-
0 +בוקר טוב לכולם ותודה רבה למגיבים
רובי, אכן זכינו. ישי סיפר לנו שעד המחזור שהיה לפנינו אף מחזור לא זכה לראות את הזוהר הצפוני. אכן הבנות קצת קטנות לטיול כזה. לדעתי הגיל המינימלי שבו ילדים (וגם הוריהם) יהנו מטיול כזה הוא 10. היתה איתנו בקבוצה ילדה בת 10 והיא נהנתה מאוד.
יפה, לא התמזל מזלנו, כמוכם, לראות את הזוהר יותר מפעם אחת
ונכון שראינו רק את הירוק אבל לפחות זכינו. ישי הראה לנו תמונות של הזוהר שהוא ראה עם הקבוצה שהיתה שבוע לפנינו והן היו מדהימות. יעלי, תודה רבה. למעלות הרבות מעל ה-0 אני זקוקה מאוד כרגע ולא בגלל לפלנד (שם לא הרגשנו כלל את הטמפרטורה) אלא בגלל מה שקרה כאן.
שירלינקה יקירתי, אני שמחה שהצלחתי לנחם אותך ולו במעט
השבוע אכן היה זוהר צפוני מרהיב מאוד. לא ראיתי את התוכנית של גיא זוהר (חחח) אבל ראיתי תמונות בפייסבוק של ישי. וואו!!! איזה צבעים שהיו שם. למה? למה? למה זה לא קרה כשהיינו שם
גם לנו החתימו את הדרכון בחותמת של סנטה קלאוס אבל לא שם...
בחיי, בחיי, שחשבתי על הרעיון של טיטולים למבוגרים!
בועז, הבן שלך צודק לגמרי! אני איתו! טיול בר מצווה אולטימטיבי. תגובה לגבי המחיר ראה בתשובתי ליפה.
יפה, צדקת בסכומים רק לא בסימן המטבע - 2000-2500 יורו. אצל החברות שמוציאות קבוצות גדולות הטיול עולה בערך 1900 יורו ויש להן הנחות יפות לילדים ולמשפחות גדולות. יש קבוצות שמוציאות טיולים מיוחדים יותר כמו מאגמה שהטיול שלהם מורכב מ-3 ימי נהיגה עמצאית בג'יפים (אני חששתי מזה). או כמו פוטוטבע (3 ימים נהיגה עצמאית על אופנועי שלג). המחירים בשתי החברות נושקים ל- 2800 יורו.
הטיולים של טרוול עלו 2150 יורו ואין הנחות משמעותיות לילדים ו/או למשפחה.
בסופו של דבר בחרנו בטרוול בגלל הקבוצה הקטנה (מה שמאפשר להם מרחב תמרון קטן יותר עם המחירים) למרות שבהחלט יכולנו לחסוך סכום לא מבוטל. לא הצטערנו לרגע! מבחינתנו היה שווה כל שקל!!!!!
שמוליק, חחחחח
תודה רבה
האמת, מתחשק לי כבר להזמין שוב לשנה הבאה. -
0 +7/3
הבוקר נוסעים לחוות איילי הצפון. התחלנו במסע על אגם קפוא (זו הרגשה מוזרה ונפלאה ללכת על ים או אגם קפוא) כי ישי קיבל מחבר נ"צ מדוייק למקום בו נצליח לדוג דגים. לאחר 10-15 של הליכה ישי מוציא את ציוד החפירה והחכות ואנחנו ניגשים לעבודה. ואכן כעבור כמה דקות החכה שלי מתחילה לגלות סימני עצבנות. אני מוציאה אותה והשמחה רבה – הצלחתי לדוג! ככה דגתי ארבעה דגים ועומר שניים. השאר לא הצליחו לדוג. לאחר שעשינו בוק לכל דג ודג שהצלחנו לדוג הוא הוחזר לאחר כבוד למים.
-
0 + -
0 +בינתיים השלג מתחיל להתחזק ואנחנו חוזרים אל חוות האיילים וניגשים להתחמם בביקתה שלהם (קוטה). לא לפני, כמובן, ש-ישי והילדים מנהלים מלחמת כדורי שלג וגם לא לפני שהם מתגלשים על "הר" שלג שנמצא שם. בכלל, כל "הר" שלג היווה סיבה לסבב גלישה (כמה כייף שיש סרבלים שאפשר לשבת ולהתגלש בלי להירטב) וכל עצירה היוותה עילה למלחמת כדורי שלג.
