אגדת חורף - מרץ 2016 בקנדה
-
גם פה יש זוהר -
ווייטהורס - יום 3תודה לכל המגיבים החדשים, אני מעריכה את התגובות ושמחה שאתם כאן!
היום הזה עובר עלי בנעימים בריזורט. כל כך כיף שהזמן פשוט עובר לי בין האצבעות. אני עושה סיבוב קצר עם שרון ודזמונד הסינגפורים. מדברים בעיקר על יוקר המחיה, על גובה המיסים וכו'. בהמשך הם (וגם גרג וריאן) יוצאים לטיול מודרך בנעלי שלג. זה אמור לקחת כ-3 שעות. אין לי חשק לטיול "ארוך" כזה אז אני נשארת. די מהר מגיע הזמן למסאז' האבנים החמות שלי. בעבר רנטה עשתה קורס מסאז'ים ולכן האופציה קיימת במקום. אנחנו מדברות הרבה ומאוד כיף. לקינוח אני הולכת לג'קוזי. השמש זורחת אבל הנוף עדיין מושלג כולו. למרות שכיף כשיש שמש, זה לא משתווה לחוויה מוויסלר, של להיות בג'קוזי בזמן שיורד שלג. באותו הזמן מבקרת במקום קבוצה של אנשים תיירות בריטיים שפגשתי בטיול הזוהר בלילה השני (נמאס להם והם עזבו את המקום כשעה לפני הזוהר). הם הגיעו כקבוצה ועשו טיול עמוס בפעילויות כדי שיוכלו להמליץ למטיילים אחרים להגיע לאזור.
וזה הזמן לשאול שוב - למה זה קורה? איך האזור הזה מתפספס בצורה כזאת? בראש שלי אני כבר מתכננת טיול חלומות מאלסקה לרוקיז דרך יוקון.
על פניו לא עשיתי שום דבר מיוחד ביום הזה. אני לא מרגישה פספוס - א. גם ככה באתי בשביל הלילות. ב. אני ממש נהנית מהריזורט וגם מהמנוחה.
בערב שוב מחלקים משמרות ללילה. שרון ודזמונד עוזבים מוקדם בבוקר ולא ממש בא להם לקום בלילה. זה מצחיק אבל ממש אפשר לראות אבולוציה אצל מטיילי זוהר - בלילה הראשון מתרגשים מכל ענן בוהק. בלילה השני - זוהר זה יפה. אפשר להרגע עם הצילומים ולהנות. בלילה השלישי - לא בטוח שבא לי לקום. בלילה הרביעי - ...
בערך ב-22:00 אני רואה מהחלון שלי משהו ספק ענן ספק זוהר. מצלמת. זוהר, אבל חלש. במקרה כזה לא לוקחים סיכונים, צריך להתריע, יכול להיות שתוך כמה דקות יהיה מופע גדול ואי אפשר לדעת כמה זמן זה ימשך. אני מודה שהרעיון של זוהר ב-22:00 ואז למיטה ב-23:00 דווקא די קורץ. יחד עם זאת, הזוהר לא מתגבר ואף נעלם תוך זמן קצר. כן נשארים עננים באזור הזה. ב-1:30 דפיקה בדלת. יוצאת מהבקתה ומסתכלת לאופק - מה הוא רוצה? זה אותו ענן שהיה שם כשהלכתי לישון. מתקדמת קצת ומשנה זוית: יש קשת זוהרת לאורך כל השמים! זה מה שהוא רואה! אפילו שרון קמה. הלילה המופע הוא הכי יפה שראיתי. הזוהר חזק, יחסית, ולרגעים קצרים אפילו רואים גוונים של אדום וסגול. כל הקשת הזאת זזה ומשתנה וזה מאוד מאוד יפה. אבל מה? שוב קר מאוד אז אחרי כמה זמן אני חוזרת לבקתה ומסתכלת מהחלון. רואים פחות אבל חמים ונעים. אני לא זוכרת באיזה מהלילות שאלתי את עצמי אם רואים גם מהמיטה. נדמה לי שהייתה זווית מסוימת של השמים שאפשר היה לראות. מה שבטוח זה שבמיטה נרדמים די מהר.
