולא זוכרת על מה אבל השלמנו די מהר…כיוון שאת נסעת לכפול ימים ממני, יש לך אופציה לעוד יום של ריב שכזה ואז את ב"נורמה"
…ממש בא לי, אגב, לדעת אם הייתם בסוף בפוטסדאם ואיך היה…בגלל סוג של כיעור בעיר הזו+היסטוריה עגומה+סוג של הרגשה באוויר שהאוכלוסיה כיום לכאורה לחלוטין לא קשורה(מעניין שלאף אחד אין סבא נאצי..) ברחנו לפוטסדאם, וזה היה מה זה טוב.
גם אני לא ידעתי בידיוק מה לומר על ברלין לאחר הביקור, אבל עובדה שהייתי חוזרת אליה וזוהי בידיוק קסמה השונה.