-
0 +כשכולם נכנסים לקוטה המחוממת הארי, המארח שלנו, מספר לנו סיפורים. הוא מספר לנו למה לכובע של הסאמים יש ארבע פינות. פעם, לפני הרבה שנים היה תוהו ובוהו ולא היה סדר בעונות השנה. השמאן (מנהיג דת סאמי) הצליח לתפוס את ארבעת העונות ולהכניס אותן לכובע. אחרי שהן נרגעו וכל אחת תפסה לה פינה הוא הבטיח לשחרר אותן בתנאי שכל אחת תחזור בתורה וכך נוצרו ארבע עונות.
הוא סיפר לנו עוד שהאיילים נמצאים בחווה רק חצי שנה ובחצי השני הם משוחררים בטבע. לפני שהם משחררים אותם לטבע הם מטביעים באוזן האייל חותמת יחודית לכל חווה וכך הם מזהים איזה אייל שייך למי בזמן האיסוף. ואיך יודעים מי האיילים הצעירים שנולדו בזמן "השחרור" שייך למי? הם הולכים אחרי האמא. האגדה מספרת שמי ששותה חלב איילים אחרי שנה צומחות לו קרניים. אז לאחר ששתינו חלב איילים (לא אני!) סימנו לנו את המקום בו יצמחו לנו קרניים. כשיצמחו לנו קרניים אנחנו צריכים לחזור לחווה. עכשיו אנחנו שייכים לו
-
0 +לאחר מכן אנחנו ניגשים אל המטרה שלשמה הגענו לכאן. רכיבה במזחלות איילים. מתחלקים לזוגות. "הנהג" מקבל חבל שמשיכה בו מאטה את האיילים. כל זוג יוצא לסיבוב קצר. היה כייף אבל קצר מאוד
-
0 +לאחר מכן הולכים לאכול ארוחת צהריים לאפית. נכנסים אל בקתת האירוח של הארי ושם מוגש לנו פירה נימוח וטעים ומעליו בשר אייל. יאמי! כמה שזה היה טעים...
-
0 +עופרה, יופי שחזרת לספר ! אני נהנית פה אבל גם אני כמו רובי , אצטרך להמתין שהילדים יגדלו ... נשמע לי באמת כמו אופציה לטיול בר מצווה חוויתי במיוחד
-
0 + -
0 +נפרדים מהמארחים שלנו ומבטיחים לחזור כשיצמחו לנו הקרניים...
משם נוסעים לחוות כלבי האסקי. כאן למדנו שיש שני סוגי כלבי האסקי. ההאסקי האלסקי (זה עם העיניים הכחולות והשיער הלבן המדהים והאסקי הסיבירי (גם כן יפה מאוד אבל טיפונת פחות). קיבלנו שיעור קצר בנהיגת מזחלת כלבים. המזחלת נמצאת מקדימה ומאחוריה עומד "הנהג". הוא עומד על שני פסי עץ שנמצאים משני צידי המזחלת. באמצע יש מוט ברזל שמשמש כמעצור. כשדורכים עליו יורדות בחזית המזחלת שתי שיניים ממתכת שננעצות בשלג וכך מאטות או עוצרות את המזחלת (תלוי באיזו עוצמה עומדים על מוט הברזל). במזחלת יכול לנהוג רק מי שמלאו לו 18 (לא נדרש רשיון נהיגה).
הזהירו אותנו מראש שהכלבים נובחים ומשתוללים אבל לא בגלל שמתייחסים אליהם רע אלא כי הם מלאי אדרנלין ורוצים לצאת לרכיבה (מה שאכתוב עכשיו מתייחס רק להרגשה הסובייקטיבית שלי. האחרים לא נראו נרעשים כמוני) מה אגיד לכם – למרות ההכנה שעשו לנו המראות היו קשים. הכלבים נבחו בקולי קולות, קפצו והשתוללו ורבו אחד עם השני. לי המראות והקולות היו קשים מאוד. -
0 +התחלקנו – אני יושבת במזחלת אחת ואהוד "הנהג" שלי ובמזחלת אחרת מתן ועומר יושבים ונטע "הנהגת" שלהם.