-
ווייטהורס - יום 3תודה לך על הסיכום המרתק והתמונות המרהיבות. אני לא חושבת שהאזור בדיוק מפוספס, הוא פשוט לא מתאים לכל אחד. המקום נידח, מתאים לאוהבי המרחבים הפתוחים והשלווה, מרוחק מ"אטרקציות" או מקומות שהם must, נטול מרכזי קניות... וכמובן יש צורך בהשקעת מאמץ על מנת להגיע לשם. אני בהחלט ממליצה לכל מי שאוהב מקומות קצת מיוחדים עם רוח אחרת לטייל באזור, ובכלל לנסוע ברכב דרך יוקון מ/לאלסקה. אני מחכה בסקרנות להמשך תיאור הטיול.
-
ווייטהורס - יום 5הבוקר יש לי טיול של מזחלות כלבים. זה היה משהו שמאוד התלבטתי לגביו ולמעשה יצאתי מהארץ עם החלטה לא לעשות. אבל בווייטהורס לפחות 4-5 אנשים שונים אמרו לי כמה שזה כיף, אבל למעלה מכך, כמה שהכלבים מתרגשים ורוצים שיבחרו בהם למזחלות. במשך כמה ימים נבחנה זמינות, עד שנמצא מקום לבוקר הזה - ביחד עם ריאן וגרג. הבעלים של החברה באזור הזה היא שוויצרית במקור. גם אהבה את המקום והיגרה (וגם מדריכת נעלי השלג מאתמול...). לפני שאנחנו יוצאים וולפגנג מסתלבט עלי שאני מאוד מאוד רוצה לנהוג במזחלת לבד ושאני מחכה להזדמנות והכל. בדרך ריאן שואלת אותי למה הוא אמר את זה ואני מסבירה לה שעם ה-0 קורדינציה ו-0 שיווי משקל שיש לי אני קצת חוששת, במיוחד אחרי הסיפור עם אופנועי השלג, ואחרי הסיפורים של דזמונד ושל שרון על איך בדיוק ליפול מהמזחלת כך שהכלבים בכ זאת יעצרו. מרסל, הבעלים, שומעת את זה, וכשאנחנו מגיעים אני שומעת שהיא זורקת משהו בנושא למרין, המדריכה. ואכן, מרין מציעה לי שאני אהיה במזחלת שלה ואז אם אני ארצה אז באמצע הדרך נחליף. אני מסכימה.
הפעם כולם מתעקשים שיהיה לי קר מדי עם הציוד שלי. הבקרים קרים כמו הלילות, וכנראה שעם כל הרוח שב"זחילה" צריך עוד בגדים. מכיוון שבכל מקרה מדובר בערב פורים, ואני הרי רחוקה מהחגיגות, אני לובשת עוד דברים חמים ומתחפשת לייטי (בתמונה). לזכותם יאמר שלא היה קר. כשהטיול נגמר, כמובן חם מדי!הם מתחילים לבחור כלבים לכל מזחלת. תוך זמן קצר מתחילה התרגשות בקרב הכלבים. יש כאלה שבאמת נובחים וקופצים, כמו כלב ישראלי שרואה את הבעלים לוקח את הרצועה. חלק מפגינים פחות התרגשות. אף אחד לא נראה סובל או מתנגד. בינתיים אפשר לראות במקום גם כלבים קשישים שכבר לא יוצאים לרוץ. זה נחמד כשרואים שהם ממשיכים לטפל בהם גם כשהם כבר לא "צריכים" אותם. כל הסיפור הזה לוקח 10-15 דקות. כל אותו הזמן הכלבים ממתינים בסבלנות. אבל מה? כמו ילדים קטנים, בשניה שיוצאים הם נזכרים שהם צריכים שירותים. לכן בהתחלת המסלול עצרים ממש כל דקה כי כל פעם כלב אחר צריך לעשות. אחרי כמה זמן זה מסתדר. הנופים נהדרים ובסה"כ הטיול מהנה. מרין שואלת אותי על ישראל והאם רוכבים פה על גמלים. היא קצת התאכזבה כשאמרתי לה שרק תיירים רוכבים על גמלים. כמו כן, אני אומרת לה שאני ממש שמחה שבאתי לטיול בחורף והיא מתקנת אותי שזה אביב. אני מבינה את הטענה שלה, ועדיין, מבחינתי נוף מושלג ו-10- מעלות זה חורף. אבל אני מקבלת את זה ש-10- זה לא 25- וגם שבתקופה הזו יש 12 שעות אור ולא 6.
