ביקרתי בחטף באקואדור כחלק מטיול של שבועיים+ בדרום אמריקה.
גולת הכותרת מבחינתי הייתה הייתה אזור ההר של אקוואדור (La sierra): ישובים קטנים, הרי געש, נופים, אגמים, מחירים זולים, אוכלוסיה ילידית, שקט ושלווה; וזה גם לא רחוק מהבירה קיטו.
אינני מזכיר שמות כי לא חרשתי את האזור, אבל המעט שראיתי שיכנע אותי שזה שווה ביקור יסודי יותר בהזדמנות אחרת.
לאן לא להגיע- לגואייקיל שבחוף . אין שם שום דבר מיוחד, חם ולח.
לא הגעתי לאזור האמאזונס שבמזרח.
אני מבין שבחו”ל אני מחליף את ה-sim,
אבל ממשיך להיות מזוהה לפי המספר שלי (לצורך התחברות ל-whatsapp למשל),
בשיחות מקומיות או לארץ אין לי צורך,
אבל אוכל לגלוש באינטרנט כולל whatsapp..
נכון?
בנסיעות הקודמות שלי לחו”ל הייתי רוב הזמן במקומות מסודרים (נמלי תעופה, מלונות, מסעדות) בהם היה wifi.
בטיול הבא כנראה לא.
אהיה כשבוע באקוודור, וכמה ימים בפרו, צ’ילה וארגנטינה.
אני זקוק לפתרון בעיקר לאקוודור, אבל אשמח גם לשאר המקומות.
אני מגיע עם סמרטפון אנדרואיד, שארצה להשתמש בן היכן שיש wifi כדי להיות בקשר עם הארץ.
אצטרך sim מקומי כדי להשתמש באפליקציות כמו Uber, Booking וכו’.
אילו אפשרויות יש:
לקנות בכל מדינה sim מקומי, ולהחזיק שניים בו זמנית בסלולרי? בכל פעם להוציא אחד ולהכניס את השני?
יש איזה פתרון מישראל? (פתיחת ה-sim לשימוש בינלאומי? חבילה בינלאומית?)
עוד רעיונות?
אם אפשר – תשובות בלי יותר מדי מונחים טכניים.. 
בשירשור אחר כאן פרסתי את מזימתי לנדוד לאורך היבשת באוטובוסים,
וכמה בעלי נסיון מנסים להחזיר אותי לקרקע המציאות;
אז נראה לי שזה מה שאני הולך לעשות כאן..
לפני קרוב לחמישים שנה, כשהייתי ילד, עשיתי את הדרך הזו באוטובוס (בואנוס איירס – ברילוצ’ה).
זה לקח אז למעלה מ-24 שעות, אבל אני משער שכיום זה יקח פחות.
רוב הדרך הייתה במישורים האינסופיים של הפמפה ושל הפטגוניה: מאופק ועד אופק. נסו לחשוב איך זה לנסוע בכביש הערבה לאילת, הורידו את הרי אדום שמקשטים את הנוף, והכפילו את זמן הנסיעה פי 12..
רק לקראת הסוף הגענו לאנדים והתחיל להיות יותר מעניין.
הנסיעה הייתה בהחלט חוויה, אבל אני הייתי ממליץ לטוס לשם, ולהרוויח עוד יום לטיולים בסביבה: יש המון מה לראות בברילוצ’ה (לא בעיר עצמה אלא מסביב).
אני חושב שמוסכם שיום כאן ויום שם זה מספיק:
חצי יום בכל פעם למפלים, ועוד חצי יום לאטרקציות..
כתבתי את מה שכתבתי כי כשהייתי שם – התגובה הראשונה הייתה לפעור את הפה בתדהמה נוכח המראה של המפלים מהצד הברזילאי; אלא שלאחר כמה שעות כבר הייתי שבע מהמראה הזה – מרשים ככל שיהיה.
היה מסלול הליכה ידידותי שם, אבל זה לא “טרק” של יום שלם.
כפי שציינן – צריך להיות בשני הצדדים:
מהצד הברזילאי יש מבט פנורמי על המפלים,
ומהצד הארגנטינאי מטיילים ממש קרוב אליהם.
זו חוויה אדירה מבחינת כמויות המים, והעוצמה שלהם, ןמדובר בשרשרת ארוכה של מפלי ענק ולא במפל אחד צנוע..
יחד עם זאת – קחי בחשבון שזה הכל.. זאת אומרת – זה מרשים ומדהים, אבל אי אפשר לעמוד יום שלם מוכי תדהמה..
מן הסתם יש בשני הצדדים עוד אטרקציות, אינני מעודכן מה התחדש בתחום, אבל לא בטוח שיש בזה צורך.
אני ממליץ לשהות שם שני לילות: ביום ההגעה להתארגן לקראת ההמשך, למחרת לטייל בצד אחד, ליום שלאחר מכן בצד השני, ואחה”צ\ערב לטוס בחזרה.
..אני בהחלט ער לכך שלאחר קטע הנסיעה הראשון אני אתפכח מהפנטזיות שלי, ולא ארצה לראות יותר אוטובוס מבפנים. אין בעייה – אחשב מסלול מחדש ואשנה את התוכניות.
החלק השני של לפגוש את המקומיים – הוא קצת בעייתי: אני דובר ספרדית, כך שזו לא בעייה; אלא שבאוטובוס ובמלון ובאתרי התיירות אני אפגוש בעיקר תיירים כמונים מכל העולם; וקצת נותני שירות מקומיים שעושים לא פעם “הצגה אותנטית” למען הלקוחות.
תודה!