אני מתיישבת במזחלת, אוטמת אוזניים, מרכינה ראש ופשוט מתחילה לבכות. קשה לי! לא טוב לי! רוצה שייגמר כבר!
כשאנחנו מתחילים בנסיעה אכן הכלבים נרגעים ושקט ודממה. לא שומעים שום נביחה. שומעים שקט ואת הנשימות שלהם. בינתיים סופת השלגים מתחזקת מאוד.
איך שאנחנו מתחילים בנסיעה אהוד שם לב שהכלבים שלנו פראיים מאוד
הם לא נשמעים לו ומתקרבים מאוד ל"נהג" שלפנינו עד כדי כמעט נגיסה באחוריים שלו . אהוד מפעיל כח רב על המעצור ובקושי מצליח להשתלט עליהם. במשך כל הנסיעה אני דואגת לנטע וחושבת לעצמי שאם לאהוד כ"כ קשה אז איך היא מסתדרת? בקיצור, להנות לא נהניתי ורק חיכיתי שהחצי שעה תעבור ונחזור כבר. כשאנחנו חוזרים אני כבר מכוסה בשכבת שלג ומיד אני רצה לברר איך נטע הסתדרה. לשמחתי הכלבים שהיא קיבלה היו יותר ממושמעים משלנו והקושי היחידי שהיה לה הוא שהשלג כיסה לה את המשקפיים והיא לא ראתה את הדרך. אז היא נהגה "על עיוור" כשעומר ומתן מכוונים אותה
-
0 +לאחר החוויה הטראומטית מבחינתי חוזרים למלון לארוחת ערב ולאחריה משחקי חברה שאירגנה אחת המשתתפות.
לאחר מכן שוב יוצאים לחפש את הזוהר שגם הערב איכזב
-
0 +עפר'לה,
איזה כיף זה לקום משנ"ץ ולגלות שהמשכת לכתוב עוד. הקפה שלי ואני פה איתך. קוראת כל מילה ונהנת מכל תמונה.
לימור
-
0 +8/3
מתעוררים ליום א-ר-ו-ך מאוד!!!!!
לאחר ארוחת בוקר נוסעים לשמורת קורומה – שמורת המפלים הקפואים. סופת השלגים שהיתה אתמול כיסתה את הכבישים ואנחנו נוסעים ב"אין כביש". רק שלג. אל הטיול שלנו מתלווה כמדריך פיליפ (בחור גרמני שהתאהב בלפלנד ועבר לגור בה). כשמגיעים אל מגרש החניה יורדים אל תחתית הקניון מרחק של ק"מ וחצי. אנחנו יורדים והשלג רך רך וכ"כ נעים ללכת עליו. ממש כמו ללכת על פודרה. מגיעים למטה והולכים עוד כמה דקות עד למפלים הראשונים. הם גדולים, מרשימים וקפואים! מחזה מרהיב.
-
0 +לאחר מכן מי שרוצה ממשיך ללכת אל המפלים השניים הקטנים יותר אך היפים יותר כי צבעם כחלחל. ההליכה נמשכת 15-20 דקות לכל כיוון והיא טיפונת פחות נוחה כי יש עליות וירידות אבל לא משהו שמצדיק וויתור. גם לא עם ילדים קטנים. ממש לא נורא!
והמפלים.... יפהפיים!!! היה שווה ללכת עוד קצת. בהחלט!
-
0 +עפרהל'ה יקרה,
התמונות של המפלים הקפואים הם וואאווו גדול, ובהחלט מאזנות את התחושה הלא נעימה של כלבי המזחלות.
תודה רבה רבה!!
אורנה
-
0 + -
0 +שכחתי לציין שגם במפלים הגדולים וגם במפלים הכחולים נתקלנו ב"משוגעים" שטיפסו עד לראש המפלים בעזרת חבלים ויתדות.
לאחר מנוחה קצרה מחליטים שעולים למעלה למעלה אל תחתית המפל. אני נשארתי לנוח למטה ולצלם את האמיצים.
-
0 +את הדרך חזרה עם עשו על הטוסיק....
-
0 +עדי, לימורצ'יקית ואורנה'לה תודה שאתן ממשיכות ללוות אותי