כשאנחנו עוצרים אז חלק מהכלבים באמת מנסים למשוך ולהמשיך לרוץ. חלק מתגלגלים בשלג כדי להתקרר. מדי פעם, גם תוך כדי ריצה, הם נוגסים בשלג שבשולי השביל - גם כי הם צמאים וגם כדי להתקרר. מרין אומרת שקצת חם להם כי האופטימלי מבחינתם זה אזור 15-.
אחרי העצירה אני מסכימה לנסות לנהוג בעצמי והאמת שזה קל יותר ממה שחשבתי ואני נהנית. כשיושבים במזחלת אפשר להנות מהנוף, מה שלא ממש קורה כשנוהגים כי צריך מאוד להתרכז. כשאנחנו חוזרים, כל הכלבים מחכים מאוד בסבלנות עד שהם יקבלו את האוכל שלהם. ואח"כ הם שוכבים לנוח בשמש.כשחוזרים לרזורט יש לי ממש כמה דקות להחליף בגדים וצריך לצאת. רנטה צריכה לעבור בעיר ואז לאסוף זוג משדה התעופה. הטיסה שלי אמנם רק ב-17:00 אבל אני מבינה שלא הגיוני מבחינתה להביא אורחים חדשים ב-14:30 ואז ב-15:00 לצאת שוב. אז בצער רב צריך לצאת כבר עכשיו. למען האמת, זה היה מצער באותה מידה אם הייתי עוזבת שעתיים מאוחר יותר. בכל מקרה, אני ממש מצטערת לעזוב. כמו שכבר אמרתי בהתחלה - הפרידה היא בחיבוקים ובהבטחות להשתדל ולהפגש שוב - ביוקון או בישראל.
היא מציעה שניסע לשדה התעופה ונראה אם כבר יש אנשים של אייר נורת' בדלפקים ואולי אני יכולה למסור את המזוודה. לחילופין אפשר לאחסן אותה במרכז המבקרים. למרבה השמחה למרות שהשעה בערך 13:00 כבר יש מישהו בדלפק ואני מוסרת את המזוודה. דייל הקרקע הסתכל על הדרכון ה"הפוך" ועדכן אותי שזו הפעם הראשונה שהוא רואה כזה, ואז התגובה הקבועה - "You're far away from home!" מה שנכון נכון.
אנחנו נפרדות סופית בעיר - היא לקצת סידורים לקראת האורחים החדשים ואני למוזיאון מקברייד שסופסוף פתוח! הבחורה בכניסה מבהירה לי שהמוזיאון בתשלום - 10$ (ידוע), אבל אז איכשהו בעקבות הסמול טוק המסורתי היא מתחילה לספר לי על עוד ועוד אפשרויות לטיול באזור בקיץ, ועל זוג שהקים אתר עם כל מסלולי ההליכה שיש שם, רמות הקושי שלהם ועוד לא מעט too much information. בסופו של דבר, בכל זאת יש לי טיסה ב-17:00 ובאתי לראות את המוזיאון. אבל, מכיוון שכבר קיבלתי את הפרטים אז הנה הם שבילי הליכה וטיולי אופניים. כולי תקווה להשתמש במידע הזה בעתיד. המוזאון די מעניין. הוא עוסק בעיקר בתקופת הבהלה לזהב, אבל יש גם סקירה היסטורית (ופרה היסטורית) וגם הרבה מאוד פוחלצים של חיות הבר באזור.לאחר הביקור אני הולכת לאכול ביקיר נוסף של tripadvisor במקום - הקפה Burnt Toast, שם אני אוכלת סנדוויץ' די טעים וצ'יפס טרי ומלוח מדי. התעצלתי ללכת למרכז המבקרים לשאול על שאטל לשדה התעופה והאמת היא שגם כבר לא היה לי המון זמן, אז אני לוקחת מונית מהרחוב הראשי.
