מסיאטל לוונקובר
-
שלום,
אני נמצאת כרגע בסיאטל מהעבודה ולמעשה די מיציתי את האיזור - אני יודעת שזה מוזר להגיד אבל אחרי 3 שבועות לפעמים רוצים נוף קצת אחר
בכל מקרה הבנתי שלוקח כשעתיים להגיע לוונקובר מה שמאפשר לי לעשות יום טיול ללא לינה.
מכאן השאלות שלי:
1- האם יש איזושהי בעיה להיכנס ולצאת בגבול ארה"ב קנדה? צריך ויזה לקנדה? כמו שבטח מובן ויזה לארה"ב יש לי...
2- מה כדאי לראות ביום אחד?
אני מאוד אוהבת טבע והבנתי שהנסיעה עצמה מאוד יפה ושיש מסלולים באיזור אבל אני לא ממש ערוכה מבחינת לבוש והנעלה לטיול רגלי קשה.
אז אם יש למישהו המלצה למסלולי הליכה פשוטים (כאילו שאפשר לעשות בנעלי התעמלות וגינס) באיזור סיאטל, דרומה או צפונה/בדרך לונקובר אני אשמח לשמוע.
לצערי לא הצלחתי למצוא הרבה מידע באינטרנט, לפחות לא כזה שיאפשר לי לתכנן יום טיול שבו אני יודעת איך להגיע, מה צריך באופן ודאי, איך מסתדרים שם עם רכב מבחינת חניה, כבישי אגרה וכו'.
יש כל מיני פיסות מידע סותרות שהקשו עלי, אם יש מישהו שיודע בוודאות אני אשמח לכל עצה בנושאים האילו.
תודה רבה מראש
רעות -
יש המון המון מסלולים שאפשר לעשותעם ג'ינס ונעלי התעמלות. בכל אתר יש טיולים כאלה.
המקום הכי אהוב עלי באזור הוא הר רנייר, כ 3 שעות נסיעה מסיאטל. יש שם המון מסלולי הליכה קלים או בינוניים שלא צריך שום לבוש או נעלים מיוחדות לעשות אותם. את יכולה להתייעץ במרכזי המבקרים לגבי המסלול הכי מתאים.
בתוך סיאטל עצמה יש המון מקומות לחובבי טבע, כמו הגנים הבוטנים והגנים היפניים, המסלול על גשרים ואיים שיוצא מהחניה של המוזאון להיסטוריה ותעשיה, פארק דיסקברי עם מסלול קל שמקיף אותו עם ירידה לחוף הים ועוד המון.
מחוץ לעיר במרחק נסיעה קצר על ה 90 יש את מפלי סנוקולמי עם מסלול קל וקצר שיורד לתחתית המפלים, יש את מפלי התאומים בהמשך הכביש שזה עוד מסלול קל, ויש את ליטל סיי ואת רטנלסנייק לדג', שהם טיפוסים מעט קשים יותר, אך גם בשבילם לא צריך שום ציוד מיוחד והנוף מהפיסגה שווה את המאמץ. ליד רטלסנייק לדג' יש את רטלסנייק לייק עם מסלול קל ויפה לאורך האגם, אם לא תרצי לטפס על המצוק.
על הרבה מהמקומות האלה תמצאי תאור מפורט בבלוג שלי (קישור בחתימה).
לגבי ונקובר, ראשית זה לא בדיוק שעתיים מסיאטל. הנסיעה נטו היא כשעתיים וחצי, אבל הרבה פעמים יש פקקים בדרך, לפעמים מחכים הרבה זמן במעבר הגבול, ואחרי שעוברים את הגבול כבר לא נוסעים על הייווי אלא על כביש רגיל בתוך העיר עם רמזורים והנסיעה הופכת איטית מאד. לא הייתי מציעה לעשות הלוך ושוב באותו יום.
מבחינת כניסה אין בעיה, לא צריך ויזה לקנדה, תצטרכי רק להחנות את הרכב אחרי המעבר ולהחתים את הדרכון, מה שתושבי או אזרחי ארה"ב לא צריכים לעשות, אבל זה עיכוב קטן ולא משמעותי.
באזור ונקובר, מבחינת טבע, ממליצה על גראוס מאונטיין, פארק הגשר התלוי של קאפילנו וסטנלי פארק בתוך העיר. לא זכורה לי בעיה של חניה באף אחד מהם - ייתכן שצריך לשלם בפארק סטנלי, לא זוכרת בדיוק, אבל אין בעיה למצוא חניה. -
מסיאטל לוונקוברלא צריך ויזה לקנדה.
צריך ויזה מרובת כניסות לארה"ב.
עדיף לנסוע לואנקובר לכמה ימים כי יש המון מה לראות ולעשות בה, אך אם זמנכם מוגבל ויש לך רק יום אחד תוכלי לצאת מוקדם, לחזור מאוחר לבכל זאת להספיק משהו.
ואנקובר היא עיר גדולה, יש בה גם פארקים וטבע, אך אם מחפשים שבילים וטיולים ברגל עדיף לצאת לטבע ולא לעיר.
ממליצה מאד לנסןע לאי ואנקובר ולבקר בפארק לאומי פאסיפיק רים. זה המקום לראות דובים, לווייתנים ולעשות שפע שבילים בטבע, אך לשם כך את צריכה יומיים- שלושה.
מצורפת כתבה על ואנקובר שתתן לך רעיונות מה אפשר לעשות בעיר היפה והמטופחת הזו.
