טיול כדרך חיים
-
לפני למעלה משנה העליתי את הפוסט הזה באתר לציון השיגו של דון פאריש, המטייל מספר אחת בעולם. בהמשך התגובות התפתח דיון (בעיקר עם תגובתו של אור לפוסט והצגת תובנותיו) בנושא "טיול כדרך חיים". התכוונתי לפתוח כאן דיון בנושא מתוך תקווה שיעלו תובנות נוספות ועניין למשתתפים וגם לאלה הדוממים. התעכבתי שנה והנה הגיע הזמן.
מהתכתבות האחרונה שלי עם דון, הוא מניח שתואר "most travel person" שנכון להיום עדיין בידו, צפוי לעבור לאחד ממתחריו השנה. כבר היום הוא חולק את המקום הראשון עם מטייל מיוון. הוא אומנם טייל רבות בשנה האחרונה והוסיף יעדים לאמתחתו אך כך גם עמיתיו/ מתחריו. עוד כחודש הוא יוסיף יעד מרוחק לרשימתו אך בהיותו מודע לתוכניות מתחריו הוא מעריך שהתואר יעבור השנה למטייל אחר.
הלינק הזה הוא מאמר שנכתב עליו. אתם מוזמנים לראות את הסרטון המצורף בתחילת המאמר.
אנסה לפתוח במעט את הדיון. להבנתי יש מספר אופנים לפירוש ומימוש "טיול כדרך חיים".
- דון מייצג באופן קיצון את אחת האפשריות: שילוב של רצון עז לראות ולחוות עולם בשילוב של ידע נרחב, סקרנות, השגיות, מיומנות בין אישית נדירה, כסף וזמן/יכולת לממש רעיונות ודרכון נוח. יש עוד פרמטרים כמו אומץ אישי ונכונות להתמודד עם קשיים פיזיים מסוגים שונים. וכן - גם תחושת תחרותיות והשגיות. טיול מקצועני.
- קיים כמובן פן התרמילאי המורחב אולי הנצחי - כלומר איש (או אישה) אשר מקדישים את חייהם לטיול, אולי סוג של "הומלסיות" בין לאומית. להבנתי אין הכוונה לאדם המשתקע שנים בארץ זרה אלא לאלה הנודדים מארץ לארץ, כאשר ההשתקעות שלהם היא לזמן קצוב ולצורך התארגנות ועבודה לצבירת נכסים להמשך המסע.
- יש רבים שהחלו במתכונת התרמילאי המורחב למשך מספר שנים ואז שינו כיוון ל"שורת הבורגנות".
- אולי גם ניתן להרחיב את היריעה גם לאנשים "מרובעים ובורגנים" כמוני. אשר טיול על כל אפשרויותיו הוא סם ממריץ הנותן את אחד הטעמים לחיים. וכך, במעט השבועות בשנה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לצאת ולחוות מראות, ריחות, חוויות מחוץ לשגרת היום יום, אנו ממשים את ה"טיול כדרך חיים".
אסתפק בשלב זה בדברים אלה, אשמח אם תעיינו במעט בפוסט המקורי ונראה מה יתפתח כאן.
-
טיול כדרך חייםהיי דן נחמד לראותך שוב .
טיול כדרך חיים ? עד נקודה מסוימת , ואני אוהבת לטייל !
אני חושבת שיש בצורת טיול של דון סוג של תחרות ו show off . אבל כל אחד והכיף שלו .
אני מטיילת במקום שמענין אותי לא בגלל שאני רוצה להוסיף אותו לרשימה.
נכון. שאם הכיס היה עמוק יותר אז היו יוצאים עוד מקומות מן המגירה , אבל רק אילו שיש לי עניין בהם.
למשל האי סוקוטה , אי הפסחא - עליו קראתי את סיפרו של תור היירדל בגיל תיכון כמו הקון טיקי שלו.
היכן שאתה טיילת , קמצ׳טקה.
מה שכן אני מסכימה עם זה שיש לקורא על מקום והרבה לפני שנוסעים אליו.
הרבה הסטוריה ותרבות מקומית , אם לא עבור הידע אז לפחות על מנת להיות PC.
סקרנות - הצעד הראשון של כל טיול . למעשה הצעד טרום טיול.
את אחד הסופרים שאני תמיד זוכרת לטובה ומזכירה כאשר מדובר בהסטוריה של מקום הוא. ג'יימס מיצ׳ינר , שמאז גיל תיכון פתח בפני את ההסטוריה מתחילת הימים ועד זמן מודרני של מדינות רבות , במיוחד בארה״ב.
כל הכבוד על האנרגיה וההתמדה של דון .
לא כוס התה שלי . לא רוצה להספיק , אם מספיקים הכל אז למה ניתן לצפות ולשאוף ?
צילה
