רכבת לשנזן
-
היי
קראתי באחת ההודעות שיש רכבת מהירה משנזן לגווילין (3.5 שעות)
השאלה שלי אם יש גם בכיוון ההפוך
אם יש מיאנגשו זה עוד יותר טוב
איפה אפשר למצוא פרטים על הרכבת הזו
-
רכבת לשנזןאם יש רכבת בכיוון אחד, ודאי שיש גם בכיוון הנגדי, הרי הרכבות לא נוסעות משנזן לגווילין ונשארות שם.
למיטב ידעתי עדיין אין תחנת רכבת ביאנגשו, ולכן הרכבת נוסעת לגווילין (אני יודע שמתוכננת כזו, לא חושב שהיא קיימת).
-
רכבת לשנזןיש גם לכיוון השני
ד"א- זה קשור לשאלה על מקאו?
אם כן, וגם אם לא, נסה לצרף כמה שאלות לאותה הודעה, או להמשיך בשרשור שכבר פתחת (האחרון לפני פחות משעה)
-
רכבת לשנזןתודה
ראיתי שהרכבת עוצרת בשנזן צפון
איך מגיעים משם להונג קונג?
כמה זמן זה לוקח
-
רכבת לשנזןביקורת הדרכונים נמצאת באותו מתחם של תחנת הרכבת הסופית.
בצידה ההונג-קונגי של הביקורת יש תחנת רכבת קלה שמביאה אותך למרכז הונג קונג
-
רכבת לשנזןאין תחנת רכבת ביאנגשו. שעתיים אוטובוס מגווילין.
כמובן שיש רכבת משנז'ן לגווילין ולהיפך.
הרכבת מגיעה לשנז'ן צפון, משם למעבר הגבול במטרו, חוצים את הגבול ולוקחים את המטרו של הונג קונג למרכז.
-
רכבת לשנזןגווילין ליאנגשו זה 45 דקות באוטובוס, לפחות זה הזמן שלקח לי, ולא שעתיים.
-
גם לי זכור משך זמן כזהואפילו התווכחתי על זה כאן בפורום עם לא מעט חברים ששיכנעו אותי שטעיתי ושמדובר בנסיעה הרבה יותר ארוכה. עכשיו אני כבר באמת לא יודע במה להאמין...
-
זכרונות הם סובייקטיבייםכנראה שהנהג שלך היה טייס
פעמיים לקח לנו קרוב לשעתיים...
לא יודע כמה זו אינדיקציה אבל גוגל מפות אומר שעה לעשרים באוטו פרטי. באוטובוס קרוב לשעתיים
-
זכרונות הם סובייקטיבייםמתי עשית את הנסיעה? אני דיי בטוח שהזכרון שלי הוא לא סובייקטיבי, וגם לי פעמיים לקח 45 דקות. אולי נסענו בשנים שונות והכבישים השתנו?
-
זכרונות הם סובייקטיבייםלפני שנה וחצי
באיזה כביש נסע האוטובוס אין לי מושג....
-
זכרונות הם סובייקטיבייםגם אני בדיעה ששעתיים זה מוגזם
גוגל נותן שעה ועשרים על 65 ק"מ, וטיפה יותר, על 92 ק"מ, זה הערכה קצת מוגזמת, בהתחשב בכבישים הלא רעים שם
והאתר הבא אומר שמתחנת האוטובוסים לטווח ארוך זה 50 דקות, ומתחנת הרכבת (שני האתרים במרחק 10 דקות הליכה) זה 70 דקות.
ברבאק, על מה מתווכחים פה?
-
זכרונות הם סובייקטיביים"מתלבשת" על השרשור עם שאלה משלי.
אנחנו נוחתים, משפחה של 5, בשעות הערב בשדה התעופה של גווילין. עדיין לא רכשתי כרטיסים, אך זה יהיה מן הסתם כבר בחושך או לקראת חושך בסביבות 20:00.
אמורים להגיע לאכסנייה לא ממש בתוך יאנגשו, אלא באחד הכפרים הקטנים ליד. מה הדרך המומלצת להגיע? האם לקחת הסעה (יקרה..) או לנסות להגיע באוטובוס ליאנגשו ומשם מונית?
האם יש למישהו מושג כמה תעלה הסעה משדה התעופה לאזור יאנגשו?
-
זכרונות הם סובייקטיבייםאני חושבת שאת צריכה לקחת את ההסעה היקרה
נכון ללפני שנה כשהייתי שם - לא היה אוטובוס משדה התעופה של גווילין ליאנגשו. את צריכה להגיע איכשהו לגווילין עצמה (מונית?) ואז עם כל הדברים שלכם למצוא את האוטובוס לגווילין - שכדאי לוודא שיש גם בשעות האלה של הלילה. ואז את מגיעה ליאנגשו וה"תחנה המרכזית" שלה זה מגרש עפר, ויהיה כבר ממש ממש מאוחר ועכשיו תצטרכי למצוא מונית (להפתעתי ממש לא התנפלו עלינו נהגי מוניות כשירדנו מהאוטובוס שם).
כל זה לפני שאולי גם יהיה עיכוב בטיסה, מה שבהחלט קורה בסין.
אני בשעת נחיתה דומה לקחתי לילה בגווילין, כי באמת התקמצנתי על מחיר מונית/הסעה ליאנגשו (והיו עוד כמה סיבות אחרות. ולא הצטערתי, ממש אהבנו את גווילין, מה שאי אפשר לומר על יחסנו ליאנגשו).