בלב כבד אני ממריאה לונקובר. skytrain לתחנת Yaletown ומשם כמה דקות הליכה עד לנקודת המפגש שנקבעה עם חברה של בעלת דירת ה-Airbnb שאני שוכרת. הכל עובר בשלום. בעלת הדירה נמצאת איתי בקשר כל הזמן דרך מערכת התקשורת של האתר, אבל למעשה מעולם לא נפגשנו.
אני די מבואסת מזה שהטיול ביוקון נגמר ולא מלאה במוטיבציה לטיול עירוני. אם זה היה על הפרק, יכול להיות שהייתי מוכנה לחזור הביתה כבר אז. ברשותכם, אני אסיים את הפוסט הזה בתזכורת כמה היה יפה וכיף בווייטהורס ובאזור!
-
ווייטהורס - יום 5 -
ווייטהורס - יום 5יופי של תמונות בתקופה שפחות נהוג לבקר באזור. אני לא הייתי שם גם בעונה
אז הכול חדש. ושאפו מיוחד על תמונות הזוהר הצפוני.
-
ונקובר - פעם שלישית - 1הבוקר אפור וקצת גשום ולכן צריך תכנית Indoor. מוזיאון המדע והאי גראנוויל נבחרו למשימה. האי גראנוויל כל כך קרוב שאני רואה אותו מחלון הדירה שלי (קומה 15). יחד עם זאת, אני זוכרת את הסיפור של ג'ני מהקיץ, על כך שהגשר לשם הוא למכוניות בלבד. יש שירות של סירות קטנות שמביא לשם - כמו מונית שירות אבל בים. אותן מוניות ימיות מגיעות גם ממש קרוב למוזיאון המדע, וכן יש מעגן שלהן במרחק 5 דקות הליכה מהדירה. יש שתי חברות שמפעילות את השיט הזה, ולמען האמת לא מצאתי הבדלים, אז ירדתי למעגן, עליתי על הראשונה שהגיעה וקניתי כרטיס יומי ב-15$.
מוזאון המדע (נאמנות מקצועית וזה) נפתח ב-10. אני מגיעה בערך ב-10:20 והתור כבר ארוך. זו חופשת האביב ואנחנו כמה ימים לפני הפסחא. כמו כן, אלו הימים האחרונים של תערוכת "חיות מבפנים" שזה כמו תערוכת הגופות שהייתה בארץ לפני כמה שנים אבל בחיות. התערוכה מאוד מעניינת ויש בה גם חיות שלמות (ג'ירפה!) אבל גם מערכות בודדות, למשל מערכת עצבים שלמה של חתול. התערוכה מושקעת מאוד, ואולי בגלל שהיא פחות לילדים קטנים היא גם (קצת) פחות עמוסה. אף בעל חיים לא הומת לצורך התערוכה. יש תערוכה קטנה נוספת שנכנסתי אליה, על אדם שצנח צניחה חופשית מגבול החלל ("למה" היא שאלה נפוצה בחדר הזה). משם המשכתי לקלונוע האומנימקס שבמקום לסרט על הפארקים הלאומיים בארצות הברית. ציפיתי לסרט דומה לזה שב-FlyOver Canada אבל הסרט הזה היה די עלילתי והוא לווה במיטב הקיטש האמריקאי. אולי הייתי צריכה לראות את זה על הלוויתנים. אחר כך כבר נגמרת לי הסבלנות וגם נורא נורא עמוס אז אני חוזרת לסירה ושטה לגראנוויל.
שוק האוכל שבמקום צמוד למעגן. גם הוא מאוד עמוס. חלק מהמוצרים באיכות טובה ואפילו טובה מאוד, חלק פחות. בסופו של דבר קניתי פסטה טרייה וקצת ירקות להכין בערב, וחוץ מזה מקרונים ושוקולד. צהריים אכלתי מחוץ לשוק, כי יש בו ממש מעט מקומות שאפשר לשבת בהם, ואלו שכן עמוסים מאוד. אחרי זה אני חוזרת לדירה לשנ"צ, עם כוונה לחזור בערב.
