תמר שלום
הודו מדינה ענקית ,סיכון מלריה קיים בכל מקום הנמצא מתחת ל2000 מטר גובה אבל הוא שונה באזורים שונים יותר באזורים כפריים ועולה בתקופת המונסונים ומיד אחריה ,גם באזוריםם איפה שיש עבודות השקייה -תנאים להתרבות היתושים המעבירים מחלה.
יש הממליצים טיפול מונע בכל אזורי סיכון,האנגלים ממליצים טיפול מונע רק בחלק מאזורים.
בכל מקרה
כאשר מטיילים באזורים בהם סיכון מלריה נמוך קיימת גם אופציה של טיפול חרום.
מלריה עוברת דרך עקיצות יתושים פעילים בשעות החושך אשר לפעמים מגעים למקומות לא צפויים, תקופת דגירה של מלריה היא לפחות שבוע ולרוב הרבה יותר,לכן
במידה ומופיעה מחלת חום לא ברורה אפילו חודשים אחרי טיול יש לבצע בדיקת מלריה.
חשוב להקפיד על כללי הגנה נגד עקיצות יתושים המעבירים מלריה ודלקת מוח יפנית (פעילים מלפנות ערב עד לפנות בוקר) וקדחת הדנגי (פעילים בשעות היום בעיקר בוקר וערב מוקדמות)
להמחשה מצורפת מפת סיכוני מלריה מאתר בריאות המטייל אנגלי
בהודו יעיל גם דוקסילין תרופה לא יקרה בה משתמשים לפעמים בארץ לטיפול בפצעי בגרות ואז נוטלים אותה חודשים.
דוקסילין
תרופה שנוטלים פעם ביום ( לאחר אוכל ושותים לאחר מכן כוס נוזלים) יעילה במניעת מלריה
באזורים בהם טפיל המלריה עמיד בפני לרים (בתאילנד בגבול עם קמבודיה,לאוס ובורמה) ובמקרים שהמטייל
אינו יכול להשתמש בלריאם.
אין לטול דוקסילין מתחת לגיל 8 שנים ובזמן הריון .
מתחילים את הטיפול יומיים לפני כניסה לאזור סיכון ,ממשיכים פעם ביום במשך השהות ו4שבועות לאחר העזיבה.
רצוי לקחת אותה אחרי ארוחה,לשתות 1-2 כוסות מים ולא לשכב כשעה אח``כ מכיוון במידה ונוטלים אותה לא נכון על קיבה ריקה ובשכיבה עלולה לגרום לדלקת בושט
תופעות לוואי אפשריות נוספות: רגישות לשמש , פטרת באברי המין
(לנשים מומלץ להביא משחה נגד פטריות בנרתיק
 |
| india.gif(גודל:16.555KB) |