אבל בהנחה שאת לא בוחרת בפתרון הזה אז תבקשי מהאכסניה ביאנגשו שייארגנו הסעה, תוודאי איתם שהם מתאימים את עצמם לשעת נחיתת הטיסה (כלומר שאת מכוסה גם במקרה של עיכוב) ותבלעי את הצפרדע של המחיר...
לדיון של כמה זמן זה לוקח יש לי תרומה אחת - אני די בטוחה שיש שם 2 כבישים, כי אני זוכרת שקראתי איפשהו המלצה למי שנוסע במונית שידרוש נסיעה בכביש האגרה המהיר. נראה שיש אטובוסים שנוסעים בדרך המהירה ויש שבדרך האיטית. לנו זה גם לקח כמעט שעתיים למיטב זכרוני (הרעוע והסובייקטיבי) ובוודאות לא נסענו בשום כביש מהיר.
-
עכשיו אני מסוקרן באמת.אהבת את גווילין ולא אהבת את יאנגשואו? אפשר לשאול למה?
-
מה שמסקרן באמתאם זה לוקח 45 דקות או שעתיים.
צריך לעשות את זה משימה ב"המירוץלמליון"
הבא שמגיע לשם שיבדוק את הנושא...
-
עכשיו אני מסוקרן באמת.כמובן שהכל סובייקטיבי. יאנגשו לא האירה לנו פנים. הייתי שם עם ילד בן 6 שעדיין לא רכב היטב על אופניים, ובכל מקרה לא ראיתי בשום מקום אופני ילדים להשכרה (אף שזה לא הגיוני, הסינים באים לשם עם ילדים, אני לא יודעת מה הם עושים). לא היתה לנו דרך טובה להתנייד שם אל מחוץ לעיירה. קיוויתי למצוא איזה סוג של ריקשה שנוכל לשכור לכמה שעות לעשות סיבוב בשבילי האופניים בסביבה אבל לא מצאתי שום דבר כזה. הציעו לי בכל המקומות רק טוסטוס חשמלי וזה לא בא בחשבון עבורי לרכוב פעם ראשונה בחיים על דבר כזה כשאני צריכה להרכיב את הבן שלי מאחור.
היציאה היחידה שלנו מהעיר היתה למסלול ה"ראפט" על היולונג, שזה היה באמת מקסים, אם כי נראה לי שהנוף מנהר לי יותר יפה (ממה שראיתי בתמונות). ויצאנו גם להופעה המפורסמת שהיתה מקסימה.
בשאר הזמן היינו די תקועים בעיר, עם רחוב ווסט המכוער (לטעמי) שלה.
כל אתר תיירותי מחוץ לעיר היה בעייתי עבורנו להגעה. אז ברחתי משם די מהר חזרה לגווילין.
גווילין היתה עבורנו הזדמנות לראות עיר סינית קטנה. במונחים סיניים קטנה. ביקרנו בכמה אתרים תיירותיים (שכולם נגישים באוטובוס מקומי בלי בעיה - מערת קנה בסוף או איך שקראו לה, הפארק העירוני המקסים שהיה תענוג לראות את הסבים והסבתות הסיניים מטיילים שם עם הילדים ובכלל לשוטט שם בעצמנו), שוטטנו במרכז העיר שהוא עשרות מונים יותר סימפטי מרחוב ווסט של יאנגשו, נהנינו משוק הלילה על הרחוב המרכזי שם ומשוק אוכל קטן וממש לא לתיירים ליד המדרחוב, אהבנו את האגמים שלה והפגודות במרכז האגם. בקיצור פשוט אהבנו אותה. לדעתי אנשים מפספסים אותה לגמרי. אני בטוחה שאפשר להנות ביאנגשו יותר מאשר אנחנו נהנינו אבל למי שיש זמן, שווה לגלות גם את גווילין בנוסף, לדעתי.
-
באמת סובייקטיביואני יכול להבין ולהזדהות. בודפשט, למשל, זכורה לי כעיר יפהפייה שבה נתקעתי לפני עשור לבדי במשך שבוע שלם, כי בת הזוג של החבר שטייל איתי הגיעה לבקר אותו ואני נשארתי לבד ומשועמם, בעיר שממש לא מתאימה למטייל הרווק. תכלס הייתי צריך לשרוף שבוע מהטיול, והייתי כל כך משועמם שהתחלתי ללמוד ספרדית ברצינות מתוך ספר, דבר שהציל אותי כשיצאתי לדרום אמריקה כעבור כמה חודשים.
יאנגשואו דווקא הייתה נהדרת עבורי. אחרי שלושה חודשים של מגורים בעיר סינית לגמרי, וטיולים באזורים שגם בהם בקושי נתקלתי במערביים [בעיקר כי זה היה חורף ולא הסתובבו הרבה תרמילאים במזרח סין], היה תענוג לפגוש לראשונה ישראלים ולדבר עברית לא רק בינינו, וגם לאכול אוכל מערבי. חוץ מזה שמדובר במקום באמת מקסים, ואני דווקא חיבבתי מאוד את הרחוב המערבי. כאמור, סובייקטיבי
. וכמובן שגם את כל מה שעושים סביב העיירה. לגווילין יצאנו לטייל והיא זכורה לי כ'סתם' עיר, חביבה אמנם, אבל גדולה ומפוייחת כמו כל עיר סינית. האתרים שביקרנו בהם היו נחמדים נורא, אבל לא הרגשנו הרבה חשק להישאר שם מעבר לכך. -
באמת סובייקטיביחתול, סתם מסקרנות, מתי היית שם?
-
השנים חולפות מהרבפברואר 2010 - לפני יותר מחמש שנים. וואו, לא היה לי מושג שעבר כל כך הרבה זמן מאז. רק עכשיו אני קולט את זה.