ונקובר היא עיר שחייה חיים מאוד נוחים - הכל נפתח מאוחר ונסגר מוקדם. נראה שהתושבים מעבירים את הזמן הפנוי בחתירה בים ו/או בריצה ורכיבה על אופניים. בכל מקרה, למרות שהגעתי בחזרה לאי גראנוויל באזור 18-19 הכל כבר סגור ממזמן. אז אני רק מסתובבת קצת בין חנויות שהן בטח מעניינות כשהן פתוחות וזהו. חזרה למעגן, והפעם אני פשוט שטה את כל המסלול עד למוזאון המדע ובחזרה למעגן שליד הדירה.
לארוחת ערב אני מכינה את הפסטה שקניתי. זו כמות די גדולה אז יש גם למחר.
-
ווייטהורס - יום 5שקד,
התמונות מהממות!
כבר המלצתי לחברים לראות אותן ולקרוא את האשכול הנפלא שלך.
כעת גם בני ,שטייל בלפלנד, מתפעל מהן!
התיאור שלו לגבי הכלבים הפינים סוחבי המזחלות מאוד דומה לשלך. הדגיש, שהם נהנים, וממש לא סובלים.
אם יש תמונות נוספות אשמח לראות.
נילי
-
ונקובר - פעם שלישית - 1בדרך כלל אני נוהג להגיב רק בסוף שרשור של סיפור טיול, כדי שלא להפריע לרצף ההודעות של המספר, אבל מכיון שראיתי שמשוב ביניים עוזר לך, אז דעי שגם אני מהקוראים ונהנים מהתאורים והתמונות.
-
ונקובר - פעם שלישית - 1מצטרפת לצביקה ולשאר בהנאה! נראה מהמם ומיוחד, בהחלט רושמת לי לטיול חורף עתידי...
-
ונקובר - פעם שלישית - 1שיחקת אותה. איזה טיול מהמם שבמהממים.
כולי קנאה.
מקווה שתעבירי את הסיפור לבלוג, שישאר לדורות הבאים, ואולי אפשר יהיה להעתיק ממך פעם.
-
ונקובר - פעם שלישית - 1וואו, שקד! איזה סיפורים ותמונות! היית צריכה לשלוח הרבה יותר בזמן אמת!
אף פעם לא הייתי ביוקון אבל מראש אני מאוהבת במקום. נראה לי כמו מונטנה על סטרואידים. אני קצת בעד פוסט דוק שלך בוויטהורס! לא בחורף, אבל בקיץ אני בכיף עושה טיול רכוב בין הפוסט דוק של ניר לשלך שם
אני עוד אציק לך לקראת התכנונים של קיץ 2017 ואולי לא עוד הרבה זמן אם צריך להזמין כבר מקומות בצימרים
-
ונקובר - פעם שלישית - 2תודה רבה לכל המצטרפים והעוקבים, וכמובן, קבלו התנצלות על העיכוב. אורלי, כפי שכבר כתבתי - לטעמי עונה מצוינת ואני ממליצה לך מאוד לעשות את זה! שירלי, למעשה גרסת הבלוג קיימת עוד מלפני פוסט הסיכום הזה: חלק נכתב בהמתנות תוך כדי טיול וחלק נכתב בהמתנה המאוד ארוכה בהית'רו. אצרף קישור בסוף. ענת, בלי להאשים ישירות, לך דווקא יש חלק קטן בעיכוב
לדעתי אין בעיה למצוא מקומות לינה בווייטהורס עצמה, וראיתי גם כמה וכמה אתרי קמפינג באזור. הבעיה היא רק אם רוצים להיות במקומות השווים מחוץ לעיר. לא יודעת כמה הייתי משקיעה במסגרת של משפחה. תלוי מה הציפיות ומה בעצם רוצים.טוב, יום שני בונקובר:
כשבדקתי על סיורי חינם בעיר במסגרת התכנון מצאתי את tour guys שעורכים טיולים בכמה ערים בקנדה. בזמנו ראיתי שבמרץ הזמינות מוגבלת. בדקתי שוב בערב הקודם וגיליתי שדווקא יש סיור יומי. הכי התאים לי להצטרף לסיור בדאונטאון, מהמוזאון לאמנות ועד קנדה פלייס, בדגש על בניינים מעניינים, מלונות, פיסול בעיר וכו'.למי שלא מכיר את הקונספט - מגיעים למקום מפגש ידוע מראש, יוצאים לסיור שמועבר על ידי מדריך מקומי ובסוף, אם אהבתם את הסיור אתם נותנים טיפ למדריך. המדריכה שלנו, אמה, היא גם סטנדאפיסטית, מה שהפך את הסיור למצחיק, נוסף לזה שהיה מעניין. בהחלט למדתי דברים מעניינים על ההיסטוריה של קנדה, במיוחד על זו של בריטיש קולומביה.
