העיקר לא לדאוג.:Re
כבר כתבתי בדף `מתקדם` יותר ב`פורום` הזה: חזרתי מפראג אתמול ! שום גילויים של אנטישמיות ! לפחות בשבועיים של שהותי ברפובליקה של צ`כיה, מחציתם בפראג. נכון הוא שיש יותר ויותר `מהגרי-עבודה`, גם מארצות מוסלמיות ה`תופסים שליטה` על `ענפים` בפראג בפרט ומעט גם מחוצה לה. למשל: פקידי-קבלה במלונות זולים, במוטלים, באכסניות ובפנסיונים, רבים מהם אפריקנים מ`אפריקה השחורה`, אתיופים (בפראג יש לדברי אלה מהם שפגשתי כ-150 אתיופים, נוצרים כולם), פקיסטנים והודים (האחרונים, ברובם הינדים בדתם). אחרים באים מארצות מרכז-אסיה והקווקאז ורבים מהם בעלי חזות מונגולית (פגשנו גם אחת בת-שבט הקלמיקים מצפון הקווקאז, בין הים הכספי לים-השחור, בודהיסטית בדתה כמו שאר בני-שבטה/עמה. לדבריה בני-עמה בפראג מונים כ-250 איש בלבד). מהגרי-עבודה אחרים שלא ידעתי לזהות, אבל מכר צ`כי סיפר לי שהם מגיעים בהמוניהם לצ`כיה, הם מהגרים מאוקראינה. בתחנת-רכבת נידחת בדרום מורביה מצאתי קופאית נחמדה מ...הונגריה. מוכרים בחנויות מיני-מרקט זעירות בפראג הפתוחות 24 שעות ביממה (בדומה ל`פיצוציות` של תל-אביב) הם סינים (או אולי וייטנאמים) ופקיסטנים. מסעדות `עממיות` רבות שייכות או מופעלות בידי תורכים. כך גם רבות מתחנות החלפת-הכספים (מטבעות זרים ל`קורונות צ`כיות ולהיפך) מופעלות ע``י תורכים או ערבים, (זיהיתי את השפה כאשר דיברו ביניהם וחשבו שאף אחד בסביבה לא מבין) בהם מצאתי גם סורי מדמשק, ואלג`יראי (שעבד דווקא כ`צייד-רחוב` של קוני-כרטיסים פוטנציאליים לקונצרט שהתקיים בהיכל-התרבות העירוני ע``ש סמטאנה, עם יצירות של מוצרט, הנדל וויוולדי בבצוע תזמורת ממלכתית צ`כית...). אנטישמיות ? לא ראיתי ולא שמעתי ולא זיהיתי אפילו בכתובות ה`גראפיטי` הרבות שעל הקירות. אם יש בצ`כיה בעיה עם ``זרים`` שאינם בעצם זרים אלא שונים, זה עם הצוענים (`רומני` בעגה המקומית). אגב: בפראג העיר יש 0% אבטלה, ונכון יותר - חסרים עובדים ! (במקומות אחרים בצ`כיה יש אבטלה, ששעורה בממוצע הממלכתי דומה לזה שבישראל, כ-7.6%. בקרב הצוענים אחוזי האבטלה מגיעים ל-30%!). פגשתי מעט ערביות או מוסלמיות שניכר שהיו כאלו מלבושן (כיסוי הראש והשמלה), אבל נאמר לי שרובן היו תיירות, ולא מהגרות לצ`כיה. מי שיוצר אי-נעימות, ופה ושם חשש, בעיקר בשעות הערב המאוחרות ובלילות, ברחובות ראשיים, ויותר מזה בסימטאות שסביב מרכז-פראג, ובתחנות ה`מטרו`, הם חסרי-הבית, העניים המרודים והחלכאים והנדכאים של העיר. רבים בהם שיכורים, לא רבים מכורים לסמים (כך התרשמתי), ומעטים באופן בולט הקבצנים ופושטי-היד. בלט ברחוב ראשי (`נרודני נמייסטי`,ככר הלאום`) נגן אקורדיאון עוור שגם שר, וניסה למכור דיסקים עם שיריו. ראיתי שוטרים מסלקים אחד או שנים מהם מהרחוב לניידת, ברגישות אם כי בנחישות.
החשש היותר גדול נוצר מחבורות של צעירים המגיחים לרחובות עם רדת-החשיכה, ביחידים ובחבורות, ניצבים בכל מיני פינות רחוב, או שצועדים בשלישיות וברביעיות ב`מסלולים` בהם עוברים תיירים, וניכר בהם שהם `אורבים לטרף קל`. לפחות פעם אחת הזהרתי את בת-זוגי בקול די-רם, גם כדי להבהיר שאנחנו לא `טרף קל` כמו שחשבו, כאשר `רביעייה` כזאת `התפרסה` מכל הצדדים שלי ושל בת-זוגי ברחוב חשוך ולא-ראשי, בו לא היו אחרים מלבדנו, כאשר הם מסתודדים ואחד מהם מותח ו`מחמם` בעצבנות את אצבעות-ידיו... אבל אנטישמיות או אנטי-ישראליות בודאי לא היו המניעים שלהם. סתם תקווה לשלול שלל ולבוז בז.