הסיור מתחיל רק ב-11 ואני הרי קמתי ממזמן. אז ניצלתי את הבוקר לקניות במרכז העיר, בעיקר של מזכרות ומתנות. אני לא ממש אוהבת קניות ולמען האמת כבר התחלתי להתעייף וחששתי שלא יהיה לי כוח לסיור. לשמחתי, זכרתי שבהכנה הקולינרית שערכתי, סימנתי לי לביקור את Thierry, פטיסרי / שוקולטרי צרפתי שנמצא קרב מאוד לאיפה שהייתי ולגלריה לאמנות, ממנה יוצא הסיור. לסיכום החוויה - צרפתים יודעים את העבודה. שתיתי "שוקולד נוזלי" וקניתי כמה פרלינים "הביתה".
הסיור נמשך כשעתיים ונגמר בקנדה פלייס. נכנסתי למרכז המבקרים שממול כדי להתייעץ איתם איך להגיע למוזאון האנתרופולוגיה ביום ראשון (פרטים בהמשך) ומי שעזרה לי הייתה אסתר, ששמחה לענות לי בעברית.
משם המשכתי לאזור גאסטאון וחנויות המזכרות ששם. הלכתי והלכתי וכבר באמת הייתי עייפה. התחלתי לחפש מקומות לאכול שהיו ברשימות שלי אבל או שלא מצאתי אותם או שהם היו סגורים. בסוף אכלתי במקום שהמדריכה של הסיור המליצה עליו - Bao Down מזנון של לחמניות באו מאודות במגוון מילויים. שאבתי שתי לחמניות כי כבר הייתי ממש רעבה.
התעצלתי ללכת ברגל את כל הדאונטאון בחזרה לדירה אז נסעתי בסקייטריין עד ליילטאון.
בערב ממש הכרחתי את עצמי לעשות סיבוב ברחובות של כל המסעדות והפאבים של יילטאון. זה היה סיבוב של חצי שעה בערך ולא נכנסתי לשום מקום כי כבר אכלתי בדירה. להפתעתי גיליתי שהאזור שוקק חיים ושאנשים כן מבלים בונקובר, אפילו שכבר 21:00 בערב!
-
ונקובר - פעם שלישית - 2יופי שחזרת לספר!
מחכה לעוד...
דנה
-
ונקובר - פעם שלישית - 3התחזית דיברה היום על יום ללא גשם. הוריי! יום מצוין לטיול בסטנלי פארק. הגעתי (באוטובוס, לא רציתי להתעייף עוד לפני הטיול...) לרחוב Denman, שהוא ממש סמוך לפארק. ברחוב הזה יש כמה חנויות להשכרה של אופניים. אקדים ואומר שאני מאוד נהנתי מטיול האופניים ובעיני זה כדאי. אם בוחרים לעשות את זה אז כדאי לדעת שחנויות ההשכרה סביב Denman / Robson הן זולות יותר מאלה של Denman / Georgia (עוד רחוב אחד קרוב יותר לפארק) וההבדלים עשויים להיות משמעותיים. ע' אמר לי על זה מראש ואני מודה לו (גם) על העצה הזו. כמו כן, אני די בטוחה שהתעריף שהוצג לי בשעה 9:30 היה זול יותר מאשר זה שהוצג לבאים ב-12:30, כשאני כבר חזרתי, אבל אני לא לגמרי בטוחה בזה. עוד שווה לדעת שגם בחנויות האלה יש תעריפי סטודנט! בחנות שאני שכרתי ממנה, Bayshore, רושמים את זמן ההתחלה ואז משלמים בסוף לפי זמן ההשכרה בפועל (אינטרוולים של רבע שעה). הקסדה היא בחינם (וגם חובה בחוק), על השכרה של מנעול משלמים בנפרד.
לאחר העומס של מוזאון המדע (ועכשיו סוף השבוע של הפסחא!) החלטתי להתחיל באקווריום ואח"כ להמשיך ליתר המקומות בפארק. האקווריום נחמד, אם כי כבר ראיתי מוצלחים ממנו, אפילו באילת. יש הופעות והדגמות עם לוויתני הבלוגה הלבנים ועם עוד בעלי חיים נוספים. אני לא בטוחה שממש השתכנעתי מההסבר שההופעה של הלוויתנים היא בעצם לטובתם כי ככה המאמנים יכולים לבדוק אותם וגם האילוף מאפשר להם אתגר אינטלקטואלי אבל מילא. הייתי שם קצת פחות משעה ואהבתי במיוחד את המדוזות הזוהרות. כשיצאתי, לקראת 11, כבר היה עמוס בחניה של האופניים, כך שכנראה שהחלטתי נכון להתחיל שם.
רכבתי לפי השילוט אל ה-sea wall, השביל שמקיף את הפארק וצמוד לים. אהבתי מאוד שיש הפרדה פיזית בין מסלול לרוכבים (אופניים ורולר בליידס) ובין מסלול להולכי רגל. יש מחיצה בין שני המסלולים ונדיר שיש ערבוב.
ככה הקפתי את הפארק ומדי פעם עצרתי לצלם ולקרוא הסברים. במהלך היום השמש יצאה ובהחלט נהיה חמים. כמה חמים? הייתי עם המעיל והיה לי ממש חם. הצטערתי שאין לי מקום בתיק בשבילו. כשסיימתי להקיף את הפארק כבר הייתי קצת עייפה ובכל זאת הכרחתי את עצמי להמשיך לרכב עוד קצת, והפעם בשבילים הפנימיים של הפארק. זה היה נחמד, מוצל והרבה פחות עמוס. לפעמים הייתי ממש לבד. כשהרגשתי שממש נגמר לי הכוח אז החלטתי לחזור. בסה"כ כ-3 שעות כולל האקווריום. היה בהחלט מוצלח.חנות ההשכרה הייתה ממש על רחוב רובסון ולכן החלטתי לחזור למסעדת פוראז' הזכורה לטובה מהיום הראשון. זה היה שבת בצהריים ולא הייתה לי הזמנה הפעם אבל בתוך כמה דקות נמצא מקום על הבאר. זו שעה של בראנץ' אבל יש דברים שמתאימים ממש לארוחת צהריים קלה.
אחר כך, עוד סיבוב קניות והשלמות ברובסון. הפעם כן חזרתי ברגל לדירה.
בערב ע' וד' אוספים אותי לארוחת ערב. אנחנו הולכים לאכול פו ויאטנמי טעים ב-Green Lemongrass, באזור ממש לא תיירותי של העיר. לקינוח אנחנו הולכים לאכול גלידה בשנות ה-80, או ליתר דיוק בLa Casa Gelato, מקום שמתגאה ב-218 טעמי גלידה בכל רגע נתון. הטעם מפתיע ביחס לזה שאין מצב שמכינים 218 טעמי גלידה כל יום. לא גלידה מעולה אבל גם לא גרועה. מומלץ לנסות טעמים יצירתיים (בלסמי מצומצם, מישהו?). המקום מצועצע וצוות הנערים לחוץ, אבל בסה"כ די חוויתי ומאוד רטרו.
-
עוד תמונות מסטנלי פארק -
פריחה בסטנלי פארק -
פריחה בסטנלי פארקשקד,
יופי שחזרת אלינו.
פריחה מהממת!
האם אלו עצי דובדבן שפורחים?
נילי
-
פריחה בסטנלי פארקכן, סורי, היה שילוב של ארועים טובים עם ארועי מחלה אז קצת נעלמתי...
חלק מהעצים הם דובדבן (או פרי נשיר דומה) וחלק הם מגנוליות.
-
פריחה בסטנלי פארקתמונות מהממות! החלמה מהירה ושלמה!
